בזירות קרובות ומרוחקות ישראל מתמודדת עם מציאות נפיצה

נתניהו F35 צילום עמוס בן גרשום לע"מ (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
עמוס בן גרשום, לע"מ
ראש הממשלה נתניהו על רקע מטוס F-35 של חיל האוויר.

ישראל משמרת מציאות ביטחונית שבירה שיכולה להסלים בכל רגע, עד כדי מערכה ביותר מחזית אחת.

השבוע פרסם העיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון, כי מטוסי F-35 של חיל האוויר הישראלי תקפו ב-19 ביולי בסיס שבצפון-מערב עיראק, המשמש מיליציה פרו-איראנית. בהמשך לכך דיווחה רשת "אל-ערבייה", כי בתקיפה נהרגו מספר בני אדם ובהם (לפי פרסומים באיראן) מפקד בכח קודס האיראני, ושמטרתה היתה טילים מתוצרת איראן. טילים אלו, על-פי הערכות, נועדו להישלח לסוריה ולבנון במקרה של מלחמה עם ישראל. הערכות אחרות גורסות שאיראן הציבה טילים אלו בכדי לשגרם על ישראל מעיראק במקרה של מלחמה.

הפעם האחרונה שישראל תקפה באופן מוצהר בעיראק היתה לפני כמעט 38 שנים, ב-1981, במבצע "אופרה". אז תקפו שמונה מטוסי F-16 של חיל האוויר (עליהם חיפו שישה מטוסי F-15) את הכור הגרעיני שהקים שליט עיראק דאז, צדאם חוסיין, סמוך לבגדד והשמידו אותו. בין הטייסים היו מפקד התקיפה זאב רז (שעוטר לאחר מכן בצל"ש הרמטכ"ל), יפתח ספקטור, אילן רמון ועמוס ידלין, לימים אלוף וראש אמ"ן.

אז לקחה ישראל אחריות על התקיפה, עתה מסתפקים הבכירים בדרג הצבאי והמדיני ברמזים בלבד. כך למשל, פרסמה דוברות מפלגת הליכוד סרטון ישן בו נראה רה"מ נתניהו בנאום שבו הזהיר את האיראנים כי "נפעל נגדכם בעיראק".

בחודשים האחרונים הזכירו בכירי מערכת הביטחון, ובהם הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש אמ"ן תמיר היימן וראש המוסד יוסי כהן, בנאומים פומביים את עיראק כזירה חדשה שמעסיקה את ישראל. אם ישראל אכן עמדה מאחורי התקיפה הדבר מלמד על נכונות ישראלית לפעול כנגד איראן לא רק בסוריה, שם חוסל לאחרונה זידאן משהור, פעיל בפרויקט "תיק הגולן" של חזבאללה (חיסול שיוחס גם הוא לישראל), אלא גם בזירות מרוחקות בהרבה.

עזה קרובה מעיראק ונפיצה יותר

אבל נראה שלמרות החזית המרוחקת שמתפתחת בעיראק, לישראל יש דאגות מידיות וקרובות יותר. השבוע השלימה אוגדת עזה, בפיקוד תא"ל אליעזר טולדנו, תרגיל גדול. לפי פרסומים בתקשורת התרגיל כלל הפעלת אש מדויקת ועצימה, וכן תמרון קרקעי כבר מהשלבים המוקדמים של המבצע. בסבב הלחימה הקודם עם החמאס, במאי האחרון, שם הרמטכ"ל כוכבי דגש על כך שיש לפגוע בפעילי חמאס. בהמשך לכך פורסם עתה כי יעדי התכניות המבצעיות יהיו לפגוע קשות בפעילי החמאס ובתשתיות הצבאיות של הארגון, אולם כצפוי אין בהן כוונה למוטט את שלטון החמאס.

ועדיין ההצהרה אודות הפעלת התמרון מעלה תהייה. לאחרונה ראיין הפרשן הצבאי של אתר "וואלה!", אמיר בוחבוט, את סא"ל אלי ג'ינו, שפיקד במבצע "צוק איתן" על גדוד הסיור של חטיבת גבעתי. ג'ינו שתיאר בראיון את נתיב הקרבות של גדודו ברצועת עזה, למן פתיחת השלב הקרקעי של המבצע ועד ללחימה שניהל לאחר חטיפת גופת אחד מקציניו, סגן הדר גולדין, ביקש להדגיש את חשיבותו של התמרון הקרקעי. "לתמרון יש מחיר, אבל הוא מרתיע, זה אמפירי", אמר. יש בכך הרבה מן הצדק, אבל בניגוד לסבבי לחימה ופשיטות יזומות בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", הרי שצה"ל נמנע כעת מהפעלת כוחות קרקעיים ברצועה, וכלל לא בטוח שהדרג המדיני והצבאי הבכיר לא יבקש להימנע מכך ככל שניתן גם בעתיד, שכן כפי שציין ג'ינו, לתמרון יש מחיר.

רגע אחרי שהאוגדה סיימה תרגיל מקיף, התרחש אירוע שעשוי להוות סיפתח לסבב לחימה נוסף (ימי קרב כפי שהגדירם מחדש הרמטכ"ל). בתקרית שאירעה לפנות בוקר חדר פעיל חמאס מרצועת עזה סמוך לקיבוץ כיסופים. תצפיתניות איתרו את המחבל והכווינו כוח מגדוד של גולני לנקודה. למרות שזוהה בתצפית, המחבל הצליח להפתיע את הכוח, לפתוח ראשון באש ולהשליך רימון. הקצין ושני לוחמים נפצעו. כוח אחר מהגדוד שחתר למגע הרג את המחבל.

באוגדת עזה בוודאי יתחקרו כיצד למרות זיהוי החדירה והמחבל בידי התצפיתניות, הופתע הכוח שהוזנק לעברו. אך האמת המרה היא שדברים כאלה קורים.

אל"מ (מיל') מיכאל מילשטיין, ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן לשעבר, צייץ בטוויטר כי להערכתו ארגון חמאס אינו עומד מאחורי חדירת המחבל ("אחרת היה יותר מוצלח"), אך היא משקפת "שוליים מתרופפים ומתרחבים בזרוע הצבאית". הפיגוע, הזהיר, עלול להוות מודל לחיקוי (פיגוע השראה) עבור פעילי הפלגים האסלאמיים והג'יהאד האסלאמי. בנוסף ציין שלחמאס אין בעת הזו אינטרס בהסלמה, אך ההסדרה או הבנות עם החמאס "פריכות למדי וכי מערכה גדולה היא עניין של זמן". היעדר האינטרס בהסלמה אין בו בכדי הבטחה שלא יפרוץ יום קרב או יותר. ישראל מצאה עצמה לא פעם בסבבי הסלמה ואף במערכות של ממש מבלי שלה או לצד השני היה רצון בכך.

באיו"ש רגוע, בינתיים

ביהודה ושומרון יסיים בקרוב מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל ערן ניב, כהונה רגועה יחסית, ולא שחסרו אירועים שיכלו להפוך אותה לסוערת בהרבה, כמו הפיגוע באזור התעשייה בברקן. רק היום (חמישי) דיווח דובר צה"ל על ירי לעבר רכב ביטחון במרחב החטיבה המרחבית שומרון. הפעם לא היו נפגעים.

ניב, שאחד מפקודיו תיאר אותו פעם כאחד מהמפקדים הבודדים בצבא שמסוגלים לחשוב "וגם לרוץ עם סכין בין השיניים", השכיל להבין שביכולת של צה"ל לפעול באופן ממוקד שמבדיל בין הטרור לאוכלוסייה, טמון המפתח להרגעת השטח. במקום כתרים וסגרים הופעלו כוחות מיוחדים, מסוערבים, ובוצעו פעולות מעצר וסיכול ממוקד כירורגיות שנשענו על מודיעין מדויק.

בשבוע שעבר פורסם ראיון שערך בן כספית, הפרשן הפוליטי של "מעריב", עם ניב אודות הפיגוע בציר המתפללים בחברון בנובמבר 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. הפיגוע היה לאחד האירועים המעצבים בקריירה שלו. "המלחמה היא ממלכת אי הוודאות, לעולם לא תמצא אותה כמו שחשבת", אמר פעם בראיון, וציין שניתן לצמצם את ההפתעה שחווה הלוחם באמצעות אימון והכנה. הוא עצמו למד זאת באותו לילה בחברון.

חוליית מחבלים מהג'יהאד אסלאמי הרגה 12 חיילים ואזרחים ופצעה 14 נוספים. מח"ט חברון, אל"מ דרור ויינברג, שהסתער ראשון על המחבלים היה בין ההרוגים הראשונים. לאחר מותו איש לא תפס פיקוד וארגן את הכוחות כראוי. מפקד כיתת הכוננות של היישוב היהודי בחברון, אליהו ליבמן, קצין מילואים יוצא סיירת גולני (וכיום ראש מועצת קריית ארבע), הוביל את חילוץ הפצועים באומץ רב.

את שירותו הצבאי של ניב עד אז עיצבה בעיקר התקופה שעשה בלבנון. הוא התגייס לצנחנים ב-1989 ועם סיום קורס המ"כים עבר לחטיבת הנח"ל ועשה בה מסלול שלם כמפקד מחלקה ופלוגה. ב-1997 פיקד על פלוגת הנ"ט החטיבתית. בראיון שהעניק בשעתו לנחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" תיאר את הפער העצום בין המציאות בלבנון לחיים בעורף. חברתו, סיפר, "קיטרה" לו שהתקלקל דוד-השמש שבדירתה. "אני לא הלכתי שלושה שבועות למקלחת, ולה הלך דוד-שמש".

ניב שפיקד באותה עת על גדוד 931 של הנח"ל, שהיה בתעסוקה בגזרה, הוזעק לחברון מדירתו בתל אביב. מחבל אחד נהרג בתחילת הקרב, אך הבלבול ששרר בזירה וחוסר יכולתם של הכוחות לאתר את שני המחבלים הנוספים הביא לכך שכאשר הגיע למקום, הלחימה טרם נגמרה. הוא אלתר כוח קטן (שכלל שני קצינים מיחידת דובדבן, מ"פ מגדוד 101 של הצנחנים שגר ביישוב סמוך וסמ"פ וקשר מהנח"ל) ואיגף את המחבלים. הכוח בפיקוד ניב ניהל קרב מטווח קצר כנגד אחד המחבלים שבמהלכו, סיפר לכספית, "אנחנו מסתערים על המחבל והורגים אותו סופית". המחבל שנותר, נהרג בידי כוח נוסף מגדוד 931.

מאז הפיגוע בחברון הספיק לפקד ניב על חטיבת צנחנים במילואים, על בית הספר לקצינים ועל אוגדת איו"ש. אף שהוא משלים כהונה מוצלחת, הרי שבכל האמור בשטחים, המציאות יכולה להשתנות מהר מאוד. החמאס משקיע לאחרונה מאמצים ניכרים, בסיוע איראן, בהקמת תשתיות טרור ביהודה ושומרון. בשנה האחרונה סיכלו כוחות האוגדה ניסיונות פיגוע של כ-130 חוליות מחבלים שהכווין חמאס. מי שייפתח את הטוויטר בכל בוקר, ימצא שם הודעה לקונית של דובר צה"ל בדבר מספר המעצרים ופשיטות שביצעו כוחות האוגדה, אמצעי לחימה וכספי הטרור שנתפסו. זוהי תחזוקה שוטפת (שנסמכת גם על תיאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית) של מציאות שבירה.

הסך השלם של התנהלות ישראל בזירות השונות מלמד שקברניטיה מנווטים אותה בזהירות ובהצלחה בין הסכנות והאיומים. אולם הסלמה במוקד אחד, עלולה להביא לפריצתה של אחת נוספת במקביל. ההערכה במערכת הביטחון היא שבמקרה של מלחמה בזירה הצפונית למשל, מול חזבאללה, יפתח חמאס (לבקשת איראן) חזית בדרום במטרה לגרום לישראל לפצל את משאביה, הן בתחום הכוח האווירי, הן ביבשה והן בפריסת מערכות הגנה אווירית. הדבר דומה במקצת לתכנית המצרית-סורית במלחמת יום הכיפורים בדבר מלחמה בשתי חזיתות, ומסוכן לא פחות.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,185 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 23 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים

הפשע שכרים קאן לא חוקר, לצערנו

אבסורד. דרישת התובע הפלילי כרים קאן בביה"ד בהאג להוציא צווי מעצר נגד רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, נענתה בשאט נפש ובוז, שלילה מוחלטת וזעזוע – אבל רק מעניין אחד – כריכת הדרישה הזו באותו יום ואותה הודעה בה דרש התובע להוציא צווי מעצר גם נגד יחיא סנוואר, מוחמד דף ועסמאעיל הנייה ראשי הטרור של חמאס.

נתניהו לא הגיב עד עתה לעצם ההאשמות. הוא עסוק רק בהפרדה בינו לבין ראשי הטרור. כלומר אם קאן היה מפרסם בימים נפרדים, קודם את הדרישה לצווי מעצר נגד ראשי חמאס ורק אח"כ את הדרישה נגד ההנהגה המדינית של ישראל, כל הדיון היה מתנהל אחרת.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים
אמיר בן-דוד

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

איך להגיע מוכן למכרז ולעבור אותו בשלום?

עונת המכרזים לתפקידי ניהול במוסדות החינוך ברחבי הארץ שנפתחה השבוע, מזמנת לרבים מהמתמודדים דריכות רבה ואף לחץ, לצד תחושת האחריות והרצון להגשים את השאיפות. הנה שמונה טיפים כדי לעבור בהצלחה את משוכת הריאיון.

*  *  *

7 השניות הראשונות בכניסה למכרז או לראיון הן הקובעות את עתידך, לכן תכנון מוקפד לקראתו קריטי להצלחה. לפניכם שמונה עצות מה לעשות.

ד"ר ציפי בבצ'יק היא ראש תוכנית המצוינות וראש החוג לחינוך באקדמית חמדת, לשעבר ראש התוכנית להכשרת מנהלים "אבני ראשה" במכללה. בוגרת מכון מנדל בתכנית מנהיגות באקדמיה בהכשרה להוראה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 800 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

פורעי הגבעות, חדלון מערכת המשפט והיעדר אופוזיציה - גוררים אותנו להאג

את בנימין נתניהו לא צריך לשפוט בהאג כפושע מלחמה, פושע מלחמה הוא לא. אבל כן יש לשפוט אותו על הזנחה פושעת של ישראל, בגלל העדפת ענייניו האישיים, ואת המשפט הזה צריכה לעשות מערכת המשפט הישראלית והמערכת הפוליטית של ישראל, ולא טריבונל בעייתי בהאג.

לכרוך את נתניהו ואת יואב גלנט בכריכה אחת עם יחיא סנוואר וחבר מרעיו – זהו מעשה לא ראוי בלשון המעטה. זה לא מגיע לעם שעדיין חווה טראומה קשה. לא חכם, לא צודק ולא נכון.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ויש עוד עיקרון פשוט שהבבונים ביביסטים שכחו: התערבות חיצונית איננה פסולה בעיני ביבים שקרניהו כאשר היא מגיעה להגן על ישראל, בצורת בלימה אקטיבית של מתקפת הטילים האיראניים. לעומת זאת, התערב... המשך קריאה

ויש עוד עיקרון פשוט שהבבונים ביביסטים שכחו: התערבות חיצונית איננה פסולה בעיני ביבים שקרניהו כאשר היא מגיעה להגן על ישראל, בצורת בלימה אקטיבית של מתקפת הטילים האיראניים. לעומת זאת, התערבות חיצונית פסולה מכל וכל כאשר מדובר בצווי מעצר לביבים שקרניהו מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הצורר שקרניהו הרגיל את תומכיו וגם את עצמו לאורך שנים שלא משלמים מחירים, אפשר לעשות מה שרוצים ולהמשיך הלאה, שאפשר לאכול את העוגה, וגם להשאיר אותה שלמה. העובדה שהוא יסיים את חייו כראוי לו בכלא של בית הדין בהאג תהיה הפתרון הסופי לבעיית שקרניהו ולראיית המציאות המעוותת שלו.

עוד 914 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות

פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום היא כפי הנראה עובדה מוגמרת ● גנץ נקב ב-8 ביוני כדדליין לפרישתו, אבל במפלגה כבר מדברים על פרישה בשבוע הבא ● הם איבדו קשר עם הדיונים וקבלת ההחלטות, ולמרות שלא פעם הם בעמדת הרוב - נתניהו מנטרל כל אפשרות לדיון אסטרטגי רציני על מה יקרה בעזה ● כעת מעסיקה את גנץ ואיזנקוט השאלה מה יעשו כשיחזרו לאופוזיציה ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הירוקים נגד סילמן

הדיון אתמול בכנסת נסוב לכאורה על נושא אפור, אבל חשף שבר חסר תקדים בין השרה להגנת הסביבה לארגוני הירוקים ● כספי התמיכות של ארגוני הסביבה, שזקוקים להם בשנת מלחמה כמו לחמצן, תקועים חודשים ארוכים ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר בעיכוב בירוקרטי ומשפטי, אולם בתנועה הסביבתית משוכנעים שסילמן מתנכלת להם על בסיס פוליטי

עוד 1,392 מילים

הסיוט האנטישמי בקמפוסים באירופה הפך לשגרה

שילוב של רשתות תומכות טרור, חברי סגל אוהדים ותגובה מהוססת מצד הרשויות אחראי לאלימות המתפשטת בקמפוסים ברחבי אירופה ● צעיר יהודי שהותקף באלימות באמסטרדם מספר: "זיהיתי בעיניים את השנאה שהייתה למחבלי חמאס" ● אשת חוקר נוצרייה, שהותקפה כי זוהתה כיהודייה: "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר"

עוד 1,376 מילים

גלנט מתגרה בנתניהו אבל מתעקש להישאר בליכוד

שר הביטחון היה בתחילת המלחמה האיש הכי אהוד בליכוד ● המצב התהפך כשהוא שינה כיוון והחל להתקרב לעמדותיהם של שני הגנרלים מהמחנה הממלכתי ● השיא הגיע בדרישה העניינית להתנגד לממשל צבאי בעזה ● בליכוד מתקשים להאמין שגלנט מביע את עמדתו ביושר כדי להציל את המדינה ● גלנט אולי יכול לשרוד בליכוד, אבל אין לו עתיד מזהיר שם תחת נתניהו ● פרשנות

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
היום ה־228 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

אחרי הלחץ האמריקאי: ציוד הצילום שהוחרם יוחזר ל-AP

השר קרעי טען כי "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים בנוגע לסיכון כוחותינו הוריתי לבטל את הפעולה" ● דיווח: ההסכם עם סעודיה מתרחק, ארה"ב: "התייאשנו מנתניהו" ● גלנט: "מי שלוקח את נתניהו ואותי להאג תוקף את חיילי צה"ל" ● הרמטכ"ל בלב ג'באליה: "רוצים להביא את החטופים שלנו חיים הביתה" ● בלינקן: מספר מדינות יכולות למלא תפקיד אינסטרומנטלי בעזה שלאחר המלחמה

עוד 52 עדכונים

הבקשה שהגיש התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - לצד סנוואר, הנייה ודף - עוררה תדהמה וזכתה לגינויים על הסימטריה שהיא יוצרת בין ישראל וחמאס ● גם הבקשה עצמה - לעצור מנהיג מדינה דמוקרטית - היא חסרת תקדים ● לא ברור, למשל, מדוע לא ביקש קאן צו מעצר גם נגד הרמטכ"ל ● ולא ברור כמה מהר יתכנסו השופטים לדון בבקשה - והאם ייעתרו לה ● פרשנות

עוד 1,302 מילים ו-2 תגובות

"העיתונות חייבת לעסוק במצבו הבריאותי של ראש הממשלה"

"נתניהו בא ממשפחה קורבנית שחינכה את ילדיה שכולם נגדה" ● "הוא הביא מארה"ב את השיטה של איסוף מידע על חברים ויריבים" ● "הגיע הזמן להקים ועדה שתחקור את חלקה של העיתונות במחדל 7 באוקטובר" ● העיתונאי הוותיק שמעון שיפר בריאיון על יחסיו המורכבים של נתניהו עם התקשורת – ועל החרטה הגדולה בקריירה שלו

עוד 1,458 מילים

עובד בעיריית חיפה הודה: יורים בחזירים

הדיון שנערך בסוף השבוע בביהמ"ש בחיפה חשף שהעירייה מדברת בשני קולות: מצד אחד עובד בכיר הודה שהתחילו לירות בחזירים ● מצד שני, ראש העירייה מכחיש ומצהיר כי לא יפרסם דוחות בנושא ● יהב התפרץ לדיון מהקהל, צעק על השופטת ("אני קובע") ועל עוה"ד של תנו לחיות לחיות ("פרחח") ● מחוץ לאולם הוא חטף את הטלפון של כתב זמן ישראל ואיים באגרוף

עוד 1,878 מילים ו-30 תגובות

האסטרטג הביטחוני סמוטריץ' שכח שבלי חיילים אין צבא

סיעת הציונות הדתית נזכרה אחרי 7.5 חודשים של הפגזות שיש עוד חבלי ארץ שראוי ליישב וקיימה ישיבה בצפון ● סמוטריץ' דורש "ליצור רצועת ביטחון בדרום לבנון", אבל לא מסביר עם איזה צבא הוא יעשה את זה בדיוק ● מדובר באחד השרים שהצביעו להעברת חוק גיוס מגוחך, שיאפשר לבני הישיבות החרדיות להמשיך להשתמט ● פרשנות

עוד 551 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה