כעת, אם כניסתו הקרובה של ממשל ביידן לבית הלבן, עולה שאלת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים על סדר היום. יש קדחת דיבורים על בחירות פלסטיניות כדי להכשיר את דעת הקהל העולמית למדינה פלסטינית, אבל יש לשאול שאלה מפתיעה: האם הפלסטינים בכלל רוצים מדינה? מה הם בכלל רוצים?

עטיפת הספר "מדוע שלום?" של שמעון כרמי.

לא מזמן יצא ספרו עב הכרס, של שמעון כרמי, 560 עמודים ממוסמכים היטב על תהליך המעבר של אש"ף מארגון טרור לארגון המשתתף בתהליך שלום. הספר מנסה לענות על השאלה: "מדוע שלום?" הוא מעמיד שאלות אמפיריות, הלקוחות ממדעי המדינה ומעמת אותן עם המציאות ועם הבנת ההיסטוריה הפלסטינית. לזכותו יש לומר, שהוא קובע ביושר אינטלקטואלי רב כי אינו יכול לפסוק בוודאות מדוע זה אש"ף עבר ממצב של ארגון טרור למצב של ארגון מדיני המשתתף בתהליך שלום.

אבל השאלה המתעוררת מקריאת הספר היא: האם בכלל אש"ף, ובעקבותיו הרשות הפלסטינית, בכלל מעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967?

הספקות בכך נובעים משתי תופעות. הראשונה: כאשר אש"ף נוסד, וביחוד אחרי שפת"ח השתלט עליו, בכלל לא הגדיר לו למטרה להקים מדינה פלסטינית. הם דיברו על שיחרור פלסטין, ולא קבעו מה יקרה אחרי שחרור פלסטין. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה את עצמו כתנועה פן-ערבית, כמי שחותר להקים אימפריה ערבית, וחלקו של אש"ף הוא לטפל בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת להקים אימפריה.

אש"ף דיבר על שיחרור פלסטין ולא קבע מה יקרה אח"כ. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה עצמו כתנועה פן-ערבית, החותרת להקמת אימפריה ערבית, כשחלקו בה הוא טיפול בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת

מתי אש"ף התחיל לדבר על מדינה פלסטינית? לא מתוך תהליך הבשלה פנימי, אלא מתוך לחצים מבחוץ. לחץ אחד בא מתוך אירופה. כאשר אש"ף זיהה את פוטנציאל התמיכה של אירופה, הוא התאים את הנרטיב שלו למה שאוזניים אירופיות אוהבות לשמוע, ומדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היה מה שהאירופים רצו לשמוע.

לחץ שני, לא פחות חשוב, ואולי יותר, היה הלחץ מצד ההנהגה הפלסטינית בתוך השטחים. הם ניהלו את האינתיפדה הראשונה בהצלחה והיו במצב שבו יכולים היו להכתיב לאש"ף את האג'נדה של הפנים, שהיתה הקמת מדינה. לא עניין אותם החזון הפן-ערבי של אש"ף או מימוש זכות השיבה של הפליטים שמתוכם קמה הנהגת אש"ף.

כאשר אש"ף נכנס לשטחים בזכות האינתיפדה, הוא מיד סילק את הנהגת הפנים מעמדות כוח וסילק את האג'נדה של מדינה פלסטינית כיעד למימוש, מעבר לתכסיס לשמור באמצעותו על תמיכת אירופה.

לסיכום, כאשר אנו מנסים להבין את סיכויי תהליך השלום עם כניסתו של ממשל ביידן, הספר "מדוע שלום?", שהוא מפורט וממוסמך, יכול לשמש כלי ראוי להבין את מה שקרה, ומה צפוי לקרות – אם יקרה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.

"כולם יודעים שהטובים הפסידו

כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים".  (לאונרד כהן)

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.