קצין חינוך ראשי החדש עשוי לצקת תוכן לתפקיד, בניגוד לכמה מקודמיו

עותק של עותק של מורכבות המלחמה בעידן הלחימה בקרב האנשים.pptx (15) (צילום: צילום: משה מילנר, לע"מ)
צילום: משה מילנר, לע"מ
מורה חיילת מלמדת בכיתה א' בבית הספר שבמושב דובב, 1970.

כבר יותר מעשור שחיל החינוך נאבק על מקומו ותפקידו בצבא. מפקדיו נמנעו מ"לעשות גלים" ולכן גם לא השיגו השפעה של ממש. הבחירה באל"מ אופיר ליוויוס לקצין חינוך ראשי הבא עשויה לשנות זאת.

ביום שני פרסם דובר צה"ל את רשימת המינויים הבכירים עליהם החליט הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ובהם מינויו של אל"מ אופיר ליוויוס, ראש מחלקת תכנון באג"ת, לקצין חינוך ראשי הבא (קח"ר). כמו קודמיו, גם הוא לא צמח בחיל החינוך אלא בגולני. צה"ל הוא צבא לוחם, האתוס שלו בנוי על עיקרון צבא העם ועל כך שתפקידו בסוף היום להבטיח את קיומנו במקום הזה. בצה"ל מפקד קרבי הוא גם מחנך, ואך טבעי הוא שבראש החיל שעוסק בערכיו ומורשתו יעמוד מי שעשה את רוב שירותו בתפקידי לחימה.

חיל שנאבק על מקומו ותפקידו

חיל החינוך הוקם בתקופה אחרת, שלצה"ל היו עוד תפקידים. בספרו, "המגש והכסף" ( כנרת זמורה-ביתן, 2003), כתב הפרשן הצבאי (ולימים הח"כ) עפר שלח כי ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, "ראה בצה"ל לא רק את הכוח המגן על המדינה, אלא את ליבתו של כור ההיתוך הציוני. צה"ל היה לא רק קבלן הביצוע של חלקים גדולים ממפעל ההתיישבות והחינוך, אלא גם נועד להיות "המשווה הגדול" – זה שמצידו האחד ייכנסו נערים שהגיעו מכל קצוות עולם ומצידו השני יצא אורי, הגיבור האמיתי של הוא הלך בשדות. כך הוקם הנח"ל וגויסו מורות-חיילות ושאר בעלי תפקידים שאין להם דבר עם ייעודו המקורי של צבא. מהיום ראשון נשא צה"ל על שכמו תפקיד חברתי אדיר" (עמודים 21-20).

שלח, בעצמו מ"פ צנחנים במילואים, ציין שהמודל הבן-גוריוני הזה היה מלא חורים כמעט מלכתחילה, ובישראל של שנות האלפיים הוא כבר כמעט בגדר אנכרוניזם מוחלט. הפרויקטים האדירים שאתם התמודד חיל החינוך הסתיימו מזמן. מגרעיני הנח"ל שהקימו היאחזויות יישובים נותרה בעיקר חטיבת חי"ר מעולה. חיל החינוך נאבק מאז על מקומו ותפקידו בצבא, ויהיה מי שיטען שבצה"ל 2019 כלל לא דרוש חיל חינוך (וקצין חינוך ראשי).

בשנים 2010-2006 החלה רבנות הצבאית שבראשה עמד אז תא"ל הרב אביחי רונצקי, להתחרות, הלכה למעשה, בחיל החינוך על תשומת ליבן של היחידות. רונצקי, שהוסמך לרבנות אחרי ששירת כמ"פ בסיירת שקד במלחמת יום הכיפורים, היה שונה מאוד מקודמיו ועסק בתודעה יהודית ורוח לחימה, הרבה יותר מאשר בדיני כשרות והלכות שבת. הרבנות נכנסה אז לוואקום שהותיר חיל החינוך. בהמשך נבלמה פעילות הענף לתודעה יהודית שהקים רונצקי, ובהנחיית הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, באכ"א נקבעו הגדרות וגבולות גזרה ברורים יותר בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך. אבל העובדה נותרה שהחיל נשאר אנמי ולא משפיע.

לא מן הנמנע שתחת קצין חינוך ראשי אחר, שדומה יותר באופיו לקח"ר אלעזר שטרן הדעתן (לימים אלוף וח"כ), החיל היה פחות פאסיבי ודריסת הרגל של הרבנות היתה פחותה. אבל מאז שטרן, שצמח בצנחנים ואף פיקד על בית הספר לקצינים, ולמעשה גם לפניו, לא ששו במטכ"ל למנות לתפקיד קצינים בולטים מליבת הצבא הקרבי.

בעת ששטרן כיהן בתפקיד הוא יזם קמפיין כנגד השתמטות משירות צבאי, קידם בקיאות בשירה ובזמר עבריים, דחף לקליטת נערי מקא"ם ביחידות קרביות ועסק רבות בדילמות מוסריות ופיקודיות, שבניגוד למי שצמח ביחידות העלית, היו מוכרות לו היטב משירותו בלבנון ובשטחים. הוא זכה לקיתונות של ביקורת על כל צעד ושעל, אבל אי-אפשר היה להתעלם ממנו. כמו צועריו כשהיה מפקד בה"ד 1, מי ששירת בצבא (במיוחד בקרבי) בתקופה שהיה קח"ר, זוכר את שטרן.

שני קציני חינוך הראשיים האחרונים, תא"ל אבנר פז-צוק, יוצא סיירת מטכ"ל שעשה את עיקר שירותו ביחידות הטכנולוגיות של אמ"ן, ומי שמשמש בתפקיד כעת, תא"ל צביקה פייראיזן, בעברו נווט F-15 ומפקד טייסת כטב"מים, היו שונים ממנו מאוד. איש מהם לא "עשה גלים" או סיבך את הצבא עם אמירות מורכבות, וניכר שעשו כל שביכולתם בכדי להימנע מכך.

יתכן וליוויוס יילך בדרכם, אך הוא עשוי גם לפעול אחרת. מה שבטוח, איש לא יוכל לטעון כלפיו, כפי שנטען כלפי שלושת קודמיו בתפקיד, שאינו בקי בקשיים, המורכבויות והשחיקה שמאפיינים את שירותם מפקדי וחיילי צבא היבשה. אף אחד גם לא יטען שהוא קצין קונבנציונלי. מסלול השירות שלו לא אפשר לו להפוך לכזה.

המ"פ מהשריפה בסלוקי

ליוויוס התגייס בשנת 93', הודח לאחר כשנה ממסלול ההכשרה בסיירת מטכ"ל ועבר ליחידת אגוז. לאחר קורס קצינים עשה את רוב תפקידיו בגדוד 13 של חטיבת גולני ובלבנון. ב-28 באוגוסט 1997, כמפקד הפלוגה הרובאית בגדוד, הוביל כוח שארב למחבלי חזבאללה בוואדי סלוקי. הכוח, שהיה ערוך בשלוש עמדות, נתקל בשתי חוליות מחבלים שהגיעו מכיוונים שונים.

ליוויוס הורה לעמדה אחת לרתק את אחת החוליות ועל הכוח שבעמדה אחרת, עליו פיקד המ"מ, דותן דרוק (גם הוא יוצא יחידת אגוז), פקד לפתוח באש על החולייה השנייה. המחבלים נפגעו. חפ"ק המ"פ, ליוויוס, נע לעבר המחבלים שנורו. "זיהיתי מיד שאחד המחבלים מת, והשני זוחל לכיוון שלנו. ירינו בו ובעצם סיימנו את החלק הזה של האירוע", סיפר לימים בראיון. בסיוע מסוקי תקיפה מסוג קוברה הרג כוח גולני את שלושת המחבלים בחוליה השנייה.

עד לאותו הרגע היה מדובר באירוע מוצלח מאוד, אולם אש ארטילרית של צה"ל שנורתה לעבר הוואדי, בעקבות זיהוי המחבלים, הציתה את הצמחייה היבשה (שיא הקיץ) ויצרה דליקה שהלכה והתפשטה. לוחמי גולני נלכדו באש. חלקם נסוג למוצב וחלקם חולץ לבסוף בסיוע יחידת החילוץ של חיל האוויר, 669. כתוצאה מהדליקה שכונתה מאז "אסון השריפה בוואדי סלוקי" נהרגו חמישה לוחמים ונפצעו חמישה נוספים ובהם ליוויוס עצמו.

העיתונאי חיים הר-זהב, שחקר את שלהי שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון בספרו (העתיד לראות אור) "לבנון: המלחמה האבודה", כתב שכאשר לוחמי הפלוגה שבו מהלוויות חבריהם ללבנון הפגינו כשלושים מחברי תנועת ארבע אימהות מול משרד הביטחון בתל אביב. המפגינים הניפו שלטים שעליהם הודבקו כתבות אודות האסון והמילה "די" נכתבה באותיות גדולות. ב"מעריב", כתב הר-זהב (ששירת בעצמו בגדוד 931 של הנח"ל ובלבנון), נכתבה על ההפגנה ידיעה בת 23 מילים, שאורכה לא שיקף בשום צורה את מבול הפניות שהגיעו למחרת למובילות ארבע אימהות, מצדם של הורים לחיילי גולני ונח"ל שהיו בקו באותה העת".

האסון היה חלק מגל אסונות שהתרחש באותה (ובכלל זה אסון השייטת ואסון המסוקים), והביא למהפך בתודעת הציבור בישראל לגבי כדאיות השהייה בלבנון. כאמור, למרות התוצאות הקשות של האירוע על התפקוד של ליוויוס במהלכו אין עוררין, ומשיחות עם פקודיו מאותה תקופה הוא זכור כמפקד מצוין.

בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 13, ולקח חלק בפעילות מבצעית ברצועת עזה ובכלל זה במבצע "ימי תשובה". ב-2005 הפעיל מחבל מטען חבלה כנגד שיירת רכבים בה נסע בדרום גוש קטיף. סרן בנג'י הילמן, מ"פ בגדוד, שנסע בשיירה הרג את המחבל וחילץ את ליוויוס שנפצע קשה (הילמן נהרג שנה מאוחר יותר כמ"פ באגוז במלחמת לבנון השנייה). הפציעה הותירה את ליוויוס קטוע רגל מעל לברך. למרות זאת התעקש לשוב לשירות, פיקד על יחידת מיתר, יחידה מובחרת של חיל התותחנים, ועל חטיבת הבקעה.

צבא העם עוד כאן

השבוע שודר ב"חדשות 13" ראיון שקיים הכתב הצבאי אור הלר עם מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ דן גולדפוס. בראיון השמיע המח"ט, שעשה את רוב שירותו בשייטת 13 (עם גיחות לחטיבה הירוקה, בה פיקד על הסיירת החטיבתית ועל גדוד), כתב הגנה מרשים על מוסד צבא העם. "איזו עוד הזדמנות יש להיפגש עם כולם? איזו עוד הזדמנות", שאל את הכתב, בעיצומו של תרגיל חטיבתי בצאלים. "המדינה הזאת הופכת ליותר ויותר קוטבית, אבל יש מקום אחד במדינת ישראל שמאחד את כולם: כולם נפגשים ביחד, כולם משרתים ביחד. זאת אומרת שהסיפור הזה של המדים האלה, במרכאות "אובדן הזהות", יש בזה משהו מאוד מחזק, משהו מאוד ערכי, מאוד מייצר", אמר.

חיזוק והידוק החיבור הזה, של כלל האוכלוסיות החייבות בגיוס (וגם מתגייסות), כמו גם שימת דגש על חשיבות השירות הקרבי והמשמעותי, עשוי להיות התפקיד של חיל החינוך בעת הנוכחית.

במאמר שכתב ליוויוס ל"מקור ראשון" לפני כחמש שנים, עמד על כך שלמרות שצה"ל נסמך יותר ויותר על טכנולוגיה מתקדמת, "הניצחון בקרב ממשיך להיות תלוי בעיקר בלוחמים ומפקדים חדורי תחושת שליחות ואחריות, חסרי פחד אך מלאים מורא מגודל המשימה, תהיה אשר תהיה". אפשר להתווכח עם ליוויוס בנוגע להערה על היעדר הפחד. ממה שזכור לי על לחימה, הפחד הוא בן לוויה מתמיד, אבל בסך הכל הוא צודק.

ככל שיעמיקו בשיח על שליחות ואחריות כן ייטב. קצין חינוך ראשי הוא בדיוק האיש לכך, בתנאי שלא יברח מהעיסוק בסוגיות המורכבות בשירות הצבאי, ובהן החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים (וגם עם תושבי התנחלויות כמו יצהר), השירות המשותף של נשים וגברים ביחידות קרביות, חשיבות השמירה על מוסר לחימה גבוה, גם כשהאויב הוא ארגון הפועל מלב אוכלוסייה אזרחית. אם יעשה כן הוא עשוי להיזכר כקח"ר שהשפיע. אם לא, הוא יהיה עוד שם בשורה של קצינים טובים שלא הותירו חותם.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,270 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 24 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"אין ספק שנתניהו מונע עסקה לשחרור החטופים"

בלעדי חיים רובינשטיין, עד לאחרונה דובר משפחות החטופים, חושף פרטים על הפגישות עם נתניהו, על הלחץ שהופעל ע"י לשכת ראש הממשלה ועל הסיבות בגללן התפטר מפרויקט חייו ● בריאיון לגדעון אלון הוא חושף: "בדיעבד נודע לנו שחמאס הציע מייד לשחרר את כל האזרחים החטופים אם צה"ל לא ייכנס לרצועה, אבל הממשלה דחתה את ההצעה"

עוד 1,964 מילים ו-1 תגובות
היום ה־201 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

סמוטריץ' נגד חליווה: "כך לא נראית לקיחת אחריות של מי שלא העירו את הדרג המדיני"

שלושה מבנים באביבים נפגעו מאש חזבאללה ועלו באש, צה"ל תוקף בלבנון ● אין נפגעים ישראלים מירי חזבאללה ● מחבלת ניסתה לדקור חיילי צה"ל ליד חברון ונורתה למוות ● צה"ל: שתי חטיבות מילואים נכנסות לעזה ● בכיר בחמאס לעיתון ערבי: "אנחנו מחזיקים 30 חיילים; סינוואר יצא מהמנהרות" ● שב"כ ליועמ"שית: "מודאגים מההקלות לאסירים ביטחוניים יהודים"

עוד 29 עדכונים
אמיר בן-דוד

מעזה לאוסלו

"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.

*  *  *

בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,124 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

התפטרות חליוה עוזרת לנתניהו להתחמק מאחריות

בעיני נתניהו, הודעת ראש אמ"ן בערב החג מרחיקה אותו עוד צעד מקבלת האחריות לאסון השבעה באוקטובר ● נוצר כאן מצב אבסורדי: כל האחראים למחדל חייבים לשלם מחיר ולפנות את מקומם, אבל מהלך כזה רק מאפשר לראש הממשלה לגלגל עליהם את האחריות שהוא עצמו מסרב לקחת ● האחראי העיקרי לאסון גם ימנה להם מחליפים, מצב בלתי נסבל במדינות מתוקנות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 563 מילים ו-1 תגובות

ממה חרדים החרדים?

החרדים חרדים מפגיעה בדברים החשובים להם, באמונות שלהם, בחינוך שלהם, בקיום המצוות שלהם, אם רוצים להפחית את חרדות החרדים, עלינו להוכיח להם שאין להם ממה לפחד, וכי אין להם צורך בחומות.

*  *  *

החברה הישראלית מחולקת לקבוצות ופלגים שונים ומשונים. הציבור המדובר והנחבט ביותר בשנים האחרונות הוא הציבור החרדי. באולפנים השונים נוכל לשמוע מומחים רבים המסבירים על החברה החרדית, על אופייה, תכונותיה וצרכיה, ואף על המשמעויות מרחיקות הלכת של אורחות חייהם לחברה הישראלית, כלכלתה וביטחונה.

הרב שאול עבדיאל הוא איש חינוך, רב מלווה בעמותת נצח יהודה, רס"ן במיל', רב גדוד נצח יהודה לשעבר וקמ"ט מדיניות ופרט במנהלת החרדים הצבאית באכ"א.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנחנו לא חייבים להוכיח להם כלום שוויון בנטל. נקודה תגידו תודה שאנחנו נותנים ל 75 שנות טפילות לעבור כאילו כלום ובעצם למה? למה שלא תשלמו על כל פשעי העבר, הסחטנות שלכם, הטפילות שתחזירו את ... המשך קריאה

אנחנו לא חייבים להוכיח להם כלום
שוויון בנטל. נקודה
תגידו תודה שאנחנו נותנים ל 75 שנות טפילות לעבור כאילו כלום
ובעצם למה?
למה שלא תשלמו על כל פשעי העבר, הסחטנות שלכם, הטפילות
שתחזירו את החוב שלכם כלפינו במלואו

עוד 1,047 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

משרד רה"מ ממליץ להסיר את ההגבלות על תעבורת הנפט במפרץ אילת

פרסום ראשון צוות במשרד רה"מ שבחן את המחלוקת בין קצא"א למשרד להגנת הסביבה, ממליץ לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" ולהסיר את ההגבלות מעל תנועת מכליות הנפט במפרץ אילת ● ההמלצה מתעלמת מאזהרות המומחים, לפיהן דליפת נפט במפרץ תחסל את שונית האלמוגים ואת הכלכלה והתיירות של אילת ● ההכרעה תעלה כנראה לממשלה, שלפי הערכות תעדיף את העסקים עם האמירויות על פני הגנה על המפרץ

עוד 837 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

היום ה־200 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

החלל ה-606: רס"ל סאלם אלכרישאת נהרג בצפון הרצועה

אלפים בהפגנות לשחרור החטופים ● דובר צה"ל קרא לתושבים בבית לאהיא להתפנות ● צילומי לוויין חשפו עיר אוהלים בח'אן יונס ● צה"ל תקף מבנים בדרום לבנון, חוסלו מספר פעילי חיזבאללה ● אזעקות נשמעו היום בשדרות ובעוטף, בגליל המערבי ובקריית שמונה ● נמשכות ההפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב ● הערך על אבנר נתניהו נמחק מוויקיפדיה

עוד 23 עדכונים

עקורים

"נאצי, אבל סביר"

קרל גונר, מורה ונאצי נלהב, התפכח במהלך מלחה"ע השנייה, הגן על הצרפתים תחת חסותו, ניצל מכיתת יורים בזכות חבר מחתרת, ונשפט בעוון פשעי מלחמה - שם הכפריים המקומיים העידו לטובתו ● "הוא הרגיש שהעולם הרוס וזקוק לתיקון", מספר נכדו בורקהארד בילגר, שחשף את סיפור סבו בספר חדש, בריאיון לזמן ישראל

עוד 1,632 מילים

הקרב האחרון של חקלאי צרפת

מחאת החקלאים בצרפת מסמנת את קיצה של הציוויליזציה המסורתית הכפרית שהתגלמה בדמות האיכר ועבודת האדמה ● מחאות דומות פרצו במקומות נוספים באירופה, אולם בצרפת מדובר בעניין מהותי ועמוק הרבה יותר ● כעת, הצרפתים עדים ל"קרב האחרון של החברה התעשייתית נגד מה שנותר מהחברה המסורתית"

עוד 1,349 מילים

ממחנות הנאצים ללולי התרנגולות

העיתונאי סת' סטרן חושף בספר חדש את סיפורה של קהילת היהודים וניצולי השואה שעסקו בגידול עופות ושיווק ביצים בזמן שבנו מחדש את חייהם באזורים הכפריים של אמריקה ● "לא היו להם הרבה אלטרנטיבות טובות יותר", הוא אומר לזמן ישראל

עוד 1,250 מילים

הסיכון למלחמת עולם שלישית עלה ● מי שיחפש מפלט בטוח יתקשה למצוא ● הטילים של רוסיה וארה"ב מגיעים לכל מקום, פרט לדרום ארגנטינה, כמה איים זעירים ואנטארקטיקה ● יש מדינות שכנראה יישארו ניטרליות: הודו, ניו זילנד, אירלנד, שווייץ, ברזיל וחלק מאמריקה הלטינית ● ואפשר לקוות שלא ייפגעו מנשורת גרעינית ● ואם כל העולם מסוכן - אולי עדיף להישאר בישראל?

עוד 1,981 מילים ו-1 תגובות

שמחה רוטמן שוב מתעמת עם מערכת המשפט

רוטמן ממשיך לנהוג כלפי מערכת המשפט כאילו הוא עדיין חי בשישה באוקטובר: לא למד כלום ולא שכח כלום ● הפעם על הפרק: הצוות שמינה ממלא-מקום נשיא העליון כדי לבדוק את ההיבטים המערכתיים של הדלפת פסק דין עילת הסבירות ימים לפני פרסומו ● מלא צדקנות וגלגול עיניים, זימן רוטמן את ועדת החוקה שבראשותו כדי לבחון את "התנהלות צוות הבדיקה" - וכהרגלו הכפיש והתעמת עם נציגי המערכת ● פרשנות

עוד 1,071 מילים ו-1 תגובות

הממשל האמריקאי מחזק את בן גביר וסמוטריץ'

הקמפיין של בן גביר - ובמידה מסוימת גם של בצלאל סמוטריץ' - הוא אנטי אמריקאי, ועל כך הם מבקשים ומצליחים לקבל קולות של אנשי ימין ● כל סבב סנקציות שממשל ביידן מעביר, רק תורם לעלייה נוספת של השניים בסקרים ● בנוסף, הפרסום על כך שארה"ב מתכננת להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה לא בדיוק תורמות למחלוקות עם החרדים סביב חוק הגיוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה - ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת או... המשך קריאה

כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.

אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.

התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בש... המשך קריאה

התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.

עוד 604 מילים ו-3 תגובות
היום ה־199 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צוות הבדיקה של האו"ם: ישראל לא סיפקה ראיות שעובדי אונר"א היו מעורבים בפעילות חמאס

דיווח: הפעולה ברפיח תארך שישה שבועות, תושבים יפונו במקביל ● בני משפחות חטופים מפגינים מול בית נתניהו בקיסריה ● ראש אמ"ן אהרון חליוה הודיע על פרישתו מצה"ל ● גם אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס הודיע על פרישה ● שני תושבי חברון דרסו בירושלים שלושה תושבים שנפצעו באורח קל; המשטרה עצרה את החשודים ● כוחות הביטחון עצרו בדומא שבשומרון חשוד ברצח הנער בנימין אחימאיר

עוד 37 עדכונים

העובדים הפלסטינים מושכים חסכונות ומאבדים היתרי עבודה

כ-120 אלף עובדים פלסטינים מהשטחים איבדו את פרנסתם מאז 7 באוקטובר, וללא דמי אבטלה הם נאלצים להתפטר, למשוך כספי פנסיה ולוותר על היתרי העבודה שעבורם שילמו דמי תיווך גבוהים ● ברשות האוכלוסין מסרבים לאפשר להם משיכה חד-פעמית ושמירה על ההיתרים בטענה שאין אפשרות כזו ● עובד מדרום הר חברון פונה לממשלה: "אפשרו לנו לחזור, המצב מחמיר והייאוש מבעיר את השטח"

עוד 1,546 מילים ו-4 תגובות

אחרי שהטיל סנקציות על מתנחלים בפברואר השנה, בסוף השבוע הודיע משרד האוצר של ארה"ב על שורת סנקציות נוספות - הפעם נגד ארגונים ועמותות שניסו לעקוף את הסנקציות הקודמות ולגייס תמיכה וכספים עבור המתנחלים ברשימה ● בנוסף, הסנקציות החדשות מהדקות את הטבעת סביב בן גביר ואנשיו - ואילו סמוטריץ' עלול למצוא את עצמו ברשימת הסנקציות הבאות ● פרשנות

עוד 994 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה