אם איננו מצליחים להסביר ליהודים, כיצד נשכנע את הגויים?

טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
אבי אוחיון/לע"מ
טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993

בסוף חודש אוגוסט 1993 ליוויתי את שר החוץ שמעון פרס בטיסה ארוכה לקליפורניה כדי לעדכן את מזכיר המדינה וורן כריסטופר בהסכם הסודי שנחתם זה עתה באוסלו. פרס הזדרז לדווח לעמיתו כי החל בהכנה זהירה של הקרקע מול ראשי הקהילה היהודית האמריקאית כדי שיתמכו בהסכם. כריסטופר לא הסתיר את שביעות רצונו למשמע הדברים. השניים, כול אחד מן הזווית שלו, הכירו במשקלה הפוליטי של יהדות אמריקה וחששו מהתנגדותה להסכם עם אש"ף.

באוגוסט 93' ליוויתי את שר החוץ פרס בטיסה לקליפורניה כדי לעדכן את מזכיר המדינה וורן כריסטופר בהסכם הסודי שנחתם באוסלו. פרס דיווח כי החל בהכנת הקרקע מול ראשי הקהילה היהודית בארה"ב לתמיכה בהסכם

אנקדוטה זו חושפת דינמיקה המתחוללת במשולש היחסים בין ירושלים, וושינגטון ויהדות ארה"ב. משולש אסטרטגי זה הוכיח עצמו במהלך השנים כמכפיל כוח חיוני לעוצמת ישראל והעם היהודי. אחרי הכול, לישראל אין משענת מעצמתית מלבד זו שמעניקה לה ארה"ב, המהווה גם בית בו משגשגים ומשפיעים 40 אחוז מבניו של העם היהודי.

עד תקופת כהונתו של נתניהו, ממשלות ישראל פעלו לשמירת חוסנו של "משולש היחסים", והקפידו על המתבקש מכך: שמירת אהדה דו-מפלגתית אמריקאית כלפי ישראל, וטיפוח הסולידריות עם כלל יהדות אמריקה. גישה זו ביטאה הבנה כי האפקטיביות של המשולש האסטרטגי מחייבת יחסים מוצקים בשלוש צלעותיו: יחסי ישראל עם ארה"ב, יחסי יהדות אמריקה עם הממשל וכמובן, יחסי ישראל עם יהודי ארה"ב.

תקופת נתניהו-טראמפ חשפה חוסר איזון באיתנות של צלעות המשולש: מחד, יחסי ירושלים–וושינגטון היו מצוינים. מאידך, אווירת ניכור קשה שררה ביחסי רוב יהודי אמריקה (70 אחוז) תומכי המפלגה הדמוקרטית, הן מול הנשיא טראמפ והן מול ממשלת נתניהו.

במציאות האמריקאית המקוטבת, משימתה של ממשלת ישראל לשמור על האהדה הדו-מפלגתית ועל סולידריות יהודית הופכת למורכבת יותר. אלא שנתניהו, במקום לפעול ברגישות במרחב שבין הקטבים, העדיף להתייצב לצד המחנה הרפובליקני וללבות את תופעת הפיכתה של ישראל לנושא תלוי-מפלגה בארה"ב.

עד תקופת נתניהו, ממשלות ישראל פעלו לשמירת חוסנו של "משולש היחסים", אלא שנתניהו העדיף להתייצב לצד המחנה הרפובליקני וללבות את הפיכת ישראל לנושא תלוי-מפלגה בארה"ב

והנה, אנו נמצאים עתה בפתחה של תקופה חדשה בה חילופי השלטון בישראל מצטרפים אל חילופי השלטון בארה"ב. האם תהיה כאן תפנית חיובית שתוביל לשיקום חוסנו של משולש היחסים?

אין לזלזל בהשפעה שיש לעצם החילופים הפרסונליים בשתי המדינות, אך אין בהם כדי להעלים את הסוגיות הגיאופוליטיות שמאתגרות את יחסיהן. למרות כובד משקלה של סוגיית איראן, הנושא הפלסטיני מחזיק השלכות עמוקות יותר, משום שהוא נוגע לשאלות של ערכים ומוסר שטבועים עמוק בבסיס היחסים המיוחדים בין ישראל וארה"ב: צדק, דמוקרטיה, זכויות אדם, חירות, שוויון בפני החוק.

לא בכדי, אירגון איפא"ק, הפועל להעמקת התמיכה האמריקאית בישראל, מבליט במסריו את הערכים המשותפים, ומצהיר:

"אמריקה וישראל הן דמוקרטיות אחיות המחויבות לשלטון החוק, זכויות האדם וחופש הדיבור והדת".

אלא שמסרים אלה הולכים ומאבדים את אמינותם משום שבעיני אמריקאים רבים, המשך הכיבוש לא מתיישב עם "הערכים המשותפים". למרבה הצער, גם ממשלתה החדשה של ישראל אינה נושאת באמתחתה בשורה למחנה הדמוקרטי בארה"ב, ליהדות הליברלית ולרבים מקרב בני הדור הצעיר של יהודי אמריקה שמתקשים להזדהות עם ישראל ומתרחקים ממנה.

למרות כובד משקלה של סוגיית איראן, הנושא הפלסטיני מחזיק השלכות עמוקות יותר, הנוגעות לשאלות של ערכים ומוסר שבבסיס היחסים המיוחדים בין ישראל וארה"ב: צדק, דמוקרטיה, זכויות אדם, חירות, שוויון

נפתלי בנט נהג להסביר:

"האמריקאים אוהבים אמת, והאמת היא שלא תקום מדינה פלסטינית".

כראש ממשלה בנט צפוי לגלות שבמקביל להתעלמותו מן הסוגיה הפלסטינית, האמריקאים (ובכללם יהודים רבים) ימשיכו לאהוב את האמת, אבל יפסיקו לאהוב את ישראל.

הסקר של מכון פיו שהתפרסם לאחרונה מלמד כי שליש בלבד מיהודי ארה"ב סבורים שממשלת ישראל עושה מאמץ כן כדי להשיג הסכם שלום עם הפלסטינים. מבין היהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית רק 20 אחוז חושבים כך.

ממשלת לפיד-בנט לא תשנה תמונה מדאיגה זו מאחר שקיומה מותנה בשמירת הסטטוס-קוו בנושא הפלסטיני, ולכן השאיפה לשקם את חוסנו של 'משולש היחסים' תיתקל במוקדם או במאוחר במחסום: הסוגיה הפלסטינית.

בנט נהג להסביר ש"האמריקאים אוהבים אמת, והאמת היא שלא תקום מדינה פלסטינית". כרה"מ הוא צפוי לגלות שבמקביל להתעלמותו מן הסוגיה הפלסטינית, האמריקאים ימשיכו לאהוב אמת, אבל יפסיקו לאהוב את ישראל

אותו מחסום ימנע גם את הצלחת מאמצי "ההסברה" של ישראל בארה"ב ובמערב בכלל. ב-1993 המזכיר כריסטופר ושר החוץ פרס חששו שמא יהדות ארה"ב לא תתמוך בהסכם אוסלו כי יחושו שישראל הלכה רחוק מיד בוויתוריה לפלסטינים. במרוצת השנים תמונה זו התהפכה לחלוטין. רוב יהודי ארה"ב סבורים שישראל כלל אינה מעוניינת לצעוד לקראת הסדר.

נתניהו הצליח לשכנע ישראלים רבים כי הנושא הפלסטיני ירד מסדר היום ושוב אינו מעיק על בטחונה של ישראל, על זהותה ועל מעמדה הבינ"ל. העימות האחרון עם חמאס, והאירועים האלימים בירושלים ובערים המעורבות בישראל, הוכיחו עד כמה טענה זו מופרכת.

הסוגיה הפלסטינית אינה אתגר הסברתי שטיעון מוצלח יכול להביסו. היא מציאות חיה שמאיימת על זהותה ועתידה של ישראל. האשליה שפתרון הבעייה מצוי בעולם הרטורי לא החלה עם נתניהו. כאשר מנחם בגין התווה את "יסודות ההסברה באומות", הוא כתב:

"אל נבולל לתוך שפת עֶבֶר את הברבריזם הלשוני ׳פלשתינה׳… מדוע אין אנו יכולים לאמור לעצמנו ולעמים אחרים: ערביי א"י? הן זה שם טבעי יותר מקודמו. ובאומרנו כך, אנו יוצרים מיד פרספקטיבה מוסרית ומדינית אחרת".

בהשוואה לעידן נתניהו, הממשלה החדשה היא אכן משב רוח מרענן. אך גם ממשלה זו תגלה שנחמדות ונימוסים משופרים לא יוצרים "פרספקטיבה מוסרית ומדינית אחרת". יועיל אם יעיינו בדבריו של שמעון פרס:

"בלי מדיניות של יוזמה לשלום, אין ישראל יכולה לנהל מדיניות הסברה אפקטיבית… הבעיה אינה רק מה מסבירים אלא באיזה מידה מאמינים להסברה שלנו".

נתניהו שכנע ישראלים רבים כי הנושא הפלסטיני ירד מסדר היום ושוב אינו מעיק על בטחון ישראל, זהותה ומעמדה הבינ"ל. העימות האחרון עם חמאס, והאירועים האלימים ברחבי הארץ, הוכיחו עד כמה טענה זו מופרכת

בעיית ההסברה של ישראל היא כמובן רק סימפטום לתופעות חמורות הרבה יותר, ביניהן: האיום על יחסינו עם ארה"ב ויהודייה. אם איננו מצליחים לזכות באמונם של אחינו היהודים, כיצד נצליח לשכנע את הגויים?

אבי גיל הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל עוד באמריקה יש רוב לאלה שמאמינים כי ישראל היא הצד "הטוב" בסכסוך, אין צורך ב"הסברה". זה עתיד להשתנות תוך שניים-שלושה עשורים, כי בעוד שליהודים היה תחליף - האוונגליסטים, לאוונגליסטים לא... המשך קריאה

כל עוד באמריקה יש רוב לאלה שמאמינים כי ישראל היא הצד "הטוב" בסכסוך, אין צורך ב"הסברה". זה עתיד להשתנות תוך שניים-שלושה עשורים, כי בעוד שליהודים היה תחליף – האוונגליסטים, לאוונגליסטים לא יהיה תחליף. בסופו של דבר ישראל תצטרך לסגת מהשטח הכבוש, רק שככל שחולף הזמן, מחיר הנסיגה הולך וגדל.

עוד 882 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 24 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

האם מג'אדלה ישרוד בפריים טיים גם בלי הקואליציה הנוכחית?

ההחלטה למנות את מוחמד מג’אדלה לפרשן קבוע בחדשות 12 היא התנהגות חריגה ומבורכת של גוף תקשורת ישראלי גדול. למעשה מאז ימיה של לוסי אהריש לא כבש אף ערבי את שעת הפריים טיים. מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. לגיטימציה שממשלת בנט ידעה למנף יפה. התקשורת הגיבה בהתאם לרוח הפוליטית החדשה, אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי אד הוקי או שינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד בהרכבה הנוכחי מג'אדלה ישאר במקומו.

מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד מג'אדלה ישאר במקומו

אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי, אבל שיעור ההופעה שלהם בתקשורת עומד על אחוזים בודדים בלבד. למרבה הצער, למרות פתיחתו של שוק התקשורת והמינוף שנתנו הרשתות החברתיות לקולן של קבוצות מיעוט, עדיין הזירה המרכזית מונחית על ידי עוד מאותו דבר. המנחים המרכזיים הם לא ערבים, וגם לא רוסים או מזרחים. אלו בדרך כלל צריכים להוכיח כישרון יוצא דופן כדי להשתחל במקרה הטוב ככתבים וכפרשנים.

בהשתלמויות לאנשי תקשורת שנערכו במכון "זולת" בנושא זכויות אדם בתקשורת, אמר מג’אדלה:

”נשים וגברים המשתייכים לקבוצות מיעוט בדרך כלל לא יופיעו בתקשורת כמומחים לנושאים שאינם קשורים להשתייכותם הסטריאוטיפית”.

כך, למשל, בעת משבר הקורונה הארוך כמעט שלא מרואיינים רופאים ערבים ישראלים. התקשורת נוטה להתמקד באזרחי ישראל הערבים כמעט אך ורק כשהדברים נוגעים לטרור ולפשיעה – וכתוצאה מכך מחזקת את הסטריאוטיפים השליליים ומגביהה עוד יותר את חומת החשדנות בין יהודים לערבים.

הבעיה של העדר ייצוג בתקשורת המיינסטרים היא בעלת השלכות חברתיות אך גם אזרחיות-פרסונליות. המיינסטרים התקשורתי יוצר תמונה מעוותת של "הנורמלי", ומי שאינו נחשף לבני דמותו או שבני דמותו מקובעים על המרקע רק בהקשרים מסוימים ומוטים, יתקשה לפלס דרכו בחברה מחוץ להשתקפויות אלו.

החשיבות של מג'אדלה על המרקע היא כפולה. ראשית במישור המקצועי, כמי שמהווה חלק מהחברה הערבית ומעורה בפוליטיקה שלה עד דק, איש אינו יכול לחלוק על הבנתו המעמיקה את התחום אותו הוא מסקר ומפרשן.

ברמה החברתית, הופעתו מאפשרת ליהודים, כמעט לראשונה, להכיר את הפוליטיקה ואת החברה הערבית באופן בלתי מתווך ובלתי סטריאוטיפי. הוויכוחים שלו בפאנל מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בדרך כלל את המחלוקות בין יהודים לערבים ומקהים את המתח שהורגלנו בו שנים.

הופעתו מאפשרת ליהודים להכיר את הפוליטיקה והחברה הערבית באופן בלתי מתווך ולא סטריאוטיפי. ויכוחיו מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בד"כ מחלוקות בין יהודים לערבים

יש לקוות שנוכחותו של מג’אדלה בפריים טיים לא תהיה בגדר אופנה רגעית וחולפת ושהוא ישרוד בפריים טיים גם ללא קשר להרכב הקואליציה. בהמשך לכך יש לקוות שיתפנו מקומות נוספים לכישרונות חדשים מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, אשר ירעננו את ההרכבים המשמימים ולא אחת הרדודים שאנו נאלצים לצפות בהם מדי ערב.

השוויון בייצוג התקשורתי הוא ערך חשוב בפני עצמו וגם אמצעי לשיכוך מתחיה של החברה הישראלית המפולגת. אם שר התקשורת יועז הנדל אכן , כפי שהוא מצהיר לא אחת, מעוניין לאחות את הקרעים הוא חייב לפעול למען שוויון זה.

ד”ר רויטל עמירן ריכזה את פרויקט השתלמויות העיתונאים במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. עמירן, ד"ר במדע המדינה והייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 463 מילים ו-2 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 795 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים

איך להגן על פעוטות מפני רשלנות מבוגרים

שרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעה לפני ימים אחדים על דחייה בהחלת תקנה, שתחייב להתקין בכלי רכב מערכת נגד שכחת ילדים. זאת עקב בעיות שעלו ודרישה למענה נכון יותר. על פי אותה תקנה שנדחתה, לא יוכל אדם להסיע ברכבו ילד מתחת לגיל ארבע, אלא אם כן מותקנת בו מערכת מסוג זה.

שרת התחבורה היוצאת מירי רגב הגיבה כדרכה במתינות מופלגת:

"החלטה מסוכנת ועלולה לעלות, לצערי, במחיר חייהם של פעוטות חסרי ישע. כל פעוט שימצא את מותו הטראגי ברכב החל מאוגוסט יהיה רשום על שמך, השרה מיכאלי. איך לא רעדו לך הידיים לדחות את התקנות מאוגוסט השנה ליוני שנה הבאה?".

הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחייו של פעוט חסר ישע אכן תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית, ראשונית של כל הורה שבחר לגדל ילד?

נראה לי שמוכרח להיות ברור לכול שיש דבר אחד שאינו פוליטי, המחויבות הפנימית של הורים לילדיהם.

הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת רגב: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחיי פעוט חסר ישע תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית של כל הורה שבחר לגדל ילד?

תינוק אינו חפץ שנשכח במכונית. לכל תינוק יש זכות לחיים, ועד שיגדל ויוכל לדאוג לעצמו הוא באחריות ההורים.

אין לי ספק שאף הורה או בן משפחה לא שוכח תינוק במזיד ברכב לוהט, אבל חשוב להבין שזו לא גזירה משמים.

האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות.

הדרך להגן על תינוקות חסרי ישע מפני רשלנות פושעת אינה באמצעות חיישנים וכל מיני פטנטים, אלא בחינוך הציבור ובתגובה ערנית על גילויים של רשלנות הורית.

הורים הם בני אדם. לפעמים משהו מסיח את דעתם, לפעמים אינם פנויים בגלל אלף טרדות החיים וגירויים שונים שהטכנולוגיה פתחה בפניהם. מוטב היה להשקיע בכל דרך אפשרית בתודעה ההורית שמבקשת השגחה ותשומת לב מלאה בכל רגע ורגע במיוחד כשמדובר בפעוטות חסרי ישע, ולא רק. מניפולציה רגשית שיסודותיה נטועים בהתקוטטות פוליטית לא תגן על אף ילד.

כל אדם שגדל במקום הזה יודע שילודה היא דבר מקודש. יש מחלות ומלחמות, יש קטל בדרכים, ויש עוד תופעה – שכחת פעוטות ברכב. אפשר לתקן קלקולים בגידול הילד אך אי אפשר להשיב חיים לתינוק שנשכח לכוד לבד במכונית. והוא בוכה וקורא לעזרה, את הייסורים הללו עלינו למנוע בכל דרך. מי שבחר להיות הורה מוכרח לזכור את זה ללא הרף.

האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות

אחי הקטן, מוישיק מונדלק, נהרג עקב רשלנות של שכן. אני הייתי אז ילדה. ובכל זאת אין יום שבו אינני חושבת איך יכולנו להגן עליו.

רבקל'ה מונדלק היא הבת של יהודית ויאיר, אחות של מוישיק. מחברת הספרים: "ילדתי" ו"שמורת נפש". כותבת מאמרים שעוסקים בזכויות של ילדים. מנהלת הצגות במוזיקה עם נגיעות בתיאטרון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 437 מילים
עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים

בנט: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו. לכו להתחסן!"

הקבינט אישר את התו הירוק והמליץ לאסור טיסה גם לבריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה ● מכה לגלנט: מנדלבליט קבע שיש להעניק פרס ישראל לפרופ' גולדרייך ● בג"ץ דחה עתירות לחקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות ● ועדת המחירים ממליצה לבטל פיקוח על מחיר הלחם ● בג"ץ ליועמ"ש: להסביר מדוע נתניהו לא מחזיר את הכסף למיליקובסקי ● אש נגד נתניהו: "יש לנו קשר עם חברות החיסונים, לא זקוקים לעזרה"

עוד 57 עדכונים

מעל עשרה פסקי דין ניתנו בחודשים האחרונים בהרכבים מורחבים בעליון, חלקם על חודו של קול ● אפשר שהסיבה לריבוי התיקים הללו הוא תמהיל השופטים הנוכחי, עם נטייה ליברלית בקרב הוותיקים ● אלא שהתמהיל הזה עשוי להשתנות כבר בסבב בחירת השופטים הבא ● אולי זו הסיבה לנדיבותה של הנשיאה חיות ביחס למינוי הרכבים מורחבים: זמנם של פסקי הדין העקרוניים הוא עכשיו ● פרשנות

עוד 823 מילים ו-1 תגובות

114 אלף עצים כבר יועדו לכריתה רק מתחילת השנה

בבאר שבע נערכה השבוע הלווייה ל-14 עצים, ותושבי עכו ומטה אשר יפגינו ביום ראשון נגד כריתת שדרה של 50 אקליפטוסים ● רישיונות הכריתה מוחבאים באתרי הרשויות ופקידי היערות ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות ● הטמפרטורה מזנקת, התושבים מיואשים ובממשלה גוררים רגליים ● אל מול מגיפת הכריתה, עמותה אחת רוצה לשטוף את הארץ בגני עיר-יער

עוד 2,841 מילים

עשה לך רב-פעמי

כשמשפחה מוציאה על חד"פים יותר מאלף שקל בחודש, זה אובדן שליטה מוחלט ● להטיל מס בחוק זה ראוי, אבל מה עם דוגמה בבית המחוקקים? ● אחרי שנת קורונה, פריחת הסטוק ומשלוחי וולט, הסיכוי לבלום את מגפת החד"פ פחת משמעותית ● כל עוד בישראל אין מבוכה חברתית להשתמש בחד"פים, ספק אם מיסוי יעזור ● ואם חשבתם ששימוש בחד"פים מתכלים הוא הפתרון - תחשבו שוב

עוד 1,308 מילים ו-1 תגובות

כלכלת המוזיקה סקס, סמים ותוכן גולשים

שירותי הסטרימינג מספקים שירים בכל זמן, בכל מקום, ובהצלחה גדולה ● אבל מתוך המיליארדים שהתעשייה מגלגלת, המוזיקאים מקבלים נתח קטנטן ● עכשיו מנסה הפרלמנט הבריטי לעשות סדר חדש בבלאגן הישן ● אמיר בן-דוד צלל לנתונים ושוחח עם המומחים כדי להבין מה מצפה לעולם המוזיקה, למה ספוטיפיי לא רווחית, לאן נעלם הלהיט - ומדוע הבשורה תבוא כנראה מהגיימינג

עוד 3,226 מילים

דיווח: לבקשת בנט, ארה"ב תדחה את פתיחת הקונסוליה בירושלים עד אישור התקציב

בהסתדרות המורים מאיימים לשבות אם הלימודים לא ייעשו בקפסולות ● הקבינט עתיד לאשר את החזרת התו הירוק לאירועים שבהם ישתתפו יותר ממאה איש; הדרישה שכל הנוסעים המגיעים מחו"ל ייכנסו לבידוד - לא צפויה לעלות לדיון ● מ-1 באוגוסט בני 18 ומעלה יחוסנו בחיסון של מודרנה ● בג"ץ נתן למדינה ארכה של שישה שבועות להגיש את עמדתה בעניין פינוי חאן אל-אחמר

עוד 49 עדכונים

הצעת התיקון שביקשה הקואליציה להכניס בחוק הדיינים נפלה בשבוע שעבר, אחרי שיו"ר הכנסת מיקי לוי הצביע בטעות נגדה ● ללוי הייתה האפשרות המשפטית לשנות את הצבעתו, אך הוא בחר שלא לעשות לעצמו הנחות ● כך חוזר חוק הדיינים להצבעה מחדש ● אלא שהקואליציה בחרה להעלות להצבעה את הנוסח המקורי, ללא התיקונים שהוכנסו בו בוועדת החוקה ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה