כתבה דמגוגית שאינה יורדת לשורשם של דברים:
בכל הדמוקרטיות יש למחוקק אפשרות לבטל חוקים הנוגדים את החוקה. זה ברור מאליו. אבל החוקה היא זו שנקבעת ע"י בית המחוקקים שלוחיו של העם.
בית המשפט בישראל בראשות אהרון ברק ניחס לעצמו את מבחן הסבירות, לדוגמא בעת שהורה לרה"מ רבין לפטר את דרעי בשל כתב האישום נגדו בניגוד לחוק הקיים וזאת משום שלדעת השופט ברק זה לא עובר את מבחן הסבירות. זה כבר לא ביטול חוק כי הוא נוגד את החוקה, בית המשפט ניחס לעצמו את היכולת לבטל או להחליט בניגוד גמור לכתוב בחוק רק כי זה לא סביר בעיניו. האם פרשנות מרחיקת לכת כזו יש בדמוקרטיות אחרות?
בישראל אין חוקה אך יש חוקי יסוד, על סמך מה בית המשפט ניחס לעצמו לדון בחוקי היסוד, והאם אין את הזכות לחוקק חוק יסוד אשר גם אם סותר חוק יסוד אחר יציין המחוקק שאותו חוק גובר ולפיכך אין לבית המשפט זכות לפסול אותו בשל הסתירה? זו בעצם פיסקת ההתגברות.
כפרתם בעיקר.
החוק הובא לכנסת כדי לטפל בבעיית הסחטנות הפוליטית שח"כ עוברים צד כדי לקבל הטבות כאילו ואחרות ע"ע פרשת המיצובישי של גולדפארב וגונן.
שיקלי לא פרש תמורת הבטחות כאילו ואחרות, אלא ממטרות אידיאולוגיות טהורות ובהקמת הממשלה. ההפרשה פוגעת קשות בדמוקרטיה ובחירות העם ע"י שלוחיו להביע את עמדתם הפוליטית.
דרך אגב, אם סילמן היתה מופרשת דעתי היתה לקבל את עניין ההפרשה משום שנעשתה באמצע הכהונה של הממשלה ואולי כנגד הבטחות כאילו ואחרות
המאמר מכבס את המציאות,
לא ניתן לומר את הביטוי הסכמי אוסלו ולא להזכיר את הפיגועים שהיו בעקבותייהם. המשפט "הרצח של יצחק רבין החדיר לציבור הישראלי ולמנהיגיו מסר חד וברור: לא כדאי להתעסק עם פתרון הסכסוך" – לא נכון, הפיגועים הם אילו שנטעו בלב הציבור הישראלי מכל גווני הקשת הפוליטית שהעיסוק בנושא הוא כואב.
רצח רבין יצר סימפטיה ענקית לאיש ובמידה לא מבוטלת ל"דרכו" ולאילו שהתיימרו להיות ממשיכי דרכו, למרות שלא פעם סילפו את דבריו.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם