"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.
הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.
פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".
הכותרות הראשיות עכשיו
כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:
כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.
עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ביקורת חדה אך כחדותה כן צרותה – את הטענה הראשונה שאין מוקד לסדרה אפשר בפשטות גם לשבח על שני הצירים עליהם סובבת העלילה, הביוגרפי-אובייקטיבי ובנוסף המבט הישראלי המאוייםהסובייקטיבי ניתנים עומק לסיפור ולא מבלבלים.
כמו כן לפרשיית המדענים הגרמנים זה בדיוק מה שזה מדעני טילים נאצים שמצאו מקלט מפני משפט על פשעים נגד האנושות שביצעו בזמן המלחמה וממשיכים לפעול נגד היהודים ומוסדותיהם
ומועסקים על ידי האויבת מספר אחת של ישראל באותם ימים..
מלבד זאת הביקורת על דמוניזציה פשוט מגוחכת מלבד האנטישמיות, קריאות מוות לישראל המוניות ושריפת סמלי המדינה שנפוצה מאד במדינות ערב ופרס, יש להבין שלשנאה ולאמוציות תפקיד משמעותי מאד במלחמה גם בדרגים הגבוהים ביותר שלכאורה שומרים על פאסון מסויים. השנאה מניעה אותנו לפעול, ממריצה אותנו, ומרקיעה את הדמיון.. זהו חלק חשוב בהבנת הסיטואציה, בניגוד לסכסוך הישראלי פלסטיני שבו שנאת הקרובים מולידה פחד וחוסר תקשורת,, שנאה לאויב מובהק תורמת למאבק הצבאי בו.
ועוד אנקדוטה על אדון יאסר עראפת שם רשעים ירקב, שבמקביל להצגה שעשה על כל מנהיגי המערב המקביל מימן והשיג דרכונים אירופאים מזויפים לארגוני טרור דוגמת ספטמבר השחור ורצח הספורטאים במינכן. עודד והניע טרור מתחת לרדאר ובמקביל הסתייג מהקיצוניות בבמות פומביות כדי לקבל לגיטימציה לאומית שקרן מהגדולים שדרכו פה.
חוץ מזה כאמור ביקורת מעניינת אך קצת קטנונית וצרת עין..
תודה יומטוב