קצין חינוך ראשי החדש עשוי לצקת תוכן לתפקיד, בניגוד לכמה מקודמיו

עותק של עותק של מורכבות המלחמה בעידן הלחימה בקרב האנשים.pptx (15) (צילום: צילום: משה מילנר, לע"מ)
צילום: משה מילנר, לע"מ
מורה חיילת מלמדת בכיתה א' בבית הספר שבמושב דובב, 1970.

כבר יותר מעשור שחיל החינוך נאבק על מקומו ותפקידו בצבא. מפקדיו נמנעו מ"לעשות גלים" ולכן גם לא השיגו השפעה של ממש. הבחירה באל"מ אופיר ליוויוס לקצין חינוך ראשי הבא עשויה לשנות זאת.

ביום שני פרסם דובר צה"ל את רשימת המינויים הבכירים עליהם החליט הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ובהם מינויו של אל"מ אופיר ליוויוס, ראש מחלקת תכנון באג"ת, לקצין חינוך ראשי הבא (קח"ר). כמו קודמיו, גם הוא לא צמח בחיל החינוך אלא בגולני. צה"ל הוא צבא לוחם, האתוס שלו בנוי על עיקרון צבא העם ועל כך שתפקידו בסוף היום להבטיח את קיומנו במקום הזה. בצה"ל מפקד קרבי הוא גם מחנך, ואך טבעי הוא שבראש החיל שעוסק בערכיו ומורשתו יעמוד מי שעשה את רוב שירותו בתפקידי לחימה.

חיל שנאבק על מקומו ותפקידו

חיל החינוך הוקם בתקופה אחרת, שלצה"ל היו עוד תפקידים. בספרו, "המגש והכסף" ( כנרת זמורה-ביתן, 2003), כתב הפרשן הצבאי (ולימים הח"כ) עפר שלח כי ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, "ראה בצה"ל לא רק את הכוח המגן על המדינה, אלא את ליבתו של כור ההיתוך הציוני. צה"ל היה לא רק קבלן הביצוע של חלקים גדולים ממפעל ההתיישבות והחינוך, אלא גם נועד להיות "המשווה הגדול" – זה שמצידו האחד ייכנסו נערים שהגיעו מכל קצוות עולם ומצידו השני יצא אורי, הגיבור האמיתי של הוא הלך בשדות. כך הוקם הנח"ל וגויסו מורות-חיילות ושאר בעלי תפקידים שאין להם דבר עם ייעודו המקורי של צבא. מהיום ראשון נשא צה"ל על שכמו תפקיד חברתי אדיר" (עמודים 20-21).

שלח, בעצמו מ"פ צנחנים במילואים, ציין שהמודל הבן-גוריוני הזה היה מלא חורים כמעט מלכתחילה, ובישראל של שנות האלפיים הוא כבר כמעט בגדר אנכרוניזם מוחלט. הפרויקטים האדירים שאתם התמודד חיל החינוך הסתיימו מזמן. מגרעיני הנח"ל שהקימו היאחזויות יישובים נותרה בעיקר חטיבת חי"ר מעולה. חיל החינוך נאבק מאז על מקומו ותפקידו בצבא, ויהיה מי שיטען שבצה"ל 2019 כלל לא דרוש חיל חינוך (וקצין חינוך ראשי).

בשנים 2010-2006 החלה רבנות הצבאית שבראשה עמד אז תא"ל הרב אביחי רונצקי, להתחרות, הלכה למעשה, בחיל החינוך על תשומת ליבן של היחידות. רונצקי, שהוסמך לרבנות אחרי ששירת כמ"פ בסיירת שקד במלחמת יום הכיפורים, היה שונה מאוד מקודמיו ועסק בתודעה יהודית ורוח לחימה, הרבה יותר מאשר בדיני כשרות והלכות שבת. הרבנות נכנסה אז לוואקום שהותיר חיל החינוך. בהמשך נבלמה פעילות הענף לתודעה יהודית שהקים רונצקי, ובהנחיית הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, באכ"א נקבעו הגדרות וגבולות גזרה ברורים יותר בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך. אבל העובדה נותרה שהחיל נשאר אנמי ולא משפיע.

לא מן הנמנע שתחת קצין חינוך ראשי אחר, שדומה יותר באופיו לקח"ר אלעזר שטרן הדעתן (לימים אלוף וח"כ), החיל היה פחות פאסיבי ודריסת הרגל של הרבנות היתה פחותה. אבל מאז שטרן, שצמח בצנחנים ואף פיקד על בית הספר לקצינים, ולמעשה גם לפניו, לא ששו במטכ"ל למנות לתפקיד קצינים בולטים מליבת הצבא הקרבי.

בעת ששטרן כיהן בתפקיד הוא יזם קמפיין כנגד השתמטות משירות צבאי, קידם בקיאות בשירה ובזמר עבריים, דחף לקליטת נערי מקא"ם ביחידות קרביות ועסק רבות בדילמות מוסריות ופיקודיות, שבניגוד למי שצמח ביחידות העלית, היו מוכרות לו היטב משירותו בלבנון ובשטחים. הוא זכה לקיתונות של ביקורת על כל צעד ושעל, אבל אי-אפשר היה להתעלם ממנו. כמו צועריו כשהיה מפקד בה"ד 1, מי ששירת בצבא (במיוחד בקרבי) בתקופה שהיה קח"ר, זוכר את שטרן.

שני קציני חינוך הראשיים האחרונים, תא"ל אבנר פז-צוק, יוצא סיירת מטכ"ל שעשה את עיקר שירותו ביחידות הטכנולוגיות של אמ"ן, ומי שמשמש בתפקיד כעת, תא"ל צביקה פייראיזן, בעברו נווט F-15 ומפקד טייסת כטב"מים, היו שונים ממנו מאוד. איש מהם לא "עשה גלים" או סיבך את הצבא עם אמירות מורכבות, וניכר שעשו כל שביכולתם בכדי להימנע מכך.

יתכן וליוויוס יילך בדרכם, אך הוא עשוי גם לפעול אחרת. מה שבטוח, איש לא יוכל לטעון כלפיו, כפי שנטען כלפי שלושת קודמיו בתפקיד, שאינו בקי בקשיים, המורכבויות והשחיקה שמאפיינים את שירותם מפקדי וחיילי צבא היבשה. אף אחד גם לא יטען שהוא קצין קונבנציונלי. מסלול השירות שלו לא אפשר לו להפוך לכזה.

המ"פ מהשריפה בסלוקי

ליוויוס התגייס בשנת 93', הודח לאחר כשנה ממסלול ההכשרה בסיירת מטכ"ל ועבר ליחידת אגוז. לאחר קורס קצינים עשה את רוב תפקידיו בגדוד 13 של חטיבת גולני ובלבנון. ב-28 באוגוסט 1997, כמפקד הפלוגה הרובאית בגדוד, הוביל כוח שארב למחבלי חזבאללה בוואדי סלוקי. הכוח, שהיה ערוך בשלוש עמדות, נתקל בשתי חוליות מחבלים שהגיעו מכיוונים שונים.

ליוויוס הורה לעמדה אחת לרתק את אחת החוליות ועל הכוח שבעמדה אחרת, עליו פיקד המ"מ, דותן דרוק (גם הוא יוצא יחידת אגוז), פקד לפתוח באש על החולייה השנייה. המחבלים נפגעו. חפ"ק המ"פ, ליוויוס, נע לעבר המחבלים שנורו. "זיהיתי מיד שאחד המחבלים מת, והשני זוחל לכיוון שלנו. ירינו בו ובעצם סיימנו את החלק הזה של האירוע", סיפר לימים בראיון. בסיוע מסוקי תקיפה מסוג קוברה הרג כוח גולני את שלושת המחבלים בחוליה השנייה.

עד לאותו הרגע היה מדובר באירוע מוצלח מאוד, אולם אש ארטילרית של צה"ל שנורתה לעבר הוואדי, בעקבות זיהוי המחבלים, הציתה את הצמחייה היבשה (שיא הקיץ) ויצרה דליקה שהלכה והתפשטה. לוחמי גולני נלכדו באש. חלקם נסוג למוצב וחלקם חולץ לבסוף בסיוע יחידת החילוץ של חיל האוויר, 669. כתוצאה מהדליקה שכונתה מאז "אסון השריפה בוואדי סלוקי" נהרגו חמישה לוחמים ונפצעו חמישה נוספים ובהם ליוויוס עצמו.

העיתונאי חיים הר-זהב, שחקר את שלהי שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון בספרו (העתיד לראות אור) "לבנון: המלחמה האבודה", כתב שכאשר לוחמי הפלוגה שבו מהלוויות חבריהם ללבנון הפגינו כשלושים מחברי תנועת ארבע אימהות מול משרד הביטחון בתל אביב. המפגינים הניפו שלטים שעליהם הודבקו כתבות אודות האסון והמילה "די" נכתבה באותיות גדולות. ב"מעריב", כתב הר-זהב (ששירת בעצמו בגדוד 931 של הנח"ל ובלבנון), נכתבה על ההפגנה ידיעה בת 23 מילים, שאורכה לא שיקף בשום צורה את מבול הפניות שהגיעו למחרת למובילות ארבע אימהות, מצדם של הורים לחיילי גולני ונח"ל שהיו בקו באותה העת".

האסון היה חלק מגל אסונות שהתרחש באותה (ובכלל זה אסון השייטת ואסון המסוקים), והביא למהפך בתודעת הציבור בישראל לגבי כדאיות השהייה בלבנון. כאמור, למרות התוצאות הקשות של האירוע על התפקוד של ליוויוס במהלכו אין עוררין, ומשיחות עם פקודיו מאותה תקופה הוא זכור כמפקד מצוין.

בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 13, ולקח חלק בפעילות מבצעית ברצועת עזה ובכלל זה במבצע "ימי תשובה". ב-2005 הפעיל מחבל מטען חבלה כנגד שיירת רכבים בה נסע בדרום גוש קטיף. סרן בנג'י הילמן, מ"פ בגדוד, שנסע בשיירה הרג את המחבל וחילץ את ליוויוס שנפצע קשה (הילמן נהרג שנה מאוחר יותר כמ"פ באגוז במלחמת לבנון השנייה). הפציעה הותירה את ליוויוס קטוע רגל מעל לברך. למרות זאת התעקש לשוב לשירות, פיקד על יחידת מיתר, יחידה מובחרת של חיל התותחנים, ועל חטיבת הבקעה.

צבא העם עוד כאן

השבוע שודר ב"חדשות 13" ראיון שקיים הכתב הצבאי אור הלר עם מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ דן גולדפוס. בראיון השמיע המח"ט, שעשה את רוב שירותו בשייטת 13 (עם גיחות לחטיבה הירוקה, בה פיקד על הסיירת החטיבתית ועל גדוד), כתב הגנה מרשים על מוסד צבא העם. "איזו עוד הזדמנות יש להיפגש עם כולם? איזו עוד הזדמנות", שאל את הכתב, בעיצומו של תרגיל חטיבתי בצאלים. "המדינה הזאת הופכת ליותר ויותר קוטבית, אבל יש מקום אחד במדינת ישראל שמאחד את כולם: כולם נפגשים ביחד, כולם משרתים ביחד. זאת אומרת שהסיפור הזה של המדים האלה, במרכאות "אובדן הזהות", יש בזה משהו מאוד מחזק, משהו מאוד ערכי, מאוד מייצר", אמר.

חיזוק והידוק החיבור הזה, של כלל האוכלוסיות החייבות בגיוס (וגם מתגייסות), כמו גם שימת דגש על חשיבות השירות הקרבי והמשמעותי, עשוי להיות התפקיד של חיל החינוך בעת הנוכחית.

במאמר שכתב ליוויוס ל"מקור ראשון" לפני כחמש שנים, עמד על כך שלמרות שצה"ל נסמך יותר ויותר על טכנולוגיה מתקדמת, "הניצחון בקרב ממשיך להיות תלוי בעיקר בלוחמים ומפקדים חדורי תחושת שליחות ואחריות, חסרי פחד אך מלאים מורא מגודל המשימה, תהיה אשר תהיה". אפשר להתווכח עם ליוויוס בנוגע להערה על היעדר הפחד. ממה שזכור לי על לחימה, הפחד הוא בן לוויה מתמיד, אבל בסך הכל הוא צודק.

ככל שיעמיקו בשיח על שליחות ואחריות כן ייטב. קצין חינוך ראשי הוא בדיוק האיש לכך, בתנאי שלא יברח מהעיסוק בסוגיות המורכבות בשירות הצבאי, ובהן החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים (וגם עם תושבי התנחלויות כמו יצהר), השירות המשותף של נשים וגברים ביחידות קרביות, חשיבות השמירה על מוסר לחימה גבוה, גם כשהאויב הוא ארגון הפועל מלב אוכלוסייה אזרחית. אם יעשה כן הוא עשוי להיזכר כקח"ר שהשפיע. אם לא, הוא יהיה עוד שם בשורה של קצינים טובים שלא הותירו חותם.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבדתי ככאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירתתי בצנחנים ועבדתי במשרד ראש הממשלה. יש לי תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריי אני עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,270 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 21 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בית הקלפים של חיים כץ

טיוטת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ מספרת סיפור מדהים על מערכת היחסים ההדוקה ויחסי הגומלין בין ההון לשלטון בישראל ● למרות ההאשמות החמורות, כץ - שנאלץ להתפטר מתפקידו בממשלה - טוען כי לא היה כלום ולא יהיה כלום ● הצעת קריאה מודרכת במסמך שחמק מתחת לרדאר התקשורתי

חיים כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
חיים כץ
עוד 1,454 מילים
אביגדור ליברמן (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

פרשנות המילכוד של ליברמן ביום שאחרי הבחירות

לאביגדור ליברמן לא הייתה באמת ברירה אלא לחתום על הסכם עודפים עם כחול-לבן ● גם אחרי הבחירות, האפשרויות של ליברמן מצומצמות ● אם ישיג 15 מנדטים - ידרוש רוטציה לראשות הממשלה ● אם ישיג 10 או פחות - ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות

1

קצת קשה להבין את ההפתעה שהביעו רבים אתמול (שלישי) על הסכם העודפים שישראל ביתנו חתמה עם רשימת כחול-לבן.

אביגדור ליברמן לא רוצה לאבד מנדטים, אבל אין לו עם מי לחתום על הסכם עודפים. הליכוד לא רצה לחתום איתו, ימינה אכזבה אותו – וממילא שתי המפלגות האלו חתמו על הסכם עודפים ביניהן. עם החרדים ליברמן לא יעשה הסכם. עם העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת – כמובן שלא. כולנו של משה כחלון כבר לא בשטח. מה נשאר?

כחול-לבן זו המפלגה היחידה עמה ליברמן יכול היה להגיע להסכם.

2

האפשרויות של ליברמן יהיו מוגבלות גם אחרי הבחירות. ליברמן עלה על גל אדיר – מלחמה בכפייה הדתית והחרדית. הוא הצליח לקבוע סדר יום אזרחי שמביס, לפי שעה, את סדר היום המדיני-ביטחוני ומושך אליו מצביעים גם מהשמאל. הסיכוי ברגע זה שישראל ביתנו תזכה למספר דו-ספרתי של מנדטים בהחלט ריאלי.

אבל מה יעשה ליברמן עם כל המנדטים הללו? בגוש המרכז-שמאל הוא אבוד. הוא לא יכול ולא ירצה להמליך את בני גנץ ויאיר לפיד – ולאפשר להם להקים ממשלה שתישען על קולות ערבים.

ליברמן יתבע מנתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם יזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת

החיבור של ליברמן טבעי יותר עם גוש הימין. אחרי הבחירות, אני מעריך כי ליברמן יתבע מבנימין נתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם ישראל ביתנו תזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת.

לעומת זאת, אם ליברמן ישיג 10 מנדטים או פחות, הוא ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות. התסריט: נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל על נתניהו להרכיב את הקואליציה, נתניהו נכשל, בני גנץ הבא בתור. ליברמן מציע לליכודניקים להחליף את נתניהו במועמד אחר, כדי לכונן ממשלת אחדות רוטציונית שבה יתמוך.

3

קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בשיחות בצמרת התנועה. כולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם. הבכירים בליכוד משרטטים לוח זמנים צפוף ולחץ גדול שלא יאפשר קיום פריימריז לבחירות המנהיג הבא. במקרה כזה, הם אומרים, יסמיך מרכז הליכוד את הסיעה לבחור את יו"ר התנועה. ומי יתמודד? כמעט כולם.

קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בצמרת התנועה, וכולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם

אגב, הבכירים נהנים בשיחות פרטיות לשחזר את ההתפטרות הקודמת של נתניהו לפני עשרים שנה ושואלים מי יהיה האריאל שרון הבא.

אחרי ההפסד בבחירות הישירות לאהוד ברק, במאי 1999, עמד נתניהו על במה מאולתרת בהילטון תל אביב והודיע שייצא מהחיים הפוליטיים. אנשים בקהל בכו וזעקו, ואילו שרון – שעמד מאחורי נתניהו – סינן ש"צריך להשתלט על העסק הזה". חודש לאחר מכן נבחר לראשות הליכוד.

4

הקטע המדהים עם ליברמן הוא ההדחקה של התומכים החדשים שלו, ביניהם אנשי מרכז ואפילו שמאל. הם להוטים להחליף נתניהו ואת חברי הממשלה שלו, שעומדים בפני כתבי אישום, אבל שוכחים כי ליברמן היה יעד משטרתי קרוב לעשרים שנה, וכי בכירי ישראל ביתנו בעבר ריצו מאסר, או שהם בדרך לשנות מאסר ארוכות, או עדיין עומדים לדין על שחיתות שלטונית חמורה וממוסדת.

5

ומי שעדיין לא השתכנע כי ליברמן הוא הפוליטיקאי הכי ציני במדינה, צריך לראות את הסרטון שנחשף אתמול בחדשות 12.

ליברמן, שרץ היום תחת הדגל האולטרה-ליברלי, נפגש ב-2013 עם הרב שמואל אוירבך ז"ל, שהיה ראש הפלג הירושלמי החרדי-קיצוני, ומבטיח לו להילחם במצעדי הגאווה "ופסטיבלי הגייז" בירושלים. הכול כדי להשיג תמיכה במועמד שלו ושל אריה דרעי לראשות העיר, משה ליאון.

ליברמן, בקיצור, צריך בכלל לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת נעם, ולרוץ אתה תחת דגל הומופובי משותף. זה הרבה יותר מתאים לו מכחול-לבן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 574 מילים

איך ללמד את חברות הקונגרס לאהוב את ישראל

ראשידה טאליב ואילהאן עומר. צילום מסך מגלובל ניוז

הסירוב להכניס לארץ את חברות הקונגרס האמריקניות ראשידה טאליב ואילהן עומאר הזכיר לי את הסיפור הבא:

בשנות השבעים הייתי עדיין בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים.

בעבודתי זאת נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.  ההנחה היתה שבטיולים הללו, שנקראו אז "מסעות", החניכים לומדים להכיר את הארץ דרך רגליהם ומקרוב, מתנסים בלהסתדר זה עם זה במצבים לא שגרתיים, וגם לומדים ומתנסים בעזרה הדדית. כל הדברים שציינתי כאן נחשבו באותם ימים לדברים חיוביים, חשוב לציין. כי כלל לא ברור מה עוד נחשב חיובי ומה לא בטירוף המערכות של המדינה כיום.

המסלול האהוב עלי ביותר באותם ימים, כאן המקום לציין, היה בוואדי קלט.

יום אחד אמר לי אבא שלי, שהיה מוטרד מאוד מעניין רווקותי, כמו שגם הייתה מוטרדת מכך אמי: "הבת של חבר שלי ארתור מאטפס מגיעה לביקור מגרמניה. היא רווקה, והיא בערך בגילך. הוא מאוד היה רוצה שאתה והיא תיפגשו. הוא חולם שאתה תהיה השידוך בשבילה".

ארתור מאטפס היה חבר טוב של אבא שלי ברומניה. עם עליית הקומוניסטים, כשאבא שלי וחברו ארתור מאטפס החליטו שרומניה לא מתאימה להם יותר, הוריי עלו לארץ, ואילו ארתור מאטפס עלה לגרמניה. שם הוא עשה הון קטן – בעצם גדול מאוד – בקניית ובניית דירות להשכרה.

המיועדת לי הייתה בחורה נחמדה, סטודנטית לאדריכלות, וחשבתי ביני לבין עצמי, שבכל העולם הזה כולו בוודאי יימצא מישהו שיחשוב שהיא יפה בעיניו. הבנתי גם שהמישהו הזה איננו אני

"לארתור מאטפס יש המון בתי דירות בגרמניה", אבא שלי אמר. "הוא שווה שישים מיליון מארק, בהערכה שמרנית. כדאי לך להתחתן עם הבת שלו".

כשראה שאני לא מגיב אמר: "הוא רוצה שהחתן שלו ייכנס לעסקים שלו וינהל אותם".

עדיין לא נראיתי נלהב אבל לאבא שלי היתה מספיק התלהבות בשביל שנינו.

"היא מגיעה לארץ עם חברה שלה", אבא שלי אמר. "דיברנו ארתור ואני שאתה תיקח אותן לטיול, תראה להן את הארץ. בזמן הטיול תלמדו להכיר אחד את השנייה ואחת את השני ואחר-כך נראה. כל ההוצאות עלי".

כאמור, הייתי באותם ימים מרכז שבט צופים, טיילתי רגלית בארץ לעיתים מזומנות, והמסלול האהוב עלי מכולם לטיולים היה בוואדי קלט. המסלול המקובל היה לרדת בהרי ירושלים אל הוואדי, ליד הבריכות, לעלות על האקוודוקט, מוביל המים, וללכת על דופן האקוודוקט החיצונית, היצוקה בטון, 15 עד 20 ס"מ' רוחבה, כשהמים משכשכים באקוודוקט עצמו, עד למנזר סט. ג'ורג'.

המנזר היה נגלה לעיניך באורח מפתיע, ללא הכנה מראש, בנוי על צלע ההר, כשעשית עיקול בדרך. במקום זה מוביל-המים התעקל על צלע ההר, והמראה שנגלה לפניך לפתע היה אחד המרשימים שפגשתי בחיי עד אז. נווה מדבר מוריק ובנייה יפהפייה על צלע ההר המדברי.

משם המשיכה הדרך בשביל עפר לכפר קטן בהמשך הדרך וליריחו. במקום הזה מקובל היה לתפוס טרמפ או מונית ולחזור אל נקודת המוצא שבה הושארה המכונית.

חשבתי שלילדה מפונקת שגדלה על מצע של שישים מיליון מארק גרמני זו תהיה חוויה חדשה לחלוטין, ועל כן צפוי שהיא גם תהיה מרשימה.

*  *  *

אבא שלי קיבל את פני הבנות בשדה התעופה ולקח אותן למלון. אחרי יומיים שבהם הן שהו בתל-אביב, באתי אל המלון בבוקר מוקדם, פגשתי את המיועדת לי ואת חברתה. עשינו היכרות קצרה ויצאנו אל הרי ירושלים, אל ואדי קלט.

המיועדת לי הייתה בחורה נחמדה, סטודנטית לאדריכלות, וחשבתי ביני לבין עצמי, שבכל העולם הזה כולו בוודאי יימצא גם מישהו שיחשוב שהיא יפה בעיניו.

גם הבנתי שהמישהו הזה איננו אני.

ולמה אני מספר את זה? כי אם מישהו רצה ללמד לקח את שתי חברות הקונגרס האמריקאיות, שתדענה להזהר מאיתנו, הדבר האחרון שהיינו צריכים לעשות הוא לאסור עליהן להיכנס

לאורך אותו יום מצאתי את עצמי תוהה לא פעם האם שווים לי שישים מיליון המארקים הללו כדי להתעורר מדי בוקר ולראות אותה מתעוררת במיטה לידי.

הגעתי למסקנה שלא, מה שלא הפריע לי להשתדל מאוד שהיום הזה יהיה מיוחד עבור המיועדת לי ועבור החברה שלה.

אלא מאי?

לא לקחתי בחשבון שעבור נערה אירופאית, מגרמניה נוסף לכל, שזה אומר צפון אירופה, טיול רגלי במדבר בשלושים ושתיים מעלות, בתקופה שטרם ההתחממות הגלובלית, כשבאירופה 25 מעלות עדיין נחשבו גל חום, כל מה שהיא תחלום עליו במהלך הטיול הוא להגיע לחדר עם מזגן ואל כוס קולה קרה עם הרבה קוביות קרח.

בעת ההיא עדיין לא המציאו את הדיאט-קולה, אגב.

כך קרה שלמיועדת לי ולחברתה היו פנים אדומים בכל מהלך הטיול, והן הזיעו והתנשפו, ולא ממש נראו מרוכזות בהסברים שלי בכל עצירה, שבה ניתחתי את צלע ההר מבחינה גיאולוגית, ואת צמחי המדבר מבחינה בוטנית, ואת המערה שבה נהגו המחבלים להסתתר בתקופת המרדפים מבחינה כרונולוגית ובטחונית, ואת העקרבים והנחשים ושאר הזוחלים שניתחתי זואולוגית – הרושם שלי היה שלא הצלחתי לעורר בהן הרבה עניין בכל זה.

רק בעיקול ההר, כשהמראה המדהים של מנזר סט. ג'ורג' נגלה לעינינו – עיניהן אורו.

חשבתי שהאור שעלה בעיניהן הוא כגלל המראה המדהים, אבל מאוחר יותר הבנתי, לאור השתלשלות העניינים כפי שיפורט כאן מיד, שעיניהן אורו בגלל שהן חשבו שהגענו לציביליזציה, והן חשבו שבזאת הן נפטרו ממני.

*  *  *

"מה עשית להן???" אבא שלי זעק בטלפון למחרת היום.

"עשיתי להן אחלה טיול לואדי קלט", אמרתי לו מופתע. "למה? מה קרה?"ג"כשהן חזרו למלון הן שינו את המועד של הטיסה חזרה", אבא שלי אמר בטלפון. "והבוקר הן לקחו מונית ונסעו לשדה התעופה. אפילו לא אמרו שלום. התקשרתי למלון ושם אמרו לי שהזמינו להן מונית ושהן עזבו לשדה התעופה. מה עשית להן, ריבונו של עולם???"

*  *  *

ולמה אני מספר את זה?

כי אם מישהו רצה ללמד לקח את שתי חברות הקונגרס האמריקאיות, ראשידה טאלב ואילהן עומאר, שתדענה לא להתחיל איתנו שוב ושתילמדנה להיזהר כשהן מתעסקות איתנו, מכאן ולהבא, ואם רצינו שהן לא תרצינה לשמוע עלינו עוד לעולם, הדבר האחרון שהיינו צריכים לעשות הוא לאסור עליהן להיכנס.

להיפך – היינו צריכים לקבל אותן בזרועות פתוחות כמו את החשובים שבאורחים: לגרור אותן שעתיים במרתפים של יד-ושם, לקחת אותן לקבר יוני,  שם יקבלו הרצאה ארוכה מפי בנימין נתניהו ואולי איזו נעל בראש מרעייתו, להכניס אותן לרחצה בים-המלח, ולהקשיב לצרחות הנוראות שלהן כשילד היפראקטיבי משפריץ להן מי-ים לעיניהן הפקוחות.

להיפך – היינו צריכים לקבל אותן בזרועות פתוחות כמו את החשובים שבאורחים: לגרור אותן שעתיים במרתפים של יד-ושם, לקחת אותן לקבר יוני להרצאה ארוכה מפי בנימין נתניהו, ואולי איזו נעל בראש מרעייתו

משם היינו צריכים לקחת אותן לעלייה למצדה בשביל הנחש, רצוי בשעה שתיים בצהריים כשהשמש קופחת, ולמעלה באתר לתת להן הסברים על הקנאות היהודית ויצר ההתאבדות המובנה בעם הזה.

וגם לעשות להן בראש ההר טקס השבעה, עם כתובת-אש ובה הסיסמה הבלתי נשכחת "שנית מצדה לא תיפול", כשהעשן מכתובת האש מחניק אותן ומדביק אותן בריחו, וגוזניקים מעלים אדים של נפט לאורך כל המסלול.

והיה ומישהי מהשתיים הייתה נופלת מסוחררת מאדי הנפט של כתובת האש והגוזניקים ומשתטחת על האבנים שבאתר וניפצעת ומדממת, היינו נותנים לה צ'אפחה ידידותית ומסבירים לה שזה כלום לעומת אבותינו, שקפצו מכאן כל הדרך למטה, ו"נו, נראה אותך עושה את זה, אחות שלי! אני מחכה לך למטה עם מאגנום-פקאן על חשבוני!".

אם היינו עושים את כל זה מובטח לכם שהן היו מזדרזות ואצות, כמו המיועדת ההיא להתחתן אתי. מזדרזות עד כדי כך שאפילו היו רצות ברגל בכל המהירות האפשרית עם המזוודות והתיקים ביד, כדי לא לבזבז זמן יקר עד שהמכונית תתניע, היישר לנתב"ג. עולות על המטוס הראשון לכל יעד שהוא, והעיקר שיהיה הרחק מפה, ולא היו מוכנות לשמוע יותר אפילו ציוץ על מדינת ישראל – קוראים למצב הזה PTSD  במונחים רפואיים (post traumatic stress syndrome)

אבל כהרגלנו, גם כאן החמצנו את ההזדמנות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,120 מילים
גיא זהר גיא זהר
חקירת ההדלפות בכחול לבן

דו"ח החקירה: "החפרפרות - פעיל מטה וח"כ מיש עתיד"

לפי הפרסום בידיעות אחרונות, חברת המודיעין שנשכרה על ידי גנץ סיימה את עבודתה ומצאה כי המדליפים הם פעיל מטה וח"כ ששייך לאנשי יש עתיד ● כחול לבן: "אין שמץ של אמת בידיעה" ● גדעון סער: "מה שנראה כאלטרנטיבה בסיבוב הבחירות הקודם, נראה היום כמצג שווא"

בני גנץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
בני גנץ
11:13 עריכה

איתמר בן גביר לאחמד טיבי: "אתה צריך להיות בכלא!" 

בתגובה לציוץ של טיבי, על כך ש"נתניהו מנסה לבצע טיהור אתני אלקטורלי בכנסת באמצעות פסילת המשותפת", ענה בן גביר: "לא טיהור אתני, אלא סילוק מחבלים. אתה לא צריך להיות בכנסת, אלא בכלא!".

 

11:06 עריכה

מבוכה לשר המשפטים אמיר אוחנה. בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי למניעת מינויו של אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים. הדיון התקיים לאחר שהתנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה, ובמהלכו התייחס השופט מני מזוז לכך שהשר אוחנה פיטר את אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים הקודמת, ואמר "הפסקת כהונתו של מנכ"ל בתקופת בחירות ומינוי אחר מחוץ לשירות המדינה סותר כל צורה בהנחיית היועמ"ש, ועומד חזיתית לפסיקה ברורה של בית המשפט העליון".

09:55 עריכה

נחשף שמו של מי שלכאורה פנה בשם איילת שקד, יו"ר ימינה, לבנימין נתניהו בבקשה להכניס אותה בחזרה לליכוד – אלישיב עמיצור, נהגה לשעבר של שקד, שנחשב למקורבה. לפי הדיווח בידיעות אחרונות, עמיצור הוא זה שניהל את המגעים ולפי הפרסומים הציע בשמה "לדאוג" לחסינות לראש הממשלה.

09:52 עריכה

אסף זמיר מגיב לפרסום אודות ממצאי חקירת ההדלפות: "אין אמת בידיעה הזאת"

09:49 עריכה

בליכוד מטרילים את ישראל ביתנו לאחר החתימה על הסכם עודפים עם כחול לבן: המפלגה פנתה למכוני הסקרים בבקשה להתייחס לליברמן כחלק מגוש השמאל ולא להמשיך להציגו בהטעייה מכוונת כחלק מגוש עצמאי, כפי שהם נוהגים עד כה. על המכתב חתום עופר גולן מנהל קמפיין הליכוד.

07:35 עריכה

ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיב גם הוא לידיעה על ההדלפות במפלגת כחול לבן: "מה שנראה כאלטרנטיבה בסיבוב הבחירות הקודם, נראה היום כמצג שווא". עוד אמר בראיון בגלצ: "רשימה של שלוש מפלגות שונות שלא מצליחות לנהל קמפיין, אז איך הן יצליחו לנהל מדינה. כל יום יש שם התבטאות אחרת שמתקנים אותה לאחר שהיא נאמרת. כל אזרחי המדינה רואים אותה".

07:33 עריכה

ח"כ חילי טרופר מכחול לבן, שנחשב לאחד מהאנשים הקרובים לבני גנץ, הגיב לידיעה אודות החפרפרות בראיון לגלצ: לא הוגש שום דו"ח כזה. אין בידיים של גנץ או בידיים של מישהו אחר דו"ח כזה. כל הידיעה היא ידיעה על דו"ח שלא קיים".

07:31 עריכה

בוקר טוב! 26 ימים נותרו לפתיחת הקלפיות ונראה שהסערות בכחול לבן לא שוככות. "ידיעות אחרונות" מפרסמים הבוקר כי דו"ח חקירת ההדלפות מראה כי "החפרפרות" במפלגתו של בני גנץ הם פעיל מטה וגם חבר כנסת מכהן, ששייך לאנשי יש עתיד.

לפי הדיווח, דו"ח חברת החקירות ששכר גנץ, הגיע כבר לידיו ולכמה מבכירי המטה וכי נראה כי המתינו לחזרתו של לפיד מחו"ל, כדי קיים פגישה בנושא. אותם מדליפים, עסקו בהקשר של מספר אירועים מביכים בחייו של גנץ.

על פי ממצאי החקירה שהוצגו על ידי חברת CGI, אותה חברת אבטחה שנשכרה, נמצאו שתי דמויות – פעיל מטה, שגרסת קמפיין הושתלה אצלו, היא גירסה שפורסמה בכלי תקשורת. ממצאי החקירה העלו שם נוסף של ח"כ מכהן מאנשי יש עתיד.

כחול לבן בתגובה: "אין שמץ של אמת בידיעה. החשודים היחידים במערכת הפוליטית יושבים בממשלת נתניהו. בכחול לבן אין אף ח"כ שחשוד בהדלפות וחבל שניתן ביטוי לשמועות עלומות חסרות בסיס".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 8 עדכונים
עודכן לפני 20 דקות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
ראשי כחול-לבן בליל הבחירות ב-9 באפריל 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

פרשנות כחול-לבן היא לא מפלגת שמאל

הסכם העודפים בין ישראל ביתנו לכחול-לבן מכעיס את מצביעי השמאל, שקיוו להסכם בין כחול-לבן למחנה הדמוקרטי ● אלא שכחול-לבן איננה (ומעולם לא הייתה) מפלגת שמאל ● היא אפילו לא יותר מרכז מהליכוד

עוד 801 מילים
מערכת המשפט לצדם, אבל ערביי ישראל עדיין מתקשים לקנות בית בישראל

"השלטון מלבה את שנאת האדם והגזענות"

ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורה של חברת בנייה שסירבה למכור בית לבני זוג ערבים, וחויבה לפצותם ● אבל בני הזוג ועורך דינם אומרים כי מדובר בניצחון קטן מאוד - וכי מדובר בתופעה נפוצה שערבים רבים עומדים מולה חסרי אונים

חאלד סלמאן (צילום: אזהאר שלבי)
אזהאר שלבי
חאלד סלמאן
עוד 777 מילים

תגובות אחרונות

כך טיפלה יו"ר ועדת ההיתרים החדשה, השופטת נחמה מוניץ, בפרשת אלימות קשה

"מוניץ פשוט קברה את החקירה כולה"

בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"

השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
עוד 1,372 מילים ו-4 תגובות
באיגוד הטייסים מגיבים לפרסומים על התפרצותה של שרה נתניהו

"אף נוסע במטוס לא אמור לקבל ברכה מיוחדת"

מועצת האיגוד: "אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה" ● "אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה, ואחד יש לו טענות כאלה" ● "אם כל פעם שנוסע יתנהג בטיסה ככה או אחרת נעשה מזה עניין - לא נצא מזה"

בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
עמוס בן גרשום/לע"מ
בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו זעמה על טייס אל על בטענה כי לא בירך אותה בפנייתו לנוסעים, וניסתה להיכנס לקוקפיט בזמן טיסת בני הזוג לביקור רשמי באוקראינה – כך על פי הדיווחים.

באיגוד הטייסים, המייצג את הטייסים בכל חברות התעופה, לא מתרגשים האירוע: התנהגות תוקפנית של נוסעים ישראלים בטיסות היא תופעה נפוצה.

חבר מועצת האיגוד, גדעון מנדלסון, אמר היום לזמן ישראל: "אנחנו לא מתערבים באירוע הזה כי זה אירוע שגרתי בטיסה של אל על. יש נאום קבוע שבו אנחנו מברכים את הנוסעים והטייס נאם את הנאום הזה, כך שככל הידוע הטייס פעל כשורה. אף נוסע לא אמור לקבל ברכה מיוחדת".

אבל הייתה כאן לכאורה נוסעת שחשבה שמגיעה לה ברכה מיוחדת וכעסה כשלא קיבלה אותה.

"אנחנו מתערבים כשחברות תעופה מתנכלות לעובדים, אבל למיטב ידיעתנו אל על לא התנכלה לעובד שלה. אל על מגבה את הטייס. אם היא לא הייתה מגבה אותו, בוודאי שהיינו מתערבים. הטייס לא פנה ולא התלונן, וטייסים יודעים להתלונן על התנכלויות".

"מבחינתנו לא היה כאן שום סיפור. אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה. אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה ואחד יש לו טענות כאלה וטענות כאלה".

וזה נפוץ שזה מגיע לצעקות ולאנשים שמנסים להיכנס לקוקפיט?

"בוודאי. קורה כל הזמן. פעם זה צעקות ופעם זה התנהגויות כאלה ואחרות. אם אנחנו נעשה עניין מכל אירוע כזה אנחנו לא נצא מזה. התרגלנו כבר, זאת התנהגות רגילה ובטיסה הזאת של אל על לא קרה שום דבר יוצא דופן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 226 מילים

מר ביטחון עצמי

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Kobi Gideon / GPO)
Kobi Gideon / GPO

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

עוד 1,702 מילים
חסר תקדים: מפלגת השלטון מבקשת לפסול את כל הייצוג הערבי לכנסת

הליכוד ועוצמה יהודית דורשים לפסול את הרשימה המשותפת

בערעור לבית המשפט העליון, נטען כי הצעד מגיע על רקע הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור, ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית על ידי הרשימה ● תיעוד של ליברמן מנסה "לחזר" אחר הקול החרדי ב-2013 ● דוד ביטן על מקרה החלה האוקריאנית: "צפיתי בזה, לא בטוח שהיא זרקה את זה על הרצפה"

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו
עוד 30 עדכונים
איילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

פרשנות איילת שקד, ללא מסכות

איילת שקד הכחישה את הדיווחים לפיהם ניסתה לרקום עם נתניהו דיל חסינות (שלו) תמורת משילות (שלה) ● אלא שהסיפור דווקא תואם את האמביציה של שקד - ואת קלות הדעת שהיא מפגינה ביחס לשחיתות שלטונית ● או כמו שהיא עצמה אמרה: צריך "לתת לבן אדם להיות ראש ממשלה, ולא להציק לו בעבירות שהן לא מאוד משמעותיות"

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

פרשת חלה

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

בנימין ושרה נתניהו מגיעים לקייב

האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-4 תגובות

ים של סכנות

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

אש ועשן מיתמרים ממכלית שהותקפה במפרץ עומאן, ליד מצר הורמוז, 13 ביוני 2019 (צילום: ISNA/AFP)
ISNA/AFP

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

עוד 2,000 מילים
חשש מגל אלימות כלפי להט"בים ברשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית מקצינה את המאבק בלהט"ב

המשטרה הפלסטינית איימה לעצור חברים בארגון גאה וקראה לציבור לדווח עליהם ● ראש הנציבות לזכויות אדם בגדה: "רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים, וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים"

קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015 (צילום: חאלד ג'ראר, באמצעות AP)
חאלד ג'ראר, באמצעות AP
קטע מגדר ההפרדה ברמאללה, שבו נצבעו שישה לוחות בטון בצבעי הקשת על ידי האמן הפלסטיני חאלד ג'ראר, יוני 2015

הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא אוסרת על ארגון פלסטיני למען זכויות להט"בים לארגן פעילויות כלשהן בגדה המערבית, ואיימה לעצור את חבריו בטענה שפעילותם מנוגדת ל"ערכי החברה הפלסטינית".

בשבת האחרונה שחרר דובר המשטרה הפלסטינית, לואיי ארזייקאת, הצהרה שלפיה פעילותו של ארגון אל-קאוס "פוגעת ומפרה את העקרונות והערכים הגבוהים ביותר של החברה הפלסטינית".

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם.

הוא גם קרא לאזרחים הפלסטינים לדווח על כל פעילות של אל-קאוס, והבטיח שהמודיעים יישארו אנונימיים.

אל-קאוס הוא ארגון לא ממשלתי שהוקם ב-2001 במטרה לתמוך בערבים ישראלים ופלסטינים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים.

על פי אתר האינטרנט של הארגון, הוא מחזיק משרדים במזרח ירושלים ובחיפה. כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם מורשים להיכנס לאזורים הללו, על פי ההסכמים בין ישראל לאש"ף.

הכל התחיל בפוסט

הצהרת המשטרה באה בעקבות פוסט שפרסם אל-קאוס בעמוד הפייסבוק שלו, ולפיו ב-4 באוגוסט הוא ארגן מפגש בשכם, בצפון הגדה המערבית, כדי לדון בפלורליזם המגדרי בעיר.

הארגון גם הודיע שהוא מתכנן לקיים "מחנה קווירי" ב-30 וב-31 באוגוסט, במיקום שיפורסם במועד מאוחר יותר.

על פי הפרסום, המחנה "יספק מקום מפגש לצעירים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים מפלסטין, שבו הם יוכלו להתוודע למושגים הבסיסיים של פלורליזם מגדרי ולחקור את הצדדים השונים של המיניות שלנו".

לדברי הארגון, הוא "מהווה חזית של שינוי חברתי ותרבותי נמרץ בחברה הפלסטינית, בונה קהילות להט"ביות ומקדם רעיונות חדשים על תפקיד השונות המגדרית והמינית בפעילות פוליטית, במוסדות אזרחיים, בתקשורת ובחיי היומיום".

למרות שהרשות הפלסטינית אינה אוסרת בחוק על פעילות הומוסקסואלית, קהילת הלהט"בים הפלסטינית חיה בעיקרה במחתרת בשל דיכוי משפחתי, דתי וממשלתי, כך אמר לנו מקור המקורב לנושא, שהסכים לדבר בעילום שם.

אתמול בערב גינה אל-קאוס את הצהרת המשטרה כ"אומללה מאוד", ודחק ברשויות להתוודע אל עבודתו.

ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם

הארגון ציין כי המשטרה שחררה את הצהרתה שעות ספורות לאחר "מתקפה חסרת תקדים של עשרות אנשים על דפי המדיה החברתית של אל-קאוס, לרבות איומים באלימות".

אתמול הצלחנו לאתר רק כמה פוסטים מאיימים בדפי המדיה החברתית של אל-קאוס. אבל לית' א-טמיזי, לשעבר עיתונאי ברשת החדשות אל-קודס, כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא ספר 643 תגובות שנכתבו ביום ראשון בערב, בפרק זמן של שלוש שעות, על ידי פלסטינים נגד הקהילה הלהט"בית.

חנין מאיקי, מנכ"לית אל-קואס, אמרה לאתר החדשות אולטרא-פלסטין שלמרות הצהרת המשטרה, הארגון "ימשיך בפעילותו בחלקים שונים של פלסטין, כשהוא מביא בחשבון את האווירה הטעונה עקב ההשתלחויות במדיה וההסתה המשטרתית, כדי שלא נעמיד אף אחד מהפעילים או מהחברים שלנו בסכנה".

גינוי חריף

אחמד חרב, ראש הנציבות העצמאית לזכויות אדם, גינה בחריפות את דברי המשטרה וטען שהיא למעשה קוראת לאזרחים לקחת את החוק לידיים.

"הצהרת המשטרה הפלסטינית לגבי האיסור על מפגשים של 'גייז' ופעילים של אל-קאוס, האיום לרדוף אותם והקריאה לאזרחים לדווח בחשאי על 'חשודים' היא חמורה מאוד", כתב חרב בעמוד הפייסבוק שלו.

"היא מגיעה לרמה של קריאה ל'אלימות קהילתית והסתה לפשע'. רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים. לא כך מטפלים בעניינים. לא כך מגנה המשטרה על אזרחיה", הוסיף.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 482 מילים
סגירה