JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אוסי גודביר: המפגש שלי עם קטיה, פליטה בת 19, בגבול אוקראינה פולין | זמן ישראל

המפגש שלי עם קטיה, פליטה בת 19, בגבול אוקראינה פולין

הפליטה האוקראינית קטיה (צילום: אוסי גודביר)
אוסי גודביר
הפליטה האוקראינית קטיה

העולם המוכה והמדוכא בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אימץ את הביטוי האלמותי "לעולם לא עוד". כלומר, אחד  הלקחים שנלמדו בעולם בכלל ובעם היהודי בפרט, זה שפשע הומניטרי מהמדרגה הראשונה, רצח עם אכזרי ושיטתי לא יתרחש בשנית.

העולם המוכה בימים שלאחר מלחה"ע ה-2 אימץ את הביטוי האלמותי "לעולם לא עוד". כלומר, אחד  הלקחים שנלמדו בעם היהודי ובעולם הוא שפשע הומניטרי כמו רצח עם אכזרי ושיטתי – לא יתרחש שוב

והנה בימים אלה אנו עדים לאסון שקורה מתחת לאפינו. פשעים אכזריים שמבצע הדיקטטור הקצב הרוסי וולדימיר פוטין נגד מדינה שכנה,  דמוקרטית, שכל פשעה היה בקשתה לחבור לארגון נאט"ו.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שדיקטטורים פועלים מתוך אמונה בצדקת דרכם, והם בטוחים שהם סוג של משיח שבא לגאול את עמם, רק שעל הדרך הם דורסים רוצחים, אונסים בוזזים, ומשמידים ערים שלמות, פשעים נגד אומה סוברנית שהדעת אינה סובלת.

המראות ששטפו את התקשורת ואת הרשתות החברתיות לא הותירו עין יבשה והחלטתי לעשות מעשה. הגעתי מפלורידה שבארה"ב למדיקה שבפולין בטיסה ישירה לוורשה ומשם בקונקשן לקרקוב. זו היתה טיסה שרוב רובה הייתה מלאה במתנדבים אמריקאים יוצאי צבא. יכולתי לזהות אותם בעיקר בגלל הדגל האוקראיני על חולצות המיזע שלבשו.

הנקודה האחרונה במסע הייתה מדיקה, כאמור, עיירת גבול השוכנת מערבית  לגבול האוקראיני, 70 קילומטר מהעיר לבוב. שם הצתוותתי לקבוצת מתנדבים ישראלית מארגון מעל"ה על מנת לתת סיוע ראשוני להמוני הפליטים שצבאו על הגבולות.

מאהל הפליטים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)
מאהל הפליטים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)

הגענו בלילה לגבול היישר לשדרת המאהלים שהקימו מתנדבים ממגוון מדינות העולם. שער ברזל הפריד בינינו לבין זרם הפליטים ששטף באותו לילה. קשישים נשים וטף על מזוודותיהם ככל שיכלו לשאת, צעדו בשקט מופתי לעבר מאהל הסיוע ולאחר מכן לפיזור למחנות פליטים ומשם למדינות אירופה שפתחו שעריהן.

הגענו בלילה לגבול לשדרת המאהלים שהקימו מתנדבים ממגוון מדינות העולם. שער ברזל הפריד בינינו לבין זרם הפליטים ששטף באותו לילה. קשישים נשים וטף על מזוודותיהם ככל שיכלו לשאת, צעדו בשקט מופתי

העבודה שלנו כמתנדבים התרכזה בקליטת הפליטים בגבול, סיוע ראשוני של שתייה, אוכל חם, בגדים, מעילים ושמיכות, כל זה במזג אוויר מקפיא של חודש מרץ אפריל, המקשה על העבודה אבל מתגמד כשרואים את הדמעות וההתרגשות בעת המפגש עמם.

אוסי גודביר ופליטה אוקראינית קטנה על גבול פולין (צילום: באדיבות המצולמת)
אוסי גודביר ופליטה אוקראינית קטנה על גבול פולין (צילום: באדיבות המצולמת)
במחנה האוהלים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)
במחנה האוהלים במעבר הגבול אוקראינה פולין (צילום: אוסי גודביר)

משימה נוספת אותה ביצענו, הייתה לעבור את הגבול לצד האוקראיני כדי לסייע לפתוח צירים מהירים בתורים הארוכים, שהתפתחו לפני הכניסה לאולמות ההגירה האוקראיני והפולני. תורים בהם יעברו אמהות עם תינוקות וקשישים.

עם חוצפה לא קטנה וסוג של אסרטיביות חביבה, מול הצבא האוקראיני והפולני, והווסט הכתום ששימש לזיהוי המתנדבים, פתחנו ציר נוסף, למורת רוחם של לובשי המדים. זאת בעיניי הייתה משימה מהמעלה הראשונה, כי התורים היו עצומים. 8 שעות של תורים ללא מקומות ישיבה בקור ברוטלי שמכה בפנים ללא רחם.

פליטות במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין (צילום: אוסי גודביר)
פליטות במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין (צילום: אוסי גודביר)

עם הווסט הכתום ששימש לזיהוי מתנדבים ועם אסרטיביות חביבה וחוצפה מול הצבא האוקראיני והפולני, פתחנו ציר נוסף כי התורים היו עצומים. 8 שעות ללא מקומות ישיבה, בקור ברוטלי שמכה בפנים ללא רחם

המון מילים נכתבו על מצב הפליטים על הכאב, העצב, הבית שנעזב בחופזה עם מעט מטלטלים, אך הפעם הייתי רוצה לשתף אתכם בסיפורה האישי של פליטה, בחורה צעירה בשם קטיה, צעירה בת 19 מהעיר פולטבה במרכז אוקראינה, שהייתה עדת ראייה ממקור ראשון ושני (העדות בתרגום חופשי שלי מאנגלית):

"ב-23 בפברואר הייתי בביקור בקייב אצל אחי ירוסלב, אשתו ובנם בן השנה. למחרת הייתי אמורה לנסוע לחופשה לאליקנטה בספרד. בבוקר הטיסה התעוררתי לקולו של ירוסלב שאמר לי: 'קטיה, אינך יכולה לנסוע, שדה התעופה הבינלאומי של קייב משותק'.

הייתי המומה ונשארתי מחוברת לכלי התקשורת והרשתות החברתיות. הבנו שאנחנו נשארים בבית לתקופה הקרובה. אחרי שלושה ימים יצאנו לסופרמרקט והמדפים היו ריקים. לא הייתה תוצרת טרייה של לחם חלב וירקות. היה מפחיד מדי להסתובב ברחובות.

אח נוסף שלי, אנדריי, המתגורר גם הוא בקייב, הגיע עם אשתו ובנו בן השנתיים אלינו לדירה של ירוסלב, ויותר מאוחר גם אבא הצטרף.

דיברנו בינינו מה אנחנו יכולים לעשות בימים הבאים. לא ידענו אילו החלטות לקבל. היינו מבולבלים, מפוחדים ומודאגים עוד מספר ימים, אבל הביחד חיזק אותנו נפשית.

כל הלילה היו הפגזות, כמובן שלא נרדמנו, חוסר הידיעה היכן נפלו פצצות גרם לדאגה ומתח נוראיים. הקשבנו לחדשות אך לא יכולנו לדעת מה אמת ומה פרופגנדה.

הלחץ בבית היה בשיאו בשל הלא נודע.

אחי ירוסלב קיבל החלטה עבורנו  לפיה אני, קטיה, ושתי הגיסות עם הבנים הקטנים, נצא לכיוון הגבול הפולני. הגברים, כאמור, יישארו בקייב. הם אינם יכולים לעזוב על פי חוק.

כל הלילה היו הפגזות, כמובן שלא נרדמנו, חוסר הידיעה היכן נפלו פצצות גרם לדאגה ומתח נוראיים. הקשבנו לחדשות אך לא יכולנו לדעת מה אמת ומה פרופגנדה

למחרת נסענו ברכבת מקייב ללבוב. היה מפחיד מאוד, המון של קשישים, נשים, ילדים ובעלי חיים, כולם מפוחדים ונדחסים בקרונות. התחלנו את המסע מקייב ב-5 אחה"צ והגענו ללבוב ב-5 בבוקר.

לאורך הנסיעה שמענו הפצצות, חלונות הרכבת היו סגורים, החושך היה מוחלט, סוג של האפלה על מנת שלא נהיה מטרה ניידת. הפעמים היחידות של מעט אור היה בזמן שעברנו בתחנות שבדרך. הנסיעה הייתה לעיתים מהירה ולעיתים הואטה בהתאם לסכנות.

הגענו ללבוב, שם חיכינו 6 שעות לאוטובוסים, שאספו אותנו  למדיקה בפולין, נסיעה שארכה כשעתיים לערך".

התור במעבר הגבול (צילום: אוסי גודביר)
התור במעבר הגבול (צילום: אוסי גודביר)

ואז קטיה עצרה לרגע ואמרה לי: "אוסי, אני רוצה שכל העולם יידע מה קרה בבוצ'ה. אני מבקשת שתכתבי מילה במילה את מה שסיפר לי החבר שלי, שהוא מתנדב שעבר מעיר לעיר לעזור לאזרחים לעלות על הסעות לגבול".

בבוצ'ה חיים כ-30 אלף תושבים. כרגע נותרו שם כ-3,700. לטענתה, רוב התושבים שם נרצחו. החבר שלה (קטיה לא מעוניינת למסור את שמו משום שהוא נשאר באוקראינה, כמו אחיה והוריה המבוגרים, והיא איננה מעוניינת לסכן את חייו).

"כשהחבר שלי הגיע לבוצ'ה הוא ראה גופות מפוזרות ברחובות", היא מספרת, "הידיים שלהם היו קשורות מאחורי הגב ונראה כי עברו התעללות קשה. הבנתי ממנו כי לרוסים נגמר מלאי המזון והם שחטו כלבים ואכלו את בשרם. המראות היו קשים, נמצאו גופות נערות שנאנסו. אחת מהן נאנסה על ידי אחד עשר גברים והאות Z היתה חרוטה על החזה שלה ובטנה הייתה שסועה".

"החבר שלי ראה בבוצ'ה גופות מעונות פזורות ברחובות בידיים קשורות מאחורי הגב. לרוסים נגמר המזון והם שחטו כלבים ואכלו אותם. נמצאו גופות נערות שנאנסו. אחת עם האות Z חרוטה על חזה ובטנה שסועה

היא סיפרה שמשפחה שלמה נמצאה ללא רוח חיים, כולם עירומים, אחרי שניסו לשרוף אותם ללא הצלחה. על פי העדויות הרוסים סחבו איתם קרמטוריום נישא כדי לשרוף גופות, בנסיון לא להשאיר עקבות.

צילמתי מהטלפון של קטיה תמונה של 5 גברים מתים שרופים עם הבגדים. בתמונה נוספת אפשר היה לראות רגליים קדמיות של כלבים משתלשלות על גדר, אחרי שהרוסים אכלו את בשר גופם.

תמונה שצילם החבר של קטיה בבוצ'ה, אנשים שנרצחו והוצתו באש
תמונה שצילם החבר של קטיה בבוצ'ה, אנשים שנרצחו והוצתו באש

לדבריה, גוגל רוסיה ניסה להשאיר את תמונות הלוויין של העיר בוצ'ה כפי שהיא נראתה לפני המלחמה, כאילו העיר לא הופצצה ולא נרצחו שם תושבים,  אך גוגל העולמי עלה על הפייק. עד לפני 4 ימים התמונות בגוגל רוסיה הראו שם מצג שווא של עיר נורמלית לגמרי.

"אני חושבת שזו לא עוד מלחמה", מדגישה קטיה, "אני חושבת שהרוסים רוצים להשמיד את כל אוקראינה ולספח את השטח שלנו אליה. רוב רובם של הרוסים שונאים  את העם האוקראיני  בכל נפשם. אני יודעת שהחיים ברוסיה קשים מאוד, ותופעת הינדוס התודעה עם זרם הפייק ניוז הבלתי פוסק שהמשטר הפוטיני מפיץ, לא משאירים תקווה לאמת ומאפשרים למשטר לשמור על יציבותו".

עד לפני 4 ימים ניסו בגוגל רוסיה להשאיר את תמונות הלוויין של בוצ'ה כפי שנראתה לפני המלחמה, כאילו העיר לא הופצצה ולא נרצחו שם תושבים,  מצג שווא של עיר נורמלית לגמרי, אך גוגל העולמי עלה על הפייק

קטיה טוענת שהרוסים משנים את ההיסטוריה לטובתם כדי להצדיק את המלחמה וכי בלוגרים רוסים מתסיסים את האזרחים. לדבריה, האזרח הרוסי הפשוט לא מבין מדוע העולם יוצא נגדם ובטוח שזלנסקי פתח במלחמה. קטיה מספרת עוד כי הרוסים שנכנסו למריופול ולקרים אמרו לתושבים שהם באו להציל אותם מידיו של זלנסקי.

כששאלתי אותה מה היא מרגישה או חושבת כלפי זלנסקי והיא ענתה לי: "אני מכבדת אותו, זלנסקי עבורנו הוא אדם שעושה עבודה של ממש למען התושבים. ברוסיה פוטין הוא אידאל, שם אוהבים אותו כאילו הוא המושיע, וזה ההבדל". ועדיין, לדעתה, האזרחים ברוסיה מקנאים בדמוקרטיה האוקראינית.

"אבל אני בטוחה שהמלחמה תסתיים בקרוב ואז נחזור הביתה ונבנה את החיים מחדש", חשוב לה להבהיר, "אני אוהבת את המדינה שלי ורוצה לחזור הביתה".

קטיה הכינה לי צמיד מחוטי רקמה צהובים וכחולים שאני עונדת על פרק ידי. הבטחתי לה שלא אסיר אותו עד שתסתיים המלחמה. "כשהגעתי למעבר הגבול הייתי בשוק למראה המוני המתנדבים שחיכו לנו", היא משחזרת, "אני אומרת לכם המון תודה על הסיוע, תודה שטרחתם ובאתם לכאן להושיט לנו יד".

אגב, אחותה סווטה, עם שני ילדיה בני ה-7 וה-9 עומדים מהבוקר בתור בגבול הפולני כדי להתאחד אתה, והתורים אינסופיים.

עד כאן סיפורה של קטיה. לצערי, המלחמה עדיין נמשכת. העולם מתרגל למראות וממשיך בחייו. כל כך עצוב, מקומם ומתסכל.

אוסי גודביר היא אמא ל-3, עוסקת בתחום התיירות בישראל ובמיאמי, אקטיביסטית חברתית ופוליטית בין ישראל לארה"ב. עוסקת פעילויות התנדבותיות וצייצנית בטוויטר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,301 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

ילדה בת שבע נורתה למוות בערערה; המשטרה: זו כנראה קטטה שהסלימה בין שכנים

נעצרו מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי ● כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו בצפון הארץ, בקרבת גבול לבנון ● החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות; מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת תיערך ביום שני הקרוב; טרם נקבע מועד הבחירות

לכל העדכונים עוד 24 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה במבצע חיסול

ספק אם יש מישהו במדינה שמסוגל לדקלם את שמות כל "ראשי הנחש" שישראל חיסלה מאז השבעה באוקטובר. והלילה חיסלנו – בפעם המי יודע כמה – את ראש הזרוע הצבאית של חמאס ● וגם: הווטו האמריקאי בצפון ● האיום הדרמטי של רוסיה ● התפנית המעודדת בגוש עציון ● מבזק ספורט ● ועוד...

הרמטכ״ל אייל זמיר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ בדיון בקריה ב-26 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
מעיין טואף/ לע״מ

פסילוסיבין ככיוון מבטיח לטיפול ב-PTSD בארץ

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.

הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.

פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.

ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 849 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.