פרשת בני הזוג אוקנין נסתיימה בטוב, וזוג "המרגלים" חזר הביתה בשלום לשמחת כולנו. איננו יודעים מה מתחולל מאחורי הקלעים, ואם אכן היה זה ארדואן אישית שציווה על מעצרם של זוג התיירים התמים. אם היה זה הוא שהורה על שחרורם, הרי הדבר מעיד לא רק הפכפכותו של שליט טורקיה, אלא מסגיר גם ממה נובע חוסר העקביות בהחלטות של טורקיה.

איננו יודעים אם היה זה ארדואן אישית שציווה על מעצר זוג התיירים התמים. אם היה זה הוא שהורה על שחרורם, הרי הדבר מעיד לא רק הפכפכותו של השליט, אלא מסגיר גם ממה נובע חוסר העקביות בהחלטות של טורקיה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בלי לומר שאלה הסיבות שגרמו לכך, הרי אפשר כבר לאתר את קווי השבר העיקריים בתוך טורקיה, שעיקרם ההבדלים בין הנרטיב הטורקי של טורקיה לבין הנרטיב האסלאמי. או בניסוח אחר – מורשת "אבי האומה" – כמאל אתא טורק, שניתק את טורקיה המודרנית מעברה כחליפות איסלאמית, ומורשת ארדואן שמנסה להשתית את הנרטיב של טורקיה על האסלאם וההיסטוריה של האימפריה האסלאמית.

זאת איננה התנגשות תיאורטית בין היסטוריונים מלומדים, אלא נוגעת לאינטרסים הבסיסיים ביותר של טורקיה. בכל מה שקשור אלינו, השאלה שטורקיה חייבת לקבל החלטות לגביה היא – האם לנוכח הסכנות הגוברות על טורקיה מצד איראן היא יכולה להיעזר בישראל החזקה, למרות שעל פי תפיסתו של ארדואן היא מייצגת דת יהודית שאיננה יכולה להיות שוות ערך לאסלאם, אלא בת חסותה.

במלחמת אזרבייג'אן ארמניה – טורקיה וישראל היו בצד אחד של מתרס, נגד איראן ורוסיה. לנוכח המבחן המתקרב באידליב, שם איראן, אסד ורוסיה מכינים מתקפה על המובלעת הטורקית, ארדואן חייב לקבל החלטה לגבי ישראל. האם להיות בעל ברית של מדינה חזקה, או לעמוד על כך שהמדינה היהודית חייבת להיות מדינה נחותה ומושפלת.

זה עמד בבסיס ניסיון ההפיכה של הצבא הטורקי נגד ארדואן. קציני הצבא מעריכים מאוד את ישראל כבעלת ברית חזקה, תופסים את טורקיה כמדינה טורקית לאומית, ומסרבים להפוך את צבא טורקיה לצבא מוסלמי שנועד לחדש את האימפריה העות'מאנית ולמחוק את מורשת אתא טורק.

כאשר ארדואן רצה להוביל את צבא טורקיה לתוך סוריה – הצבא התמרד, וסירב. אתא טורק הוציא את טורקיה מסוריה, ומוקירי מורשתו לא רצו להחזיר אותו לשם.

קציני הצבא מעריכים מאוד את ישראל כבעלת ברית חזקה, תופסים את טורקיה כמדינה טורקית לאומית, ומסרבים להפוך את צבאה לצבא מוסלמי שנועד לחדש את האימפריה העות'מאנית ולמחוק את מורשת אתא טורק

בגלל סירוב הצבא הטורקי, כל הפעילות הצבאית של ארדואן נעשית בידי מיליציות טורקמניות המגוייסות בסוריה ואח"כ נשלחות גם ללוב. ארדואן מקים עכשיו צבא מוסלמי מקביל לצבא הלאומי, והשאלה היא עד מתי הצבא הלאומי יבליג.

למרות כל המעצרים בשורות הצבא, הנמשכים גם בימים אלה, בבסיסו צבא טורקיה שומר על מורשת אתא טורק ולא נרתם לנרטיב האסלאמי של ארדואן.
והצבא לא לבד. גם רבים במסדרונות הממשלה, מן המקורבים ביותר לארדואן, לוחשים על אוזנו כי עדיף להעדיף את טורקיה על האסלאם. ואולי יש לכך חלק במגעים מאחורי הקלעים שסיימו בטוב את פרשת "המרגלים".

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

מספר ימים לאחר השבעה באוקטובר הבנתי שבנימין נתניהו לא יחזיר את החטופים ושכל ניסיון לפנות אל המצפון שלו ינחל כישלון. כאשר חזרו ההפגנות והעצרות, הכנתי שלט שעליו כתבתי "לביבי אין מצפון" והתחלתי להסתובב איתו בהפגנות.

בעצרת בכיכר החטופים ביקשו ממני להוריד את השלט כי "אנחנו לא פוליטיים", אז עברתי איתו לקפלן.

חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.

ארמנים הגיבו בפליאה לאחרונה כאשר בנימין נתניהו מתח ביקורת על טורקיה על כך שלא הכירה ברצח העם הארמני על ידי העות'מאנים לפני מאה שנה.

אחרי הכל, ישראל עצמה נמנעת מהכרה כזאת בשואה הארמנית במשך עשרות שנים, תוך התעלמות מכך שארמנים רבים חשים קרבה ליהודים. האם סוף סוף מתחולל שינוי? עד כמה שזה נשמע נאיבי, אני מייחל לכך שכן.

גריגור הובהניסיאן הוא שגריר ארמניה לשעבר בארצות הברית ובמקסיקו, ושירת כסגן שר החוץ.