פו הדוב, שהוא בכלל ויני הפו, דב מבולבל ומטומבל בלי טיפת שכל בראשו, השתחרר השבוע ממאסר ארוך ויצא לחופשי.
יחד אתו זכו בחירות מחודשת כמעט כל גיבורי "יער ת"ק הפרסאות", שהפך לימים ל"יער מאה העצים". יצא לחופשי המקום העגום של איה (שהוא קצת בוצי וגם עצוב). יצאו לחופשי ינשוף, קנגה, רו, ארנב וחזרזיר. ויצאו לחופשי גם ששת האורנים, שלידם הטמינו החברים את המלכודת לפילנפיל.
הזמן, כידוע, חולף בנעימים כשמבלים עם חברים. והנה, כמעט בלי שחשנו בדבר, חלפו 95 שנים מאז פרסם א"א מילן את הסיפור הראשון על פו הדוב ב-1926.
ומאחר שההגנה על זכויות יוצרים על פי החוק האמריקאי נמשכת בדיוק 95 שנים (ולא דקה אחת פחות!) הרי שב-1 בינואר 2022 פקעו המגבלות ופו הדוב – כנראה הדמות הבדיונית האהובה ביותר על ילדי העולם – יצא מבית הכלא המשפטי של תאגיד דיסני וחזר אל חיק המין האנושי. ואיתו השתחררו גם הציורים הנהדרים של ארנסט ה' שפרד.
"רגע-רגע, מה זה בכלל אומר שאני חופשי?", שאל פו בחשש.
הוא השתתק והרהר זמן מה בסוגיה המסובכת תוך שהוא מהמהם לעצמו "למה הדוב אוהב רק דבש? זה די מוזר, מצחיק ממש. וזום זום שם וזום זום כאן, לי זה לגמרי לא מובן".
"דובון טיפשון", צחק כריסטופר רובין (שהתבגר בינתיים, ואפילו סיים בהצטיינות דוקטורט במשפטים), "זה אומר שמעתה והלאה כל מי שמעוניין בכך יוכל להתעלם מההערה המפורסמת שפותחת כל ספר. מעתה מותר לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאכסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר, כל חלק שהוא מספרי א"א מילן".
"ומותר לכל מי שיחפוץ בכך לבדות לי עלילות חדשות?", הקשה פו.
"אכן כך", אישר כריסטופר רובין.
פו הדוב גלגל את החדשות המפחידות בראשו.
"אבוי לי", הוא אמר אחרי זמן מה, "הם ידביקו אותי בקורונה. אני מכיר אותם".
"אז תתחסן", הציע כריסטופר רובין בתבונה.
"נראה לך שאני אשתף פעולה עם הפאשיזם של התו הירוק?", אמר פו, "לעולם לא!"
(מתוך "הסגר הראשון של פו הדוב", טיוטה ראשונה של ספר בכתובים, הוצאה פרטית, 2022)
פקיעת זכויות היוצרים של פו הדוב היא כמובן חדשה משמחת, בעיקר אם אתם יצרנים של חולצות טריקו, צעצועי ילדים, או ספלים דקורטיביים, וגם אם אתם סופרים, קומיקסאים או קולנוענים.
אבל לפני שתסתגרו באפלולית הנעימה של חדר העבודה, האולפן או הסטודיו כדי לייצר מתנות יומולדת, לכתוב פרקים חדשים או לצלם סרט חדש על פו וחבריו, עליכם לדעת, כי הזכויות על הדמויות של א"א מילן והאיורים של שפרד אמנם פקעו, אבל הדמויות המצוירות של חברת דיסני עדיין מוגנות היטב.
הישמרו לנפשותיכם! חלילה לכם להסתבך עם עורכי הדין הנקמניים של תאגיד דיסני הדורסני. בשנה הבאה ימלאו 30 שנה לפסק הדין ההיסטורי של בית המשפט העליון בערעור בתיק "דודו גבע נגד וולט דיסני". השופטים שמגר, חשין ומלץ קבעו אז, כי הדמות הסאטירית "מובי דאק", שדודו גבע שילב ב"ספר הברווז" המופתי שלו, פגעה בזכויות היוצרים של חברת דיסני, בעלת הזכויות על דמותו של דונלד דאק.
השופטים דחו את טענותיהם של גבע ושל עורך דינו, אביגדור פלדמן, לפיהן דונלד דאק נהפך עם השנים לסמל תרבותי מוכר, שהוא חלק מחייו של כל בן תרבות, ולכן מותר להשתמש בו כחלק מסאטירה, ביקורת או פרודיה.
השופט מלץ הסביר בפסק דינו, שבמקרה הזה חופש הביטוי מרכין את ראשו מול עיקרון חזק יותר "שמעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיו אין פוגעים בקניינו של אדם". כלומר – חוקי זכויות היוצרים לא נועדו להגן על היוצרים או על היצירה, אלא על ההון והקניין.
ובמקרה של פו הדוב יש חתיכת קניין להגן עליו. חברת דיסני רכשה את הזכויות לספרים של פו הדוב מעיזבונו של א"א מילן ב-1961, והפכה את גיבורי יער מאה העצים לתעשיית ענק המגלגלת מיליארדים.
פו הדוב וחבריו הצטרפו עם השנים לצמרת הדמויות הרווחיות ביותר שבבעלות תאגיד הבידור האמריקאי. על פי ההערכות שונות, ב-60 השנים שחלפו מאז רכישת הזכויות, ההכנסות של דיסני מפו הדוב וחבריו היו כ-80 מיליארד דולר. כמעט כמו ההכנסות שמייצר מיקי מאוס.
והנה, בסוף השבוע האחרון זה נגמר.
כריסטופר רובין אמר: "עכשיו!". והוא אחז בכפות הקדמיות של פו. וארנב אחז בכריסטופר רובין, וכל החברים וקרובי המשפחה של ארנב אחזו בארנב, וכולם משכו ביחד…
ושעה ארוכה פו הדוב אמר רק "אאו!…"
ו"אוי!"
ואז, פתאום, הוא אמר "פק!" כאילו פקק נחלץ מבקבוק.
וכריסטופר רובין וארנב וכל החברים וקרובי המשפחה של ארנב נפלו לאחור, ראש למטה ורגליים למעלה…
ומעל כולם נחת פו הדוב – חופשי!
בניד ראש קל הוא הודה לחברים, והמשיך את הטיול ביער, מהמהם לעצמון בגאווה, אבל כריסטופר רובין המשיך להביט אחריו באהבה, ואמר לעצמו: "דובון טיפשון".
(מתוך "פו הדוב – הספר המלא", תרגום מאנגלית: אבירמה גולן, הוצאת "מחברות לספרות", 2004)
נניח שתבקשו לבדוק ביצירה החדשה שלכם, מה יקרה לגיבורי פו הדוב בעידן מי-טו. על פניו זו עשויה להישמע פרובוקציה מעניינת, אם כי מופרכת. הרי חלק מהקסם שמהלכים עלינו פו הדוב וחבריו נובע מכך, שהם חיים בעולם פשוט וילדותי. עולם שעוד אין בו אלימות, חמדנות ומיניות, וגם לא ניצול, החפצה והסגברה. עולם הרמוני ואוטופי, שבו כל אחד מתקבל באהבה, בלי להישפט בחומרה על חולשותיו, חרדותיו או מוזרויותיו.
פו הדוב הוא לא סלב יהיר כאסי עזר וגם לא טאלנט חרמן בגלי צה"ל. הוא לא הטיפוס שינפנף באיבר מינו סתם כך בפני זרים או יטריד חיילות במשמרת לילה. ובכל זאת, בעיירה טושין שבמרכז פולין, דחו לפני כמה שנים הצעה לקרוא לגן השעשועים המקומי על שם הדוב האהוב, בטענה שהוא אינו לובש מכנסיים ושזהותו המגדרית אינה ברורה.
"כל מי שמכיר את פו הדוב יודע שאין לו איבר מין", אמרה חברת מועצת העיר, בדיון שהתלהט ודלף לתקשורת. וחבר מועצה אחר הוסיף: "פו הוא חצי עירום, דבר שאינו ראוי לילדים".
גם לא תוכלו לטעון שלדמותו של טיגר, הנמר הנרקיסיסט והמרוכז בעצמו, יש את כל המאפיינים של דמות הדוש הגברי, כמו זו שמצטיירת בתחקירים הרבים שמתפרסמים לאחרונה. זאת מן הטעם הפשוט הבא: טיגר (דמות שיורם טהרלב שמת השבוע תרגם בשעתו לעברית כ"נמיר"), נוצרה על ידי א"א מילן רק ב-1928 ולפיכך הזכויות עליה עדיין מוגנות.
ולמרות שהעולם של יער מאה העצים הוא גם עולם נטול פוליטיקה ותככים, תגלו במהרה שאין באפשרותכם לחמוק גם מאחיזת החנק המצמיתה של אלה.
בסין אסור כבר שנים להזכיר את פו הדוב ותמונות שלו מצונזרות ברשתות החברתיות. זו צנזורה שהחלה, כנראה, בעקבות פוסטים ויראליים שהשוו ב-2013 בין צילום משותף של שי ג'ינפינג וברק אובמה לסצנה מוכרת של פו הדוב וטיגר. כעבור שנה היא הוחמרה, בעקבות פגישה של שי ג'ינפינג עם ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שהושווה על ידי גולשים לחמור העצוב איה.
ב-2015 מם שהשווה בין נשיא סין לפו הדוב בעקבות מצעד צבאי, היה לתמונה המצונזרת ביותר בסין. הצנזורה הגיעה לשיא ב-2018 כשממשלת סין אסרה על הקרנת הסרט "כריסטופר רובין" של דיסני.
העניין עלה שוב ממש לאחרונה, בעקבות היעלמותה המסתורית של הספורטאית המצליחה פנג שואיי. הטניסאית הסינית זוכת וימבלדון טענה שהיא הותקפה מינית על ידי אחד הפוליטיקאים החזקים בסין, סגן הנשיא לשעבר, זאנג גאולי. ואז היא פשוט נעלמה.
בעקבות המהומה והביקורת במערב, פרסמה פנג שואיי לפני כמה שבועות תמונות חדשות שלה, שמעידות כביכול שלא אונה לה כל רע, אבל הגולשים חדי העין הבחינו מיד, כי על השידה מאחוריה יש תמונה של פו הדוב, שכאמור אסורה לפרסום בסין. רבים ראו בכך ניסיון מתוחכם של הטניסאית לאותת לעולם, שהיא בכל זאת במצוקה.
"אתה מבין, פו", אמר כריסטופר רובין, "התמימות מתה. אין לאן לברוח. ועולם המבוגרים כל כך מבהיל".
"די מבהיל", חזרזיר אמר לעצמו, "להיות חיה-קטנה-מאוד מוקפת מים מכל עבר. כריסטופר רובין ופו יכולים להימלט בטיפוס על עצים, וקנגה יכולה להימלט בקפיצות ארוכות, ושפן יכול להימלט בחפירת מחילות, וינשוף יכול להימלט על ידי שיעוף לו, ואיה יכול להימלט על ידי ש – שינער בקולי קולות עד שיבואו להציל אותו, והנה אני מוקף מים מכל עבר, ואיני יכול לעשות כלום".
("פו הדוב", תרגום מאנגלית: דן מישר, הוצאת מחברות לספרות, 1988)
מחבר ספר זה, מר אלף אלף מילן, יליד ארץ אנגליה הנהו. את השירים חיבר למען בנו, כריסטופר רובין, בעודו ילד כמוכם.
כיוון שנשאו השירים חן בעיני מאוד, ביקשתי לשורר אותם באוזניכם בלשון שתהיה מובנה לכם. התרתי לי, אפוא, לשנות בתרגומי קמעא פה וקמעא שם את הנוף, המקומות והשמות שאינם ידועים לכם ואשר, בלא ספק, לא היו מעוררים בכם רגש מיוחד, ולהחליפם במקומות ובשמות ידועים לכם ואהובים עליכם.
דבר זה עשיתי מתוך הנחה, כי גם מר מילן עצמו היה נוהג לעשות כן, אילו ביקש לחבר את שיריו אלה לילדי ארץ ישראל. אולם אפעלפיכן רוצה אני לקוות, כי לא פגמתי במידה רבה ביופיים המקורי של השירים, וכי תמצאו בהם את כל אותם הצעצועים והמשחקים, הכישלונות והכיבושים, הסודות והגילויים, המשותפים לכם ולכל ילדי העולם.
(מתוך ההקדמה של יעקב אורלנד לספר "פעוטים היינו" של א"א מילן, ספר שיצא לאור לראשונה ב-1924 ובפואמה ה-38 שלו, דב-דובון, הופיעה לראשונה דמותו של פו הדוב. הוצאת מחברות לספרות, 1972)
![א"א מילן, כריסטופר רובין מילן וויני הפו, 1926 (צילום: Howard Coster, National Portrait Gallery)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/01/aamilne.jpg "א"א מילן, כריסטופר רובין מילן וויני הפו, 1926 (צילום: Howard Coster, National Portrait Gallery)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו