אפקט פגמליון בגן הילדים - חלק א'

אילוסטרציה. גן ילדים (צילום: iStock-Rawpixel)
iStock-Rawpixel
אילוסטרציה. גן ילדים

מקרי ההתעללות העלו דרישה לפיקוח ממשלתי בפעוטונים. הפיקוח הקיים בגני העירייה לרוב תורם, לעיתים מכביד, אך לא פותר את חוסר האמון ההורי כלפי גננות ומטפלות. הנבואה השלילית עלולה להגשים את עצמה – או להיפך

* * *

בגיל ארבע וחצי מבינים לא מעט ועדיין לא הרבה. מה הייתי אמורה לחשוב כשבתי בת הארבע וחצי חזרה מגן העירייה שלה בספטמבר וסיפרה שהגננת בכתה היום במטבח? היא הוסיפה שהסייעת חיבקה אותה ואמרה שיהיה בסדר, אבל הגננת המשיכה לבכות.

זה קרה לפני שנים רבות. בהתחלה חשבתי שזה משונה: אולי לא הבינה נכון, אולי קלטה שמועות משובשות מילדים אחרים. אך לא יכולתי להתעלם מהעובדה שבדרך כלל לא נהגה לספר שטויות כאילו היו דברים רציניים. אם זה מה שקרה, מה זה אומר? בינתיים, מיום למחרת נעדרה הגננת ובמקומה הגיעו מחליפות, כשבגן משתררים חוסר-שקט ואי-וודאות.

מה באמת קרה שם? קשה להורים לדעת מה קורה בגן. מה עובר הילד, האם "רואים" אותו, איזה יחס הוא מקבל, איך באמת מתפקד הצוות. מדי יום משגיחים מבוגרים רבים על הילד שעובר מיד ליד – לא כי זה מה שנכון לעשות, פשוט כי ככה יוצא.

בבוקר מפקידים אותו בידי גננת או סייעת וממשיכים לענייני היום. בדרך כלל שבים לאסוף אותו בשעות אחר הצהריים, לרוב לא מידי מי שקלט אותו בבוקר. מי שמביא את הילד לגן אינו בהכרח זה שאוסף אותו.

רק הילד עצמו נוכח ברצף האירועים המלא, שלא ברור כיצד הוא מבין אותם, האם הוא רוצה ויכול לשתף בחוויותיו וכמה קשובים ההורים לקלוט את איתותיו. אז כיצד נדע שהופקד בידיים ראויות וטובות, ושהוא מקבל בגן את מה שהוא אמור לקבל?

בצל אירועי ההתעללות האחרונים שוב עולה הדרישה הציבורית החשובה לפיקוח על גנים ופעוטונים. אך מהי משמעותו של פיקוח? האם הוא נועד בעיקר למנוע אירועים מחרידים של התעללות? והאם מדובר בפתרון אקסקלוסיבי והרמטי לסכנות הפוטנציאליות שנשקפות בגן?

הטיפול בגיל הרך קריטי. אינספור מחקרים ותיאוריות דנים במשקל העצום של חוויות השנים הראשונות, שלמרות שקשה לזכור בצורה מובחנת וברורה, הן מתוות את ציפיותינו מעצמנו ומאחרים, ואת מערך המבנים המנטלי שלנו. טיפול ראוי בגיל הרך לא יסולא בפז ואילו טיפול פוגעני, מזניח ומתעלל מותיר חותם רעיל מתמשך.

לגדל ילד קטן זה פרויקט יקר, שלרוב פוקד הורים בשלבי בניית הקריירה, בעודם טרודים ולחוצים בזמן ובמשאבים. נגישות הורים לילדיהם מצטמצמת ככל שהם טרודים במלחמת הקיום: ככל שהפקקים מתארכים, המשכנתא גדלה, שוק העבודה מסתחרר, ככל שהתקשורת מציפה בתכתיבים ובמודלים תובעניים ותחרותיים למצוינות הורית ולהתפתחות הילד, ומנגד, בתרחישי זוועה ובביקורת על המתרחש בגנים ובפעוטונים.

בממשלה מתמסרים מזה עשורים באחריות לפעוטונים בין משרדי הכלכלה-העבודה-הרווחה-הבריאות, כשהפוליטיקאים חומדים את תקציבי הבינוי, את הכוח ואת הג'ובים אך נרתעים מהאחריות החינוכית המערכתית.

כך נותר משרד החינוך מחוץ לעסק; הכשרת גננות, מטפלות וסייעות בגיל הרך אינה קיימת או מפוקחת; ותקינת כוח-העזר בפעוטונים הציבוריים תקועה במינימום אבסורדי.

עבודת הגננת קשה, אחראית ומורכבת. גננות מנהלות אופרציית גן, מנהיגות צוות, מחנכות ומטפלות בילדים ונמצאות במגע עם הוריהם. כעת עולה לכותרות הדרישה לפיקוח בפעוטונים הפרטיים.

בגני-עירייה לעומתם קיים פיקוח נרחב במסגרתו כפופות הגננת ומדווחת למגוון גורמים: מפקחות, רכזות-אשכול, יועצות חינוכיות, מדריכות-התנהגות, מנהלי אגפי-חינוך ברשות המקומית, שירות-פסיכולוגי, מתי"א, רכזי סייעות ועוד.

בנוסף, פועלת הגננת מול עמותות וארגונים פרטיים ששולחים לגן מטפלים, מדריכים ומפעילים. כל אלו אמורים לתרום לעבודת הגננת, לדייק ולהעשיר אותה, אך במקביל גם עלולים גם לגזול מתשומת-לבה ומזמנה ואף לפגוע בפְּנִיוּת הרגשית שלה.

הגננת המסורתית ניהלה בשנים עֲבַרוּ את הגן ביד-רמה כשהיא שולטת בכל פינה מתוך עמדה סמכותית המגובה בנוכחותה הפיזית והרגשית הרציפה, ללא ימים חופשיים או ישיבות בגן ומחוצה לו. כיום, גננות-עירייה (או כפי שהן קרויות "מנהלות גן") אחראיות לתאם בין המון גורמים מוניציפליים, פדגוגיים, טיפוליים, קהילתיים ובירוקרטיים.

כל אלו דורשים תשומת-לב ועלולים להידחף לראש סדר-העדיפויות של הגננת. במצב זה הדחוף עלול לגבור על החשוב והתפל עלול להפוך לעיקר, ולהסיט מהמשימה העיקרית, ניהול הגן פנימה והחזקתו כחממה מטופחת ומטפחת למוטביו העיקריים – הילדים. פיקוח יתר עלול להפוך מאמצעי למטרה ולכן מנכס לנטל.

בדרך כלל, מי שבוחרת להיות גננת ולחילופין מי שבוחרת לעבוד כמטפלת או כסייעת עושה זאת מתוך רצון לעבוד עם ילדים ופעוטות. היא יכלה לבחור במקצוע דומה או מקביל בַּדרישות, בתהליכי ההכשרה וברמת ההכנסה, ובחרה במקצועה לא מתוך חוסר ברירה, גם לא מתוך אדישות לילדים ולטובתם.

נכון, פה ושם מסתננות לפעוטונים עוֹבדות שמוטב היה שלא יבואו במגע עם קטַנים חסרי-ישע כי קשה להן לווסת תסכולים. חלקן הקטן, מיעוט שבמיעוט, אף פועל ממניעים זרים של השפלה וניצול וצריך היה להיות מורחק היטב ממגע עם ילדים.

"הגננת המתעללת" או "המטפלת המתעללת" שניצפו בסרטונים שפורסמו מייצגות התעללות מסוג פגיעה פיזית אקטיבית. חשוב לציין שקיימים סוגי התעללות נוספים ופוגעניים לא פחות, כמו אלימות מילולית, Tantalizing (משחק ברגשות באמצעות יצירת ציפיות והכזבתן תוך התגרות וקינטור) וכמובן – הזנחה. קשה ללכוד אלימות מסוגים אלו באמצעות מצלמות אבטחה.

לרוב, ילדים לא ידווחו על אירועי התעללות לסוגיהם, כי הם מתקשים לתאר אירועים מורכבים וטעונים. לעיתים הם מבינים אותם בצורה גולמית, כמו למשל תיאור בכיה של הגננת ע"י בתי.

אך כדי לתאר אירוע קשה וטראומטי שקורה ישירות לילד, ראשית עליו לחוות אותו; וכדי לחוות, נדרשת יכולת ייצוג ועיבוד נפשית. חוויות קשות ובלתי נסבלות כמו חוויוֹת התעללות נבלעות בירכתי הנפש כמזון בלתי ניתן לעיכול, שמרקיב ותוסס מבפנים.

הפסיכואנליטיקאי ויניקוט כינה זאת "חוויה שקרתה ולא נחוותה": אירוע בלתי נסבל שקרה לילד אך בהיעדר מנגנון נפשי בשל שמאפשר לו לקלוט, לזהות, לחשוב ולעבד את המתרחש, נותר האירוע בלתי מיוצג ולא ידוע, ובאותו הזמן, משפיע עליו מבפנים בצורה רעילה.

בדרך כלל, הורי הילד רוצים בטובתו ובמוגנותו יותר מכל אדם אחר בעולם, אך מטבע הדברים הם אינם עמו בגן ולכן עולה הדרישה לפיקוח.

בהמשך למפגש אינטנסיבי ומגוון שלי עם עולם הגנים לאורך השנים – כאם, כמדריכת הורים, כמטפלת בגננות במסגרת הסתדרות המורים, כפסיכולוגית שמקשיבה למטופלים שעסוקים בילדיהם, כמי שעבדה בגני עירייה כפסיכולוגית גן וכמטפלת רגשית בגנים, וכמי שהייתה ממובילי חקיקת חוק מעונות יום שיקומיים לפעוטות – אחד השיעורים החשובים שלמדתי קשור דווקא לסיפור עם הגננת שבכתה.

ממנו למדתי המון על ההבדל שבין פיקוח, לבין תשומת לב אישית "מרימה" ומטפחת, ועל אופיו הדו-סטרי של אפקט פגמליון – אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה, שמוכר כפועל על הילדים אך משפיע גם על הגננת שלהם. וכאן ההורים נכנסים לתמונה. על כל זה ארחיב בחלקו השני של הפוסט.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 14 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־251 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

המפכ"ל: בן גביר הורה לסגני ולמפקד מחוז הדרום לא לאבטח את משאיות הסיוע לרצועה

במכתב ליועצת המשפטית לממשלה סיפר שבתאי שכשאמר לשר לביטחון לאומי שהמשטרה תאבטח את שיירות האספקה בן גביר אמר לו שיהיו לכך השלכות ● דיווחים: לוין הציע בישיבת הוועדה לבחירת שופטים למנות את אלרון לנשיא בית המשפט העליון ● בג"ץ הורה לשר המשפטים להסביר מדוע הוא מונע בחירה של שופטים לבית המשפט העליון ● כוחות הביטחון הרגו שני מבוקשים באזור ג'נין

עוד 47 עדכונים

שיא החוצפה נוסח חזבאללה

המצב בלבנון הגיע לשיא הציניות. בתקשורת הערבית פורסם לאחרונה כי ממשלת לבנון היא שתשלם עבור הנזקים שחזבאללה גרם בדרום. מדוע זועמים הלבנונים על ההחלטה ובכמה כסף מדובר?

*  *  *

איראן הוציאה ב-2006 מאות מיליוני דולר על שיקום הדאחיה של ביירות ודרום לבנון, המעוז של חזבאללה, בסופה של מלחמת לבנון השנייה. אלא שהפעם, 18 שנה מאוחר יותר, אחרי שורה של סנקציות וצעדים מחמירים בהם נקטה ארה"ב, נותרה הקופה של טהראן ריקה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ד״ר פרידמן. שליש מאזרחי לבנון הם מוסלמים שיעים, והחיזבאללה הוא הארגון והמפלגה שמייצגת אותם. כל השאר, מוסלמים סונים, נוצרים ודרוזים מפולגים כבר עשרות שנים מכדי לפעול ביחד נגד החיזבאללה. ... המשך קריאה

ד"ר פרידמן. שליש מאזרחי לבנון הם מוסלמים שיעים, והחיזבאללה הוא הארגון והמפלגה שמייצגת אותם. כל השאר, מוסלמים סונים, נוצרים ודרוזים מפולגים כבר עשרות שנים מכדי לפעול ביחד נגד החיזבאללה. לי זה מזכיר מדינה אחרת שבה כת המונה כשליש מאנשי הדת השלטת הם עבדיו מבחירה ומעריציו של ראש הממשלה, עוד כעשרים אחוזים תומכים פוליטית באותו ראש ממשלה למרות שאינם בוחרים בו, והשאר מפולגים כבר עשרות שנים מכדי לפעול ביחד נגדו. האם אתה יודע באיזו מדינה מדובר?

עוד 726 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

אם יש לך שמש, אתה לא צריך להיות תלוי באף גורם עוין

ההחלטה של קולומביה להפסיק למכור לנו פחם היא תזכורת: אם ישראל רוצה לספק לעצמה חשמל בכל מצב – ולא להיות תלויה בקולומביה או בנסראללה – היא צריכה לייצר חשמל מהשמש ● בשנות ה־70 החרם הערבי הפך את ישראל למעצמה של דודי שמש – וגם היום אפשר להפוך את המשבר להזדמנות ● פרשנות

עוד 746 מילים

הנורמלי אינו נורמלי כלל

"מיין הארט" (או: לאן נעלמו הילדים), סיפרה השישה עשר של איריס אליה כהן (ידיעות אחרונות, 2024), הינו יצירת מופת חוצת זמן ומקום. היא טווה את חוטי ההיסטוריה המעשית, הרגשית, והרוחנית של העם היהודי לכדי אריג עכשווי ורלוונטי מאי פעם.

דרך סיפורה של בטי, בת מאומצת לניצולי שואה, אנו נזכרים ומתוודעים מחדש לאירועים האישיים והקולקטיביים שהיהודים חוו בשואה, לתלאות ולמחיר ההתיישבות במדינת ישראל, ולהוויה היהודית בתפוצה המודרנית. הספר מתחיל היכן ש"גלבי", סיפרה השלישי של אליה כהן, הסתיים, אולם הוא מייצג עולם עצמאי משלו.

רוית ליכטנברג יקותיאל היא משוררת, סופרת ומו"לית שותפה בהוצאת "האם הגדולה". ספר שיריה הראשון ״ואת כלה״ ראה אור השנה. בין תרגומיה לעברית: ספרו עטור הפרסים של ג'וזף ביידן "וונג'ק". ליכטנברג יקותיאל בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת CSUN ותואר שני במנהל עסקים בינלאומי מאוניברסיטת UCLA. מאמרים פרי עטה התפרסמו ב-Wall Street Journal ועוד. בשנים האחרונות היא מקדישה את זמנה ליצירת מרחב ספרותי חדש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים

למקרה שפיספסת

החקלאים עדיין מחכים למלוא כספי הסיוע

החקלאות הישראלית ברוב הארץ, כולל בעוטף עזה, שרדה בינתיים את המלחמה ● רוב המשקים חזרו לתפקד ואין מחסור במוצרים ● אבל בצפון משקים ננטשו ונהרסו בשל הלחימה והשרפות, מה שעלול לפגוע במלאי פירות הקיץ והביצים ● בשאר הארץ, המחסור בכוח אדם פוגע בזריעה ובשתילה וצפוי להשפיע על צמיחת החקלאות בעתיד

עוד 1,825 מילים

כשהתורה הופכת לחיים עצמם - היהדות המקצינה מאיימת על עתידה

החלוצים הראשונים נהגו להשתמש בסיפורי התנ"ך כדי להבליט את זיקתם לארץ ואת יניקתם מן השורשים היהודיים כבסיס ללאומיות החדשה. תיאודור הרצל וחבריו ביקשו להקים חברה חדשה, בה אנשי הדת יוגבלו בהתערבותם בענייני המדינה. אך כיום, 76 שנים לאחר הקמתה, אנו נחשפים לקונגלומרט עצום שחדר לדיוקנה הליברלי של המדינה ומשנה את צביונה.

חג השבועות שחל השבוע, כחג מתן תורה המסמל את הפיכתנו לעם, הוא מועד מתאים להביט על החלום הציוני מראשיתו – מול המשתקף בישראל של היום, תוך בחינת השינויים שהתרחשו והשפעתם על יחסי דת ומדינה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
הקיצוניים שמאמינים בשטויות שגיבבו אבותיי, כוהני ולויי ממלכות ישראל ויהודה, בקורפוס ה"תורה" שנכתב ונערך ללא הפסקה בין המאה ה-8 לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה; מובילים לשחיטת בעלי חיים לשוו... המשך קריאה

הקיצוניים שמאמינים בשטויות שגיבבו אבותיי, כוהני ולויי ממלכות ישראל ויהודה, בקורפוס ה"תורה" שנכתב ונערך ללא הפסקה בין המאה ה-8 לפנה"ס עד המאה השנייה לספירה; מובילים לשחיטת בעלי חיים לשווא ולדילול כוח האדם שיכול להיות יצרני לצורך מילוי משרות המקדש שרק מוביל לחורבנות ולגלויות ולהריסת מרקם החיים של עם ישראל עם משיחיים מול כל השאר.
ולא, אינני תומך בכיבוש הערבי והאסלאמי של ארץ ישראל ויתר הארצות והעמים.

יהודי שלא מממש את האמונה בתורה שניתנה ע"י משה רבינו לעם ישראל מאת בורא העולם...הוא מסכן ועלוב. אבל צריך לקיימה רק בשכל ישר לפי דעת גדולי ישראל של הדור, ולא שעטנז כמו אלו העולים להר הבית... המשך קריאה

יהודי שלא מממש את האמונה בתורה שניתנה ע"י משה רבינו לעם ישראל
מאת בורא העולם…הוא מסכן ועלוב.
אבל צריך לקיימה רק בשכל ישר לפי
דעת גדולי ישראל של הדור, ולא שעטנז
כמו אלו העולים להר הבית.

2000 שנה הובילה היהדות הדתית את עם ישראל מאסון לאסון עד לאסון הגדול של השואה. הקנאים הדתיים שלחמו אחד בשני הביאו לחורבן בית שני ו- 60 שנה אחרי התנועה המשיחית הביאה לאסון נוסף (מרד בר כו... המשך קריאה

2000 שנה הובילה היהדות הדתית את עם ישראל מאסון לאסון עד לאסון הגדול של השואה. הקנאים הדתיים שלחמו אחד בשני הביאו לחורבן בית שני ו- 60 שנה אחרי התנועה המשיחית הביאה לאסון נוסף (מרד בר כוכבא). 2000 שניה אחרי יהודי מתבולל וחבורה של צעירים שנטשו את הדת הקימו את מדינת ישראל.
כעת ממשיכיהם של הפאנטים המשיחיים והיהדות הרבנית אינם יכולים לסבול את ההשפלה של הדת ולחסל את הבושה. המשיחיים ע"י ניהול מדיניות שלאמונתם תביא את המשיח. אם הוא לא יבוא אז אחריהם המבול. היהדות הרבנית שרשמית מתנגדת להקמת מדינת ישראל אינה מוכנה לתרום לחיזוקה ואף דורשת להיות אבן ריחיים על צווארה עד להתמוטטותה.
השוליים הסהרוריים הם למעשה הזרם המרכזי. ולראיה מעט מאד רבנים מוכנים לדבר בשבח המתינות הדתית.

עוד 987 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

גוף של האו"ם דורש מישראל לראשונה תשובות בנושא משפטי אזרחי

פרסום ראשון באופן חריג, מועצת זכויות האדם של האו"ם פנתה לרשויות הישראליות בדרישה לתשובות הנוגעות להתעללות לכאורה באישה בעלת אזרחות ישראלית וזרה במסגרת הליך גירושים ● ככל הידוע זו פעם ראשונה שנפתח הליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל

עוד 1,107 מילים

מדינת ישראל דוהרת לצומת החלטה חשוב בעניין המלחמה הדו-חזיתית ● הקו הברור שמחבר בין לבנון לעזה מתחיל ברצועה: הסכם עם חמאס יסיים גם את הלחימה בצפון ויאפשר חתימת הסכם מול לבנון על הסדרי הגבול ● השאלה היא אם נתניהו לבדו מול דופן ימין בקואליציה יצליח לפרוץ לחתימה על ההסכם ולעמוד בלחצים לפתוח במערכה קרקעית גם בצפון, בזמן שהלחימה בעזה גוועת ממילא ● פרשנות

עוד 932 מילים

למרות ההסלמה, ספק אם תפרוץ מלחמה כוללת בצפון

הלחימה בין חזבאללה וישראל מתגברת, אבל אף אחד מהצדדים לא מעוניין לבחון את יכולת העמידה שלו במלחמה כוללת ● בכיר בכוח קודס האיראני טוען שחזבאללה מחזיק כיום ביותר ממיליון רקטות מסוגים שונים, כולל טילים מונחים מדויקים ורקטות קטיושות מותאמות לדיוק מוגבר, כמו גם טילי נ"ט ● לישראל יש ארסנל גדול בהרבה של טילי אוויר-קרקע ● מערכה מלאה בין הצדדים עלולה להשאיר את לבנון וישראל הרוסות לחלוטין ● פרשנות

עוד 1,302 מילים
היום ה־250 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

חיזבאללה מאיים בעוד תקיפות, נתניהו קיים הערכת מצב

אלירן מזרחי ז"ל יוכר כחלל צה"ל וייטמן בחלקה צבאית ● מהבוקר שוגרו לגליל, לגולן, לטבריה, ולעמק הירדן כ-200 רקטות בעקבות חיסולו של בכיר חיזבאללה ליד צור ● כוחות הכיבוי השיגו שליטה על כל מוקדי השרפות שהשתוללו בין השאר ביער ביריה, צפת, קרית שמונה ומירון ● בלינקן: "חמאס הכניס שינויים בתשובתו להצעה לעסקה" ● בכיר חמאס: "דורשים ערבויות להפסקת הלחימה"

עוד 18 עדכונים

מעט מאוד ישראלים יוצאים למצרים השכנה בשל החשש הביטחוני מאז טבח אוקטובר, אבל מי שיעז להגיע ככל הנראה יחווה את סיני של פעם ● לי־שי כץ, שהייתה הישראלית היחידה שחצתה את הגבול כשבועיים לאחר מתקפת חמאס, אומרת: "נמאס לי להסביר לאנשים שמצרים בצד שלנו נגד חמאס"

עוד 1,718 מילים

לייסד מולדת יהודית ביונאן

בניסיון לפתור את מצוקת היהודים, המדען אלברט איינשטיין, רופא שיניים מברוקלין ומנהיגי סין מלפני מלחמת העולם השנייה ניסו לייסד מולדת יהודית ביונאן ● בסופו של דבר, המתקפה על פרל הארבור שינתה את כיוון ההיסטוריה

עוד 2,080 מילים

מעולם לא היה טוב יותר להיות אישה בתעשיית המוזיקה

2024 מצטיירת כשנה היסטורית בתולדות המוזיקה הפופולרית ● אמיר בן-דוד כבר קרוב להכריז על אלבומי השנה וההופעות הטובות ביותר שראה בפסטיבל פרימוורה - ושלא במפתיע, כל הבחירות הן של נשים ● מבילי אייליש ועד בת' גיבונס - אחרי שנים של מאבקים לא פשוטים, נשים הן סוף-סוף הכוח הדומיננטי והחשוב ביותר בעולם המוזיקה

עוד 2,089 מילים

הרבש"ץ לוטם נגר, מ' המסתערב שנקלע למקום בכפכפי קרוקס והשוטר רפ"ק אבי צידון מתחנת אופקים, ניהלו לבדם במשך שעה וחצי לחימה ב־10 מחבלים ביישוב פרי גן – והצילו את תושביו ● באותה השעה כיתת חיילים מסיירת נח"ל "המתינה לפקודות בצומת" ונקלעה להלם ● כשמ' נפצע ברגלו, צידון הדף את המחבלים לבדו עד שהגיעה כיתת הכוננות מהיישוב שלומית – ונהרג ● סיפור הגבורה של האזרחים והשוטרים שנשארו ללא צבא, אך סירבו להיכנע

עוד 2,569 מילים ו-2 תגובות

השפע שמתחת לבית

עצי הפרי נחשבו בעבר למטרד שמלכלך את הסביבה העירונית ● היום הליקוט הפך לטרנד לוהט וגם סיור בתוך הערים חושף מה התחדש בעונה ואיזה עלים, פירות ופרחים אפשר לאכול, לחלוט, למלא, להתסיס או לקשט בהם סלט ● יש להם סגולות מוכרות (סוכרת, ויסות לחץ דם) או מפתיעות (מניעת היריון) וסתם כחטיף טעים ומזין ● העצים הם של כולם ובזמנים כאלה מומלץ להכיר אותם מחדש

עוד 1,146 מילים ו-1 תגובות

גם ח"כים שהודיעו כי הם מתנגדים לחוק הגיוס הצביעו בעד קידומו

מזה חודשים שצה"ל מתחנן לתיקון בסד"כ ומבהיר שבמצב הנוכחי אין לו אפשרות לספק הגנה על אזרחי ישראל בכל הגזרות הרבות ● זה לא הפריע ל-63 חברי הקואליציה להצביע הלילה בעד קידום החוק שיעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות - כולל ח"כים מהליכוד שהצהירו במפורש כי הם מתנגדים לחוק ● רק גלנט עמד במילתו והצביע נגד ● ובינתיים ביש עתיד: מפגש עם המציאות של משפחות החטופים ● פרשנות

עוד 834 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה