ישראל, ירדן והר הבית - רטוריקה חריפה אך אינטרסים משותפים עמוקים

הנשיא יצחק הרצוג ומלך ירדן עבדאללה בעמאן, 30 במרץ 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)
חיים צח, לע"מ
הנשיא יצחק הרצוג ומלך ירדן עבדאללה בעמאן, 30 במרץ 2022

העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים.

אמירתו של רה"מ הירדני, בישאר אלחסוואנה, במהלך ישיבת הפרלמנט הירדני, לפיה "אצדיע לכל פלסטיני ולכל פקיד במשרדי הווקף הפלסטיני, שישליך אבנים לעבר הציונים" נענתה בגינוי מתבקש מצד ישראל, ובביקורת חריפה למדי מפי רה"מ בנט.

העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים

במקביל, שר החוץ הירדני זימן את הממונה בשגרירות הישראלית בעמאן לשיחה, בה העביר מסר חריף בדבר חוסר שביעות הרצון והדאגה הירדנית מן המתרחש בירושלים. המלך עבדאללה, שעבר ניתוח בגרמניה, קיים מרתון של שיחות טלפון עם שורה של מנהיגים באזור ומחוצה לו על מנת להביע את דאגתו מ"הפרובוקציות הישראליות", וכמובן להיראות כמי שפועל ללא לאות להרגעת המצב.

אולם מבחינות רבות מדובר במהלכים מתבקשים וצפויים, ששני הצדדים מבינים את נחיצותם והכורח בנקיטה בהם. מאליו ברור, שהדאגה בשני הצדדים מפני הסלמה בשטח אמיתית, וניכרת הבנה (דיסקרטית) ביחס לזהותם של הגורמים המסיתים, משני הצדדים, הפלסטיני והישראלי.

ירדן מגלה רגישות רבה ודאגה עמוקה לכל מה שקורה בירושלים ובמקומות הקדושים משלושה גורמים עיקריים:

1. תפקידה המיוחד ביחס למקומות הקדושים בירושלים

זה נקבע, כידוע, בהסכם השלום בין שתי המדינות מ–1994, בו נקבע:

"ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על הסכם הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלו".

למרות זאת, יכולתה של ירדן להשפיע באופן ממשי על המתרחש בשטח מוגבלת ומורכבת, הן מול הרש"פ והן מול שחקנים נוספים כחמאס וגורמים רדיקליים ערבים-ישראלים.

למרות מעמדה המיוחד של ירדן במקומות הקדושים בירושלים, יכולתה להשפיע על המתרחש בשטח מוגבלת, מול הרש"פ ומול שחקנים נוספים כחמאס וגורמים רדיקליים ערבים-ישראלים

ירדן, חיוני להבהיר, חוששת משחיקה במעמדה המיוחד מול שחקנים כסעודיה, ובמיוחד זו של יורש העצר מחמד בן-סלמאן, על רקע הסכמי אברהם וחימום היחסים בין ישראל ומדינות במפרץ. גם מרוקו, שמלכה מכהן כיו"ר ועדת ירושלים למקומות הקדושים, "נושפת בעורפה" מבחינות מסוימות.

2. מערכת היחסים הרגישה והמורכבת בין ירדן והפלסטינים

אין צורך להכביר מילים על המשקל העצום של הזירה הפלסטינית על ירדן, מבית ומחוץ. אין תמה, שבשנים האחרונות המדינה הערבית היחידה, ששבה ומביעה דאגה מהיעדר שיג ושיח מדיני בין ישראל והרש"פ, ומהתרחקותו של חזון שתי המדינות, הינה זו ששוכנת מעבר לנהר הירדן, בצידו המזרחי. יש לכך השלכות על מעמדה האזורי, אך חשוב מכך על היציבות הפנימית של הממלכה ההאשמית.

3. צוק העיתים הנוכחי

הנסיבות הנוכחיות רגישות ומורכבות עבור המלך עבדאללה, ומקורן בשורה של אירועים, שאמנם אין ביניהם קשר ישיר להר הבית וירושלים, אולם מוסיפים משקולת נוספת לשורה של לחצים עימם הוא מתמודד.

מדובר, בין השאר, בפרשת הנסיך חמזה, שניסה להתמודד על כס המלוכה לאחר שהמלך העביר את שרביט יורש העצר לבנו שלו, הנסיך חוסיין. חמזה הושם במעצר בית, ולפני ימים אחדים הודיע, כי הוא מוותר על תואר הנסיך שלו.

ברחוב הירדני יש שתומכים בו, גם לנוכח שחיתות רבה (תופעה קבועה למדי, ולא רק בירדן) בה מואשמים בית המלוכה והממשלה, הגם שקשה מאד לאמוד את שיעורי התמיכה ומשמעויותיהם המעשיות. גם המצב הכלכלי שאיננו שפיר, ובעיקר עקב מגפת הקורונה, לא מוסיף לתחושות (חוסר) הרוגע בארמון המלוכה.

הנסיבות הנוכחיות רגישות ומורכבות עבור המלך עבדאללה, ומקורן בשורה של אירועים, שאמנם אין ביניהם קשר ישיר להר הבית וירושלים, אולם מוסיפים משקולת נוספת לשורה של לחצים עימם הוא מתמודד

מן הצד השני, ואולי החשוב מכל בשעה זו, מערכת היחסים בין ירושלים ועמאן משופרת לאין ערוך מזו ששררה בין המלך והממשלה הקודמת בישראל. האמון הוחזר בין שתי המדינות, ומבחינות רבות דומה שהן מבינות האחת את השנייה, כולל את מרחב התמרון של כל אחת מהן.

קונקרטית לשעה זו, הרטוריקה החריפה הנשמעת מירדן, אף אם איננה נעימה כמובן לאוזניים ישראליות, לא צריכה להדאיג מדי את ישראל. ירדן מנסה לאפשר שחרור קיטור ברחוב הירדני, ובזירה הפוליטית (הפרלמנט, למשל), באופן שימנע צעדים חריפים במישור המעשי. האינטרסים האסטרטגיים המשותפים בעינם עומדים, וכאמור כך גם רמת האמון.

ירדן איננה שבעת רצון אמנם מהיעדר תהליך מדיני כלשהו בין ישראל והפלסטינים (גם לא באופק), אולם היא מבינה היטב את הזירה הישראלית של השנים האחרונות, ואף היא שותפה (אמנם לא בנוסח הישראלי) לביקורת על ההנהגה הפלסטינית.

הרטוריקה הירדנית החריפה לא צריכה להדאיג את ישראל. ירדן מאפשרת שחרור קיטור ברחוב ובזירה הפוליטית, למניעת צעדים חריפים. האינטרסים האסטרטגיים המשותפים והאמון בעינם עומדים

יש להניח, ברמה גבוהה של ודאות, שבשעה זו מועברים מסרים מתאימים בין שתי המדינות, שתכליתם להרגיע את השטח, וששתי המדינות "מבינות האחת את רעותה". הבה נקווה שהשטח יגיב בהתאם.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 686 מילים
כל הזמן // יום שישי, 27 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראש העירייה, לא ראש עיר

יום ירושלים ראש עיריית ירושלים בורח מכל עיסוק בנושאים מדיניים-ביטחוניים ומתייחס לכל שאלה בנושא כמוקש ● הוא רואה לנגד עיניו כמודל את ראש העיר המיתולוגי טדי קולק - שריף שאין לו עניין מחוץ לתחומי ירושלים ● בינתיים, תנופת הבנייה בעיר הבירה אדירה וליאון רוצה לשנות את הדמוגרפיה ומפת ההגירה ● אם רק צעדת הדגלים ביום ראשון תעבור בשלום והאלימות במזרח העיר תפסיק להרוס לו

עוד 1,549 מילים

גל ההתייקרויות: החזקים לא נפגעו, החלשים כן

המחירים מזנקים ויוקר המחיה יעלה אף יותר בשל העלאת הריבית ● גם השכר עלה - אבל בענפים מסוימים, בעיקר בהייטק, השכר עלה הרבה, ובענפים אחרים הוא אפילו ירד בחדות, אחרי חודשים ארוכים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה ● גם העצמאים נפגעו קשה ● כשמשווים הוצאות מול הכנסות, רואים שמצבם של החזקים השתפר, מצב החלשים הידרדר - והפערים גדלו

עוד 2,522 מילים

"מגדלי מגורים הם מנכרים, מעקרים, מייקרים ומסכנים"

הנתונים מאשרים את מה שרואות העיניים: בשנתיים האחרונות חל זינוק במספר התחלות הבנייה של מגדלי מגורים, ואנשי התכנון טוענים כי בשנים הבאות נצטרך לבנות בניינים אפילו גבוהים יותר ● פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, נחרדת ממה שמחכה לנו ומזהירה: "הרבה יותר יקר לבנות מגדלים ולתחזק אותם, הם אסון סביבתי, והחיים בהם הם חיים של ניכור חברתי"

עוד 1,295 מילים ו-1 תגובות

הבעיה היא לא הדגל, אלא מי שתוקע את המוט שלו בעיני שכניו

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודים של אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה. לכאורה. צריך לומר שוב שכל הערכים הללו הם לכאורה.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודי אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה

מדוע?

מפני שהנפת דגלי ישראל בירושלים היא לא הבעיה. הבעיה היא בשם מה מונף הדגל.

מצעד הדגלים הפך למעשה למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה.
מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא רק יהודי והם בזים לפולחן המוסלמי.

כותב שורות אלה השתתף בשנים אחרות ביום ירושלים, כאשר ההתיישבות העובדת הייתה עולה לירושלים עם כלים חקלאיים ותוצרת חקלאית. כאנשי מילואים עזרנו והתנדבנו לארגון יום ירושלים והוא עבר בדרך כלל כחג שמח, בהסכמה לאומית רחבה, ללא הפרעות מצד הפלסטינים וללא הפגנות לאומניות גזעניות.

ההתיישבות מצדיעה לירושלים באיחודה.

תהלוכה של כלים חקלאיים עתיקים בטקס לאיחוד ירושלים 30.5.2011

Posted by ‎שלמה דביר‎ on Monday, May 30, 2011

אולם עם השנים, ישראלים חילונים ממגזרים שונים הדירו עצמם מירושלים ביום חגה. הנוער הדתי הלאומי והלאומני השתלט על יום ירושלים, עם מצעד גס מלווה בקריאות שנאה והסתה, וגרם לעימות צפוי מול האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים.

מצעד הדגלים הפך למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים, שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה. מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא יהודי בלבד

הדגל הוא לא הבעיה. דגל ישראל מכובד גם במדינות ערביות כאשר נערכים שם הסכמים או מתארחים נציגי המדינה.

גם מפגשים עם נציגי הפלסטינים מלווים בהצבת דגלי ישראל ברקע המפגש.
דגל ישראל הוא לא הגורם למהומות ולא לטילים שעלולים להיירות מעזה.
הבעיה היא דברי השטנה המופקרים שסביבם חוגגים בני נוער מוסתים ושפת השנאה המזמינה מלחמה.

הנושא כבר הגיע לביהמ"ש העליון בשנת 2015 כאשר השופטים נדרשו לדון בקריאות "מוות לערבים" שנישאו במצעד הדגלים, לצד קריאות הסתה מוכרות אחרות: "איטבח אל ערב" ו"יבנה המקדש וישרף המסגד".

לקראת המצעד בשנת 2015 עתרו עמותת "עיר-עמים" ופורום "תג מאיר" לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את מעבר הצעדה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט אליקים רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה:

"מי שאומר 'מוות לערבים' אנו בדעה שהוא צריך לקבל עונש וגם המשטרה צריכה להיות בדעה זו. זה לא חופש הביטוי אלא חופש ההסתה".

אמר והתיר את המצעד.

ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה נגד המצעד, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה. אמר והתיר את המצעד

מבין אלפי החוגגים המוסתים המשטרה הייתה עוצרת בודדים. על כתבי אישום שהסתיימו בהרשעה לא שמענו מעולם.

בשנה שעברה רה"מ לשעבר בנימין נתניהו עצמו דרש מאיתמר בן גביר לא להגיע לשער שכם בשל איום הטילים, ומפכ"ל המשטרה ושב"כ התריעו על הצפוי. האירועים התדרדרו לירי רקטות על ירושלים, דחיית המצעד ומהומות בערים המעורבות.

הבעיה היא לא הדגל. הדגל המסמל את מדינת ישראל לא עשה שום דבר לאיש.

אבל מי שמנצל את זהותו היהודית במדינת ישראל כדי לתקוע את מוט הדגל בעיני שכניו, קורא מוות לערבים ומסית לשריפת מסגד החשוב לעולם המוסלמי – הוא האשם ואותו יש לעצור ולמנוע ממנו את הנפת הדגלים במחול החרבות הלאומני שאותו חוגגים דוקא ביום ירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 511 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מסתבר שהם כן יכולים עוד

ההטבות שקיבלה רינאוי־זועבי עם חזרתה לקואליציה עשויות לפגוע גם בה וגם במרצ אבל חמור מכך – הן אולי הכשירו את מצעד הדגלים במתווה הנוכחי ● הניסיונות החוזרים לייצב את הממשלה העירו מחדש דיונים בנושא השיטה הפוליטית ● אבל הבעיה לא נמצאת בשיטה אלא בדינמיקה שבה היא פועלת וההתעלמות מהבעיות האמיתיות ● דעה

עוד 1,384 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

דיווח: תחקיר המשטרה קובע שניתן היה להימנע מהפעלה של כוח רב בהלוויית אבו עאקלה

הרשות הפלסטינית: העיתונאית שירין אבו עאקלה נורתה ישירות על ידי כוח צה"ל ● כוכבי: "אף חייל בצה"ל לא ירה במכוון בעיתונאית" ● ארצות הברית הביעה דאגה מכך שמצעד הדגלים, במתכונתו הנוכחית, יביא להסלמה באזור ● דיווח: ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון אמר לגורמים במשרדי ההגנה והחוץ של ארצות הברית שהפרישה מהסכם הגרעין הייתה שגויה

עוד 42 עדכונים

החברה החדשה של ישראל

המלחמה באוקראינה, חוסר הביטחון האנרגטי, איום הטרור והעלייה באנטישמיות - כל אלה הביאו לשינוי ביחס של האיחוד האירופי לישראל ● בלי הרבה כותרות, הנשיאה הצעירה של הפרלמנט ביקרה בתחילת השבוע בארץ - ובירושלים התמוגגו מדבריה ● היא לא הזכירה את ההתנחלויות, לא התעכבה על הארועים הביטחוניים ולא גינתה את ישראל ● האם באמת הכל עד כדי כך ורוד? ● פרשנות

עוד 835 מילים

אם נדמה לכם שבאביב הזה ישראל מדלגת מאובך לאובך - אתם לא מדמיינים: מספר סופות החול והאבק בארץ גדל בחדות השנה לעומת אשתקד ● מצד שני, במהלך השנים המגמה היא דווקא של ירידה, ואין הוכחה שיש קשר לשינוי האקלים ● לסופות החול האיומות בעיראק, לעומת זאת, יש ועוד איך

עוד 1,018 מילים

מיינד דה גאפ הסגולה של לונדון

אחרי עשורים של תכנונים ובאיחור של שלוש שנים, החל לפעול אתמול קו אליזבת, המחבר בין מזרח ומערב לונדון ● אלפים עמדו בתור כדי לעלות על הנסיעה הראשונה והאווירה החגיגית הורגשה בכל התחנות ● יש סיבה לחגיגה: הקו החדש משפר את איכות החיים של תושבי הפרברים, מעלה את ערך הנדל"ן ומקצר את הנסיעה למרכז העיר ● שאול אדר יצא לסיבוב בעתיד של לונדון

עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות

מנכ"ל דניה סיבוס בשימוע: "יש אתרים לא טובים, העובדים מוענשים"

פרסום ראשון בנובמבר נערך שימוע משמעתי לחברת הבנייה דניה סיבוס ● פרוטוקול השימוע, הנחשף כאן לראשונה, מעיד על הליך נינוח ושטחי ● מנכ"ל החברה מתפלא שהוא מוזמן ל"מעמד המשפיל" ומבקש החלטה מהירה ● הוועדה משבחת את החברה על מאמציה להשתפר וממליצה לא לנקוט צעדי משמעת ● ודניה סיבוס מציגה רווחי שיא ● מאז השימוע נהרגו עוד שני עובדים באתרי הבנייה של החברה

עוד 1,957 מילים

אחרי חיסול בכיר משמרות המהפכה וההדלפה אתמול כי ביידן החליט להשאיר את הכוח הצבאי ברשימת ארגוני הטרור, איראן לא ממהרת להגיב ורומזת הלילה שהעניין לא סגור ● בטהרן ממתינים להודעה הרשמית של הבית הלבן וכפי הנראה ממשיכים במגעים מול האמריקאים והמעצמות האחרות מתחת לרדאר ● ובינתיים, איראן ממשיכה לדהור מבחינת כמויות האורניום המועשר ● פרשנות

עוד 579 מילים

לפיד: תומך במסלול מצעד הדגלים, מותר לצעוד עם דגל ישראל ביום ירושלים

הרצוג נגד תחקיר CNN על מות עיתונאית אל־ג'זירה: "אי אפשר להגיע לאמת בלי שיתוף פעולה" ● בעקבות הנפת דגלי פלסטין: ליברמן מעוניין להפחית את תקציב אונ' בן גוריון ● דרמה בכנסת: הליכוד הפיל את "חוק השקיות" של גמליאל, ההצעות של רוזין ולהב הרצנו אושרו ● המחוזי ביטל את החלטת השלום להתיר תפילת יהודים בהר הבית ● גנץ יטוס לביקור רשמי בהודו בשבוע הבא

עוד 62 עדכונים

הציפור הכחולה מאסקונספציה

האיש העשיר בעולם, מנכ"ל טסלה וספייס אקס, לא מפסיק לסחרר את השווקים ● הכריזמה, הכישרון והשערוריות הקשורות בשמו – בין היתר האשמות בגין הטרדה מינית וניצול עובדים – לא מנעו ממנו לחתום על הסכם פזיז לרכישת טוויטר על בסיס מניות טסלה, מה שהביא לצניחה במניות החברה ● כל המשקיעים מחכים למהלך הבא של מאסק, שעשוי לפוצץ את הבועה של עצמו

עוד 2,653 מילים ו-1 תגובות
אחד חי, השני מת. איור: אבי כ"ץ

אשמה, חששות וייסורי מצפון: נשים הרות לתאומים שאיבדו את אחד העוברים בשלבים מתקדמים חושפות את סיפוריהן המטלטלים ומתחננות: "תנו לנו רגע להתאבל. זה שנותר תינוק חי לא אומר שהכול בסדר" ● אחים לתאומים שלא הכירו מספרים על חוויות נטישה ועל ימי הולדת בצל הטראומה: "הלידה לא הייתה מאורע משמח" ● הסערה שאחרי השקט

עוד 2,989 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה