רבע מאה וקצת אחרי אחד האירועים הטראומטיים ביותר בקורות המדינה – רוב הציבור הישראלי, בתמיכת התקשורת והפוליטיקאים, ממשיך להדחיק את הרקע להירצחו של יצחק רבין.

על פי השתקפות אירועי הזיכרון השנה בתקשורת ובנאומים של הפוליטיקאים במרכז ובימין, ניתן לסכם שרבין נרצח על רקע השסע בין ימין לשמאל. בשמאל מזכירים את הסכסוך, אך רק בדרך אגב. משתמע שיש הסכמה שרבין נרצח על רקע הסתה לאלימות וערעור הלגיטימיות של שלטונו (כי נעזר במיעוט הערבי) וכי אבדה היכולת בעם להכיל מורכבות. הוא נפל על משמרתו, דרכו ואמונתו.

בנוסף יש אין סוף בקשות/דרישות לכך שאסור לקרוע את העם, לשרוף את הבית. יש הרגשה גם שהצלחנו להתעשת כביכול. התגברנו על הטראומה, יצרנו שיח, אנחנו מאפשרים יותר מקול אחד ומפצירים שוב ושוב להחזיר את הקונצנזוס לגבי רצח רבין. רצח רבין בקונצנזוס? מטורף.

מאירועי הזיכרון השנה בתקשורת ובנאומי הפוליטיקאים במרכז ובימין, ניתן לסכם שרבין נרצח על רקע השסע בין ימין לשמאל. בשמאל מזכירים את הסכסוך, אך רק בדרך אגב

חשוב להזכיר לכולם שרצח רבין ארע על רקע ניסיון של ממשלת ישראל להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שהתוכנית שגובשה בממשלה ומחוצה לה ופרטי מימושה, עברו בהצבעה בכנסת ברוב זעום. שהייתה תכנית, אשר מטרתה הייתה להסדיר את הדרך לחיים המשותפים של הפלסטינים והיהודים בארץ ישראל בין הים לירדן, בשלום ושגשוג כלכלי.

מטרת הרוצח, יגאל עמיר, הייתה להפסיק את התקדמות התוכנית, על מנת למנוע כל אפשרות של מסירת חלקי ארץ ישראל לידי האויב הפלסטיני. נזכור שהרוצח הצליח במשימתו מעל ומעבר למשוער, כי לא רק שהתוכנית נתקעה ולא קודמה מאז, אלא שהיתה נסיגה מרחיקת לכת מרוח ההסכם וגם ממימושו בשטח.

יתר על כן, הרצח של יצחק רבין החדיר לציבור הישראלי ולמנהיגיו מסר חד וברור: לא כדאי להתעסק עם פתרון הסכסוך, כי מי שעוסק בו כמנהיג עלול להירצח על ידי חדורי אמונה דתית יוקדת (שלא חסרים כאן). וחוץ מזה, יש כאן סכנה למלחמת אזרחים. אם זה המצב, עדיף אלף מונים להתעסק בכל דבר, רק לא בסכסוך.

ההתעלמות מהטיפול בסכסוך מונעת ממדינת ישראל לפרוץ קדימה וממפלגת העבודה, מפלגתו של רבין, ומכל השמאל-מרכז, להשתקם. ההתעלמות מהטיפול בסכסוך פוגעת במרקם היחסים בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל ובדמוקרטיה הישראלית, כי הכיבוש ממשיך לכרסם בה 24/7. ההתעלמות מהטיפול בסכסוך פוגעת ביחסים בין היהודים בישראל ליהודי התפוצות בדגש על יהודי ארה"ב. יותר מכך, השארת הסכסוך ללא טיפול וללא אופק מדיני לפלסטינים מסכן את יהודי התפוצות החשופים לפעילות אנטי-ישראלית אלימה בכל מקום בעולם.

מטרת הרוצח הייתה הפסקת הטיפול בסכסוך שתמנע סיכוי למסירת חלקי א"י לפלסטינים. הרוצח הצליח במשימתו מעל ומעבר למשוער. לא רק שהתוכנית נתקעה, אלא שהיתה נסיגה מרחיקת לכת מרוח ההסכם ומימושו בשטח

יציבותה של ממשלת ישראל הנוכחית תלויה, במידה רבה בכך שהסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יטופל. זאת כי קשה לשער התמודדות עם הסכסוך בדרך שתתאים גם לימין וגם לשמאל וגם לפלסטינים. יציבותה של מדינת ישראל תלויה, במידה לא פחותה בכך שהסכסוך כן יטופל. אין מצב שהממשלה תחזיק קדנציה מלאה בלי לטפל בסכסוך או בלי שהסכסוך יטפל בה.

זאת ההזדמנות לעשות מה שהיו חייבים לעשות מזמן, לדון בכל החלופות האפשריות ליישוב הסכסוך. כפי שאמר הכלכלן הנודע פרופ' דן אריאלי – לא ניתן להגיע לפתרון מיטבי אם לא דנים בכל החלופות. יש בהחלט מצב שאחת החלופות האפשריות אף תתאים לממשלה הנוכחית, למרות או דווקא בגלל השונות הרבה שיש בה.

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

ב-18 באפריל 1942 תקף להק של 16 מפציצי B-25 אמריקאים את העיר טוקיו. מן הלהק הזה הופלו שני מפציצים, והשאר הצליחו להגיע באדי הדלק האחרונים שלהם לאזור בשליטה סינית ובו הצילו כוחות סיניים אנטי-אימפריאליים את אנשיו.

רק מפציץ אחד מתוך הלהק כולו הצליח לנחות חזרה בוולדיווסטוק שברוסיה. כל יתר המפציצים, נכסים יקרים ללא כל ספק עבור ארה"ב (שבאותה תקופה הרת גורל הייתה זקוקה לכל קלוריה צבאית שברשותה) אבדו, התרסקו וקורקעו לתמיד.

ד"ר דוד וורמסר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. לשעבר היועץ של סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני ושל סגן מזכיר המדינה ג'ון בולטון. שירת במודיעין הצבאי האמריקאי, ופרסם ספר על כישלונות ארה"ב בעיראק. מנהל חקר המזה"ת במכון למדיניות ביטחון בוושינגטון.

ד"ר יאיר אנסבכר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. מומחה לתחום הכוחות למבצעים מיוחדים מודרניים. בוגר יחידת מגלן, ויחידת מילואים מיוחדת. יועץ למפקדת העומק ואגף המבצעים בצה"ל, למשטרת ישראל, ולמשרד ראש הממשלה.

מדינת ישראל והאזור כולו נמצאים עתה בצומת גורלית למדי. זו צומת מהסוג הקריטי ממש, מסדר גודל הנאמר בדברים פרק ל; יט;

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. .. לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".

ד"ר אלי שי הוא עיתונאי, חוקר, ומרצה. עוסק בחקר הקבלה, השבתאות, והמיסטיקה, וגם בחקר ספרות עברית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מבנה הממשלה הנוכחית הוא רע. צריך ואפשר לשפרו ללא דיחוי על ידי החלפת הממשלה. משתתפי הקבינט המלחמה הנוכחי יוכלו להמשיך ולהשתתף בקבינט הביטחוני העתידי, וכך תישמר הרציפות של ניהול המלחמה.

בנימין נתניהו יכול לעשות זאת. אם לא יעשה זאת, אז על בני גנץ להקים ממשלה אחרת, ונתניהו ישתתף בקבינט כמו שאריה דרעי עושה היום. חברי הקואליציה צריכים לדרוש את החלפת הממשלה לאלתר, לטובת המדינה, ולוותר על האינטרסים האישיים והמגזריים שלהם. אזרחי המדינה צריכים לעודד וללחוץ על חברי הקואליציה לפעול בדרך זו.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.