בחודש שעבר היה אירוע מרשים באירביל בירת כורדיסטן העיראקית, כאשר ראשי שבטים בדואים עיראקים קראו לשלום עם ישראל. אבל היד המושטת נותרה תלויה באוויר, ואיש בישראל לא טרח לתפוס אותה.
בחודש שעבר היה אירוע מרשים באירביל בירת כורדיסטן העיראקית, כאשר ראשי שבטים בדואים עיראקים קראו לשלום עם ישראל. אבל היד המושטת נותרה תלויה באוויר, ואיש בישראל לא טרח לתפוס אותה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
התגובה של ישראל לקריסת מדינות ערב בסער הערבי היא אולי הכשלון המדיני הגדול ביותר, ולמרבה ההפתעה והצער – אף אחד בישראל אפילו לא מודע למה שקורה בסביבתנו הקרובה ביותר, לסכנות ולסיכויים הגלומים במזרח התיכון המשתנה. כל מה שהוא לא ספין פוליטי בן חלוף – לא נחשב ולא מדווח.
עשרות ראשי שבטים ובכירים בעיראק התכנסו בעיר אירביל וקראו למגע ישיר עם ישראל: "אנו דורשים להצטרף להסכמי אברהם. על ממשלת עיראק לאמץ מדיניות חדשה שתתבסס על קשרים אזרחיים עם ישראל, לצורך פיתוח וצמיחה"
(צילום: המרכז לתקשורת שלום, ניו יורק)@JackyHugi https://t.co/5muZylGCyc pic.twitter.com/Gp0zJCg2Ts— גלצ (@GLZRadio) September 24, 2021
מה קורה סביבנו? זה לא רק קריסת מדינית של מדינות שהוקמו על שולחן השרטוטים של אנגליה וצרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה בהסכמי סייקס פיקו, אלא קריסת שתי האידאולוגיות ששלטו בסהר הפורה בעשורים האחרונים – הפן ערביות והפן אסלאם.
המונח פן מבטא כול, הכלה של הכל, והפן ערביות פירושה שכולם חייבים להיות ערבים. הפן אסלאם פירושו שכולם חייבים להיות מוסלמים.
האידאולוגיה הפן ערבית שלטה בסוריה כל תקופת הבעת' והיא קבעה שאין נוצרים, אין אסמאעילים, אין דרוזים, אין כורדים – כולם ערבים. על הכורדים נאסר לדבר כורדית וללמד את תרבותם. סוריה הפן ערבית גם שללה מחלק גדול מן הכורדים את אזרחותם הסורית והותירה אותם חסרי אזרחות.
הפן אסלאם היה אסון לנוצרים. הם מצאו בפן ערביות הגנה מן האסלאם הרדיקלי. כל עוד נדרש מהם להיות ערבים – אין בעיה. בין כה וכה שפתם ותרבותם הם ערביים, אבל כאשר הפן אסלאם – כלומר: המדינה האסלאמית, דרשה מהם להתאסלם. פה הייתה בעיה גדולה, כי להתאסלם הם לא יכלו – והושמדו.
מה זה קשור אלינו? הפן ערביות והפן אסלאם לא רק שאינן מקבלות את האחר הערבי שאינו כמותם, בוודאי שהם לא מקבלות אותנו כיהודים.
בעיית הלגיטימיות שלנו נעוצה בשתי האידאולוגיות שלא מקבלות את האחר – הפן ערביות והפן אסלאם. ההתפכחות של הערבים משתי האידאולוגיות האלה הם המענה החשוב ביותר שלנו ל-BDS ויתר מעשי שלילת הלגיטימציה שלנו מטעם החזית העממית. שלילת לגיטימיות שהשתלטה על האירגונים הבלתי ממשלתיים ברמאללה ועל משרד החוץ הפלסטיני בראשות איש החזית העממית, ריאד מאלכי, המוביל את מהלכי הוקעת ישראל כישות לא לגיטימית.
בעיית הלגיטימיות שלנו נעוצה בשתי האידאולוגיות שלא מקבלות את האחר – הפן ערביות והפן אסלאם. ההתפכחות של הערבים משתי האידאולוגיות האלה הם המענה החשוב ביותר שלנו ל-BDS ויתר מעשי שלילת הלגיטימציה שלנו
הבדואים הם תמצית הערביות, ואם הם מכירים בנו ורוצים לכונן עמנו שלום, אין התפתחות מסעירה יותר מזאת שתשלול מאוייבינו הפן ערביים והפן אסלאמיים את אחד הכלים החשובים ביותר שלהם – שאנו לא חלק מן המזרח התיכון, אלא זרים.
The al-Dulaymi tribe apologizes for the Irbil conference & association w/ support for normalization w/ Israel, calling Jews "descendants of monkeys and pigs." Moral: First reports are almost always inaccurate. https://t.co/97krfXxxrs
— J. Darren Duke (@JDarrenDuke) September 26, 2021
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
קשה להגזים בחשיבות היוזמה לבנות לעזה נמל. על אף ההתחלה הצנועה – בינתיים מדובר ברציף צף בצפון עזה – היא עשויה להתפתח לבניית נמל של ממש, שיסיר אחת ולתמיד מישראל את נטל "המצור", יאפשר לעזתים חופש תנועה ויפתח להם אופקי מסחר וכלכלה.
אלא מה – מדובר נכבדות בכך שהגורם אשר יבנה את נמל עזה – זאת קטאר. אומנם בהקשר המיידי מדובר בנמל אמריקאי במימון של האמירויות לצורכי סיוע הומניטרי בלבד, אך אם אכן תהיה זאת המתכונת גם להמשך – אפשר לומר כבר מייד, כי זה עשוי להיות צעד ראשון לנטרול אונר"א מן הסיוע. כמו כן, זה יכול להוביל להקמת גוף בינלאומי וערבי של בעלות בריתנו שיחליף את אונר"א ואולי אפילו יאותת על שובה של סעודיה לעזה, שאותה עזבה אחרי שגילתה שישראל מעדיפה את קטאר על פניה. סעודיה וקטאר לא יכולות לדור בכפיפה אחת, מסיבות שנפרט בהזדמנות אחרת.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
כתבינו מדווחים כבר חודשיים שנשארו 2 גדודים במחנות המרכז, ועוד 4 גדודי חמאס ברפיח. שאלה: מדוע צה"ל, בהנחיית הדרג המדיני המאוחד לחירום, לא מפרק את 2 הגדודים במחנות המרכז? הרי מדרום כבר פורקו גדודי חאן יונס ומצפון כבר פורקו גדודי עזה בעיר ובצפון הרצועה. במערב יש ים. אז למה?
ובכן, ההיגיון האמיתי אומר, שכנראה קבוצת חטופים גדולה מוחזקת שם במחנות המרכז. לכן צה"ל לא יסכן אותם לפני שיהיה ברור אם יש או אין עסקה לשחרורם.
לכאורה הרי נערכים מבצעים חטיבתיים בביה"ח שיפא ובבתי החולים בחאן יונס. אז מה הבעיה עם 2 גדודי מחנות המרכז? ואם זו הסיבה, למה רה"מ ממשיך בנאומי הזחיחות על ניצחון מוחלט וכניסה לרפיח? מדובר כנראה בשקר מוחלט ובתעמולה בזויה על גבם של משפחות החטופים.
לקראת פעולה ברפיח – אותה מאיים, מבטיח ו"מנחה" בנימין נתניהו כבר חודשיים, צה"ל שחרר ממילואים אלפי חיילים והותיר רק 3 חטיבות ברצועה. בתחילת המלחמה היו שם כ-20 חטיבות. זה הגיוני?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם