המלחמה באוקראינה נמשכת עד כה כמעט כשבוע, וישנה אי-ודאות בכמה רמות. במישור האסטרטגי יש מי שטוענים שוולדימיר פוטין ריסק את הסדר העולמי הנוכחי, וחותר ליצור סדר חדש, שישרת את רוסיה. טענה זו מצטרפת לביקורת נוקבת על המערב על גישתו ההססנית ואף הרופסת, לנוכח הנחישות והעוצמה שמפגינה רוסיה, כלומר פוטין.

לעומת זאת יש מי שטוענים למעשה כמעט ההיפך. כלומר שפוטין ביצע שגיאה אדירה עליה רוסיה משלמת ביוקר, וכי המערב בראשות ארצות הברית מפגין עמידות, אחדות מסוימת ויעילות, בעיקר בשימוש בנשק כלכלי, כדי להלום קשות ברוסיה.

ישנה אי-ודאות לגבי הלחימה באוקראינה. במישור האסטרטגי יש הטוענים שפוטין ריסק את הסדר העולמי הנוכחי, וחותר לסדר חדש שישרת את רוסיה. ויש הטוענים את ההיפך, שפוטין ביצע שגיאה אדירה

מה שהכי ברור, ובוודאי הכי חשוב, הוא הצורך העליון למנוע עימות אלים בין נאט"ו לרוסיה, ולו בגלל הסכנה האיומה שלחימה כזו תסלים לעימות גרעיני. במקרה הכי גרוע עלול להיות אף עימות גרעיני כולל, תוך ירי מאסיבי של נשק גרעיני רב–עוצמה על שורה של יעדים ברוסיה, אירופה וארצות הברית.

קטסטרופה מחרידה כזו עלולה להוביל לעשרות אם לא מאות מיליוני הרוגים ונזק חסר תקדים לכלכלה ולחברה ברחבי העולם. ברור לגמרי כי על נאט"ו ורוסיה לעשות מאמץ עליון כדי להימנע מכך. אין מטרה חשובה מכך לשני הצדדים ולאנושות כולה. גם אם הסבירות לאסון נוראי כזו נראית נמוכה למדי היא עדיין עלולה להתרחש. אי הוודאות בסוגיה זו היא אפוא המסוכנת מכולם.

במישור הצבאי יש מי שקראו למעורבות גוברת של נאט"ו, כמו אכיפת אזור אסור לטיסה. רעיון מסוכן זה נדחה על הסף, ובצדק רב. זה למעשה הכרזת מלחמה על רוסיה, ומכך כאמור יש להימנע.

אמנם ברוסיה יש מי שרואים בצעדים כלכליים חריפים נגדם כסוג של מלחמה, ויתכן שהיה בכך כדי לתרום להחלטת פוטין להעלות כוננות בקרב היחידות הרוסיות שמפעילות נשק גרעיני. אבל רק אם רוסיה תהיה נואשת וחסרת היגיון, היא תשתמש בנשק גרעיני נגד המערב בתגובה למהלכים כלכליים נגדה.

לגבי הלחימה באוקראינה ישנה אי-ודאות, האם הדשדוש המסוים בהתקדמות הרוסית נובע מהצלחות של הצבא האוקראיני או ממחדלים של הצבא הרוסי. זה שילוב בין השניים. בינתיים נראה כי צבא אוקראינה מצליח להחזיק מעמד, ולסכל את המאמץ הרוסי למוטט את הממשל והצבא האוקראיני. אבל ברור כי לרוסיה יש די עוצמה צבאית כדי להביסם כליל. זה רק שאלה של כמה רוסיה מוכנה להשקיע כדי להכריע את אוקראינה, ובאיזה מחיר, לרוסיה ולאוקראינה.

במישור הצבאי יש מי שקראו למעורבות גוברת של נאט"ו, כמו אכיפת אזור אסור לטיסה. רעיון מסוכן זה נדחה על הסף, ובצדק רב. זה למעשה הכרזת מלחמה על רוסיה, ומכך יש להימנע

פוטין שאף למלחמה מהירה ובמחיר נמוך, כולל לאוכלוסייה האוקראינית, על מנת לצמצם ביקורת עליו, בעולם וגם מבית. למרות אחיזתו האיתנה בשלטון, פוטין עשוי לחשוש מביקורת מבית אם הוא יפגע קשות באוכלוסייה אוקראינית, שיש לרבים ממנה מכנה משותף לא מבוטל עם האוכלוסייה הרוסית. אבל העיכובים בשדה הקרב, והחשש שרוסיה נראית מובסת, דוחקים בפוטין להאיץ בצבאו לנצח בהקדם האפשרי. גישה כזו עלולה לעלות במחיר גבוה לשני הצדדים.

הנשיא האוקראיני, וולודימיר זלנסקי, זוכה להערכה ואף להערצה בעיני רבים לאור מנהיגותו. הוא נשאר בארצו, למרות הסכנה שנשקפת לו אישית, ובכך הוא מעניק השראה לבני עמו להלחם.

מצד שני, נמתחה עליו ביקורת שהוא לא הכין כיאות את צבאו ללחימה והעדיף להשקיע בתשתית אזרחית. הוא גם נבחר להיות נשיא בגיל צעיר למדי, 41, בלי שצבר לפני כן כל ניסיון ממשלתי או ציבורי כלשהו. חסרון מהותי זה הוא בעוכרי אוקראינה. הוא מנסה כמיטב יכולתו לתמרן בין אילוצים שונים, במציאות קשה וכאמור אפופת אי-ודאות.

ישנם דיווחים שונים משדה הקרב, המגיעים באמצעים שונים, כדיווחי תקשורת, אזרחים וכדומה. מדינות בעלות יכולת מודיעינית מתקדמת, ובוודאי ארצות הברית, אוספות הרבה יותר מידע הודות לאמצעים המשוכללים שיש לקהילות המודיעין שלהן. מכאן שהממשל האמריקאי יודע טוב יותר מהציבור מה היקף ההצלחה והפריסה הרוסית בתוך אוקראינה. זה מסייע לקבל את ההחלטות הנכונות למשל לגבי ההתקדמות הרוסית, וגם לגבי כושרו של הצבא הרוסי, ומכאן כיצד יש להגיב.

ישראל מנסה לא להזדהות עם אף צד. ישראל לא רוצה לסכן את יחסיה עם רוסיה בגלל אינטרסים שונים, כמו הרצון להמשיך בתיאום בין ישראל לרוסיה, המסייע לישראל להפציץ מטרות איראניות בסוריה. ישראל גם כמובן לא רוצה לקומם עליה את המערב בכלל ואת ארצות הברית בפרט. ישנו לחץ על ישראל, משני הצדדים, לנקוט בעמדה לטובתם.

ישראל מנסה לא להזדהות עם אף צד. היא לא רוצה לסכן את יחסיה עם רוסיה בגלל אינטרסים שונים, וכמובן לא רוצה לקומם עליה את המערב בכלל ואת ארה"ב בפרט

אמנם לישראל אין משקל בינלאומי רב, אבל עדיין רוסיה זקוקה לכל עזרה שהיא מסוגלת להשיג, לאור הבידוד היחסי שלה. ארצות הברית שואפת להשיג תמיכה בינלאומית רחבה ככל הניתן ודורשת מישראל, לאור הקשרים החזקים ואף התלות המסוימת של ישראל בארצות הברית, לעזור לאחרונה נגד רוסיה. מבחינת ישראל עדיף שאי הוודאות ובעיקר המלחמה תסתיים בהקדם, מה שעשוי להקל את הלחץ בו נתונה ישראל.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo