שיר השרירים

מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)
הדי בן-עמר
מכון הכושר בקלנסוואה

לפני כחודש ימים התחלתי להתאמן במכון הכושר החדש בקלאנסווה.

מכוני כושר ואני מכרים וותיקים – הפעם הראשונה בה נרשמתי למכון כושר וגם התחלתי להתאמן בו ממש הייתה בשנת 1976, בשלוחה של מכון שמשון בין כרם התימנים לשוק הכרמל בתל-אביב.

למדתי אז בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, וניצלתי את האימונים במכון הכושר לעבודת-גמר באחד הקורסים באנתרופולוגיה. כתבתי אז על הגדרת המבנה החברתי החדש שיוצרת סביבת המכון בקרב המשתתפים באימונים שבו. על עורך הדין המחנה בחוץ את המרצדס הלבנה שלו, ועל איש העסקים עם השברולט השחורה הגדולה והנוצצת, ועל עובדי השוק שמחנים את האופניים שלהם אל הקיר, וכולם-כולם נכנסים למכון אל חדר ההלבשה ולובשים את בגדי-הספורט המגוחכים ולפתע כל המערך משתנה – מה שעושה אותך מכובד וחשוב במכון הוא כמה השרירים שלך מנופחים וכמה קילוגרמים אתה מרים, וכל השאר נשאר מעבר לקיר, בחוץ.

זה היה אז, בשנות השבעים – מכוני כושר לא היו עניין נפוץ, ולא היו מכונים יוקרתיים יותר ויוקרתיים פחות, וכולם מצאו עצמם באותו אולם אימונים. אפילו הליכונים חשמליים לא היו בנמצא עדיין.

וכך, עורך הדין החיוור והרזה נעשה קצת כפוף וחיוור עוד יותר, והשרירן המנופח שמרים ארגזי ירקות בהינף יד נעשה למלך המכון.

נדרשו לי הרבה שנים מאז ללמוד ולדעת שמה שבאמת קובע בסופו של דבר הוא אם מחוץ למכון מחכה לך מרצדס לבנה או סתם אופניים שנשענים על הקיר, כי ככה זה, מה לעשות. ובינתיים הזזתי המון קילוגרמים של ברזל ממקום למקום והרמתי והורדתי ודחקתי והתנשפתי בלי הרבה תועלת אמיתית.

אבל זה כבר נעשה להרגל. התמכרתי לזה. לאדרנלין ולאנדורפינים ולפרץ הדופאמין  – כמו שמתמכרים למשחקי סאדו-מאזו למיניהם, אם אתם מכירים.

אבל על זה בפעם אחרת.

בכל מקרה, מאז ימי מכון שמשון בשוק הכרמל אני פריק של מכוני כושר למיניהם.

עד כדי כך אני פריק של מכונים, שבכל פעם שאני מביט בראי אני מופתע מחדש עד כמה אני לא מזכיר את ארנולד שווארצנגר – יותר אני נראה כמו דני דה-ויטו, אחיו התאום הגוץ והשמנמן בסרט "תאומים".

אומרים לי שזה עניין של גנטיקה.

גם כשאני מנסה להרזות אומרים לי שזה לא עובד אצלי כי זה עניין של גנטיקה – גם לכם כנראה כבר אמרו את זה.

אז לפעמים אני תוהה – אם הכל עניין של גנטיקה, למה לא לזרוק לזבל אנשים עם גנטיקה כמו שלי ולהשאיר רק את אלו שהכל הולך להם בקלות בחיים?

למה טוב כל המאמץ הזה?

ואין לי תשובה חכמה לענות – חוץ אולי מעניין הסאדו-מאזו שציינתי שתיים-שלוש שורות לפני.

כי שם לפחות מדובר בכיף.

כשהבן שלי היה עדיין קטן, כבן ארבע או חמש, הוא ירד פעם למרתף הכושר בקיבוץ יד-חנה להסתכל בי מתאמן. הוא הביט בשתיקה ובשלב כלשהו של הדברים הוא שאל: "למה אתה עושה קולות כאלה וצועק ומזיע כל כך?"

"כי זה כבד", אמרתי. "וזה קשה להרים את זה. זה דורש הרבה מאמץ".

"אז אולי תוריד את העיגולים השחורים האלה שבצדדים", הוא אמר, "ויהיה לך קל יותר".

את העצה החכמה הזו דווקא כן לקחתי ממנו – ללמוד להבין בחיים מתי אפשר להוריד את הדברים הכבדים האלו שאנחנו סוחבים עלינו בקצות המוט ולהוריד אותם כשלא באמת צריך, אבל זה כבר באמת לא שייך לחדר כושר, העניין הזה.

רוב חיינו מורכבים ממשקולות שאנחנו בעצמנו מעמיסים ללא כל סיבה הגיונית.

אבל לא בפילוסופיה אנחנו עוסקים עכשיו אלא בכושר גופני וסיבולת שרירים, על כן כשמינהל מקרקעי ישראל סגר את מכון הכושר הלא-חוקי לטענתו שהתנהל במושב השכן, מכון שבו התאמנתי במשך עשרים שנה, פחות או יותר, נשארתי תלוי באוויר וחיפשתי משקולות שיורידו אותי חזרה אל הקרקע.

והנה לפני חודש נפתח המכון בקלאנסווה.

מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)
ארוע פתיחת מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)

קלאנסווה היא עיר המחוז שלי – מכיוון שאני עוסק בשיפוצים, מרבית הספקים של חומרי הבניין והכלים עימם אני עובד נמצאים בה. כמו כן נמצאים בקלנסווה הקינגסטור, הוא הסופרמרקט הגדול שבו אני עושה את קניותיי, והחומוס-נאצי שברחוב הראשי, והשווארמיות, וחנות "מלך הממתקים" שבה נמכרת הכנאפה הטובה ביותר. מה עוד בן-אדם צריך בחיים?

מכון הכושר החדש בקלנסווה הוא מכון מושקע מאוד. ניכר בו שיד אוהבת תכננה אותו ועיצבה אותו וציידה אותו במכשירים חדישים ומשוכללים, וכך גם הייתה הפתיחה החגיגית – מושקעת ורצינית, עם הרבה אורחים ותושבי העיירה ובני משפחה וכל מיני סקרנים, אני אחד מהם.

שהרי זמן רב חיכיתי שייפתח מכון כושר חדש בסביבה, מאז שהמינהל סגר את המכון במושב השכן, ועל כן הלכתי מלא סקרנות ועניין לטקס הפתיחה – בין השאר להציץ במכון ולראות איזה מכשירים יש בו. והנה, בטקס הפתיחה היו הופעות של קבוצת הקונג-פו המקומית, ממועדון שבקצה השני של הכפר, והיו תעלולי אקרובטיקה של נערים מתעמלים מאחד המועדונים, והיה המון כיבוד – שורות שורות של מגשי בקלאווה מסוגים שונים, והחשוב שבפריטים: שלושה מגשים ענקיים, מפלצתיים ממש, של כנאפה טרייה שהוכנה במקום, חמה ומהבילה ורכה, כשהמגשים מונחים על גרילים גדולים ורחבים – מישהו צריך יותר מזה במכון כושר אמיתי, תגידו?

אז נצמדתי אל מגשי הכנאפה, כי מאוד חשוב בחיים להימצא במקום הנכון שלא להחמיץ דבר מן הדברים שהחיים מציעים, וצפיתי בהופעות, וטחנתי כנאפה ללא הכרה עד שנעשיתי כתום, והלכתי הביתה בהרגשה שעשיתי את שלי.

מיציתי.

ולמרות ההרגשה הזו – מאז אני מתאמן במכון יום-יום.

מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)
מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)

לא הופתעתי לגלות שאני היהודי היחיד במכון – יש באזור עוד שני מכוני כושר, שאינני סובל ולא הייתי נכנס אליהם, האחד מופעל על ידי היישוב בת-חפר או ועדת-הספורט שבו, והשני מופעל על ידי המועצה האזורית. שניהם שווים במחיר המנוי החודשי למכון בקלאנסווה, אבל אינם מתקרבים אפילו לאיכות המכשירים שבו, לכמות של המכשירים, ולכל שאר התנאים שהמכון מציע.

ובכל זאת – יהודים כנראה לא יגיעו לכאן. מה לעשות.

וזה דווקא מתאים לי, העניין הזה של להיות היהודי היחיד.

הרבה פעמים למדתי בחיים שכשהיער מלא בפילים אפורים, תמיד יש יתרון כזה או אחר להיות הפיל הלבן, השונה.

אבל לא ציפיתי שאהיה המבוגר-מאוד היחיד.

אין לי הגדרה אחרת ל"מבוגר מאוד"  – לא תתפסו אותי אומר "הקשיש היחיד".

כל שאר המתאמנים הם בגילאים שבין 15 ל-40, הגם שבסביבות ה-40 כבר מעטים מאוד, אם בכלל. עד 35 עדיין מצויים רבים יותר.

לא כל כך הבנתי את העניין הזה, למה לא מגיעים מבוגרים נוספים בגילאי השישים-פלוס להתאמן, או לפחות בני החמישים, עד שיום אחד ישבתי על אחד המכשירים ותרגלתי, כשעל המכשיר שלידי ישב צעיר כבן 17 או 18, ותוך כדי שאני מתאמן הוא מביט בי בסקרנות ואז אומר: "למה אתה מתאמן? אתה לא צריך את החדר כושר הזה".

הרגשתי מוחמא מאוד, כי חשבתי שרואים עלי את כל השנים שהקדשתי לאימונים בחדרי הכושר השונים, ושעל כן הוא מציין שאינני זקוק לזה, ובכל זאת רציתי לשמוע אותו אומר את זה בקול, על כן שאלתי: "למה אני לא צריך את זה?"

"כי אתה זקן", הוא ענה. "אז בשביל מה זה טוב?"

מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)
מכון הכושר בקלנסוואה (צילום: הדי בן-עמר)

מצד שני, יום אחד ניגש אלי המדריך הראשי במכון, אדם בגודל של מקרר אמנה שכולו עיגולים של שרירים מנופחים, והוא גם כנראה בנו של בעל המכון, הניח יד אוהדת על כתפי ואמר: "אני מאוד שמח שהחלטת להתאמן במכון שלנו. אתה מהווה דוגמה והשראה לכל הצעירים"…

אז חבר'ה, מילא להיות הפיל הלבן שבעדר – אבל הפיל הלבן הזקן? יש לכם מושג איזה כבוד זה?

אז אני אכן מנצל את המעמד שלי עד הסוף – בא איך שנוח לי, עם ג'ינס ונעלי טימברלנד רגילות ולא בבגדי הספורט המגוחכים ההם, עם המכנסיים הרחבים שהביצים שלי מטיילות בהם כמו ביצי-חופש אורגניות – אין מצב שתראו אותי לבוש בהם.

ואיש לא מעיר לי ואיש לא אומר דבר, שהרי עם זקן המכון נוהגים בכבוד, אתם יודעים, כי לקשישים יש את השיגעונות שלהם.

על הקיר המרכזי של המכון יש מסך טלוויזיה ענק. על המסך הזה מוקרנים כל הזמן סרטים שבהם נראים הרי-אדם מפלצתיים דוחקים במשקולות ומרימים כל מיני דברים. מדובר באנשים שמרוב שרירים מנופחים אינם יכולים לזוז.

פעם קינאתי בכאלה. חשבתי שאם הייתי מסתובב ככה ברחוב אף אחד לא היה תופס לי את החניה ובקולנוע לא היו יושבים בכסא שלי כמו שקרה לי לפני הרבה שנים. דחקתי ודחפתי משקולות והייתי מתוסכל שהשרירים שלי לא ממש מתנפחים.

אבל היום אני כבר יודע יותר טוב איך להתמודד עם זה – אני מסתכל על האנשים הללו שעל מסך הטלוויזיה ואני חושב לעצמי: "כל השרירים האלה הם תוצאה של סטרואידים אנאבוליים. האנשים האלה שאתה רואה על המסך הם אנשים מתים מהלכים. עוד מעט יתחילו להם בעיות לב, פרקינסון, אי ספיקת כליות, אלצהיימר ופגיעות נוירולוגיות שונות – תגיד תודה שאתה לא שם".

ואז אני הולך הביתה רגוע ואומר תודה שאני לא כזה.

רק בשביל זה היה שווה ללכת להתאמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,258 מילים
כל הזמן // יום שני, 20 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־227 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

הבית הלבן: "התקדמות משמעותית" במגעים עם סעודיה

התובע בבית הדין הפלילי בהאג הגיש בקשה לצווי מעצר לנתניהו, גלנט, סנוואר, דף והנייה ● ביידן: הבקשה לצווי מעצר "שערורייתית", אין שוויון בין ישראל וחמאס ● דיווח: יועצי מדיניות החוץ של טראמפ נפגשו עם נתניהו ולפיד ● משפחות חטופים חסמו את הכניסה לירושלים; המשפחות: נהג פגע באחותו של החטוף מתן צנגאוקר ● תיעוד מציאת אתר התרסקות מסוקו של נשיא איראן ראיסי הופץ ברשתות

עוד 68 עדכונים

גלנט, עדיין לא הבנת שאין טעם לפנות לחוש האחריות של נתניהו?

נאומו של שר הביטחון יואב גלנט זכה למחמאות מקיר לקיר, ותואר כ"אמיץ" ו"היסטורי". שר הביטחון התייצב מול המצלמות כדי להזהיר ולדרוש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבש אסטרטגיה ברורה ל"יום שאחרי".

הוא דרש ממנו אסטרטגיה שאינה כוללת ממשל צבאי ישראלי, שתאפשר חלופה שילטונית בעזה ושתתרגם את המערכה הצבאית למעשה מדיני. בהזדמנות זו גלנט הבהיר גם, כי התרגיל הפוליטי האחרון של נתניהו, אשר נועד למסמס את חוק הגיוס, לא יעבור מבחינתו ומבחינת מערכת הביטחון.

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 674 מילים
אמיר בן-דוד

דרמה בהרי איראן

באיראן אישרו הבוקר כי הנשיא אבראהים ראיסי ושר החוץ חוסיין אמיר עבדולחיאן נהרגו אתמול בהתרסקות מסוק בצפון המדינה. מדובר אמנם בדרמה פנימית שתטלטל בתקופה הקרובה את הצמרת האיראנית, אבל ברור שלישראל יש בה עניין מיוחד ● וגם: עימותים לקראת חזרת הכנסת ● את פעילי הימין המשטרה לא עוצרת ● סמוטריץ' רוצה לחזור ללבנון ● עדכוני מלחמה ● אליפות היסטורית למנצ'סטר סיטי ● ועוד...

כוח חילוץ לפני צאתו לאתר שבו התרסק מסוקו של נשיא איראן אברהים ראיסי, 19 במאי 2024 (צילום: AZIN HAGHIGHI / MojNews / AFP)
AZIN HAGHIGHI / MojNews / AFP

"העיתונות חייבת לעסוק במצבו הבריאותי של ראש הממשלה"

"נתניהו בא ממשפחה קורבנית שחינכה את ילדיה שכולם נגדה" ● "הוא הביא מארה"ב את השיטה של איסוף מידע על חברים ויריבים" ● "הגיע הזמן להקים ועדה שתחקור את חלקה של העיתונות במחדל 7 באוקטובר" ● העיתונאי הוותיק שמעון שיפר בריאיון על יחסיו המורכבים של נתניהו עם התקשורת – ועל החרטה הגדולה בקריירה שלו

עוד 1,458 מילים

הנאום שראש ממשלה פטריוטי היה נושא

יותר משבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר וזה המצב: מחצית החטופים לא חזרו, שום אלטרנטיבה לחמאס לא הופשרה, מעמדה הבינלאומי של ישראל קרס, יחסיה עם ארה"ב במשבר, הכלכלה ספגה מכה, האנטישמיות מרקיעה שחקים, ורבים בציבור סבורים שבנימין נתניהו מאריך את המשבר כדי להישאר בשלטון (דבר שהיה מהווה, ובכן, בגידה).

נראה שהקברניט לא ניווט בהצלחה את הטיטניק, וכאמירתו של נתניהו בגרסת 2007, הצעד הראשון המתבקש הוא להחליף את ראש הממשלה שכשל. אבל גם ראש ממשלה שכשל יכול היה להפגין טיפת פטריוטיות טרם ירידתו מרצון מהבמה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד טיפש ראש ממשלה שהוביל את ישראל להיות ילד כפות של העולם. ביום הראשון היה צריך למחוק את עזה ולתת לעולם 71 שעות להכיר ברבונות הישראלית על עזה. וביטול מעמד הפליטות הפלסטיני. ואז העולם ה... המשך קריאה

עוד טיפש ראש ממשלה שהוביל את ישראל להיות ילד כפות של העולם. ביום הראשון היה צריך למחוק את עזה ולתת לעולם 71 שעות להכיר ברבונות הישראלית על עזה. וביטול מעמד הפליטות הפלסטיני. ואז העולם היה מפחד ומעריך. וביום שדרום אפריקה פנתה לאג הי צריכים לנחות 100 טילי יריחו ביוהנסבורג . כרגע היהודים מפחדים במקום שכל אירופה תשקשק שאירן תשקשק. ושכל מוסלמי בשטחים ובלבנון יודע שיכול להיות שלא תהיה לו משפחה.

עם כל הרצון הטוב, רק אנחנו לבד, כלומר אזרחי ישראל, לא יכולים לעשות כלום מול 64 אצבעות דמוקרטיות שיש לביבי. תיאורטית אולי אפשר, אילו ניתן היה להוציא לפועל הפגנה של 2 מיליון איש, רק שזה ל... המשך קריאה

עם כל הרצון הטוב, רק אנחנו לבד, כלומר אזרחי ישראל, לא יכולים לעשות כלום מול 64 אצבעות דמוקרטיות שיש לביבי.
תיאורטית אולי אפשר, אילו ניתן היה להוציא לפועל הפגנה של 2 מיליון איש, רק שזה לא ריאלי.
לכן אנחנו צריכים את עזרת העולם – ביידן, שיטיל את כל כובד משקלו מול ממשלת הזדון הנוכחית, אירופה שתוציא צווי מעצר לביבי (כשזה מגיע אליו אישית – זה הכי איכפת לו, בעצם רק זה איכפת לו), והגנצנקוטים – שיצאו כבר מממשלת החירום שהפכה כעת לממשלת הכלום.
כל זה ביחד – יש מצב שיצליחו למוטט את אחיזת קרנות המזבח של הנרקיסיסט הפרנואידי – ראש ממשלת ישראל – ביבי.

עוד 1,021 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

עובד בעיריית חיפה הודה: יורים בחזירים

הדיון שנערך בסוף השבוע בביהמ"ש בחיפה חשף שהעירייה מדברת בשני קולות: מצד אחד עובד בכיר הודה שהתחילו לירות בחזירים ● מצד שני, ראש העירייה מכחיש ומצהיר כי לא יפרסם דוחות בנושא ● יהב התפרץ לדיון מהקהל, צעק על השופטת ("אני קובע") ועל עוה"ד של תנו לחיות לחיות ("פרחח") ● מחוץ לאולם הוא חטף את הטלפון של כתב זמן ישראל ואיים באגרוף

עוד 1,878 מילים ו-14 תגובות

בגידה באנושיות הבסיסית אינה מוצדקת, אינה מועילה, ואינה יהודית

בספר דברים יש הוראה האומרת דרשני. בפרק כ"ב כתוב:

(ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:

הרב ד״ר מיכאל מרמור הוא חבר סגל ב-HUC (היברו יוניון קולג') בירושלים, ולשעבר יו״ר הוועד המנהל של קול רבני לזכויות האדם (רבנים לזכויות אדם).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 601 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

האסטרטג הביטחוני סמוטריץ' שכח שבלי חיילים אין צבא

סיעת הציונות הדתית נזכרה אחרי 7.5 חודשים של הפגזות שיש עוד חבלי ארץ שראוי ליישב וקיימה ישיבה בצפון ● סמוטריץ' דורש "ליצור רצועת ביטחון בדרום לבנון", אבל לא מסביר עם איזה צבא הוא יעשה את זה בדיוק ● מדובר באחד השרים שהצביעו להעברת חוק גיוס מגוחך, שיאפשר לבני הישיבות החרדיות להמשיך להשתמט ● פרשנות

עוד 551 מילים ו-1 תגובות

מותו של ראיסי לא יביא לשינוי במדיניות איראן

"באיראן יש תפיסה שמי שמת – מת, וממשיכים הלאה", אומר אלוף (מיל.) עמוס גלעד, "זו מדינה מספיק גדולה ובעלת הון אנושי ומשאבים" ● עם זאת, מותו של ראיסי מהווה טרגדיה אישית עבור המנהיג העליון חמינאי, שראה בנשיא כמחליפו בבוא היום ● גם מותו של שר החוץ עבדולחיאן מהווה מכה עבור איראן ● אבל דבר מזה לא יהווה שינוי ביחס של איראן - לא לישראל, ולא לאיראנים שנאנקים תחת אלימות משטרת הצניעות ● פרשנות

עוד 792 מילים

שלטון צבאי בעזה עלול להוביל לחורבן כלכלי

מי שמפנטז על שליטה אזרחית ישראלית ברצועת עזה – כולל לקחת אחריות על יותר משני מיליון עזתים עוינים הזקוקים לסיוע, כשכבר עתה נגמר הכסף בקופת המדינה והגירעון מזנק לשמיים – מתעלם מהעובדה שמדובר בהתאבדות כלכלית בעלות של עשרות מיליארדי שקלים ● פרשנות

עוד 1,122 מילים ו-1 תגובות

ארה"ב דוחפת להחלשת חמאס – ולא לחיסולו

גורמים בממשל ביידן טוענים כי השאיפה לחסל את חמאס היא לא ריאלית ודוחפים להפסקת אש ● ארה"ב – יחד עם שותפיה הערבים והאירופאים – מגבשת תוכנית שתאפשר לרשות פלסטינית מחודשת לחזור לרצועה ● "אנחנו מנסים לקדם חזון הכולל את דחיקת חמאס לשוליים וחיזוק ישראל"

עוד 1,707 מילים

חזבאללה מזהה חולשה ישראלית – ומגביר את האש בצפון

חזבאללה הגביר משמעותית את הירי לעבר ישראל – וצה"ל מתקשה להתמודד עם המל"טים המתאבדים ● התגובה הישראלית לעליית המדרגה של חזבאללה נראית על פניה מינורית ● אולם, בצה"ל עדיין מעריכים כי ההיגיון של חזבאללה לא השתנה – הוא לא מעוניין במלחמה ● נסראללה מנצל את המתח הפוליטי בישראל כדי להגביר את האש ולצבור הישגים תודעתיים ● פרשנות

עוד 727 מילים ו-1 תגובות
היום ה־226 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

תנאי מזג האוויר מקשים על איתור המסוק; בישראל מעריכים שראיסי נהרג

המנהיג העליון של איראן חמינאי: ההתרסקות לא תשפיע על ניהול ענייני המדינה ● מת מפצעיו רב־סרן גל שבת, מ"פ בחטיבת הצנחנים, שנפגע בשבוע שעבר באורח קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה ● דיווח: נתניהו מנע מראשי המוסד ושב"כ מלהיפגש עם סגן יושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט, מרקו רוביו, בעת ביקורו בישראל בחודש שעבר

עוד 44 עדכונים

הנאום שנשא גנץ אמש היה ללא יעדים ברי השגה, עם הרבה מלל ומעט תכלית, וללא גיבוי בינלאומי ● ממש כמו המלחמה בעזה, שגנץ שותף מלא לניהולה ● הלוא ברור שדיון אסטרטגי בכל הנושאים שגנץ העלה - כולם הרי גורל - לא יתקיים בשלושה השבועות הקרובים, אז למה למרוח את הזמן עד 8 ביוני? ● פרשנות

עוד 620 מילים ו-3 תגובות
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר

תורות ארוכים משתרכים בכניסה לבית המשפט בניו יורק, ואנשים בראש התור מציעים את מקומם עבור אלפי דולרים ● האמריקאים לא ממש מתעניינים בישראל או במחאות הקמפוסים הדועכות ומרכז הפוקוס הוא העדויות במשפט טראמפ - השבוע כיכב עורך דינו לשעבר מייקל כהן ● בינתיים, לא נראה שזה משפיע על הסקרים - טראמפ עדיין מוביל - אבל ניכר שביידן לא מאמין לסקרים ממילא

עוד 865 מילים
היום ה־225 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: גנץ מציב אולטימטום לראש הממשלה במקום לחמאס

גנץ הכריז כי הוא דורש תוכניות פעולה חדשות עד 8.6 או שהמחנה הממלכתי תפרוש מהממשלה. בין השאר מדובר על השבת החטופים, מיטוט חמאס, ניהול אזרחי של עזה ומתווה גיוס ● צה״ל השיב את גופתו של החטוף רון בנימין שנרצח ב-7.10; ארבעת הגופות שהובאו בסוף השבוע במבצע מיוחד נמצאו במתחם תת קרקעי בצפון עזה ● חברת הכנסת לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה בגיל 85

עוד 22 עדכונים

לרפא את החקלאות והכלכלה בישראל

אחרי שבנה את ביתו ממכולה של צים וסחף את תושבי טירת הכרמל לשמור על הסביבה, עמיעד לפידות מציג מודל לחקלאות שמצליחה להאכיל את העולם בלי לזהם אותו ● בחוות "גוונים" שבפאתי כרם מהר"ל מגדלים ירקות, שומרים על הקרקע ומארחים מתמודדי נפש צעירים שהמגע עם האדמה מרפא אותם ● האתגר הבא הוא להפוך את העשייה הברוכה לכלכלית

עוד 1,403 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה