מורה מקבל חיסון במרכז החיסונים של קופת חולים כללית בחולון, 4 בפברואר 2021 (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
חן לאופולד/פלאש90

חופש הפרט מסתיים במקום שבו החלטותיו עלולות להסב פגיעה לאנשים אחרים

הוויכוח הציבורי האם ניתן לחייב מורים להתחסן כתנאי להמשך העסקתם בהוראה פרונטלית הפך בימים אלה למשפטי ● במכתב שיצא אתמול ממשרד היועמ"ש הובהר כי לא ניתן לחייב איש להתחסן ללא שינוי בחקיקה ● אולם מעבר לשאלה הטכנית, עולות שאלות הנוגעות לזכויות אדם, פרטיות, דיני עבודה ואף שאלות מתחום הנזיקין והמשפט הפלילי ● הפתרון, כמו תמיד, מצוי בהסברה ולא בכפייה ● פרשנות

עוד 1,095 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 19 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לראשונה מאז ימי היטלר: רב צבאי בגרמניה

הוא בן למשפחת שורדי שואה ומבין היטב את כל מי שחושב שהוא השתגע ● רבי מרדכי אליעזר באלה, הרב הראשון של צבא גרמניה אחרי כמעט 90 שנה, מסביר בראיון לזמן ישראל: "אנחנו לא צריכים לתת להיסטוריה לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם"

עוד 908 מילים

מסכנת דיקטטורה פוליטית לסכנה של דיקטטורה ליברטריאנית

המשבר הגדול של 1929 נפל בתקופת שפע, כרעם ביום בהיר. כשהנשיא הובר ניסה לחדש את הצמיחה בעזרת התערבות הממשל בכלכלה, וכשהנשיא רוזוולט החל ב-1933 במדיניות השיקום הכלכלי של הניו-דיל, הם נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד כלכלנים ופוליטיקאים, שטענו כי יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם וכי התערבות הממשלה רק תאט את ההתאוששות.

במשבר הגדול של 1929, כשהנשיא הובר ניסה לחדש את הצמיחה בהתערבות הממשל בכלכלה, וכשרוזוולט הנהיג את תכנית השיקום ב-1933, כלכלנים ופוליטיקאים התנגדו, בטענה שיש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם

אחד הגורמים שהביא להחרפת המשבר הגדול היה המושג, הרעיון, של טיהור הכלכלה. של "ניקוי אורוות" כלכלי. לפי רעיון זה, שנות השפע בנו עיוותים מזיקים במערכת הכלכלית, וההתאוששות מהמשבר תבוא רק אם עיוותים אלו יחוסלו. על פי אותו רעיון, המשבר, פשיטות הרגל והאבטלה הם מנגנונים מטהרים טבעיים, באמצעותם המערכת הכלכלית מסלקת את הרעלים שהצטברו בה.

לפי הדוגלים ברעיון זה, התאוששות אמיתית אינה בת קיימא עד שתהליכים אלו יתממשו, וכל התערבות ממשלתית להאצת היציאה מהמשבר רק מזיקה ודוחה את הריפוי ואת ההתאוששות.

הניו-דיל של 1933, המשברים הכלכליים האחרונים, משבר הבנקאות של 2008, וזה שנגרם ע"י הקורונה ב-2020-2021, מורים שאלו היו רעיונות מופרכים ושהתערבות הממשלה הינה חיונית לתפקוד הכלכלי הלאומי. למרות זאת, 90 שנה אחרי המשבר הגדול בארה"ב, הרעיונות הקלוקלים וההרסניים האלו חוזרים אלינו בישראל דרך כלכלני פורום קהלת.

בתקשורת מדווח שהמועמד המרכזי לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, למעשה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה נפתלי בנט, הוא ד"ר מיכאל שראל, יושב ראש הפורום הכלכלי של פורום קהלת. שראל שירת גם בצוות ההיגוי הכלכלי של בנט במהלך הבחירות.

ד"ר שראל הוא חסיד של איין ראנד, בעל השקפה כלכלית ימנית קיצונית ומאמין אדוק ביישום עקרונות השוק החופשי מהתערבות ממשלתית. שראל קרא לבטל את שכר המינימום, ונאבק מזה שנים להרוס את ארגוני העובדים. בתחילת משבר הקורונה הוא פרסם מאמר בדה-מרקר (יחד עם אורי כץ) שבו דרש:

"לא לעצור את התהליך האבולוציוני הבריא המוביל להכחדתן של פירמות לא יעילות או של ענפים נעדרי הצדקה כלכלית".

למרות שהמשברים הכלכליים הגדולים לימדו שהתערבות הממשלה חיונית לתפקוד הכלכלי הלאומי, 90 שנה אחרי המשבר הגדול בארה"ב הרעיונות ההרסניים של "טיהור הכלכלה" חוזרים אלינו בישראל עם כלכלני פורום קהלת

כדי להבין את הסכנה הגדולה הטמונה ביישום עקרונות השוק החופשי מהתערבות ממשלתית (הדוקטרינה הניאו-ליברלית), אציין שני מקרים קטסטרופליים מההיסטוריה של דוקטרינה זו: הרעב שהתחולל באירלנד באמצע המאה ה-19, והמשבר הכלכלי שפקד את ארצות-הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת.

כמיליון איש, שמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול שהתחולל בין השנים 1846 עד 1851. הדבר קרה תחת שלטונה של בריטניה, שבאותה תקופה היתה המעצמה העשירה ביותר בעולם. הרעב הגדול אמנם החל כאסון טבע שהתפשט במהירות, אך הוחמר שבעתיים בשל מעשיה ומחדליה של הממשלה הבריטית בשנים אלו, שהונעו בעיקר מדוקטרינת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית.

הדוקטרינה הזו מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב, ויתרה מזאת, גם הסיוע לרעבים באמצעות מטבחי-מרק הופסק אחרי שישה חודשים. רעיון מתן האוכל בחינם היה מנוגד לדוקטרינת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית, ולתפיסת תפקוד הממשלה והחברה שנבעה ממנה.

תפיסת השוק החופשי מהתערבות ממשלתית הביאה לקטסטרופה נוספת, המשבר הכלכלי העולמי הגדול שהתרחש בין השנים 1929 עד 1933. עקרונות השוק החופשי חישקו את הממשל האמריקני עם קריסת הבורסה בשנת 1929.

הכלכלנים שהשפיעו על הממשל והאמינו בכלכלה חופשית מהתערבות ממשלתית, מנעו מהממשלה להתערב, ובכך העצימו את המשבר הגדול של שנות השלושים. רק אחרי ארבע שנות משבר עמוק וסבל בל יתואר, במהלכו הפכו כרבע מתושבי ארצות-הברית למובטלים, נבחר רוזוולט כנשיא והחל במדיניות הניו-דיל של מעורבות ממשלתית עמוקה שאיפשרה את היציאה מהמשבר.

כמיליון איש, שמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול בין 1846-1851. הדוקטרינה הזו מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב, והסיוע לרעבים במטבחי-מרק הופסק

המינוי של שראל, ומינויים דומים במשרדי ממשלה אחרים, צריכים להדליק נורות אדומות. ישראל ניצלה מלהפוך לדיקטטורה פוליטית בראשות נתניהו, אבל היא נמצאת עכשיו בסכנה להפוך לדיקטטורה ליבראטריאנית. עכשיו צריך להיאבק במדיניות הכלכלית-חברתית שמרנית אכזרית שיובילו המינויים האלו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 595 מילים

אנטישמיות אריסטוקרטית מאוד

משפחת אצולה גרמנית תובעת פיצויים על נכסים שהוחרמו על ידי הרוסים אחרי מלחמת העולם השנייה ● עליה להוכיח שנסיך הכתר וילהלם לא תמך בנאצים ● ד"ר סטפן מלינובסקי, שחקר את היחסים בין היטלר לאצולה, מסביר שהתביעה פותחת תיבת פנדורה עצומה ● נכון, ניסיון ההתנקשות בפיהרר ב-1944 משויך לבני אצולה, אך איש לא יוכל למחוק מההיסטוריה את יחסיהם הבעייתיים עם הנאצים

עוד 2,062 מילים

סקר חדש מראה ש-77% מהפלסטינים סבורים שחמאס ניצח בעימות מול ישראל ● מצרים וסודן חוששות ממחסור במים בגלל סכר שמקימה אתיופיה ● על רקע הפרסומים שישראל לקחה חלק בניסיון לערער את היציבות בירדן, הממשלה החדשה נדרשת לשקם את הקשר עם עמאן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 997 מילים

למקרה שפיספסת

מה באמת צריך לעשות בקיץ?

אחרי שנה וחצי של קורונה, של חיים בצל מגבלות, למידה מרחוק, מציאות של חשש ופחד. חוסר יציבות שלטונית לצד מצב ביטחוני מעורער, סוף סוף לרגע נדמה שהכל משתחרר ואפשר לחזור לחיים נורמליים.

נכון? אז ממש ממש לא!

אחרי שנה וחצי של קורונה, חיים בצל מגבלות, למידה מרחוק, מציאות של חשש ופחד, חוסר יציבות שלטונית לצד מצב ביטחוני מעורער, סוף סוף נדמה שהכל משתחרר ואפשר לחזור לחיים נורמליים. נכון? אז ממש לא!

בתור מנהל תיכון, אני רוצה לספר לכם שהצוות שלי ואני מעולם לא חווינו את הילדים והילדות שלנו כך. הם מבולבלים, מפחדים, כועסים ומאוד מאוד טעונים.

אז מה נשאר לנו פוסט קורונה ?

רבים מבני הנוער "מתקשרים" עם העולם תקופה ארוכה מידי בעיקר דרך פלטפורמות מקוונות, הם נמצאים רוב הזמן מול מסכים, הם הפכו את הלילה ליום, ממעטים לצאת מהבית, כמעט לא נפגשים עם בני אדם, וממלאים את החסך בקשר בתקשורת וירטואלית "חלופית".

השנה וחצי האחרונות דחפה ילדים וילדות, בני ובנות נוער רבים למעגל התלות וההתמכרות לבדידות המסכים. המציאות הזו לא טובה להם. הם מלאים בתסכול, בזעם כבוש, ומתקשים לחזור לשגרה "רגילה". לעיתים זה מרגיש כאילו הם נדרשים לתהליך חיברות מחודש.

שנה וחצי עבור ילדים זה הרבה הרבה יותר זמן משנה וחצי עבורנו המבוגרים. בני ובנות 13-18 הם שכבת הגיל שחווה סימפטומים של פוסט קורונה באופן הכי מורכב ומאתגר. מערכת החינוך השאירה את התלמידים בגילאים הללו לבד בבית מול מסכים ופלטפורמות טכנולוגיות כתחליף חינוכי למשך הרבה יותר מידי זמן.

החסך בשגרת חיים נורמלית מגבילה את היכולת ליצור קשר בינאישי תקין ולשמר אותו, לאורך זמן החסך הזה פוצע את הנפש. עכשיו אנחנו נדרשים להתמודד עם התוצאות של התארגנות מערכת החינוך להתמודדות עם משבר הקורונה.

השנה וחצי האחרונות דחפה ילדים ובני נוער רבים למעגל התלות וההתמכרות לבדידות המסכים. המציאות הזו לא טובה להם. הם מלאים בתסכול ובזעם כבוש, ומתקשים לחזור לשגרה "רגילה"

אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועי אלימות בהם מעורבים בני נוער, בכל רחבי הארץ. אנו נחשפים שוב ושוב לבני נוער המשתוללים בבתי קולנוע ובמרחבים ציבוריים נוספים, קטטות המוניות בגנים ציבוריים, ונדליזם ופגיעה ברכוש ובנפש. כולנו נחרדנו מהאירוע בו נער בן 13 דקר נער בן 15, שעדיין מאושפז בבית חולים, אחרי ויכוח סתמי על חפיסת סיגריות.

המערכת העל-יסודית כמעט קורסת תחת עומס הליווי החברתי/רגשי הנדרש בתקופה הקצרה בה חזרו בתי הספר (כמעט) לפעילות שגרתית. המערכת נדרשת לעומס כפול של בחינות בגרות בתקופה ובמציאות של חסר עמוק ומשמעותי.

מפחיד לדמיין איך יראה המצב של הילדים של כולנו לאחר שלושה חודשים נוספים של חופש והעדר ליווי מצד עולם המבוגרים. קחו בחשבון שבספטמבר 2021 יש בפועל סה"כ 7 ימי לימוד בלבד!

אם לא נעצור עכשיו ונחליט שכולנו משקיעים את מירב המאמצים במתן מענה רגשי/חברתי, בהרגעת הרוחות ובהחזרת שגרה החיים המוכרת, המצב רק יחמיר – בני הנוער שלנו זקוקים לנו עכשיו יותר מאי-פעם!

בכל חופש גדול מתרחשים אירועי אלימות. האונס הקבוצתי המזעזע באילת בקיץ האחרון ובושתנו האיומה מהאלימות המינית שהתרחשה ב"איה נאפה" שנה קודם לכן. גם בשנים נטולות מגפות, החלפות שלטון ומלחמות לבני נוער רבים קשה מאוד להתמודד עם החופש הגדול, בהיעדר המסגרות והיציבות הבית ספרית. ללא הסתכלות כוללת של הבית, בית הספר, הקהילה החינוכית והילדים – הקיץ שלפנינו עשוי להיות מורכב ומאתגר ולא עלינו (חס וחלילה) מדמם.

הורים יודעים ויודעות מה נכון לילדים.ות שלהם, מחנכים ומחנכות יודעים.ות מה נכון לקהילותיהם החינוכיות שלהם.ן. משאבים יש. המון כסף מוזרם ממשרד החינוך ומהרשויות המוניציפליות. אלא שמשרד החינוך כמו גם הרשויות המוניציפליות הכפופות בכל הקשור בחינוך לרגולציה המדינתית, נידמים לעיתים כסובלים ממחלה אוטואימונית. מזרימים כסף מחד ומאידך עוצרים את היכולת של מנהלים ומנהלות להשתמש במשאבים לדברים שבאמת צריך ע"י בירוקרטיה והפעלת מנגנוני רגולציה חונקים ומשתקים. נדמה כי אחוז ניכר מהכסף מושקע בניהול הרגולציה, בתוכניות לימוד מנותקות מהמציאות, בדיווחים חסרי תכלית, בבקרה ופיקוח מיותרים לחלוטין.

אנחנו שומעים על יותר ויותר אירועי אלימות בהם מעורבים בני נוער, בכל רחבי הארץ. אנו נחשפים לבני נוער המשתוללים בבתי קולנוע ובמרחבים ציבוריים נוספים, קטטות המוניות בגנים ציבוריים, ונדליזם ופגיעה ברכוש ובנפש

כל אלו מובילים לבלבול וחוסר יכולת בפועל  של מנהלות ומנהלי מסגרות החינוך להוציא לפועל את "בתי הספר של הקיץ". שנת הלימודים של בתי הספר העל-יסודיים תסתיים בעוד פחות משבוע ולאף אחד.ת באמת אין מושג איך ומה מצופה מבתי הספר לעשות.

הגיע הזמן לעצור!

חינוך במהותו מבוסס על הדגמה, על שיח, על קרבה ובעיקר על מפגש פנים אל פנים המעודד קשר וקירבה. גם הורים וגם מחנכים יודעים שבני ובנות הנוער זקוקים לחיבוק ולהנחיה מלווה גם בחופש הגדול, ובוודאי בשנה מאתגרת כמו זו.

תנו לנו ללוות אותם, תנו לנו לחנך. אפשרו לנו לבנות תוכניות ומפגשים יצירתיים לחופש הגדול. תנו לנו לצאת איתם לקולנוע, לטיול בטבע או לצאת לבריכה. אל תתעלמו מהם ואל תעלימו אותם שוב לשלושה חודשים נוספים. שחררו את הכסף המיועד לליווי וטיפול בבני ובנות נוער מכבלי הרגולציה והבירוקרטיה. אוטונומיה ניהולית היא המשאב היקר ביותר בתקופות משבר – אפשרו למנהלים, למנהלות, ולמורים ולמורות לעשות את עבודתם.ן – לדאוג לבני הנוער שלנו, כי הם העתיד של כולנו.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 754 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

היפסטר פינת סאטמר

שכונת ויליאמסבורג הפכה למעוז היפסטרי, והתושבים החסידים נאבקים לשמור על זהותם ● נתנאל דויטש ומייקל קספר, שכתבו ספר חדש על ברוקלין החרדית, מסבירים מה יצרה ההתנגשות בין הקהילה הדתית לצרכים של ניו יורק ולמה הסאטמרים חוששים דווקא מיהודים חילונים

עוד 1,366 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אור בקצה המערה

האם ההתנגדויות שהוגשו ברגע האחרון ימנעו ממדינת ישראל להחריב נכס טבע עולמי מבלי שנעשתה בדיקה מינימלית? ● הגלובוס הירוק מוענק למשרד המשפטים שמנסה להחליף את הררי הקלסרים בקבצים דיגיטליים ● והטיפ לשבת: שמן זית הידידותי לאדם, לסביבה ולחיך

עוד 838 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שֶׁקֶט 90

האם עדיין ניתן בכלל לשחרר את הישראלים מההתמכרות הקולקטיבית למבזקים מיוחדים, פריצות לשידור וטרטור מכונות המהומה שלא חדלות לרגע להרעיש ולהתיש?

עוד 1,179 מילים

הרשות הפלסטינית: הסכם קבלת החיסונים מישראל מבוטל

אלחרומי מאיים לפרוש מרע"ם ● הליכוד על הטענה כי נגרסו מסמכים לפני כניסת בנט לתפקיד: "לא היה ולא נברא" ● השר לביטחון פנים בר לב: אין לי ספק שבן גביר וסמוטריץ' הבעירו את השטח בכוונה ● ראש הממשלה בנט לנתניהו: יש לך שבועיים לעזוב את בלפור ● שרת החינוך שאשא־ביטון: נעשה הכול כדי ששכר המורים יעלה

עוד 37 עדכונים

זו ההזדמנות לבטל כליל את חוק "איחוד משפחות"

הימים בהם נאסר בחוק על פלסטינים הנישאים לישראלים לקבל כאן אזרחות היו ימי האינתיפאדה השנייה, ועידן אחר מבחינה טכנולוגית ● הסיבה לחקיקת הוראת שעה הייתה בדיוק על מנת לבחון את הנחיצות בחוק מטעם ביטחוני שנה אחר שנה ● הנסיבות בינתיים השתנו, אין באמת איום ביטחוני ונותר רק ההיבט הגזעני ● המחלוקת הפוליטית היא הזדמנות לאפשר לחוק לפקוע ● פרשנות

עוד 948 מילים

האם ניאום, עיר העתיד הסעודית, בכלל תהפוך למציאות?

לא רחוק מאילת, בשטח ששווה לגודלה של בלגיה, אמור להיבנות מרכז ההייטק החדשני של העולם ● ניאום, פרויקט שסעודיה מתכננת להשקיע בו 550 מיליארד דולר, אמור להפוך לעיר עם מוניות מעופפות וירח מלאכותי ● אבל מומחים מטילים ספק רב בחזון העתידני של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן ● "אני לא רואה כסף מקומי או זר נכנס לשם" ● "איחוד האמירויות מתקדמת מהם, זה לא צפוי להשתנות"

עוד 1,717 מילים

עתירה תדרוש שילוב חסרי מעמד בבתי ספר בתל אביב

פרסום ראשון 5,000 ילדים מקרב מבקשי מקלט בתל אביב לומדים כמעט אך ורק בגנים וכיתות נפרדות ● עתירה שתוגש בקרוב תדרוש לשלב אותם במוסדות חינוך של ישראלים ● עשרות הורים ישראלים צפויים להצטרף לעתירה ● הורה אריתראי: "הילדים שלנו גדלים בהפרדה וזה לא טוב" ● עיריית ת"א: "לא התקבלה ולו פנייה אחת של ישראלים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בהם רוב מוחלט של חסרי מעמד"

עוד 815 מילים ו-1 תגובות

מאות יאבדו את תפקידם, מאות אחרים יקבלו ג'ובים

הממשלה היוצאת הגדילה את מספר בעלי התפקיד שהשרים ממנים בלא מכרז כמעט לאלף ● כ"ץ החליף את כל ההנהלה המקצועית באנשים משלו ● גלנט מינה מנכ"ל שהכיר בצה"ל ● רגב מינתה פעילים מהליכוד ומועצת יש"ע ● מאות עובדים צפויים עתה להתחלף בגוורדיה חדשה ● מנכ"ל האוצר לשעבר: "בשנתיים האחרונות כל הסכרים נפרצו" ● האם ממשלת השינוי תהיה שונה מקודמותיה?

עוד 2,306 מילים

דיווח: מסמכים במשרד רה"מ נגרסו לפני כניסת בנט לתפקיד

לא ידוע כמה ואיזה מסמכים נגרסו ● נתניהו: שקר מוחלט ● גנץ פנה לנתניהו על רקע חוק איחוד משפחות: “יש לשים את הביטחון מעל לכל שיקול פוליטי” ● הליכוד: מי שביטחון ישראל חשוב לו, לא מקים ממשלה עם רע״ם ● שטייניץ: ״הנזק לליכוד עשוי להיות גדול יותר מהנזק לקואליציה״ ● מנדלבליט רומז שהוא נגד פיצול תפקיד היועמ״ש ● לוין נבחר ליו״ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה

עוד 66 עדכונים

הבעיה איננה שהממשלה גדולה מדי, אלא שהכנסת קטנה מדי

לפיד הוביל במשך שנים קמפיין נגד ממשלות גדולות, אבל הממשלה שהקים היא השלישית בגודלה בתולדות המדינה ● לפיד ובנט מגלים עכשיו את המציאות הפוליטית הפשוטה: הבעיה איננה במספר השרים, אלא במספר הח"כים ● לישראל יש פרלמנט מהקטנים בעולם - ואולי הממשלה הגדולה בעולם ביחס לגודל הפרלמנט ● הפתרון לבעיות שזה יוצר הוא כנסת גדולה יותר ● פרשנות

עוד 1,907 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה