חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין בפעם הראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון" (UfM), במטרה להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור ולקדם שיתופי פעולה בין מדינות הים התיכון.

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין לראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון", כדי להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור

בישראל לא צפויות אומנם חגיגות לרגל המאורע, אבל כן שוררת הכרה בחשיבות הדיפלומטית הגוברת של אגן הים התיכון ובהזדמנויות שהוא מספק.

Today we mark the first (ever) #MediterraneanDay and we look at what brings us all closer together around the Mediterranean.

What does the Mediterranean mean to you?@UfMSecretariat pic.twitter.com/9ieP7uky4b

— European External Action Service – EEAS ???????? (@eu_eeas) November 28, 2021

המרחב הים תיכוני נוח לישראל. הוא משלב זהות אירופית ומזרח תיכונית כאחד, מבלי שיהיה הכרח לבחור אחת על חשבון השנייה. בשונה מהמזרח התיכון, זהו מרחב בו ישראל מנהלת יחסים עם רוב המדינות, וביכולתה לקחת בו חלק בהובלת תהליכים אזוריים. כמו כן, מדובר באזור בו ישראל יכולה לקדם אינטרסים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים ואזרחיים גם עם מדינות ספציפיות וגם דרך מסגרות רב-לאומיות.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למפות את רשימת המשימות שעומדות בפני ישראל בבואה לתכנן את צעדיה הבאים במרחב, במטרה לשפר יחסים עם מדינות באזור, להגביר ולמנף מעורבות במסגרות רב-לאומיות, ולקדם יישוב סכסוכים.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למיפוי המשימות שעומדות בפני ישראל בתכנון צעדיה הבאים במרחב: שיפור יחסיה עם מדינות באזור, הגברת ומינוף מעורבות במסגרות רב-לאומיות וקידום יישוב סכסוכים

להחזיר את דרג היחסים עם טורקיה לרמת שגרירים

מאז 2018 לא מכהנים שגרירים באנקרה ובתל אביב, בשל מחאה טורקית על המצב בעזה ועל העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. בשנה האחרונה מאותתת טורקיה על רצונה בהחזרת השגרירים, אך בישראל הגיבו לכך עד לאחרונה באדישות. הסיום המוצלח של מעצר הזוג הישראלי באיסטנבול מייצר מומנטום חיובי, אותו ישראל צריכה למנף להעלאת דרג היחסים. הדבר יאפשר, בין היתר, כינון דיאלוג אסטרטגי על סוגיות אזוריות כמו איראן וסוריה והרחבת שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים.

לצקת תוכן חדש ביחסים החדשים עם מרוקו

היחסים עם מרוקו ייחודיים בנוף הקשרים של ישראל עם מדינות ערב. אלו קשרים שהממד האזרחי מרכזי בהם, שיש להם עומק חברתי ותרבותי ייחודי, ושהצליחו להתקיים גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים. חידוש היחסים עם מרוקו ושדרוגם בשנה החולפת פותחים הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, גם עבור ארגונים ישראלים שפועלים לקדם שינוי חברתי ושיתוף פעולה אזורי. אירגונים שיכולים למצוא בזירה החברתית השוקקת במרוקו שותפים לחילופי ידע, לפרויקטים משותפים ולהגברת יכולת השפעה.

להכניס מרכיבים אזרחיים ליחסים עם מצרים

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים. קו הטיסות שהושק בין המדינות, הורדת רמת אזהרת המסע הישראלית ביחס למצרים ומודל היחסים האזרחיים שמתהווה בין ישראל למדינות המפרץ – מייצרים הזדמנות להרחיב גם את הקשרים האזרחיים בין ישראל למצרים. ישראל צריכה לתת לכך קדימות, ולרכך את הרתיעה המצרית מכך.

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים

לפעול להסדרת הגבול הימי עם לבנון

סוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון היא כלכלית בעיקרה. היא חשובה לארה"ב, שמעמידה לצורך פתרונה שליח מיוחד, ועצם העיסוק בה מאפשר ערוץ שיחות יוצא דופן בין ישראל לשכנתה מצפון. ניכר שישראל מגלה גמישות לאורך תהליך המשא ומתן, שהשלמתו בהצלחה תאפשר מינוף נוסף של מצבורי הגז בים התיכון, תסייע בשיפור המצב הכלכלי בלבנון ובכך תתרום ליציבות המדינה, ותעיד על היכולת של ישראל ולבנון לפתור מחלוקת באפיק מדיני, ולא צבאי.

לייצר הזדמנויות התקרבות לתוניסיה

ממשלת ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הנורמליזציה ומנסה להתקדם עם מדינות ערביות ומוסלמיות שונות. תוניסיה עדיין רחוקה מכך, אבל לאור קרבתה למרוקו שמחממת יחסים עם ישראל, המאפיינים הדמוקרטיים יותר שלה בהשוואה למדינות ערב אחרות, השותפות שלה עם האיחוד האירופי, והמורשת היהודית שם – בהחלט ראוי שישראל תחפש הזדמנויות לקשר עקיף וישיר עם תוניסיה. מודל ההתקרבות למדינות ערב אחרות, שכלל תחילה השתתפות ישראלית באירועים בינלאומיים ללא סממנים לאומיים, יכול להיות רלוונטי גם לשלבי התקרבות ראשונים בין ישראל לתוניסיה.

לייעל את פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון

שלוש שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות עבור ישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר. חשוב שהפורום יעסוק באנרגיות מתחדשות ולא רק בגז טבעי, שלצד הגוף המייעץ שפועל בו מטעם המגזר העסקי יוקם גוף דומה של מכונים מהחברה האזרחית, שהפורום ימונף לכדי שיח מדיני בין החברות בו ולהקמת מסגרות אזוריות נוספות שתהיינה מכלילות יותר (כולל טורקיה ולבנון), ושיוסר הווטו הפלסטיני על הצטרפות איחוד האמירויות כמשקיפה.

3 שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות לישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר

לממש את הזכות לתפקיד בכיר ב"איחוד למען הים התיכון"

עד לשנת 2016 כיהן ב"איחוד למען הים התיכון" סגן מזכ"ל ישראלי, פרופ' אילן חת, שהוביל שם את תחום ההשכלה הגבוהה והמחקר. מאז, לא מינתה ישראל נציג בכיר מטעמה במטה הארגון, למרות שהיא זכאית לכך ולמרות שבארגון עצמו יש עניין בכך. הסיבות היו המשבר התקציבי של משרד החוץ, שהגביל את היכולת לממן את עלות התפקיד הבכיר, וספקות בממשלה לגבי התועלת המדינית של מעורבות גבוהה יותר בארגון.

כיום, לאור השיפור במצבו הכספי של משרד החוץ והתמורות החיוביות ביחסי ישראל-ערב, גם במרחב הים תיכוני, ישראל צריכה לחדש את ייצוגה בצמרת הארגון.

 לרתום את המרחב הים תיכוני לשיפור יחסים עם הפלסטינים

מדינות הים התיכון יכולות למלא תפקיד בקידום שלום ישראלי-פלסטיני, ביחד או לחוד. מצרים, טורקיה וקפריסין, למשל, גילו כולן מעורבות בשאלת עזה. חילוקי הדעות ביניהן מקשים אומנם על עשייה משותפת, אך ייתכן שיסכימו לקחת חלק בפורום אזורי לשיפור המצב בעזה. הדבר עשוי לשרת גם את התוכנית של שר החוץ לפיד בנושא עזה. בנוסף, מרוקו מעורבת בנושא הישראלי-פלסטיני מזה שנים, וכעת יכולה להפוך למשפיעה יותר; וישראל והרשות הפלסטינית צריכות לפעול יחדיו להצטרף ל"אולימפיאדה הים תיכונית", ממנה הודרו עד כה למרות שהביעו עניין משותף להשתתף.

לקדם שותפויות רב-לאומיות ויישוב סכסוכים באזור

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה. עד כה, לא נקט האיחוד צעדים משמעותיים בכיוון זה, וישראל יכולה לקחת על עצמה להתניע מהלכים, יחד עם שותפותיה בים התיכון ובמפרץ. הדבר יוסיף נדבך נוסף לניסיון לחזק את יחסי ישראל-האיחוד האירופי. בנוסף, ישראל יכולה למלא תפקיד מוביל במהלכים ים תיכוניים ליצירת מסגרת משותפת להתמודדות עם משבר האקלים, ולגלות מעורבות במהלכי תיווך שעיקרם יישוב סכסוכים של אחרים באגן הים התיכון.

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה

הים התיכון מציב, אם כך, בפני ישראל קשת רחבה של משימות מדיניות, שמשקפות מרחב גיאוגרפי רווי הזדמנויות דיפלומטיות. מערך החוץ הישראלי, עם השפעה מדינית גוברת ועם תקציב משופר, נמצא תחת הממשלה החדשה בעמדה טובה מבעבר למימוש הזדמנויות אלו. עליו לתעדף זאת ולבצע את ההתאמות המבניות הדרושות להתנהלות במרחב הים תיכוני, בו דרות בכפיפה אחת מדינות אירופיות וערביות. שיהיה "יום הים התיכון" שמח, לנו ולשכנינו!

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה.

לקראת ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בצמרת הביטחונית הישראלית התעורר ויכוח חריף בשאלה האם יש תועלת בחזרה להסכם הגרעין. המוסד מתנגד לעמדת אמ"ן וגורס בצדק כי החזרה להסכם מסוכנת לישראל. הוויכוח הקשה הודלף לתקשורת ושר הביטחון הורה על חקירה לאיתור המדליפים.

משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל.

משהו רע מאוד עובר על הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל. ההדלפות היוצאות ממנה הן מסוכנות ופוגעות במדיניות העמימות שהייתה נהוגה פה במשך שנים ומסכנות את ביטחון ישראל

שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון וגם מתוך שורה של פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל.

אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שתוביל לתוצאות חד משמעיות, בינתיים היא תקרר את המערכת ותצמצם את נגע ההדלפות, אבל הן לא ייפסקו. כל ראשי מערכת הביטחון עוסקים בהן ישירות או בעקיפין, מלבד ראש השב"כ רונן בר. מדובר ברמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן ועוד שורה של קצינים בכירים בצה"ל.

שר הביטחון בני גנץ קיבל החלטה נכונה בסוף השבוע שעבר כשהטיל על ראש המלמ"ב, שהינו האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורה של הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים.
אל תצפו להרבה, החקירה הזו תיקח כמה חודשים וכלל לא בטוח שהיא תוביל לתוצאות חד משמעיות. pic.twitter.com/901wh0J3Kk

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022

ראשי מערכת הביטחון לוקחים דוגמה אישית מהפוליטיקאים הבכירים, מראשי הממשלה ושרי הביטחון והחוץ, מבנימין נתניהו, מנפתלי בנט ומיאיר לפיד.

גם הם מצוידים ביועצי תקשורת ועיתונאים ופרשנים בכירים שמשמשים כשופרות שלהם באמצעי התקשורת. אלה הם הצינורות שבהן זורמת האינפורמציה הרגישה אל הציבור וכמובן גם אל אויבינו.

ההדלפות נובעות מתוך אגו וגם מתוך שאיפות פוליטיות בעתיד. בכירי מערכת הביטחון עוסקים, בצד העבודה המבצעית, גם ביחסי ציבור לקראת העתיד לאחר שיפרשו ממערכת הביטחון.

גנץ החליט להטיל על האחראי על הביטחון במערכת הביטחון, לחקור שורת הדלפות, כעשר במספר, שהיו בעת האחרונה מדיונים סגורים במערכת הביטחון ומתוך שורת פעולות מבצעיות מחוץ לגבולות ישראל

דוגמה בולטת היא ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעל פי גורמים ביטחוניים עסק ב"תדרוכים" של עיתונאים לגבי הצלחותיו האישיות והצלחות ארגונו לקראת העתיד, כשייכנס לעולם הפוליטי. לאחר שהשתחרר משירותו במוסד העניק ראיון נרחב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, שגויסה למערכת יחסי הציבור שלו בתמורה לראיון בלעדי.

יוסי כהן לא הגיע ל"עובדה" כדי למכור הסברים, הוא הגיע כדי למכור את עצמו. איש הצבא הוא החיה המוגנת ביותר בישראל, זה לא השתנה גם אחרי 73 שנים לעצמאותנו, כותב אילן קפרוב https://t.co/02qKCOBf6j

— Barak Ravid (@BarakRavid) June 11, 2021

העיתונאי ברק רביד טען בשבוע שעבר כי גם מחליפו, ראש המוסד הנוכחי דוד ברנע, החל לצעוד בעקבותיו. הוא מעסיק את אותה יועצת התקשורת שהייתה ליוסי כהן והאינפורמציה הרגישה זורמת אל הציבור.

מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המיוחדות המוצלחות של הארגון נגד הסכנה האיראנית, אבל הדבר צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון על ידי הגורמים המוסמכים. כעת אנו נמצאים במצב של אינפלציה של הדלפות שפוגעת במדיניות העמימות.

ברק רביד: “דדי ברנע רק מנסה להיות יוסי כהן” https://t.co/EXkw05hyMr

— מוקד החדשות של ישראל (@mokednewsil) June 27, 2022

על פי גורמים ביטחוניים בכירים, גם הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, לוטש עיניו אל הפוליטיקה אחרי תקופת הצינון הקבועה בחוק. לרשותו עומדים דובר צה"ל ושורה של שופרות הקוראים לעצמם עיתונאים ופרשנים בכירים. הם משפררים אותו ללא בושה תמורת קבלת סיפורים "בלעדיים". אפשר לספור על יד אחת את מספר הפרשנים והכתבים שעושים עבודה עיתונאית נאמנה ואינם מהססים למתוח ביקורת על צה"ל ועל הרמטכ"ל.

מגיע קרדיט למוסד ולעומד בראשו על הפעולות המוצלחות נגד הסכנה האיראנית, אך זה צריך להיעשות בחוכמה ובמינון הנכון ע"י הגורמים המוסמכים. אינפלציית ההדלפות פוגעת במדיניות העמימות

בתקופה האחרונה היו כמה הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון על שריפה במפעל פלדה של "משמרות המהפכה" באיראן שנגרמה ממתקפת סייבר. הרמטכ"ל כוכבי צפה בסרטון הזה בעת ביקור ביחידה 8200 וכמה שעות לאחר מכן שודר הסרטון באחד מאמצעי התקשורת.

הסרטון תיאר את הבהלה הגדולה שאחזה בעובדי המפעל, כולל שידורים ברשת הקשר של כוחות ההצלה והחילוץ. אפשר לשער בסבירות גבוהה מהו מקור ההדלפה של הסרטון, אבל נניח זאת לחקירת המלמ"ב שתעשה את עבודתה נאמנה.

מה שמדאיג לא פחות היא המערכה בין המוסד לבין צמרת צה"ל וראש אמ"ן כדי לנסות ולהשפיע על ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד לקראת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל.

המערכה הזו דלפה מהחדרים הסגורים של מערכת הביטחון הישראלית אל מסכי הטלוויזיה והכותרות הראשיות של אמצעי התקשורת בישראל ומשם גם הגיעה לאמצעי התקשורת הבינלאומיים.

הוויכוח הקשה והמר בין המוסד  לאמ"ן נסוב אודות השאלה האם ישראל צריכה לתמוך בהגעה להסכם גרעין חדש או עדיף שהמעצמות לא יגיעו להסכם גרעין חדש עם איראן.

ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה גורס, כמו ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') תמיר היימן, כי הסכם גרעין גרוע עדיף על מצב שבו אין הסכם, מכיוון שהדבר יאפשר לישראל להרוויח זמן חשוב ולהכין היטב את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.

לאחרונה היו הדלפות חמורות מהממסד הביטחוני, כמו הדלפת סרטון השריפה במפעל הפלדה של "משמרות המהפכה" שגרמה מתקפת סייבר. כוכבי צפה בסרטון בביקורו ב-8200 ושעות אח"כ הוא שודר בתקשורת

לעומת זאת, ראש המוסד דוד ברנע גורס כי הגעה להסכם גרעין חדש עם איראן היא גרועה לישראל. ישראל תרוויח בתרחיש הזמן פרק זמן של כשנתיים וחצי של שקט אך צה"ל לא יספיק להיות מוכן להתקפה צבאית מוצלחת על מתקני הגרעין באיראן.

ההערכה במוסד היא כי לאחר הסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן בעקבות החתימה על הסכם גרעין חדש, יוזרמו עשרות מיליארדי דולרים לשלוחות שלה ברחבי המזרח התיכון והיא תחזק את מנגנוני הפיגועים שלה בחו"ל.

הערכת המוסד קובעת כי בשנת 2025, לאחר הסרת ההגבלות מעל איראן, היא תשעט לעבר העשרת אורניום לרמה הגבוהה ביותר ללא כל פיקוח.

באופן מעניין, גם הרמטכ"ל כוכבי, המעורב במחלוקת החריפה הזו, דווקא תומך בעמדת המוסד נגד עמדת ראש אמ"ן. גורמים בכירים בצה"ל אומרים כי הוא כבר "מריח את סוף כהונתו" וכי העמדה הזו שלו נגועה כבר בשיקולים פוליטיים.

המרוויחה העיקרית מההדלפות האלה הינה איראן. המודיעין האיראני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא איראן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי.

המרוויחה העיקרית מההדלפות ממערכת הביטחון הינה איראן, המודיעין האיראני איננו צריך להתאמץ ולגייס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית, די בכך שיעקוב אחרי ההדלפות ממערכת הביטחון לתקשורת הישראלית ויקבל תמונה מלאה על מערכת קבלת ההחלטות בנושא איראן והשיקולים המפורטים לכל מהלך עכשווי ועתידי. pic.twitter.com/AH0kR31SIT

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022

לעמדת ראש אמ"ן אהרון חליווה הצטרפו בימים האחרונים גם ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער, ראש החטיבה האסטרטגית תא"ל אורן סתר וראש אגף איראן אלוף טל קלמן.

המרוויחה העיקרית מההדלפות היא איראן. שהמודיעין שלה פטור מגיוס סוכנים במערכת הביטחון הישראלית. די בכך שיעקוב אחר הדלפות מערכת הביטחון ויקבל תמונה מלאה על קבלת ההחלטות בנושא איראן

זה לא אומר שראש המוסד דוד ברנע איננו צודק בעמדתו. מטבע הדברים אי אפשר לפרט, אך להערכתי המוסד מכיר טוב יותר את מערכת קבלת ההחלטות האיראנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים. הוא גם מכיר היטב את יכולותיו המבצעיות בתוך איראן. לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי לפני כמה חודשים בטקס בבית הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני".

ראש המוסד דוד ברנע צודק בעמדתו, מטבע הדברים אי אפשר לפרט, המוסד מכיר טוב יותר מאמ"ן את מערכת קבלת ההחלטות האיראנית, שיקוליה ותכנוניה העתידיים, יש לו גם יכולות מבצעיות חזקות בתוך איראן, לא סתם התחייב ראש המוסד בפומבי בטקס בבית הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני". pic.twitter.com/3iXrIF3lpL

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022

הכדור עובר עכשיו להכרעת הדרג המדיני, כלומר להכרעתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ואולי גם של הקבינט הביטחוני.

לפיד יהיה חייב להתחשב בעמדתו של הנשיא ג'ו ביידן אבל סביר להניח כי בגלל הרגישות הגדולה בתקופת הבחירות הוא ינסה ללכת בין הטיפות, להרגיע את המתיחות בצמרת מערכת הביטחון בין המוסד לאמ"ן ולנסות להגיע להבנות עם הנשיא ביידן כי חופש הפעולה של ישראל יישמר וכי "משמרות המהפכה" לא יוסרו מרשימת הטרור ואיראן תשלם על הפרות הסכם הגרעין מ-2015.

אבל זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש שדבריהם יודלפו.

"יש מעין תהליך של התקרנפות" אומר גורם בכיר, "יישור עמדות עם הקו הפוליטי המוביל ולא עמדות ענייניות", וזה מסוכן מאוד לביטחון ישראל.

ומה יקרה אם המלמ"ב יצליח לאתר את המדליפים בסבירות גבוהה? לדעתי לא יקרה שום דבר, הדבר יובא לידיעת הדרג המדיני שמקסימום ינזוף באותם מדליפים בכירים ויעבור לסדר היום.

זה לא יפתור את בעיית הפוליטיזציה במוסד ובצה"ל, בעיקר בקרב הצמרת הביטחונית בארגונים האלה. בכירים במוסד ובצה"ל, שאינם נמנים על המדליפים, חוששים להביע את דעתם בדיונים הסגורים מחשש הדלפות

זה מזכיר לי סיפור שהיה לפני כמה שנים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. הייתה הדלפה של מידע רגיש בנושא איראן לפרשן בכיר, נתניהו זעם וביקש מראש השב"כ דאז לחקור מיהו המדליף, כולל שימוש בפוליגרף לחקירת משתתפי הישיבה שממנה דלף המידע.

מספר המשתתפים באותה ישיבה שממנה יצאה ההדלפה היה מצומצם מאוד וההערכה הייתה שהשב"כ יאתר בנקל את המדליף, המדליף שהיה דמות ביטחונית בכירה ביותר נשבר והודה בפני נתניהו ושאר משתתפי הישיבה כי הוא זה ש"תידרך" את העיתונאי הבכיר.

נתניהו זימן אותו לפגישה בארבע עיניים ונזף בו ובכך הסתיימה הפרשה. הוא נרגע לתקופה של כמה חודשים ואחר כך חזר להדליף, אבל תוך נקיטת אמצעי זהירות. הפרשה לא פורסמה בזמנו ושמות כל הנוגעים בדבר שמורים במערכת.

המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון, לקרוא אותם לסדר.

המערכת המדינית והביטחונית בישראל רוויה במדליפים אינטרסנטים בדרגות הבכירות ביותר, אבל כשהדבר פוגע בביטחון ישראל, על הדרג המדיני הבכיר, דהיינו ראש הממשלה ושר הביטחון לקרוא אותם לסדר, מדובר בהפרה חמורה של החוק, עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו. pic.twitter.com/PjV8ci3kqi

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 3, 2022

מדובר בהפרה חמורה של החוק. עליהם מוטלת האחריות לדאוג לכך שסודותיה הכמוסים של ישראל לא יפורסמו, מכיוון שפרסומם הוא פגיעה קשה בביטחון ישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

לצד התמורות העצומות המתחוללות בזירה הבינלאומית ובמזרח התיכון בעת האחרונה, ערב הסעודית עוברת טלטלות עמוקות ושינויים מרחיקי לכת. כך, במסגרת הדיונים סביב משבר האנרגיה הגלובלי נוכח הזינוק במחיר הנפט, ועל רקע האיומים הביטחוניים ובראשם סוגית הגרעין, תשומת לב רבה מופנית לעבר מוחמד בן סלמאן יורש העצר הסעודי העומד בראש הממלכה.

למרות גילו הצעיר (37) ועל אף שאביו המלך סלמאן עדיין בחיים, יורש העצר, העומד בראש משרד ההגנה והצבא הסעודי, הוא האיש החזק והשליט האמתי של הממלכה הסעודית. זאת, בין היתר, הודות לעושרה העצום ויציבותה של סעודיה לצד היותה יצואנית הנפט הגדולה בעולם, המעצמה האזורית המובילה מול איראן ובעלת הברית החשובה והוותיקה ביותר של ארה"ב. אם לא די בכך, הרי שלמרבה האירוניה גם נוכח סיום בידודה מהקהילה הבינלאומית על רקע מעורבותו האישית של בן סלמאן ברצח העיתונאי עדנאן חשוקג'י (2018).

למרות גילו הצעיר (37) ועל אף שאביו המלך סלמאן עדיין בחיים, יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, העומד בראש משרד ההגנה והצבא הסעודי, הוא האיש החזק והשליט האמתי של הממלכה הסעודית

והעובדות מדברות בעד עצמן. מאז עלייתו של בן סלמאן לשלטון ב-2017 וכחלק מ"חזון 2030" שאפתני אותו ניסח, סעודיה עוברת ביוזמתו שינויים רבים הנושאים השלכות ארוכות טווח.

לאחר שחיסל את אויביו וצמצם את סמכויותיהם של מתנגדיו מקרב הנסיכים ובני משפחת בית המלוכה, הוא פנה לחיזוק חוסנה ויציבותה החברתית-כלכלית של הממלכה. זאת, תוך מאבק בלתי נילאה בשחיתות לצד ביצוע מהפכות חברתיות חסרות תקדים (דוגמת היתר נהיגה לנשים ופתיחת בתי קולנוע ותיאטראות) לצד רפורמות כלכליות רדיקליות (דוגמת הרפורמות בשוק הדיור ובמגזר התיירות).

כל זאת, כשברקע איראן מאיצה את פיתוח הגרעין שלה ומגבירה את היקף האיומים הביטחוניים המופנים נגד הממלכה הסעודית (באוויר, בקרקע ובים). אך במקביל, מקדמת את המגעים והשיחות עמה על אף, ואולי בשל היריבות המרה השוררת בין השתיים והעוינות ההיסטורית המפלגת עד היום את העולם המוסלמי.

לאחר שבן סלמאן חיסל את אויביו וצמצם את סמכויותיהם של מתנגדיו מקרב הנסיכים ובני משפחת בית המלוכה, הוא פנה לחיזוק חוסנה ויציבותה החברתית-כלכלית של הממלכה

התבוננות על מפת ההסכמים, הבריתות והקואליציות השונות שנוצרו לאחרונה במזרח התיכון, חושפת מארג שלם ומורכב של יחסים, קשרים ואינטרסים שונים ולא פעם מנוגדים, המתקיימים בו-זמנית בכפיפה אחת באזור.

שיאם של כל אלה מתבטא כאמור, בחידוש הקשרים בין הרפובליקה האסלאמית ומנהיגת הציר השיעי לבין סעודיה, מנהיגת העולם הערבי העומדת בראש העולם הסוני (המהווה 85-90% מהעולם המוסלמי).

ללא ספק, קיימת א-סימטריה ביכולות, במשאבים ובעוצמות של שתי המדינות. וכך, בזמן שאיראן נתונה במצוקה כלכלית וחברתית קשה לצד טלטלות משמעותיות בצמרת המשטר, הצבא והמודיעין שלה, ערב הסעודית נחשבת לאחת המדינות היציבות, השמרניות, העשירות והחזקות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית. התבוננות בתחזיות של קרן המטבע העולמי מספקת אינדיקציות לכך. סעודיה בעלת תמ"ג מהגבוהים בעולם והכלכלה הסעודית צפויה לצמוח השנה ב-7.6% ולהגיע לטריליון דולר.

בנוסף ומעבר לכך, כמדינה הגדולה ביותר בחצי האי-ערב, החולשת על שטח עצום של יותר מ-2.1 מיליון קמ"ר שרובו מדברי, מיקומה של ערב הסעודית בטבורו של המזרח התיכון, השולט במידה רבה בדינמיקה המתחוללת בשוק האנרגיה העולמי כמו גם במפת היחסים עם מדינות ערב ומדינות המפרץ, מקנה לה עוצמה גיאופוליטית אדירה.

היא עומדת בראש ארגון GCC המאחד כלכלית וביטחונית את מדינות המפרץ והיא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, כשסין, רוסיה וארה"ב "מתחרות" זו בזו על היקף הייבוא ממנה. כל זאת, בזמן שכיצרנית הנפט השלישית בהיקפה בעולם (אחרי ארה"ב ורוסיה), סעודיה חולשת על רזרבות משמעותיות של הזהב השחור, היכולות לסייע בריסון עליית המחירים ולהשפיע על יציבות שוק הנפט העולמי.

יש א-סימטריה ביכולות, משאבים ועוצמות המדינות. איראן במצוקה כלכלית וחברתית וחווה טלטלות בצמרת המדינית והביטחונית. סעודיה מהמדינות היציבות, העשירות והחזקות במזה"ת ובעולם

עובדות חשובות אלה נושאות משמעויות והשלכות רבות. מפת האינטרסים הגיאופוליטיים, בעיקר בסוגיית שוק האנרגיה הגלובלי, מתעצבת כל העת וניצבת לנגד עיניהם של מקבלי החלטות רבים בעולם ובהם ראשי המשטר בטהרן ומנגד, הממשל בוושינגטון בהובלת ג'ו ביידן.

בתוך כך, הן לאיראן והן לארה"ב יש אינטרס חזק לחדש ולבסס את קשריהן עם סעודיה ובן סלמאן. זאת על אף מטעני העבר שכל אחת מהן נושאת כלפי הממלכה הסעודית והעומד בראשה.

אולם כאן המקום לחדד ולהבהיר:

• איראן נושאת עיניה לעבר סעודיה בעיקר בשל מצוקתה הכלכלית ומתוך אינטרס פוליטי-צבאי להעצים את יכולותיה הצבאיות-גרעיניות ומעמדה כמעצמה אזורית וכל שכן, כדי לבלום באמצעות סעודיה את התחזקותה של ישראל ואת היקף הקשרים וההסכמים הכלכליים-ביטחוניים שהיא מקיימת עם מדינות האזור.
• ארה"ב, לעומתה, בעלת עניין ואינטרסים שונים בתכלית. הממשל האמריקאי, המתמקד כיום בעיקר במזרח אסיה ובמתחולל במלחמה באירופה, נסוג מהמחויבות והנוכחות שלו במזרח התיכון כולו מאז 2011. בתוך כך, אין לו עניין ויכולת להגביר את מעורבותו באזור והוא מחפש דרכים, קשרים ובעיקר קואליציות אזוריות, שיסייעו לו לשמור על הסדר והיציבות באזור ולבלום את ההידרדרות הביטחונית ומרוץ הגרעין בהובלת איראן. זאת ועוד, ממשל ביידן פועל מתוך אינטרס לרסן את הזינוק החד שחל במחירי האנרגיה, כשבן סלמאן, הוא מי שמחזיק את המפתחות לכל אלה.

הן לאיראן והן לארה"ב יש אינטרס חזק לחדש ולבסס את קשריהן עם סעודיה ובן סלמאן. זאת על אף מטעני העבר שכל אחת מהן נושאת כלפי הממלכה הסעודית והעומד בראשה

אין ספק כי משולש היחסים המתקיים בין ערב הסעודית, ארצות הברית ואיראן, הינו מצב טעון ומורכב הטומן בחובו סיכונים והזדמנויות שונות.

בהתחשב בתמורות הגיאופוליטיות המתחוללות כיום בזירה הבינלאומית ובכלל זה, במזרח התיכון ובסעודיה, דווקא מוחמד בן סלמן, מנהיג נחוש, חריף ומהפכן הידוע גם באכזריות שאינה יודעת גבולות (רצח חשוקג'י), הוא מי שיכול להתאים את עצמו ול"גנג'ל" בין מצבים סבוכים ונסיבות מורכבות.

תוך שהוא משלב בין שמרנות חדשנות וקידמה, לצד תעוזה שאפתנות ועוצמות כלכליות אדירות, הוא היחיד שיכול במקביל הן להתקרב לאיראן, וזאת מעמדת עוצמה והובלה כלכלית בעיקר, במטרה לבלום את התפשטות השפעתה ההרסנית במזרח התיכון והן, לסייע לארה"ב לשמור על יציבות שוק האנרגיה העולמי ומחירי הנפט וכל שכן, על יציבות המזרח התיכון. ללא ספק, בן סלמאן הוא אחד השחקנים החשובים והמשפיעים ביותר הפועלים כיום בפוליטיקה העולמית.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.