כעת, אם כניסתו הקרובה של ממשל ביידן לבית הלבן, עולה שאלת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים על סדר היום. יש קדחת דיבורים על בחירות פלסטיניות כדי להכשיר את דעת הקהל העולמית למדינה פלסטינית, אבל יש לשאול שאלה מפתיעה: האם הפלסטינים בכלל רוצים מדינה? מה הם בכלל רוצים?

עטיפת הספר "מדוע שלום?" של שמעון כרמי.

לא מזמן יצא ספרו עב הכרס, של שמעון כרמי, 560 עמודים ממוסמכים היטב על תהליך המעבר של אש"ף מארגון טרור לארגון המשתתף בתהליך שלום. הספר מנסה לענות על השאלה: "מדוע שלום?" הוא מעמיד שאלות אמפיריות, הלקוחות ממדעי המדינה ומעמת אותן עם המציאות ועם הבנת ההיסטוריה הפלסטינית. לזכותו יש לומר, שהוא קובע ביושר אינטלקטואלי רב כי אינו יכול לפסוק בוודאות מדוע זה אש"ף עבר ממצב של ארגון טרור למצב של ארגון מדיני המשתתף בתהליך שלום.

אבל השאלה המתעוררת מקריאת הספר היא: האם בכלל אש"ף, ובעקבותיו הרשות הפלסטינית, בכלל מעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967?

הספקות בכך נובעים משתי תופעות. הראשונה: כאשר אש"ף נוסד, וביחוד אחרי שפת"ח השתלט עליו, בכלל לא הגדיר לו למטרה להקים מדינה פלסטינית. הם דיברו על שיחרור פלסטין, ולא קבעו מה יקרה אחרי שחרור פלסטין. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה את עצמו כתנועה פן-ערבית, כמי שחותר להקים אימפריה ערבית, וחלקו של אש"ף הוא לטפל בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת להקים אימפריה.

אש"ף דיבר על שיחרור פלסטין ולא קבע מה יקרה אח"כ. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה עצמו כתנועה פן-ערבית, החותרת להקמת אימפריה ערבית, כשחלקו בה הוא טיפול בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת

מתי אש"ף התחיל לדבר על מדינה פלסטינית? לא מתוך תהליך הבשלה פנימי, אלא מתוך לחצים מבחוץ. לחץ אחד בא מתוך אירופה. כאשר אש"ף זיהה את פוטנציאל התמיכה של אירופה, הוא התאים את הנרטיב שלו למה שאוזניים אירופיות אוהבות לשמוע, ומדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היה מה שהאירופים רצו לשמוע.

לחץ שני, לא פחות חשוב, ואולי יותר, היה הלחץ מצד ההנהגה הפלסטינית בתוך השטחים. הם ניהלו את האינתיפדה הראשונה בהצלחה והיו במצב שבו יכולים היו להכתיב לאש"ף את האג'נדה של הפנים, שהיתה הקמת מדינה. לא עניין אותם החזון הפן-ערבי של אש"ף או מימוש זכות השיבה של הפליטים שמתוכם קמה הנהגת אש"ף.

כאשר אש"ף נכנס לשטחים בזכות האינתיפדה, הוא מיד סילק את הנהגת הפנים מעמדות כוח וסילק את האג'נדה של מדינה פלסטינית כיעד למימוש, מעבר לתכסיס לשמור באמצעותו על תמיכת אירופה.

לסיכום, כאשר אנו מנסים להבין את סיכויי תהליך השלום עם כניסתו של ממשל ביידן, הספר "מדוע שלום?", שהוא מפורט וממוסמך, יכול לשמש כלי ראוי להבין את מה שקרה, ומה צפוי לקרות – אם יקרה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

במסיבת העיתונאים שקיים בצאת שבת, בנימין נתניהו נדרש למדיניות חלוקת הנשקים המופקרת שמוביל השר איתמר בן גביר, על רקע הריגתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל בידי חייל צה"ל. "במצב הקיים צריך להמשיך עם המדיניות הזו, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים". השיב נתניהו, לפני שפרש ידיו לצדדים והוסיף: "אלה החיים".

נתניהו ידוע בזכות הרבה מתכונותיו. היכולת לאמפתיה אנושית בסיסית איננה אחת מהן. ועדיין, נדמה שגם הוותיקים שבמבקריו הופתעו ממופע כה מעורר קבס של ערלות לב. באגביות של אדם המדלג מעל גופת הומלס ברחוב ומבקש להתעלם מקיומו הלא נוח, נתניהו ביטל בתור גזירת גורל את הריגתו של אזרח, שמותו הוא תוצאה ישירה של מדיניות צמאת דם ומתירת דם שמקדמים שריו ושופריו, מדיניות של "קודם לירות – ורק אחר כך לשאול שאלות".

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.

בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.