המלחמה באוקראינה היא רק קצה הקרחון של הכוחות האנטי דמוקרטיים בעולם, שדוחפים להחזיר את העולם לתקופות חשוכות מהמאה שעברה. התוקפנות של רוסיה כלפי אוקראינה היא המשך לתוקפנות שלה בעשורים האחרונים כלפי מדינות מזרח אירופה, שחוו עצמאות עם התפרקותה של ברית המועצות. אוקראינה היא רק נקודה קטנה בתהליך הזה. המטרה היא להחזיר את הגלגל אחורנית, לימים שלפני פירוק ברית המועצות, הווה אומר – השתלטות בכוח גם על מדינת שהן כיום חלק מברית נאט"ו.

התוקפנות הרוסית כלפי אוקראינה היא המשך לתוקפנותה כלפי מדינות מזרח אירופה, שחוו עצמאות עם התפרקות בריה"מ. אוקראינה היא רק נקודה בתהליך, שמטרתו החזרת הגלגל לטרום פירוק בריה"מ

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בראיה גלובלית, צריך לקחת בחשבון גם את סין שמביטה מהצד ולומדת את מערך הכוחות ואופן תגובת המערב. במידה ששאיפותיה של רוסיה יעלו בידה, זה יהיה האות לסין שהיא יכולה להשתלט בכוח על טייוואן ולהכפיף אותה למשטר המרכזי בסין כפי שהיא עשתה להונג קונג.

זה יביא לשינוי חריף במצב הגיאופוליטי העולמי, בו סין ורוסיה מכתיבות בתוקפנות את הסדר העולמי ומעמידות בסכנה את התרבות הדמוקרטית וחירות האדם, בדיוק כפי שקורה כיום הלכה למעשה במדינות אלו, בהן זכויות הפרט נרמסות ברגל גסה.

מנגד נמצאות שתי מדינות בעייתיות נוספות שנבנות מחולשת המערב – צפון קוריאה עם נשק גרעיני וטילים בליסטיים ארוכי טווח, ואירן שנמצאת על סף יכולת גרעינית ועם טילים בליסטיים ארוכי טווח.

התוקפנות של רוסיה כנגד אוקראינה לא נובעת מכך שרוסיה חוששת שהמערב יעמיד טילים אסטרטגיים באוקראינה שיאיימו על מוסקבה, החשש הוא מכך שהדמוקרטיה שהחלה באוקראינה תחלחל לרוסיה, דבר שכנראה רבים מאזרחי רוסיה מייחלים לו.

תוקפנותה של רוסיה אינה מתחילה ומסתיימת בתוקפנותה במזרח אירופה. היא פעלה ופועלת בתוקפנות חצופה להרס הדמוקרטיה בארה"ב ע"י התערבותה בבחירות שם על מנת למנות את הנשיא שיענה על האסטרטגיה שלה. בבחירות בין הילרי קלינטון לטראמפ, רשויות הביטחון בארה"ב ציינו שהייתה התערבות רוסית, ולכן יש מקום להניח שגם הייתה השפעה לא מבוטלת על בחירתו של טראמפ.

אם שאיפותיה של רוסיה יעלו בידה, זה יביא לשינוי חריף במצב הגיאופוליטי העולמי. סין ורוסיה יכתיבו בתוקפנות את הסדר העולמי ויסכנו את התרבות הדמוקרטית וחירות האדם

בין משבר הטילים בקובה לבין המאורעות שקדמו למלחמת העולם השנייה, המצב כיום דומה יותר להתחמשותה והתנהלותה התוקפנית של גרמניה בתהליך המקדים למלחמת העולם השנייה. יש מקום להניח כי לו המערב היה מתעורר בזמן ומגיב כפי שצריך בתחילת התהליך, מצב פתיחת המלחמה היה שונה לחלוטין ואולי המלחמה הייתה נמנעת. אבל הוויתורים המפליגים לתוקפן הובילו לקטסטרופה שיש ללמוד ממנה.

לכן, צריך להתייחס למלחמה כעת מול אוקראינה בראייה אסטרטגית עולמית. המערב חייב להתעורר. את תרדמת מדינות המערב כיום ניתן לראות כפרפרזה על ספרו של ג'ון קנדי: Why England slept, שנכתב כפרפרזה על ספרו של וינסטון צ'רצ'יל: While England slept, שעסקו בתרדמת מדינות אירופה בזמן שגרמניה התחילה להתחמש לקראת מלחמת העולם השנייה. אסור שהמצב הזה יחזור שנית!

זה נכון שיש הרתעה גרעינית הדדית וכל קונפליקט מזויין בין מדינות גרעיניות יכול להוביל לקטסטרופה עולמית, אבל למערב יש עסק עם בריונות תוקפנית, והתכופפות בפני בריונות תוקפנית יוצרת תיאבון גדל והולך אצל התוקפן.

פוטין לא יעצור בכיבוש אוקראינה, ברגע שזה יעלה בידו הוא ימשיך למדינות הבלטיות, לרומניה, לפולין, לגרמניה. לכן, כמו שכתב הסופר הרומאי וגטיוס: "הרוצה בשלום יכון למלחמה".

על מנת למנוע גלישה במדרון חלקלק מעבר לאוקראינה, המערב חייב כעת לדבר בקול אחד ולהפעיל מיידית על רוסיה את כל חבילת הסנקציות האפשריות, לתגבר את כוחותיו באופן רציני במזרח אירופה ובאירופה בכלל ולהראות שהוא מוכן להילחם. רק מצב כזה ירתיע את הרוסים ממחשבות להמשיך בתוקפנות.

התכופפות בפני בריונות מגדילה את תאבון התוקפן. פוטין לא יעצור בכיבוש אוקראינה. אם יצליח, ימשיך למדינות הבלטיות, לרומניה, פולין, גרמניה. לכן, כמו שכתב הסופר הרומאי וגטיוס: "הרוצה בשלום יכון למלחמה"

המלחמה של אוקראינה על חירותה בחירוף נפש ובגבורה, החל בנשיאה שמגלה מנהיגות ראויה לציון ועד אחרון הלוחמים והאזרחים, היא גם מלחמתו של המערב על שימור הדמוקרטיה בעולם. לכן, המערב צריך לסייע כעת לאוקראינה בציוד לחימה, בסיוע הומני ובסיוע מדיני ככל האפשר.

President Zalensky is everything Putin will never be.#RealLeadership pic.twitter.com/2Z0HN5bkXX

— Republicans against Trump (@RpsAgainstTrump) March 1, 2022

דיקטטורות אכן מתארגנות מהר למלחמות עקב מערכת קבלת החלטות קצרה ומהירה. לעומת זאת דמוקרטיות מתארגנות למלחמה לאט יותר, עקב תהליך קבלת ההחלטות המורכב יותר במשטר הדמוקרטי.

אך הדמוקרטיה מביאה לסולידריות חברתית גדולה, שהיא מכפיל כוח רציני מאוד במהלך מלחמה, הדורשת השקעות ענקיות וקורבנות רבים. ואכן ההיסטוריה במאה השנים האחרונות מראה לנו שהדמוקרטיות תמיד ניצחו במאבקים הגלובליים. מאידך, הדמוקרטיות המערביות, כפי שלמדנו ממלחמת העולם השנייה, חייבות להתחיל להתארגן מהר מאוד על מנת שמחיר הניצחון יהיה קטן ככל האפשר, דבר שלא קרה במלחמת העולם השנייה.

מדינת ישראל נמצאת כעת במצב רגיש במאבק הגלובלי העולמי הזה, בין היותנו חלק מהדמוקרטיה המערבית וקשרנו האסטרטגיים עם הגדולה בידידותנו ארה"ב ומדינות מערב אירופה, לבין מאבקנו בחזית הצפונית, בו כרגע רוסיה מהווה שחקן משמעותי מאוד. יתכן מצב בו המאבק הגלובלי בין רוסיה לארה"ב ומדינות מערב אירופה, יביא את רוסיה להשתמש במעמדה כיום בחזית הצפונית נגדנו. להגביל באופן רציני מאוד את יכולתו של צה"ל לפעול שם וגם לחזק את קשריה עם איראן, על מנת להשתמש בזה כקלף מיקוח נגד ארה"ב ומדינות המערב.

לא בטוח שמדינות מערב אירופה וארה"ב ירצו או יוכלו לוותר על האינטרסים שלהן על מנת לשחרר אותנו מלפיתת חנק רוסית כזו, אם תקרה, ואנחנו בטח לא רוצים להיכנס למלחמה מול הרוסים.

לא בטוח שמדינות מערב אירופה וארה"ב ירצו או יוכלו לוותר על האינטרסים שלהן על מנת לשחרר אותנו מלפיתת חנק רוסית כזו, אם תקרה, ואנחנו בטח לא רוצים להיכנס למלחמה מול הרוסים

זה יהיה מצב דומה למצב שהיה במשבר הטילים בקובה, בו רוסיה הכניסה את הטילים הגרעיניים לקובה כקלף מיקוח עם ארה"ב על הטילים הגרעיניים שלה בטורקיה. המשבר הסתיים רק בהסכמה הדדית, כאשר רוסיה הסירה את הטילים מקובה וארה"ב הסירה את הטילים מטורקיה. נקווה שקובעי המדיניות ומערכת הביטחון שלנו לוקחים זאת בחשבון.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.