איך מנרמלים ריקבון, שחיתות ואנטי-דמוקרטיות? עיינו ערך התקשורת הישראלית ואיילת שקד. כפי שנחשף בקלטת שפרסם עמית סגל, שקד הוקלטה מעריכה בחשאי באוזני נאמניה שהממשלה תיפול טרם הרוטציה. רבים (ואני בתוכם) הבינו את זה כהודאה בכך שהיא שוקלת להפר הסכם קואליציוני חתום ולהפיל ממשלה בישראל, משיקולים פרסונליים.

שקד מיהרה לשווק קו לפיו מדובר בהערכה גרידא, וכי ייחסה בכלל לגנץ את סיכויי הפרת הרוטציה, אבל הפרסום הזה מצטרף לשורה ארוכה מאוד של ידיעות ופרשנויות הקובעות ששקד מגששת את דרכה לליכוד. היא כמובן לא תעשה זאת בלי שתרפד לעצמה ג'וב בממשלה הבאה, או באיזו קומבינה סרוחה אחרת. סוג כזה של כוונה להפרת הסכם, לכאורה, היה פעם מרעיד את אמות הסיפים.

איך מנרמלים ריקבון? עיינו ערך התקשורת הישראלית ואיילת שקד. כפי שנחשף בקלטת שפרסם עמית סגל, שקד הוקלטה מעריכה בחשאי באוזני נאמניה שהממשלה תיפול טרם הרוטציה

במיתולוגיה הישראלית רשום צמד המילים "התרגיל המסריח", כינוי שהדביק רבין לפרס על נסיונו הכושל להקים ממשלה צרה במקום ממשלה קיימת. הסירחון הזה היה פעם קובר קריירות של נבחרי ציבור, או לפחות דובק בהם לבלי הסר.

אבל זה היה פעם, בעידן שבו הפוליטיקאים והתקשורת עוד ניסו לפחות להעמיד פנים של אמינות ואמון. נתניהו חיסל את כל זה, והתקשורת נהתה אחריו. את צחנת התרגיל המסריח המקורי החליף ניחוח בושם ה"פשיזם", ומה שפעם נחשב מחוץ לכללי המשחק הפך למשחק עצמו.

2/2 pic.twitter.com/GoDE5Ubpeu

— Drum (@dogly1900) October 27, 2021

על אף כל זאת, הפרת הסכם הרוטציה החתום של נתניהו וגנץ היתה גשר אחד רחוק מדי עבור רוב הציבור. ההמונים שיצאו לגשרים ולרחובות וזעקו "עד כאן" הענישו הן את נתניהו והליכוד (במידה מסוימת) והן את גנץ וכחולבן – באופן מובהק ומשפיל בהרבה – על הבגידה הקולוסאלית באמונם, על שבירה טוטלית של אמות מידה ציבוריות, על הריקבון, על השחיתות ועל השקרנות.

אחרי השנתיים האחרונות היה ניתן לצפות שהפוליטיקאים יפנימו את הלקח – הפרת הסכמים, שקרנות פתולוגית, נורמות כוחניות של מאפיה אאוט, פוליטיקה אחרת אין.

לא מפתיע ששקד, יציר כפיו של נתניהו, לא הפנימה. אבל התקשורת אמורה לשים זרקור על הסיפור הזה, ולהבליט את ההבדל בין, למשל, בנט המצהיר שוב ושוב שיכבד את ההסכמים וכי הרוטציה תקרה גם תקרה, לבין שקד המחבלת בכרמים.

לא מפתיע ששקד, יציר כפיו של נתניהו, לא הפנימה. אבל התקשורת אמורה לשים זרקור על הסיפור הזה, ולהבליט את ההבדל בין בנט המצהיר שוב ושוב שיכבד את ההסכמים והרוטציה, לבין שקד המחבלת בכרמים

במקום זה אנחנו מקבלים מיסגור רכילותי וסיקור בגובה עשב. במקום לשפד את שקד ולאלץ אותה להתמודד עם בחירותיה, לכאורה. לשאול אותה מדוע איננה מתפטרת מממשלה שהיא שותפה בה רק נומינלית וזמנית, עד הקומבינה הבאה, או לתהות "מדוע שמישהו יאמין להסכם הבא שתחתמי עליו"? "הפרת הסכמים חתומים זו נורמה שאת שואפת להנחיל לכלל ילדי וילדות ישראל?".

במקום תקשורת המבחינה בין מצוי לרצוי, בין נורמות ציבוריות ראויות לבין פרקטיקות פסולות, התקשורת הישראלית מנרמלת את המגונה והבזוי, מפנימה ומקבלת אותו משל היה "הסדר הטבעי". שאלה אופיינית שנשמעה השבוע בתחנת רדיו ממלכתית – "נו, אז עכשיו ששקד לא מוכנה להתחייב שתהיה רוטציה, אתם נערכים לבחירות?". ככה מנרמלים ריקבון, שחיתות והרס של האמון בין האזרחים למוסדות.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

אין שום בעיית איזון בערוצים 11, 12 ו-13. (יש כמובן בעיית איזון חריפה בשידורי ערוץ 14, על כך מיד בהמשך).

מה שקורה בתכנים המשודרים בערוצי השידור בישראל – היחס והטיפול התקשורתי במסרים ובמעשים של הקואליציה הימנית וממשלת ישראל, אינו קשור ל"בעיית איזון". יש מספיק עיתונאים עם השקפה ימנית בתאגיד ובערוצים האחרים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

אנחנו חייבים לדבר על משבר האקלים. לא למרות המלחמה, אלא בגללה. נכון, לדבר על משבר האקלים בשנת 2024 מרגיש מנותק, אולי אפילו פריווילגי. אנשים איבדו בשנה האיומה הזו את חייהם, את בני משפחתם, את ביתם ואת פרנסתם.

אבל אם לא נדבר על משבר האקלים עכשיו, נגלה שבחסותו עוד יותר מאיתנו יימצאו בסיכון לאבד את החיים, את בני משפחותינו, את בריאותנו, את ביתנו ואת פרנסתנו. וחמור לא פחות, נגלה שמשבר האקלים הפך לתירוץ עבור ממשלה משיחית להמשיך במה שהיא מעוללת לנו.

איתמר אבנרי חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, פעיל אקלים וצדק חברתי וחבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד"

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.