בימים אלה התפרסם בתכנית "זמן אמת" בכאן 11 נושא חשוב ומצער מאוד בתקשורת הכללית – אלימות במשפחה. בתוכנית ניתן לראות נשים חרדיות מעדות שונות הסובלות מאלימות בצורות שונות ואפילו מאונס. בתוכנית גם מראים אנשי דת חשובים במגזר המעודדים לא לפרק את הנישואין. כתוצאה מכך בעצם יש תמריץ לבן הזוג האלים להמשיך להיות אלים. היה עצוב מאוד לשמוע את התיאור המזעזע של הנשים בתוכנית וכן לשמוע אנשים מסוימים המטפלים בנושא בצורה לא ראויה. לפיכך חשבתי, כחרדי, כי מן הראוי לכתוב על הנושא החשוב.
אקדים ואומר שהבעיה קיימת בכל המגזרים ולאו דווקא במגזר החרדי. וכל אחד שאוהב את עם ישראל אמור להצטער בצער הנשים הללו מהתוכנית ומי שנמצא במצב דומה להן. וגם אנו מצווים בדת לא לעמוד על דם רעינו ולמנוע נזק ליהודי אחר.
גרשון הלוי מושקוביץ הוא סטודנט, משורר, מסאי, פעיל תרבות חרדי ירושלים, מרצה ומדריך על החברה החרדית. להזמנת סיורים והרצאות: 0532866789
תסריט דמיוני או בעצם לא כל כך. המודיעין הישראלי מגלה שמטוס מטען איראני נוסף המריא לכיוון ביירות כשהוא עמוס בנשק עבור ארגון חזבאללה. הצעד הראשון שננקט הוא הוראה לטייס לשוב לאיראן. אם הטייס לא נענה יש שתי אפשרויות – להפיל את המטוס, שלכל הדעות הוא ברגע זה מטוס צבאי עוין, או לחילופין להפציץ את מסלול הנחיתה בנמל התעופה של ביירות. דילמות כאלה יצטרכו בקרוב לקבל תשובות מהירות, שכן טהרן החלה ברכבת אווירית כדי לצייד מחדש את מה שנותר מאירגון חזבאללה.
האם להפיל מטוס עם נשק לחזבאללה, או לחילופין להפציץ את מסלול הנחיתה בנמל התעופה של ביירות – דילמות כאלה יתעוררו בקרוב כי טהרן פתחה רכבת אווירית לציוד מחדש של מה שנותר מחזבאללה
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לצערי ראיתי ההפך. רבנים רוצים להראות שהם 'נאורים' ומעודדים את הגבר להיות סמרטוט של האישה. כשהתלוננתי על התעללות, נאמר לי (על ידי ה'רב הפסיכותרפיסט' שאני משתמש במילים מפוצצות. נאלצתי לשבת אצלו עם האישה שמתעללת בי ולשמוע אותם מקשקשים להם. כשלי אין זכות דיבור ועלי לקבל את החלטותיהם. אותו יחס קיבלתי ממורה הוראה שביקשתי ממנו פטור מעונה. מהמדריך חתנים שלי ומהרב שהיא הלכה להתלונן אצלו באופן חד צדדי.
האברך היום נמצא בעמדה נחותה מול אישתו מבחינה כלכלית וקריריסטית. מורים לו שעליו להתנהג איתה בכל הנהגה טובה ואסור לו להתלונן גם כשהוא עובר התעללות קבועה. ומעודדים את האישה שמותר לה לצער את בעלה בכל דרך אם היא 'מרגישה פגועה'. כאשר ניסיתי לעצור את ההתפרצויות האלימות שלה הואשמתי באלימות. והוזהרתי בתלונה במשטרה.
אז מספיק להסתה נגד גברים. ומספיק עם ההתעללות באברכים. פשוט מספיק.
הבעיה בתחקיר זה חוסר הרגישות וההבנה של הרבנים. בסוף אנשים שכבולים בזוגיות אלימה מתקשים להודות בכך, משלל סיבות. רב שחי את קהילתו אמור להבין שאם אישה מגיעה אליו, כנראה הגיעו מים עד נפש. אתה רק מחזק את הזעזוע מהתחקיר, שכן ההלכה מכירה בכך ואילו אותם רבנים לא הכירו את ההלכה. בכל מקרה, ייתכן שכדאי שרבנים בימינו יתמקצעו בחלק החמישי של השולחן ערוך טרם יתמנו ונחסוך מקרים קשים כאלה.