בשבועות האחרונים פורסמו מספר כתבות על "קרן העושר" הישראלית כאן, כאן, וכאן, שאמורה לקבל את היטלי המס מחברות הגז לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. מסתבר שסכום ההיטלים נמוך משמעותית מהתחזיות הראשונות, ונמוך לאין שיעור מהתחזיות של ראש הממשלה דאז, נתניהו בדבר מאות מיליארדי שקלים שיזרמו לקרן העושר.
אכן מדובר בסכומי עתק. סך מכירות הגז והקונדנסט משדה הגז תמר בשנים 2013-2020 (כולל) הגיע לכ-13.6 מיליארד דולר, והרווח התפעולי לפני ההיטל (מס ששינסקי), הסתכם בכ-11 מיליארד דולר. למרות רווחי עתק אלו, היטל רווחי יתר מהגז עדיין לא שולם למדינה.
סך מכירות הגז והקונדנסט משדה הגז תמר בשנים 2013-2020 הגיע לכ-13.6 מיליארד דולר, והרווח התפעולי הסתכם בכ-11 מיליארד דולר. למרות רווחי עתק אלו, היטל רווחי היתר מהגז עדיין לא שולם למדינה
ישראל פישר במאמר בדה-מרקר ב-5 ליולי 2021 כתב כי:
"לפי נתוני רשות המיסים שפורסמו באותו היום, עד סוף יוני 2021, נגבו 741 מיליון שקל בלבד בהיטלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע – היטלים שמיועדים לקרן העושר. הסכום נמוך בהרבה מהתחזיות הראשונות, ולפי תחזית הרשות, רק בשנה הבאה יצטברו בקרן יותר ממיליארד שקל חלוטים – הרף להפעלת קרן העושר…..הקרן עוד לא התחילה לפעול, ואין לה מנכ"ל או מועצת השקעות".
רווחי הגז.
"גלובס": נדפקנו.
"כלכליסט": נדפקנו.
"דה מרקר": נדפקנו.
"ישראל היום": הרווחנו! pic.twitter.com/NgLpJ9eOA0— העין השביעית (@the7i) July 6, 2021
אפשר לזהות מספר סיבות לכך שההכנסות לקרן העושר היו נמוכות בהרבה מהתחזיות הראשונות. אחת מהן היא התנהלות החברות, שהצליחו לעכב את תשלומי המס בשל מחלוקות עם רשות המסים באשר לשומות המס של החברות. לפי החוק הנוכחי, המס מועבר רק כשמסתיימים כל ההליכים בין רשות המסים לחברות, והליך זה עשוי להימשך שנים.
סיבה נוספת שנמסרה היא שחלק גדול מהירידה בהכנסות לקרן העושר נובעת מירידה משמעותית (לכאורה) במחיר הגז לחברת החשמל. לפי אלו המציינים סיבה זו, חברת החשמל שילמה בחוזה המקורי שלה בערך 6.5 דולר ליחידת חום, ואילו כיום המחיר לחברת החשמל הוא כ-4.5 דולר ליחידת חום. אם יורד מחיר הגז בצורה משמעותית, גם הרווחים העודפים יורדים.
אולם הדברים אינם תואמים את המציאות, ואלו שאומרים זאת מכשילים ביודעין או שלא ביודעין את הציבור. בשנים הרלוונטיות, 2013–2020 מחיר הגז לחברת החשמל לא ירד אלא עלה בצורה משמעותית.
הדברים אינם תואמים את המציאות, ואלו שאומרים זאת מכשילים ביודעין או שלא ביודעין את הציבור. בשנים הרלוונטיות, 2013–2020 מחיר הגז לחברת החשמל לא ירד אלא עלה בצורה משמעותית
בדצמבר 2013 חברת החשמל שלמה 5.43 דולר ליחידת חום, ובתחילת ינואר 2020 המחיר לחברת החשמל עמד על 6.35 דולר ליחידת חום.
בנוסף, מחיר הגז לחברת החשמל אינו הנתון הרלוונטי שכן חברת החשמל אינה משלמת את היטל רווחי יתר בו מדובר.
הנתון הרלוונטי הוא מחיר הגז הממוצע אותו גובים שותפי תמר מחברת החשמל, מיצרני החשמל הפרטיים, מהתעשייה ומאחרים, והמחיר הזה לא ירד, אלא נשאר די יציב במהלך שנות הפקת הגז מתמר (מחיר הגז ליצרני החשמל הפרטיים עמד במהלך התקופה על כ-4.7 דולר ליחידת חום).
לפי דוחות ישראמקו, (ישראמקו, בהבדל מדלק קידוחים, מקבלת הכנסות רק מתמר, לכן הדוחות הכספיים שלה משקפים טוב יותר את ההכנסות והרווחים ממאגר תמר) – מחיר הגז הממוצע מתמר היה 5.69 דולר ליחידת גז ב-2013, 5.52 דולר ב-2015, 5.53 דולר ב-2019. מחיר הגז אמנם ירד ל-5.14 דולר ליחידת גז ב-2020, אך זו ירידה שאינה משנה מהותית את המצב.
הנקודה החשובה יותר, בהתייחס לשנים 2013–2020 היא שכמויות הגז שנמכרו גדלו ב-70% בתקופה זו, והאמירו מ-6.9BCM ב-2013 לכ-12BCM ב-2020, וכתוצאה מכך המכירות עלו והרווחים של חברות הגז נסקו.
נשאלת השאלה, האם מניפולציות או דברים אובייקטיביים הביאו לכך שההכנסות ל"קרן העושר" נמוכות בהרבה מהתחזיות שהיו מלכתחילה?
היטל רווחי יתר תלוי ברווח (מכירות פחות הוצאות מוכרות).
מועד התחלת התשלומים בגין ההיטל תלוי ביחס בין המכירות המצטברות להשקעות שהוצאו לחיפושים ולפיתוח שדה הגז. במקרה של תמר, כאשר המכירות המצטברות מגיעות לפי 2 מהיקף ההשקעות.
הנקודה החשובה יותר, בהתייחס לשנים 2013–2020 היא שכמויות הגז שנמכרו גדלו ב-70% בתקופה זו, והאמירו מ-6.9BCM ב-2013 לכ-12BCM ב-2020, וכתוצאה מכך המכירות עלו והרווחים של חברות הגז נסקו
עם היקף המכירות קשה לשחק, אבל קל יחסית – ולתאגידי הגז יש אינטרס עצום בכך – לעשות מניפולציות בהיקף ההוצאות וההשקעות. ואין גורם ממשלתי שיכול ורוצה לבקר ולפקח על היקף ההוצאות וההשקעות.
סך כל ההשקעות בתמר עד 31 מרץ 2017 היה 4.55 מיליארד דולר.
לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א-2011 (חוק ששינסקי) כפי שתוקן במהלך השנים, התשלומים בגין היטל רווחי יתר ברמתם הראשונה היו אמורים להתחיל ארבע שנים אחרי תחילת ההפקה, וכאשר המכירות יגיעו ל-9.1 מיליארד דולר (4.55 X 2 X).
היקף המכירות המצטבר משדה הגז תמר עבר את הסף הזה במהלך 2018. סך מכירות תמר עד סוף 2018 הגיע לכ-10 מיליארד דולר, כלומר כבר ב-2018 היינו צריכים לראות ולקבל את תשלומי ההיטל ל"קרן העושר".
הסף לתשלומי היטל רווחי יתר ברמתם הגבוהה, הוא מכירות של 12.74 מיליארד דולר (4.55 X 2.8 X ). היקף המכירות משדה הגז תמר עבר את הסף הזה במהלך 2020.
נראה שהבעיה אינה רק מניפולציות של הנתונים מצד תאגידי הגז, אלא, ובעיקר חוק שכתוב גרוע, ושהתוספות והתיקונים אליו רק הרעו את המצב. החוק מלא בפרצות, נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס משמעותיים, ומספקת לשותפות תשואה פנומנלית לפני שהן ישלמו את ההיטל.
היטל רווחי יתר היה אמור להגבות כעבור 4 שנים וכשהמכירות יגיעו ל-9.1 מיליארד דולר. היקף המכירות מתמר עבר זאת ב-2018. סף היטל רווחי-יתר ברמתם הגבוהה: 12.74 מיליארד דולר. היקף המכירות מתמר עבר אותו ב-2020
בשנים הבאות, נתח היצור הפרטי צפוי לגדול משמעותית בגלל הרפורמה, ובעקבותיה ירדו מחיר הגז הממוצע וההכנסות מתמר. בנוסף, כפי שהעריך אריאל פז סוויצקי, מנהל המחקר לשעבר בלובי 99, התקבולים של מאגר תמר עלולים לרדת גם בגלל הסטה של חוזים ועסקות למאגרים אחרים.
אני חושש שיעברו עוד שנים רבות עד שנראה, אם נראה בכלל, סכומי כסף מהותיים בקרן העושר.
לכן, יש לתקן ולפשט את החוק בהקדם כך שיאמר בו:
• עבור כל מאגר גז, היטל רווחי יתר יחושב מ"הרווח התפעולי", המוגדר כהכנסות בניכוי הוצאות מוכרות ותשלומי תמלוגים לממשלה (אך לא כולל תמלוגים ותמלוגי על וכו' לצדדים אחרים) ולא כולל הוצאות מימון.
• מועד תשלום ההיטל יהיה עד ה-31 למרץ, בשנה שאחרי שנת המס הרלוונטית. במקרה של השגות על גובה התשלום, ההיטל ישולם במועדו לפי הרווח המדווח בדוחות הכספיים של החברה ושיעור ההיטל הרלוונטי, והתאמות והשגות יתבררו לאחר מכן בבתי המשפט.
• היטל רווחי יתר במאגר תמר יחול משנת המס 2021, ובכל שנה שאחריה, ויהיה בשיעור של 50% מ"הרווח התפעולי".
• היטל רווחי יתר במאגר לוויתן ובמאגרים אחרים יתחיל להיות משולם כאשר היחס בין ההכנסות המצטברות ממכירות גז ונפט לבין הוצאות ההקמה, המחושבות עד מועד התחלת ההפקה המסחרית – יהיה 1.5. גובה ההיטל יהיה לפי הפרמטרים המוגדרים כיום בחוק בשינויים הבאים: 30% מהרווח כאשר מקדם ההיטל הוא בגובה 1.5, ויעלה בהדרגה ל-50% כאשר מקדם ההיטל יעלה לגובה 2 או יותר.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו