רבע מאה וקצת אחרי אחד האירועים הטראומטיים ביותר בקורות המדינה – רוב הציבור הישראלי, בתמיכת התקשורת והפוליטיקאים, ממשיך להדחיק את הרקע להירצחו של יצחק רבין.
על פי השתקפות אירועי הזיכרון השנה בתקשורת ובנאומים של הפוליטיקאים במרכז ובימין, ניתן לסכם שרבין נרצח על רקע השסע בין ימין לשמאל. בשמאל מזכירים את הסכסוך, אך רק בדרך אגב. משתמע שיש הסכמה שרבין נרצח על רקע הסתה לאלימות וערעור הלגיטימיות של שלטונו (כי נעזר במיעוט הערבי) וכי אבדה היכולת בעם להכיל מורכבות. הוא נפל על משמרתו, דרכו ואמונתו.
בנוסף יש אין סוף בקשות/דרישות לכך שאסור לקרוע את העם, לשרוף את הבית. יש הרגשה גם שהצלחנו להתעשת כביכול. התגברנו על הטראומה, יצרנו שיח, אנחנו מאפשרים יותר מקול אחד ומפצירים שוב ושוב להחזיר את הקונצנזוס לגבי רצח רבין. רצח רבין בקונצנזוס? מטורף.
מאירועי הזיכרון השנה בתקשורת ובנאומי הפוליטיקאים במרכז ובימין, ניתן לסכם שרבין נרצח על רקע השסע בין ימין לשמאל. בשמאל מזכירים את הסכסוך, אך רק בדרך אגב
חשוב להזכיר לכולם שרצח רבין ארע על רקע ניסיון של ממשלת ישראל להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שהתוכנית שגובשה בממשלה ומחוצה לה ופרטי מימושה, עברו בהצבעה בכנסת ברוב זעום. שהייתה תכנית, אשר מטרתה הייתה להסדיר את הדרך לחיים המשותפים של הפלסטינים והיהודים בארץ ישראל בין הים לירדן, בשלום ושגשוג כלכלי.
מטרת הרוצח, יגאל עמיר, הייתה להפסיק את התקדמות התוכנית, על מנת למנוע כל אפשרות של מסירת חלקי ארץ ישראל לידי האויב הפלסטיני. נזכור שהרוצח הצליח במשימתו מעל ומעבר למשוער, כי לא רק שהתוכנית נתקעה ולא קודמה מאז, אלא שהיתה נסיגה מרחיקת לכת מרוח ההסכם וגם ממימושו בשטח.
יתר על כן, הרצח של יצחק רבין החדיר לציבור הישראלי ולמנהיגיו מסר חד וברור: לא כדאי להתעסק עם פתרון הסכסוך, כי מי שעוסק בו כמנהיג עלול להירצח על ידי חדורי אמונה דתית יוקדת (שלא חסרים כאן). וחוץ מזה, יש כאן סכנה למלחמת אזרחים. אם זה המצב, עדיף אלף מונים להתעסק בכל דבר, רק לא בסכסוך.
ההתעלמות מהטיפול בסכסוך מונעת ממדינת ישראל לפרוץ קדימה וממפלגת העבודה, מפלגתו של רבין, ומכל השמאל-מרכז, להשתקם. ההתעלמות מהטיפול בסכסוך פוגעת במרקם היחסים בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל ובדמוקרטיה הישראלית, כי הכיבוש ממשיך לכרסם בה 24/7. ההתעלמות מהטיפול בסכסוך פוגעת ביחסים בין היהודים בישראל ליהודי התפוצות בדגש על יהודי ארה"ב. יותר מכך, השארת הסכסוך ללא טיפול וללא אופק מדיני לפלסטינים מסכן את יהודי התפוצות החשופים לפעילות אנטי-ישראלית אלימה בכל מקום בעולם.
מטרת הרוצח הייתה הפסקת הטיפול בסכסוך שתמנע סיכוי למסירת חלקי א"י לפלסטינים. הרוצח הצליח במשימתו מעל ומעבר למשוער. לא רק שהתוכנית נתקעה, אלא שהיתה נסיגה מרחיקת לכת מרוח ההסכם ומימושו בשטח
יציבותה של ממשלת ישראל הנוכחית תלויה, במידה רבה בכך שהסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יטופל. זאת כי קשה לשער התמודדות עם הסכסוך בדרך שתתאים גם לימין וגם לשמאל וגם לפלסטינים. יציבותה של מדינת ישראל תלויה, במידה לא פחותה בכך שהסכסוך כן יטופל. אין מצב שהממשלה תחזיק קדנציה מלאה בלי לטפל בסכסוך או בלי שהסכסוך יטפל בה.
זאת ההזדמנות לעשות מה שהיו חייבים לעשות מזמן, לדון בכל החלופות האפשריות ליישוב הסכסוך. כפי שאמר הכלכלן הנודע פרופ' דן אריאלי – לא ניתן להגיע לפתרון מיטבי אם לא דנים בכל החלופות. יש בהחלט מצב שאחת החלופות האפשריות אף תתאים לממשלה הנוכחית, למרות או דווקא בגלל השונות הרבה שיש בה.
עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המאמר מכבס את המציאות,
לא ניתן לומר את הביטוי הסכמי אוסלו ולא להזכיר את הפיגועים שהיו בעקבותייהם. המשפט "הרצח של יצחק רבין החדיר לציבור הישראלי ולמנהיגיו מסר חד וברור: לא כדאי להתעסק עם פתרון הסכסוך" – לא נכון, הפיגועים הם אילו שנטעו בלב הציבור הישראלי מכל גווני הקשת הפוליטית שהעיסוק בנושא הוא כואב.
רצח רבין יצר סימפטיה ענקית לאיש ובמידה לא מבוטלת ל"דרכו" ולאילו שהתיימרו להיות ממשיכי דרכו, למרות שלא פעם סילפו את דבריו.