בחודש שעבר היה אירוע מרשים באירביל בירת כורדיסטן העיראקית, כאשר ראשי שבטים בדואים עיראקים קראו לשלום עם ישראל. אבל היד המושטת נותרה תלויה באוויר, ואיש בישראל לא טרח לתפוס אותה.

בחודש שעבר היה אירוע מרשים באירביל בירת כורדיסטן העיראקית, כאשר ראשי שבטים בדואים עיראקים קראו לשלום עם ישראל. אבל היד המושטת נותרה תלויה באוויר, ואיש בישראל לא טרח לתפוס אותה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

התגובה של ישראל לקריסת מדינות ערב בסער הערבי היא אולי הכשלון המדיני הגדול ביותר, ולמרבה ההפתעה והצער – אף אחד בישראל אפילו לא מודע למה שקורה בסביבתנו הקרובה ביותר, לסכנות ולסיכויים הגלומים במזרח התיכון המשתנה. כל מה שהוא לא ספין פוליטי בן חלוף – לא נחשב ולא מדווח.

עשרות ראשי שבטים ובכירים בעיראק התכנסו בעיר אירביל וקראו למגע ישיר עם ישראל: "אנו דורשים להצטרף להסכמי אברהם. על ממשלת עיראק לאמץ מדיניות חדשה שתתבסס על קשרים אזרחיים עם ישראל, לצורך פיתוח וצמיחה"
(צילום: המרכז לתקשורת שלום, ניו יורק)@JackyHugi https://t.co/5muZylGCyc pic.twitter.com/Gp0zJCg2Ts

— גלצ (@GLZRadio) September 24, 2021

מה קורה סביבנו? זה לא רק קריסת מדינית של מדינות שהוקמו על שולחן השרטוטים של אנגליה וצרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה בהסכמי סייקס פיקו, אלא קריסת שתי האידאולוגיות ששלטו בסהר הפורה בעשורים האחרונים – הפן ערביות והפן אסלאם.

המונח פן מבטא כול, הכלה של הכל, והפן ערביות פירושה שכולם חייבים להיות ערבים. הפן אסלאם פירושו שכולם חייבים להיות מוסלמים.

האידאולוגיה הפן ערבית שלטה בסוריה כל תקופת הבעת' והיא קבעה שאין נוצרים, אין אסמאעילים, אין דרוזים, אין כורדים – כולם ערבים. על הכורדים נאסר לדבר כורדית וללמד את תרבותם. סוריה הפן ערבית גם שללה מחלק גדול מן הכורדים את אזרחותם הסורית והותירה אותם חסרי אזרחות.

הפן אסלאם היה אסון לנוצרים. הם מצאו בפן ערביות הגנה מן האסלאם הרדיקלי. כל עוד נדרש מהם להיות ערבים – אין בעיה. בין כה וכה שפתם ותרבותם הם ערביים, אבל כאשר הפן אסלאם – כלומר: המדינה האסלאמית, דרשה מהם להתאסלם. פה הייתה בעיה גדולה, כי להתאסלם הם לא יכלו – והושמדו.

מה זה קשור אלינו? הפן ערביות והפן אסלאם לא רק שאינן מקבלות את האחר הערבי שאינו כמותם, בוודאי שהם לא מקבלות אותנו כיהודים.

בעיית הלגיטימיות שלנו נעוצה בשתי האידאולוגיות שלא מקבלות את האחר – הפן ערביות והפן אסלאם. ההתפכחות של הערבים משתי האידאולוגיות האלה הם המענה החשוב ביותר שלנו ל-BDS ויתר מעשי שלילת הלגיטימציה שלנו מטעם החזית העממית. שלילת לגיטימיות שהשתלטה על האירגונים הבלתי ממשלתיים ברמאללה ועל משרד החוץ הפלסטיני בראשות איש החזית העממית, ריאד מאלכי, המוביל את מהלכי הוקעת ישראל כישות לא לגיטימית.

בעיית הלגיטימיות שלנו נעוצה בשתי האידאולוגיות שלא מקבלות את האחר – הפן ערביות והפן אסלאם. ההתפכחות של הערבים משתי האידאולוגיות האלה הם המענה החשוב ביותר שלנו ל-BDS ויתר מעשי שלילת הלגיטימציה שלנו

הבדואים הם תמצית הערביות, ואם הם מכירים בנו ורוצים לכונן עמנו שלום, אין התפתחות מסעירה יותר מזאת שתשלול מאוייבינו הפן ערביים והפן אסלאמיים את אחד הכלים החשובים ביותר שלהם – שאנו לא חלק מן המזרח התיכון, אלא זרים.

The al-Dulaymi tribe apologizes for the Irbil conference & association w/ support for normalization w/ Israel, calling Jews "descendants of monkeys and pigs." Moral: First reports are almost always inaccurate. https://t.co/97krfXxxrs

— J. Darren Duke (@JDarrenDuke) September 26, 2021

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?

*  *  *

הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.

זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/

עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.

*  *  *

בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את "דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית, המתמקד באוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל". הדוח מופק ומפורסם אחת לשנתיים, וזאת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל 127 מיולי 2021: "מפת מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". משרדי הממשלה אמורים לאמץ את המפה שגובשה.

החלטת הממשלה הזו נובעת מההכרה של מדינת ישראל באתגר העומד מולה של הזדקנות האוכלוסייה והמשמעויות שלה על כלכלת ישראל, מערכת הבריאות, חוסן האוכלוסייה ועוד. זהו פרסומו השני של הדוח והוא מתייחס לשנת 2022.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגו"ניט וקרן דליה ואלי הורוביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים, מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.