האם מדיניות החוץ הישראלית עלתה מדרגה?

ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסיום פגישתם בסוצ'י, רוסיה. 22 באוקטובר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
קובי גדעון/לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסיום פגישתם בסוצ'י, רוסיה. 22 באוקטובר 2021

הפלישה הרוסית לאוקראינה הפתיעה את ישראל, ומאז תחילתה ישראל מתמרנת בין שני הצדדים, על מנת לשמור, בראייתה, על האינטרסים החיוניים שלה. על פני הדברים ההחלטה הייתה צריכה להיות ברורה מאליה: גינוי ברור של התוקפנות הרוסית והתייצבות עם המחנה המערבי והדמוקרטי, אליו היא שייכת. אולם התמונה מורכבת יותר וחשוב להבין מדוע ישראל החליטה שאיננה יכולה לעשות כן (לפחות לפי שעה).

ישראל מתמרנת בין הצדדים כדי לשמור על האינטרסים החיוניים שלה. על פניו, ההחלטה צריכה להיות ברורה: גינוי ברור של התוקפנות הרוסית והתייצבות עם המחנה המערבי והדמוקרטי, אך התמונה מורכבת יותר

ניתן להצביע על שלש נקודות עיקריות:

1

רוסיה הגבירה בשנים האחרונות את מעורבותה במזרח-התיכון, ובראש ובראשונה בסוריה. מאז התערבותה הישירה, שנועדה להציל את משטר אסד, היא הפכה להיות הגורם הדומיננטי ביותר בסוריה, כמובן לצד איראן. האינטרס הישראלי הברור למנוע התבססות איראנית נרחבת בסוריה, כמו גם העברת נשק מתקדם לחזבאללה בלבנון, חייב פעילות התקפית בזירה הסורית.

לנוכח הדומיננטיות הרוסית, הוקם מנגנון תאום מול מוסקבה, שפועל באופן אפקטיבי מזה מספר שנים, ושנועד להבטיח את מרחבי התמרון של שני הצדדים. חשוב לזכור, כי בבסיס התאום הישראלי–רוסי קיים מפגש אינטרסים, אמנם לא זהה, שתכליתו בשורה התחתונה בלימת ההשפעה האיראנית בסוריה בטווח הזמן המתקדם.

2

ארצות-הברית שינתה בשנים האחרונות, עוד בימיו של ממשל אובמה, את סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלה. הפניה מזרחה, לעבר אסיה בכלל וסין בפרט, מהווה את אבן הראשה של המדיניות האמריקאית בזירה הבינלאומית. מעורבותה במזרח-התיכון פחתה.

ארה"ב שינתה, עוד בימי אובמה, את סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלה. הפניה מזרחה, לאסיה בכלל וסין בפרט, מהווה את אבן הראשה של מדיניותה בזירה הבינלאומית. מעורבותה במזה"ת פחתה

חשוב יותר: בעלות בריתה באזור חוות את השינוי במדיניות האמריקאית בחשש ובחוסר נחת. סימני השאלה לגבי מידת מחויבותה של וושינגטון להתייצב לצידן, בין אם מדויקים ונכונים אם לאו, התעצמו.

הדברים אמורים בעיקר ביחס למדינות המפרץ, ודי ברור שאלו תרמו תרומה ניכרת להסכמי אברהם. אולם גם בירושלים לא רווים נחת מן הפחת באיכות הקשב האמריקאי לאזור.

הזירה הסורית מהווה נייר לקמוס מרתק, בה המעורבות האמריקאית בעיצוב שדה המערכה פחתה באופן משמעותי. זה הוביל, כאמור, להכרח בתאום הדוק עם מוסקבה, ול"נינוחות רבה יותר" בדו שיח אתה. החתירה הברורה של ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן לא הוסיפה נחת, בלשון המעטה, בירושלים ובמפרץ.

3

הבטחון העצמי ביחס למרחב התמרון המדיני של ישראל השתפר לאין ערוך בשנים האחרונות. השלכותיו של האביב הערבי על כל השחקנים באזור; שיתוף הפעולה האזורי באגן המזרחי של הים-התיכון; וכאמור הסכמי אברהם, הן מול מדינות המפרץ והן עם מרוקו ו(במידה שונה) סודאן, הגבירו את הבטחון העצמי של ישראל, ושיפרו כמעט ללא הכר את היכולת לתמרן בין שחקנים שונים.

הזירה הסורית מהווה נייר לקמוס מרתק, בה המעורבות האמריקאית בעיצוב שדה המערכה פחתה משמעותית והובילה להכרח בתאום הדוק עם מוסקבה. חתירת ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן לא הוסיפה נחת

תיטיב להעיד על כך, כדוגמא מאלפת, מערכת היחסים עם קטר. למרות העובדה, שמדובר ביריבה בולטת של בעלות בריתה החדשות של ישראל במפרץ, ובדגש על סעודיה, שתי המדינות הצליחו לאתר מפגש אינטרסים אד-הוק מול שלטון החמאס ברצועת עזה. התמיכה הפיננסית, שמעניקה קטר לחמאס, שמשרתת את האינטרס הישראלי, לא פגעה במערכת היחסים ההדוקה (והמתהדקת) עם מצרים ומדינות המפרץ.

אף הניסיון המחודש לחמם את היחסים עם טורקיה נחווה בישראל, ובמידה לא מבוטלת של צדק, כמתקיים מנקודת עוצמה שלה.

*  *  *

הפלישה הרוסית לאוקראינה מתרחשת על רקע ההתפתחויות הללו. אין תמה על כן, שישראל חשה כי יש ביכולתה, וכאמור באורח שמשרת את האינטרסים שלה, לתמרן בין הקוטב הרוסי לזה האוקראיני, המערבי.

ראוי להדגיש שוב: מדובר בהבנה, כי שימורה של קרבה, אמנם ביקורתית במידה מסוימת, עם מוסקבה משרת את האינטרס הישראלי, וחשוב מכך, יש ביכולתה של ישראל לעשות כן. על רקע זה יש לראות את ניסיון התיווך הישראלי, כפי שבא לידי ביטוי בביקורו של רה"מ בנט במוסקבה, והמשך המגעים עם כל הצדדים. לא ברור אם ישראל סבורה שאכן יש ביכולתה לתווך, אולם התחושה בירושלים הינה, שזה משרת את "תכלית התמרון", כמתואר לעיל.

מדובר בהבנה כי שימור קרבה, אמנם ביקורתית במידה מסוימת, עם מוסקבה, משרת את האינטרס הישראלי, וחשוב מכך, יש ביכולתה של ישראל לעשות כן. על רקע זה יש לראות את ניסיון התיווך הישראלי

השאלות שעומדות על הפרק בהקשר זה מרכזיות וחשובות ביותר:

  • האם מדיניות החוץ הישראלית אכן "עלתה מדרגה" בשנים האחרונות באופן שמאפשר לה כושר תמרון משופר.
  • ומעבר לכך: האם ישראל מתרגמת את מעמדה כ"מעצמה אזורית" למדיניות פרו-אקטיבית יותר מול סכסוכים אחרים בזירה האזורית והבינלאומית.

נראה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית. ישראל מצליחה בשנים האחרונות לנהוג בתבונה ולנצל לחיוב את מערכות היחסים שטוותה, באופן שמשרת את האינטרסים שלה וכאמור את מרחב התמרון.

התשובה לשאלה השנייה מורכבת ומאתגרת הרבה יותר. מדיניות החוץ הישראלית מתאפיינת, למעשה מאז קום המדינה, במגננה מול איומים ואתגרים הניצבים לפתחה. ישראל "התמחתה" יותר בסיכולם של איומים, באמצעים מדיניים וצבאיים, ובבלימתן של יוזמות מדיניות בינלאומיות שחששה מהן.

המלחמה באוקראינה מציבה בפני ישראל אתגר שונה במהותו ובעוצמתו. יכולת התמרון נותרה חיונית ורלוונטית, אולם בעיקרו של דבר מדובר כעת בהתגוששות ב"ליגת המעצמות" שמאיימת על הסדר העולמי, כפי שהתגבש לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעקבות התפרקותה של ברית-המועצות.

מדובר בעימות מולו ישראל צריכה לנהוג אמנם באופן זהיר ומושכל, אולם בה בעת בהיר וצלול. במילים אחרות, ישראל שוגה כאשר היא מבלבלת בין כושר תמרון משופר (וכאמור, לאין ערוך), לבין יכולתה ועוצמתה הדיפלומטיות בעת שהיא מנסה להתמקם (שלא לומר, לתווך) בין שני קטבים מעצמתיים.

אוקראינה, חשוב לזכור, "מייצגת" במלחמה זו את המערב, ולא את המדינה האוקראינית גרידא, על אף שמדובר כמובן בטרגדיה למדינה ולעם האוקראינים. חיזוק מעמדה האזורי של ישראל, ובמידה מסוימת גם הבינלאומי, עלול לבלבל.

חיוני מאד להבחין בין יכולת תמרון משופרת ובטחון עצמי גובר, שני אלמנטים חשובים ביותר במישור המדיני-אסטרטגי, לבין יכולת אמיתית לתווך בסכסוך בין שני צדדים, ולפסוח על שתי הסעיפים, ולא כל שכן כאשר מדובר למעשה בניסיון לעצב סדר עולמי חדש.

חיוני מאד להבחין בין יכולת תמרון משופרת ובטחון עצמי גובר של ישראל, שני אלמנטים חשובים ביותר במישור המדיני-אסטרטגי, לבין יכולת אמיתית לתווך בסכסוך בין שני קטבים מעצמתיים

המלחמה באוקראינה מחדדת, למי שצריך חידוד מעין זה, את מקומה של ישראל במחנה המערבי-דמוקרטי. גם במוסקבה מבינים את זה. האינטרס הלאומי-אסטרטגי של ישראל מחייב להבהיר את מה שברור לכולם, ובמהרה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 938 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 7 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההנחה כאילו אפשר לכבות ולהדליק את הכלכלה שוב ושוב מבלי שזה יגרום למשבר כלכלי, הומצאה על ידי נתניהו ● במקום לנהל סיכונים בקורונה, נתניהו בחר כראש הממשלה לפזר כספים ולסגור את המשק בלי חשבון ● עכשיו הוא טוען שהוא האיש הנכון לתקן את המחדל הזה של עצמו, כשהוא מגובה בפרופ' הכלכלי למשימות מיוחדות שמתיימר לעקם את חוקי הכלכלה לפי צרכיו של הבוס ● פרשנות

עוד 771 מילים

חמאס מנסה לחבל בפעילות המוסד בטורקיה

חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.

תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.

חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה

הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.

על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.

הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.

טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.

את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.

על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.

טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא

ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.

ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה

בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.

השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".

לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.

ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.

ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד

באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.

אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.

הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.

המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.

המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה

גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.

המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים

מאיפה הכסף? המפלגות הערביות ממעטות לקחת הלוואות ותרומות

בדיקת זמן ישראל לחד"ש יש נכסים רבים, בית דפוס ומזכ"ל שמתגאה: "אני, הסוציאליסט, יכול ללמד את הקפיטליסטים לנהל את הביזנס" ● רע"ם מקבלת סיוע נדיב מהתנועה האסלאמית – ולשתי המפלגות יש מערך של קרובי משפחה שמתנדבים ללא תשלום ● ח"כ טיבי נעזר במפלגות אחרות ● ועדיין לא ברור איך בל"ד, שמנהיגיה הורשעו בעבר בקבלת תרומות לא חוקיות, שורדת ● הכסף שמאחורי הבחירות, כתבה שנייה

עוד 2,442 מילים

דיווח: גורם המקורב לבן סלמאן אומר שנשקלת אפשרות למפגש עם נציג ישראלי בביקור ביידן

ירושלים חתמה על הסכם לשיתוף מידע עם וושינגטון הברית לגבי פשיעה חמורה - בכך סיימה ישראל לחתום על כל ההסכמים הדרושים כדי לאפשר מתן פטור מוויזה לישראלים המבקרים בארצות הברית ● דיווח: מסתמן שנתניהו ישריין את גל הירש ברשימת הליכוד לכנסת ● לפיד שוחח עם שר החוץ האמריקאי בלינקן, שבירך אותו על כניסתו לתפקיד ראש הממשלה

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

יאיר גולן הכריז אתמול על התמודדותו על ראשות מרצ, עיסאווי פריג' הודיע על פרישתו - ונדמה שרבים מחכים לזהבה גלאון שתחזור להוביל את המפלגה ● זה לא יקרה ● "זה לא עולה על דעתי", אמרה אתמול לזמן ישראל, "החיים שלי יפים" ● גם האיחוד עם העבודה לא באופק ● לחברי המפלגה נותר להתמודד עם העדרו של מועמד מהחברה הערבית, ועם הדילמות סביב דמותו של גולן ● פרשנות

עוד 830 מילים ו-2 תגובות

בשם הגזע היהודי העליון נמנע מנשים וילדים בישראל פתרון מציל חיים

כשפורסמה אמנת איסטנבול ב-2014, ראו בה בעולם המערבי תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי, שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית ולהעבירה מהעולם.

בעולם המערבי ראו באמנת איסטנבול תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית

הוחלט שם כי אלימות כלפי ילדים, שהיו מי שנתנו לה פירוש של פעילות חינוכית, תוכר האלימות לכל דבר. לא תהיה האשמת הקורבן. לא יאמרו עוד לאשה שמגיעה לאחר שנים בהן סבלה מנחת זרועו, סכינו, נעלו של בן זוגה "הגעת מאוחר מדי", או "למה שתקת עד עכשיו".

הוחלט שם כי שוטרים, עובדים סוציאליים, כמו גם שופטים – יעברו הכשרות לזהות קורבנות התעללות.

כשהאיחוד האירופאי העביר את האמנה לממשלת ישראל לחתימה נראה היה בתחילה שלא תהיה בעיה של ממש מצדה לחתום עליה. אלא שבעקבות גלי ההגירה של העובדים הזרים לצד גלי ההגירה של הנמלטים מאוקראינה בשנתיים האחרונות, ההליך ניבלם בחריקה צורמת.

המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים מספר 60 ו-61 בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה.

עוד נקבע כי אין להחזיר לארצות מוצאן נשים, אשר קיים לגביהן חשש כי יסבלו מאלימות מגדרית.

אנשי משרד המשפטים שלנו ניסו לעגל פינות ולומר שניתן יהיה להגיש פרשנות משלנו לסעיף הזה. ברשות ההגירה הזכירו כי גם פולין, לאחר שחתמה על האמנה והצטרפה אליה, הגישה פרשנות משלה לסעיפים, אך משפרשנות זו נדחתה היא נותרה מחוייבת לכל הסעיפים באמנה.

הליך החתימה על האמנה בישראל ניבלם בחריקה צורמת. המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים 60 ו-61, בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה

בימים אלה, בהם הנמלטים מאוקראינה מתדפקים גם על דלתותיהן של מדינות רבות, הועלה שוב החשש שמא נוצף במיליוני פליטים. ישראל כבר חתומה על אמנת הפליטים משנת 1956 ומחוייבת לפעול לפיה, אך אמנת איסטנבול הוסיפה כי המדינות החתומות צריכות להבטיח כי אלימות מגדרית תוכר כעילת רדיפה לפי אמנת הפליטים אף על פי שאינה מנויה בה במפורש.  

אבל עד כמה החשש הזה שמא מדינת היהודים תתמלא בגויים צריך באמת לכוון את מדיניות הממשלה גם בנושא ההגירה, ועוד יותר באשר לסעיפים האחרים של האמנה?

מדינות אירופיות רבות חתמו על האמנה ולא "הוצפו במהגרות" פתאום, אך מדי שנה נמנות בישראל כמאתיים אלף נשים מוכות שהאמנה הזו אמורה הייתה להגן עליהן. מדי שנה נרצחות יותר מעשרים נשים ע"י בעליהן. גם עליהן האמנה אמורה הייתה להגן.

עשרות אלפי ילדים בישראל מוכים. מספר התינוקות שנולדים למציאות אלימה ומוגדרים כילדים בסיכון נאמד ב-2500 בשנה. גם הם היו אמורים לקבל תשובה בעקבות החתימה על אמנת איסטנבול. בשם הגזע היהודי העליון אנחנו מונעים מילדינו ומהנשים הישראליות פתרון מציל חיים.

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי".

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי"

מאז הקורונה גדל מספר מקרי האלימות במשפחה ב-300 אחוזים.
זה לא טרור חברתי. זה טרור של דם, כאב וייסורים.
ראש הממשלה יאיר לפיד – אני בטוחה שלא תעמוד מנגד!

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 514 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איומי סרק תרחיש הדחתה של היועמ"שית אינו אפשרי

ח"כים מהליכוד הצהירו חד-משמעית כי יפעלו להחלפתה של בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה אם יחזרו לשלטון אחרי הבחירות הקרובות ● אלא שאלו איומי סרק: ממשלה אינה יכולה להדיח סתם כך את היועמ"ש ● ישנה פרוצדורה ועילות ספציפיות שרק בהתקיים אחת מהן ניתן להדיח את בהרב-מיארה - ויש משוכות משפטיות שהליכוד פשוט לא יצליח לעבור גם אם ישנה את הכללים ● פרשנות

עוד 1,015 מילים ו-1 תגובות

אילוף העיר הסוררת

עיר ואוּם בישראלמזה כעשור וחצי פועל באום אל-פחם תיאטרון בהובלת שחקן, מחזאי ומנהל בני המקום ● המשותף לשלושתם: רצון עז להשקיע בעתידה של אום אל-פחם והמלחמה העיקשת בהדתה שעוברת העיר מזה שני עשורים בחסות התנועה האסלאמית ● בריאיון לזמן ישראל הם מספרים על המאבק התרבותי והרצון להשתלב במדינה ● השחקן קמראן קמראן: "כמו שיש ניצולי שואה, אני ניצול התנועה האסלאמית" ● כתבה שישית בסדרה

עוד 4,543 מילים

שקד: ביחד אפשר להקים ממשלה רחבה שעוסקת בעשייה

לפני שבוע: צה"ל יירט כטב"ם נוסף של חיזבאללה בדרך לכריש ● דיווח סורי: ישראל תקפה בקוניטרה - חייל נהרג ● הדס קליין העידה: לפיד סרב לקבל פרחים ממילצ׳ן כי זו מתנה ● סיפרה גם כי בנימין נתניהו אמר למילצ׳ן בהתייחס לשרה - "תנו לה מה שהיא מבקשת. זה מותר" ● יאיר גולן הודיע שיתמודד על ראשות מרצ ● עשרות אומנים פנו לטרופר על רקע ביטול הצגה בב״ש

עוד 33 עדכונים

לפעמים חלומות מתגשמים

יאיר לפיד לא יכול היה לבקש לעצמו יעד ידידותי יותר מפריז לביקורו המדיני הראשון כראש ממשלה ● חברתו השגרירה יעל גרמן קיבלה את פניו בקול רועד ודמעות נרגשות ● חברו נשיא צרפת עמנואל מקרון חיבק את לפיד בחום ● לפיד נהנה מכל רגע ● אחרי שעות ספורות בעננים, לפיד נחת בחזרה למציאות של בחירות, יוקר המחיה והדרמות האזוריות ● שלום ירושלמי מדווח מפמליית ראש הממשלה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היו מנהיגים שהביאו למהפכים - אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית - זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה... המשך קריאה

היו מנהיגים שהביאו למהפכים – אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית – זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה עד עתה ייתהפך וכללים חדשים לחלוטין ייווצרו – דגש על 'ואהבת לרעך כמוך' עולמי, כלכלה עולמית המושתתת על רצון טוב למען שיוויון כללי/כלכלי מוחלט בין כל בני האדם באנושות ללא הבדלי תפקיד, מעמד או כל גורם כלשהו (משמעות הכסף תהפוך לאחרת לחלוטין). והכי חשוב: המחשבה! הכל קשור במחשבה – כנראה שהתדר החדש יהיה של מחשבה שמפרגנת לשיתופיות והרמוניה. אולי, אולי, הלוואי

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית ... המשך קריאה

הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית כנגד ביידן והאדון נתניהו עושה העתק הדבק לזירה המקומית

עוד 1,034 מילים ו-2 תגובות

ריאיון הללויה עם השיר

לשיר האייקוני של לאונרד כהן "הללויה" נכתבו בשלב מסוים 180 בתים שונים ● סרט תיעודי חדש, "הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר", עושה את מה שמעט מאוד סרטים עשו בעבר – ובוחן את חייו של האומן על רקע שיר אחד בלבד ● יוצרי הסרט אומרים לזמן ישראל: "פחדנו שסרט על שיר יהיה משעמם, ואז ראינו את לאונרד כהן באוקלנד"

עוד 1,912 מילים ו-1 תגובות

אם לא תיכנע לכיל, ישראל יכולה להציל את ים המלח

תחקיר זמן ישראל בזמן שהפוליטיקה המזרח־תיכונית מונעת להזרים יותר מים מהכינרת להחייאת ים המלח, הארגונים הירוקים מקווים שתום זיכיון כיל יאפשר להגן על מה שנותר מהאגם, להאט את העלמותו ולמנוע את המשך הכרייה ● אולם, יש כאלה שחושבים שכבר מאוחר מדי: "צר לי לומר את זה, אני לא רואה שום תקווה עבור ים המלח"

עוד 3,015 מילים

עונת הפריימריז יוצאת לדרך

את החודש הקרוב יבלו כמחצית מהמפלגות הקיימות בפריימריז לרשימה לכנסת - וכמה גם לראשות המפלגה ● הליכוד מושכת את מרב תשומת הלב, אבל גם במפלגות הקטנות מימין ומשמאל יש פוטנציאל לדרמות והפתעות ● ומה שבטוח: הפעם התקשורת לא תתעלם מהבחירות שיתקיימו ברע"ם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 909 מילים ו-2 תגובות

השר פריג׳ פורש וקורא להורוביץ להתפטר מהנהגת המפלגה

פריג׳ טוען שהורוביץ ״כשל במבחן המנהיגות״ ● הורוביץ בתגובה: מרצ בהנהגתי הגיעה להישג גדול ● הנדל קורא לאיחוד בימין ● לפיד לעמנואל מקרון: על העולם להגיב לאיראן ● גנץ חשף תמונות לווין המעידות על נוכחות איראנית חריגה ורציפה בים האדום ● יובל שטייניץ פרש מהחיים הפוליטיים ● הדס קליין העידה בתיק 1000: אי אפשר היה לבוא לבלפור בידיים ריקות

עוד 44 עדכונים

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

עוד 1,638 מילים

בפסק הדין שניתן ביום ראשון בבג"ץ, פסלו השופטים את החלטת שרת הפנים לסגור את שערי ישראל בפני פליטים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה, למעט מכסה מצומצמת של אשרות ● מעבר לעובדה ששקד הפרה אמנה שישראל חתומה עליה מ-2010, השופטים הצביעו על העובדה ששרת הפנים קיבלה החלטות ללא פיקוח הכנסת ותוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ● פרשנות

עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה