לא רק מדינה רזה, גם רבנות רזה

הרב חיים נבון (צילום: נסים לב, עיתון בשבע, Cc-by-sa-3.0, ויקיפדיה)
נסים לב, עיתון בשבע, Cc-by-sa-3.0, ויקיפדיה
הרב חיים נבון

הרב חיים נבון הוא תלמיד חכם, מרצה, פובליציסט ומחבר ספרים רבים, שגם הספיק לכהן כרב קהילה. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מדובריה הבולטים של השמרנות המדינית בציבור הדתי הלאומי. לכן היה לי חשוב לקרוא את ספרו החדש על משטר מלוכני, דמוקרטיה והמדינה היהודית המודרנית, "מדינה קטנה לעם גדול".

עטיפת ספרו של הרב חיים נבון: מדינה קטנה לעם גדול
עטיפת ספרו של הרב חיים נבון: מדינה קטנה לעם גדול

אני אבקש להתייחס לכמה מהתֵמות המרכזיות בספר "מדינה קטנה לעם גדול". לשמחתי, למרות הבדלי פרספקטיבה, אנחנו מסכימים על לא מעט מהסוגיות בספר. ב"מדינה קטנה לעם גדול" נבנה מהלך המבסס את רעיון מדינת היהודים הדמוקרטית, שתכניה וזהותה יהודיים, אך התערבותה בחיי אזרחיה מינימלית. מעמדת מוצא שמרנית, נבון שואף לאיזון בין חברה שיש בה ברית חברתית לבין מעורבות קלה ככל שניתן מצד הממשל. אחרי השלב הרעיוני נבון מתייחס למספר סוגיות פוליטיות וחברתיות המעסיקות את החברה הישראלית.

עוד לפני שקראתי בו, כבר היתה ברורה לי חשיבותו של הספר. כותרת המשנה מדברת על מדינה "יותר יהודית, פחות כופה". הדרך להעצמת הזהות יהודית אינה עוברת דרך חוקים דתיים אלא באפשרות של צמיחה מלמטה, מהעם.

עוד לפני שקראתי בו, היתה ברורה לי חשיבותו של הספר. כותרת המשנה מדברת על מדינה "יותר יהודית, פחות כופה". הדרך להעצמת הזהות יהודית אינה עוברת דרך חוקים דתיים אלא באפשרות של צמיחה מלמטה, מהעם

דעתו של הרב נבון חשובה במיוחד בהקשר של החשדנות של חלק מהציבור החילוני כלפי רצונו המדומיין של הציבור הדתי, להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה. במבוא לספר הוא אומר:

"הספר הזה מציע עמדה לגבי מהותה של מדינת ישראל, שאינה מדינת הלכה. הייתי רוצה לחיות במדינת תורה, אבל אני משעה את החלום הזה עד ליום שבו כל עם ישראל יהיה שותף לו".

בהמשך הוא מצטט את רבותיו שתומכים בטענה. חשוב לציין, שלמרות שרבותיו, דוגמת הרב אהרון ליכטנשטיין ז"ל והרב יעקב מדן, הינם נציגים מובהקים של מיינסטרים המגזר, ישנם מרחבים בציונות הדתית שהשקפתם הדתית-פוליטית אחרת. רוב חברי המגזר הדתי הלאומי שותפים לקו המחשבה של נבון ואינם מעוניינים לחיות במדינה שתכפה עליהם חיי הלכה מלאים. אמנם לא נעשה די מחקר לגבי עמדות הציבור הדתי בנושאים שבהם עוסק הספר, אבל מתוך סקרים שנערכו לאורך שנים, אפשר להסיק שרוב הציבור הדתי מזדהה עם העמדות הליברליות-יחסית של הרב נבון, לעומת השיח החרד"לי.

באשר להפרדת הדת מהמדינה, שנדונה בפרק האחרון בספר, גם כאן הרב נבון מציג גישה שמרנית, יחד עם רצון ב"מדינה רזה" וברבנות רזה עוד יותר. בנקודה זו יש התנגשות רבתי עם זרמים חזקים מאד בציונות הדתית וכמובן עם המגזר החרדי, הרואים ברבנות אמצעי חשוב לשימור אחיזתה של האורתודוקסיה בזהות היהודית של המדינה, וכן בשל גישה משיחית, הקושרת את הרבנות לתהליך הגאולה (עמדה שגדלתי עליה ונגמלתי ממנה בצער) וכן בשל הריאל-פוליטיק של צבירת כוח, השפעה ותקנים רבניים וכו'.

מכאן שהרב חיים קרוב יותר לעמדות של "נאמני תורה ועבודה", ביתם הרעיוני של הדתיים הליברלים, מאשר לליב"ה וחות"ם, ארגוני המחנה החרד"לי. או במילים אחרות השמרנות הפוליטית של נבון מתנגשת עם השמרנות הדתית של רבים בציבור הדתי והחרדי.

באשר להפרדת הדת מהמדינה, הרב נבון מציג גישה שמרנית, יחד עם רצון ב"מדינה רזה" וברבנות רזה עוד יותר. בנקודה זו יש התנגשות רבתי עם זרמים חזקים מאד בציונות הדתית וכמובן עם המגזר החרדי

לדעתי, היה חסר בספר דיון על מערכת החינוך בכללה והמערכת הדתית בפרט. ניתן להניח שהמחבר דוגל בהפרטה מסוימת של המערכת, באשר להשפעתם של ההורים, הפחתת התלות במימון הממשלתי והמעטת התערבות המדינה בתכנים. יש בדיון מסוג זה היבטים כלכליים וערכיים. המערכת הדתית זוכה לתקציבים גדולים לעומת המערכת הממלכתית, מה שבהחלט עשוי לסתור את השמרנות המדינית שנבון מציג. בצד הערכי יש נגיעה במהות הברית החברתית המחברת בין חלקי העם השונים. ומה מידת ההתערבות הנכונה של המדינה במיצוב תשתית חברתית משותפת, מבחינה ערכית? מובן שלמערכת חינוך ממלכתית השפעה ניכרת על עיצוב הזהות הקולקטיבית שלנו.

הרב נבון נוגע, אך לא בעומק מספק, בזהות היהודית הקולקטיבית של המדינה. מוצעת ברית חברתית, שהיא גבוהה מהרף הנמוך של ועד הבית. פה חשוב לחזק את עמדת נבון, שהיא רבנות רזה אבל יהדות עשירה. כאשר ההתנגשות לכאורה בין ערכים יהודיים וערכים דמוקרטיים עולה על סדר היום הציבורי, היה ראוי להעמיק יותר בהצעותיו של הרב נבון.

הרב נבון מציע תפקיד חלופי לרב הראשי, והוא ייעוץ-על לממשלת ישראל בסוגיות שיש ליהדות מה להוסיף לגביהן. אני תומך ברעיון, שמנהיגים והוגים הנאמנים למסורת ולמורשת היהודית יוכלו להשפיע על מדיניות הממשלה, אבל אינני סבור שזה תפקיד שאמור להיות בידי אדם אחד, חכם ככל שיהיה. כי הרי שבעים פנים לתורה, לרבות בנושאים ציבוריים ומדיניים.

מפתיעה יותר עמדת נבון בעניין. הרי מי שמונה ע"י אותה ממשלה לא יוכל להיות מנותק ממרכזי הכוח הפוליטיים. הייתי מצפה למודל המדמה את נביאי ישראל המדברים אמת לשלטון, ועומדים לצד המערכת הפוליטית ולא פועלים מתוכה. אני מציע שנרחיב ונעמיק את מימוש הרעיון, דווקא מעמדה של מדינה רזה; כוחות אזרחיים ודתיים חזקים המשפיעים על הזהות היהודית, בכוח השכנוע והמוסר ולא בזה הפוליטי.

הרב נבון נוגע, אך לא בעומק מספק, בזהות היהודית הקולקטיבית של המדינה. מוצעת ברית חברתית, שהיא גבוהה מהרף הנמוך של ועד הבית. פה חשוב לחזק את עמדת נבון, שהיא רבנות רזה אבל יהדות עשירה

הייתי מעוניין בהרחבת תפיסתו של נבון בנושאים חברתיים בוערים, כגון פמיניזם (במגזר הדתי ובכלל), היחס ללהט"בים, שינויי האקלים והשמירה על כדור הארץ ועוד, שייפתרו ברוח היהדות אך ללא כפייה הלכתית.

לקריאה מעמיקה ומאתגרת, אני מציע את ספרו של הרב ארט גרין "יהדות רדיקלית", שבו הוא מנסה לצלול לעומקים הרוחניים של היהדות, בהתמודדותו עם הנושאים שעל סדר היום במאה ה-21. למרות שאינני נמנה עם הזרם היהודי הספציפי של גרין, הקריאה בספרו מאתגרת. אולם, כשאני קובע שהחלון שדרכו אני מתבונן במציאות החברתית הוא חלון שמרני, קשה יותר להיפתח לגישות שונות, ובוודאי רדיקליות יותר.

נשאל, אם כך, מי הוא באמת השמרן? האם השמרן מגיע מתוך עמדה של שמרנות דתית, המגנה על הרבנות מכל שינוי? או שהוא מגיע מתוך עמדה של שמרנות פוליטית, הטוענת שמדינה (כוללת הרבנות) צריכה להתערב כמה שפחות בחיי אזרחיה? בכלל, האבחנה בין שמרן לליברל מתאימה יותר למדעי המדינה מאשר בבירורים דתיים או ערכיים.

בעיניי, השמרנות איננה ערך דתי ובטח שלא ערך יסודי, שדרכו אני בוחן נושאים ערכיים. אישית, פעם אני דוגל בעמדה שמרנית (חשיבות התא המשפחתי במבנה החברתי), ופעם בעמדה הנתפסת כפרוגרסיבית (פתיחת שוק שירותי הדת לזרמים דתיים רבים). מצד אחד, ברור שבדת יש יסוד של שמרנות שנועד לשמר את המסורת ולהעבירה הלאה, אבל יסוד בסיסי אחר הוא יכולתה של היהדות להגיב ולהתפתח, לפעמים אפילו בצעדים רדיקליים. הרי התורה עצמה העניקה לאנושות רעיונות רדיקליים, שנדרשו מאות ולפעמים אלפי שנים עד שנתקבלו (למשל השבת). אני ארחיק לכת ואטען – אדם המאמין שהקב"ה המציא עולם באקט של בריאה צריך להאמין שיש צד מאד רדיקלי באלוקים. ומפני שאנחנו מצווים להידמות לו, כנראה שאנו גם מצווים שלא להיות שמרנים בעליל.

אדם המאמין שהקב"ה המציא עולם באקט של בריאה, צריך להאמין שיש צד מאד רדיקלי באלוקים. ומפני שאנחנו מצווים להידמות לו, כנראה שאנו גם מצווים שלא להיות שמרנים בעליל

ולמרות הביקורת או סוגיות מעוררות-מחלוקת בספר, אני חוזר ומדגיש שזה ספר שחשוב לקרוא; ספר שמציג תפיסה רעיונית שיש להעמיד לצידה ואף מולה השקפות מדיניות ויהודיות שונות, כדי להמשיך בשיח, שלדעתי עדיין איננו מעמיק דיו. עלינו לעסוק לא רק בסוג המבנה או המשטר שבאמצעותו ננהל את החיים הפוליטיים במדינה, אלא גם להעמיק בשאלת טיבה של המשימה המהותית העומדת בפני העם שחזר לארצו וזוכה לריבונות וחיים מלאים, שלהם לא זכה מימי החשמונאים.

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,111 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף אחד לא לוקח אחריות על הפשיטה ביישוב הבדואי ביום השבעת הממשלה

מה בדיוק עומד מאחורי האירוע שכמעט פירק את הממשלה עוד בטרם הושבעה? ● שעות ספורות לפני הצבעת האמון בכנסת סיירו שוטרים בביר הדאג' בנגב, והזהירו את התושבים ש-30 בתים מיועדים להריסה ● זה מה שהוביל את סעיד אלחרומי, ח"כ רע"ם ובן בית ביישוב, להודיע כי לא יתמוך בממשלת השינוי ● האם עיתוי האירוע היה מקרי? ● בדיקת זמן ישראל מעלה שאלות מטרידות

עוד 1,804 מילים ו-2 תגובות

צריך ליווי פסיכולוגי לראש הממשלה

מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 741 מילים ו-1 תגובות

בלפור והבימה אאוט - שער שכם אין ● הדגלים השחורים הוחלפו בדגלי ישראל, החילונים בחרד"לים ● הפוסטרים היצירתיים והלבוש הצבעוני הפכו לבגדי ישיבה או חולצות סוף מסלול ● המיניות המוחצנת הוחלפה בהפרדה בין בנים ובנות ● מצעד הדגלים אתמול הוכיח שישראל היא אכן מדינה "יהודית ודמוקרטית": כשהממשלה יהודית - המחאה דמוקרטית, ולהיפך

עוד 821 מילים ו-2 תגובות

בקשת הצדדים התקבלה: משפט נתניהו יופסק לשלושה שבועות

הוועדה המסדרת ננעלה בלי שהקואליציה הצביעה על חוק האזרחות ● ״מתחייבת אני״ בשפת סימנים: שירלי פינטו היא החירשת הראשונה במשכן ● קרעי תוקף את בנט ולפיד: ממשלת ברית האחים המוסלמים ● ח״כ מעוז: מתנגדי נתניהו חולים במחלת נפש ● כ״ץ מבקר את הממשלה החדשה על התגובה לבלוני התבערה ● מיקי זוהר: לא יהיו קיזוזים עם הקואליציה; ביטן: לא נעמוד בזה

עוד 41 עדכונים

למקרה שפיספסת

"אתה רואה, הסתדרנו בלי ביבי", אמר אמש אחד השרים הטריים, בסיומו של מצעד הדגלים שעבר יחסית בשלום ● בלילה המצב כבר נראה מעט שונה ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לבלוני התבערה ששוגרו אתמול מהרצועה ליישובי עוטף עזה ● אם חמאס יגיב בירי רקטות, קואליציית הקצוות הפוליטיים תתמודד מהר מהצפוי עם מבחן ביטחוני-מדיני ● פרשנות

עוד 456 מילים ו-1 תגובות

מצעד פרחים במקום מצעד הדגלים

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אתמול בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי.

לאחר צעדת מג"ב והיס"מ אמש בירושלים, אולי הגיע הזמן להוציא את חגיגות איחוד ירושלים מידי סקטור מסויים בחברה הישראלית, כדי שיום ירושלים יהיה באמת חג ישראלי, נחלת כל חלקי הציבור ולא רק יידישאי דתי

מה שראינו אתמול בירושלים לא היו חגיגות איחוד העיר, אלא אירועי חלוקת העיר מחדש. ירושלים תישאר מאוחדת לא על פי מספר הדגלים שיתנופפו בגאון, אלא אם ערביי מזרח ירושלים ירצו את האיחוד הזה. עד הרגע הזה הם מעוניינים באיחוד, אבל הפיכת הדגל לאצבע בעין של הערבים, מאיצה תהליכים של מורת רוח וכעס, עד לרגע הפיצוץ שבו הערבים יגיבו.

ברגע הזה ירושלים תחולק שוב.

הצורך לגייס מספר כל כך מסיבי של שוטרי מג"ב ויס"מ להגן על הצועדים – ולהגן על הסוחרים מתגרת ידם של הצועדים – מעיד כי ירושלים כבר בהתפרקות. אם תתחזק התחושה בקרב הערבים שממשלת ישראל דואגת רק ליהודים על חשבונם, הם לא ימצאו עוד עניין באיחוד.

בכל האינתיפאדות הקודמות ערביי מזרח העיר לא נגררו אחרי רמאללה ועזה. הם רצו את אחדות העיר. אנו מקרבים אותם לנקודה שהם עלולים להוביל את האינתיפאדה הבאה.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים. רובם גם לא מזדהים עם הריקודים האידשאיים, המוכרים רק בחוגי הישיבות ולא לציבור הרחב.

גם נושאי הדגלים בגאון חייבים לקחת בחשבון שתרומתם לאחדות העיר היא בכך שרוב הישראלים מדירים רגלם מירושלים, ושהפרובוקציה אתמול מול חמאס יצרה כעס ומורת רוח בקרב הישראלים

לשנה הבאה הייתי מכין חג חדש, שעם ישראל יזדהה אתו, כמו למשל טיולים והדרכות באתרי העיר הקסומים, אירועי תרבות ובילוי, כולל ביקור בהר הבית כתיירים הבאים להתפעל מיפי המסגדים בהדרכת אנשי הווקף, על פי מה שנקבע בהסכמי הסטטוס קוו שישוקמו. ובמקום מצעד הדגלים – מצעד הפרחים, שבו יחלקו פרחים בעיר העתיקה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 313 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

דברים שאלונה בר און לא מבינה

מו"לית גלובס מתקשה לראות את העיתונאים שלה מול עיניה ● היא לא חשה את פחדיהם, לא שותפה לחרדותיהם ולא באמת מבינה את הדילמות המניעות אותם ● היא גם לא חשה שהיא באמת חייבת להם הסבר מעמיק ● לכן היא מוסרת הצהרה מעורפלת ומקווה שיבינו את כוונתה ויניחו לה לנפשה ● דעה

עוד 1,255 מילים ו-1 תגובות

מצעד הדגלים שיתקיים הערב תופס את חמאס במצב מוחלש ● בימים אלה נמצאת משלחת מצרית גדולה בעזה במאמץ לסייע בשיקום הרצועה ● לא חמאס ולא ישראל ירצו לפתוח בסבב לחימה כשאזרחים מצרים עלולים להיקלע לאש הצולבת ● ועדיין, חמאס עשוי להציב בפני ממשלת בנט את מבחנה הראשון: האם דין בלון תבערה כדין קסאם? ● פרשנות

עוד 776 מילים

נתניהו ממשיך להשתמש במעון הרשמי כאילו היה ביתו הפרטי

בהיעדר תקנון רשמי הקובע נוהלי פינוי מעון ראש הממשלה אחרי חילופי שלטון, אפשר לסמוך על נתניהו שגם סמל המדינה הזה יהפוך לכלי פוליטי בידיו ● אמש התארחה שם שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם ● התמונה הרשמית וההודעה שהוציאה יוצרים את הרושם שנתניהו בכלל לא הוחלף ● ביקום של נתניהו, ממילא הוא יפיל את ממשלת בנט בתוך זמן קצר, אז מה הטעם לארוז בכלל ● פרשנות

עוד 984 מילים ו-2 תגובות

אלפים השתתפו במצעד הדגלים, חלקם צעקו 'מוות לערבים'

לפיד: "בלתי נתפס שמחזיקים דגל וצועקים מוות לערבים באותו הזמן" ● מינויים ראשונים של בנט: טל גן צבי ראש הסגל, מתן סידי דובר ושמרית מאיר יועצת מדינית ● 20 שריפות פרצו בעוטף עזה ● תנועת מטוסים לנתב"ג הוסטה למסלול חלופי ● מנסור עבאס: "היה צריך לבטל את המצעד"

עוד 49 עדכונים

כינונה של ממשלה חדשה והחלפת נתניהו בראשות הממשלה הם ניצחון לנורמה הערכית העומדת בבסיס הלכת דרעי-פנחסי כי מי שעומד לדין בעבירות חמורות אינו יכול לכהן בממשלת ישראל ● עכשיו הזמן לעגן את ההלכה בחקיקה הכוללת גם את ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

שתיים אוחזות בעתיד הסביבה

העיניים של פעילי הסביבה נשואות אל כניסתה של תמר זנדברג למשרד להגנת הסביבה, אבל מינוי מסקרן ומשפיע לא פחות נרשם דווקא במשרד האנרגיה ● לקארין אלהרר יש נסיון מועט בתחום, אבל עברה הפרלמנטרי נותן מקום לתקווה שגם היא וגם זדברג יאחדו כוחות - ובתור התחלה, מול האיום המיידי הנשקף מהסכם קצא"א ● פרשנות

עוד 891 מילים

53 ימים חיכה סולימן, תינוק עיראקי הסובל ממום בליבו, על מנת שתאושר כניסתו לארץ לניתוח מציל חיים ● כעת הוא במצב קריטי, בתל השומר ● מאז שהועבר הטיפול בבקשות הכניסה של תינוקות ממדינות ערב לטיפולי חירום ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין, תחת הנהגת שר הפנים אריה דרעי, הנהלים הוקשחו ותשעה תינוקות מתו בזמן ההמתנה ● הקורונה והלחימה בעזה רק החריפו את המצב

עוד 963 מילים

בית משפט קבע כי אין הצדקה לעמדת בנק מרכנתיל לסרב לבקשת בני הזוג ערב להפקיד בחשבונם מיליוני שקלים שמקורם במכירת ביטקוין ● אולם מאז פסק הדין, הבנק לא נענה לדרישות הזוג להפקיד את הכסף ועתה גורר אותם לערעור יקר בעליון ● כך, במקום ליהנות מהמיליונים שהרוויחו ביושר אחרי שנים של מאבק, הזוג ערב פונה כעת לציבור בבקשה לעזרה במימון מאבקם

עוד 1,053 מילים ו-1 תגובות

כנגד כל הסיכויים, בנט ולפיד עשו היסטוריה

למרות המהומה חסרת התקדים, נאום יותר או פחות, ועל אף החששות, הדרמות, הצחוקים והדמעות: בסוף זה קרה ● אחרי 12 שנות שלטון, בנימין נתניהו עבר לשבת בשורות האופוזיציה ונפתלי בנט תפס את מקומו בכס ראש הממשלה ● הכוח החליף ידיים, מדינת ישראל הפכה דף ● עולם כמנהגו נוהג ● פרשנות

עוד 967 מילים

דיווח: מגעים מתנהלים לקיום פסגה בין ישראל, איחוד האמירות, בחריין וארה"ב

חברי הממשלה ערכו את הצילום המסורתי עם הנשיא ● פגישת החפיפה בין בנט לנתניהו ארכה פחות מחצי שעה ● השר לביטחון הפנים בר-לב אישר את קיום מצעד הדגלים ● ליברמן: לא תהיה העלאת מיסים ● הקואליציה החליטה לצמצם את פגרת הקיץ לשבועיים ● נתניהו לחבריו באופוזיציה: הממשלה תיפול מהר משאתם חושבים ● נעמה שולץ תתמנה למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה