נסיונות הצללה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מחקר חדש קובע: הצל משתלם כלכלית

הצל שלי ואני

יושבים על ספסל? מחכים לאוטובוס? חוצים את הכביש? השמש קופחת, וקשה למצוא מחסה ● גם מעט הצל שבנמצא במרכזי הערים - עומד להיעלם ● הרשויות המקומיות מקדמות במרץ תכניות בנייה, המובילות לכריתת עצים במרכזי הערים על ימין ועל שמאל ● ככה זה כשליזמים יש לובי - ולעצים לא

באיחור קל של כמה עשורים, נראה שחשיבות הצל מתחילה לחלחל למוקדי קבלת ההחלטות בישראל. לפני כמה ימים המליצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאפשר לרשויות מקומיות להתקין פרגולות ומתקני הצללה אחרים מבלי לעבור את המסלול המסורבל והמתיש של אישורים והיתרי בנייה.

בישראל אפילו לצל יש ביורוקרטיה, ומעתה היא אולי תצטמצם מעט. עכשיו מפרסמים משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות מחקר משותף על ההיבט הכלכלי של הצל: מתברר, תחזיקו חזק, שהוא רווחי לאללה.

העבודה שהכינו במשרדי הממשלה על המשמעויות הכלכליות של הצל היא מסוג המסמכים שמתקבל ברגשות מעורבים. מצד אחד, במדינה מתוקנת חשוב לבחון חלופות בצורה מסודרת ולהצמיד לכל אחת מהן תג מחיר. מצד שני, לעתים נדמה שמרוב רצון להכניס כל סוגיה לטבלאות אקסל ולחפש הוכחה מדעית חותכת כדי להצדיק כל מהלך, שכחנו להשתמש בכלים פשוטים כמו שכל ישר ותפיסת עולם.

ואם התחשיבים היו מגלים שצל אינו כלכלי – האם זה היה אומר שאין בו צורך? גם חינוך ציבורי ובתי חולים אינם כלכליים. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו משלמים מסים, לא?

חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)
חתיכת צל (צילום: Zack Wajsgras/Flash90)

ובכל זאת, צריך לברך על העבודה שנעשתה במשרדי השיכון והבריאות, גם אם היא בסך הכל נותנת תוקף לדברים שכל בר דעת שצועד על מדרכה בישראל יודע מזמן: צל במרחב הציבורי מעודד אנשים לפעילות גופנית, אנשים שעושים פעילות גופנית הרבה יותר בריאים, ואנשים בריאים עולים הרבה פחות למערכת הבריאות.

ועוד: צל מגן עלינו מפני סרטן עור, וסרטן עור עולה המון למשלמי המסים. רק ב-2015 אובחנו 1,674 ישראלים במלנומה של העור, 185 נפטרו.

 ראש רשות מקומית אחד הציג את הטיעון הבא, במסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לשמש: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור"

להצללה טבעית – כזו שמושגת באמצעות עצים וצמחים – יש יתרון נוסף: היא סופחת חלקיקים מזהמים ומשפרת את איכות האוויר שאנחנו נושמים, ואוויר נקי=פחות תחלואה=פחות נטל כלכלי על מערכת הבריאות. בעברית קוראים לזה WIN-WIN.

אבל עוד לפני החיים עצמם, צל הוא גם איכות חיים במובנה הבסיסי ביותר. ישראל הולכת ומתחממת. הקיץ משתרע על פני מחצית השנה, מאפריל-מאי עד אוקטובר-נובמבר. החוצות של רוב ערי ישראל הן מדבר בטון רותח ומסנוור. רחוב לוהט הוא רחוב מת: אנשים לא הולכים בו ברגל, ומעדיפים להתנייע מדלת לדלת במכונית ממוזגת.

עיר בלי צל היא עיר שמחסלת במו ידיה את העסקים הקטנים, את האינטראקציה הבין-אישית שמתקיימת ברחוב עירוני שוקק, את מה שהופך אוסף של בתים ואנשים להוויה אורבנית תוססת. עיר בלי צל היא מקום עצוב ושומם.

נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נסיונות הצללה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אז למה כל כך הרבה ראשי ערים בישראל לא מבינים את זה?

פשוט כי הם לא חיים את זה. הם לא חווים את היומיום מנקודת המבט של ההורים הצעירים, שצריכים לדחוף עגלה ברחוב מוכה השמש, או של הקשישים שנמסים תוך כדי המתנה בתחנת האוטובוס. חלקם גם תקועים בעולם המושגים של העבר, שבו עור שחום ושזוף היו סמל סטטוס של הצבר הקשוח.

למשל, ראש רשות מקומית אחד, שבמסגרת עימות עם הורים שמחו על כך שהמגרשים והחצרות בבתי הספר ביישוב חשופים לחלוטין לשמש, הציג את הטיעון הבא: "כשהייתי ילד שיחקתי כל הזמן בשמש, ותתפלאו – אני בסדר גמור".

עצים דורשים תחזוקה והתעסקות. לחלק מהעצים שמטילים צל נדיב – מי אמר פיקוס? – יש שורשים פעילים מדי שמייצרים צרות צרורות למחלקות התשתית והביוב. עיריות נוטות לחפש לעצמן חיים קלים, וחיים קלים זה אומר עצים שאולי נרשמים בסטטיסטיקת העצים העירונית, אבל התרומה שלהם לצל אפסית. הם לא גורמים נזק, אבל גם לא מביאים תועלת. עצים פרווה.

קבוצות של פעילים שמכירים בחשיבות הצל והעצים מנהלות בימים אלה קרבות בלימה בכל רחבי הארץ. תכניות בנייה מקודמות במרץ והאווירה מעודדת יזמים וקבלנים להשתולל עם המישור ולכרות עצים על ימין ועל שמאל. גם מעט הצל שיש נמצא בסכנה. האינטרס הנדל"ני המידי תמיד נראה דחוף וחשוב יותר מהאינטרס הציבורי ארוך הטווח. ליזם יש לובי ועורך דין ולעץ לא.

צל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה

טוב שיש עכשיו דוח ממשלתי רשמי, שקובע שהשקעה בצל היא השקעה עם תשואה גבוהה במיוחד, אבל הוא גם טומן פרדוקס: ההשקעה בצל יוצאת מתקציב העירייה; מהרווח – למערכת הבריאות למשל – ייהנה תקציב הממשלה. למה שלראש העירייה יהיה אכפת מהתועלות התקציביות של הצל למערכת הבריאות?

המסקנה היא, שצל הוא לא רק אינטרס עירוני, אלא גם ממשלתי. כשם שהממשלה תומכת בראשי ערים שמקדמים תחבורה ציבורית, היא צריכה לתת רוח גבית ותקציבית גם למי שמקדם צל, בעיקר כשמדובר בערים חלשות בפריפריה.

מעודד לדעת שסוגיית הצל מתחילה לפלס את דרכה אל הלשכות הנכונות. רק שהמרחק בין מודעות לבין תוצאות בשטח נמדד לעתים בשנים, ואין לנו את הלוקסוס לחכות את הזמן הזה. השמש מכה כאן ועכשיו, והדרישה הציבורית צריכה להיות פשוטה וברורה, כשם התערוכה הייחודית שפרופ' מרטין וייל הציג כבר לפני ארבע שנים: צל עכשיו!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאק... המשך קריאה

תודה אביב, על הפעילות המבורכת שלך בעניין הזה, ועל התמיכה החשובה שלך בהצלת עצי הפיקוס האדירים בשדרות ירושלים ביפו. כל מי שטיילו באירופה מבינים את החשיבות של עצי עד בערים הגדולות גם כשהאקלים מתון והשמש לא קופחת. נתון כלכלי נוסף: חיזוק התיירות, כי מקומות מוצלים וטבע בתוך העיר מושכים מבקרים. יש לעצים חשיבות אסתטית ומרפא לנפש ולגוף (מחקרים מהתקופה האחרונה מוכיחים שחולים מחלימים מהר יותר כשהנוף הנשקף מהחלון ירוק) וניטור זיהום האוויר גם לו יש השלכות כלכליות (סרטן הריאות, לא רק סרטן העור!).

עוד 736 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 11 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־643 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

דיווח: אף שהתבקשה, הממשלה לא תמסור לבג"ץ תגובה לבקשה להקפיא את פיטורי היועמ"שית

שני מחבלים דקרו למוות מאבטח בצומת גוש עציון ואחר כך נורו ונהרגו במקום; קורבן הפיגוע הוא שליו זבולוני, תושב קריית ארבע בן 22 ● גורם פלסטיני: חמאס לא שבע רצון מהאופן שבו ישראל מבקשת לפרוס את כוחותיה במהלך הפסקת האש; לפי ההצעה הישראלית, כוחות הביטחון יחזיקו בשליש משטח הרצועה ● שר החוץ של ארצות הברית: ויטקוף ייקח חלק במשא ומתן המתנהל בדוחה

עוד 49 עדכונים

שלטון התאגידים, טראמפ, מאסק – בין וושינגטון לוול סטריט

אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 858 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד בראשות איזנקוט סוגר את הפער מול הליכוד

בסקר חדש שערך יוסי טאטיקה עולה כי רשימה מאוחדת של יש עתיד והדמוקרטים בראשות איזנקוט תהפוך למפלגה השנייה בגודלה, כמעט בשוויון עם הליכוד – ותביא להיעלמות כחול לבן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ... המשך קריאה

בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה

עוד 216 מילים ו-2 תגובות

דברים שלמדתי מהסרט על גבלס

לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.

גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

למקרה שפיספסת

אנחנו יורים גם בבעלי החיים

לפי דיווחים, יותר ממחצית מהצאן, כמעט כל הבקר והתרנגולות, והמוני חיות מחמד בעזה נהרגו מאש צה"ל, גוועו ברעב או נאכלו בידי בעליהן המורעבים ● ארגונים בינלאומיים הכניסו מעט מזון לחיות בעזה, ארגון "סולאלה" העזתי מטפל בבעלי חיים, וחיילים ישראלים ו"תנו לחיות לחיות" אימצו כלבים מעזה – אך הצליחו להציל רק מיעוט מהחיות ברצועה ● "יש שם קטסטרופה, גם לחיות"

עוד 2,688 מילים ו-1 תגובות

לצאת מהטירוף - מהלכים קצרי וארוכי-טווח לתיקון

בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.

מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו

הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 717 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חזבאללה נחלש, לבנון בלחץ היסטורי – והשעון האמריקאי מתקתק

בלי נסראללה, תחת חיסולים מהאוויר ולחץ אמריקאי מסיבי, הודה השבוע לראשונה מזכ"ל הארגון נעים קאסם שישראל חדרה לארגון ופגעה בו אנושות ● ברקע, דרישה אמריקאית לפרוק את חזבאללה מנשקו עד נובמבר – או להסתכן בקריסת לבנון ובקריסת הפסקת האש ● פרשנות

עוד 990 מילים

הפעם נתניהו לא קיבל את הבמה

במקום מפגן נוצץ של אהדה וניצחון מדיני, נתניהו מקיים פגישות ליליות עם טראמפ ועם בכירים בבית הלבן – ללא הצהרה משותפת וללא בשורות על עסקה ● במקביל, נרשמה פתיחות מול משפחות החטופים – מהלך שיועצים פוליטיים מכנים "קמפיין המזוכיזם" – שלב מתוכנן של ספיגה שקטה של ביקורת, שנועד לנטרל טענות לקראת המערכה הפוליטית הבאה ● פרשנות

עוד 957 מילים

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,417 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים
היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: חייל נהרג באזור חאן יונס כשנאבק במחבלים שניסו לחטוף אותו

לפי תחקיר הצבא, המפגעים יצאו מתוך מנהרה; שם החייל טרם נמסר לפרסום ● חמאס: הסכמנו לשחרר עשרה מהחטופים; יתר הסוגיות עדיין נידונות במשא ומתן ● דיווח: אחרי ביקורת מצד ארצות הברית וקטאר ישראל הציעה נסיגה נרחבת יותר מהרצועה מכפי שהציעה קודם ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה בים האדום את הספינה, שארבעה מאנשיה נהרגו ו־15 מהם נעדרים

עוד 42 עדכונים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה