לפני כחמש שנים היזמית הישראלית דניאלה גלבוע הציגה בפני קבוצה של משקיעים גברים תמונה ויראלית של תינוקת שנולדה בהפריה חוץ גופית. בתמונה נראית התינוקת מוקפת 1,616 מזרקים, כמספר ניסיונות ההפריה. לדברי גלבוע, המשקיעים הביטו בתמונה בפנים אטומות. איש מהם לא הבין את משמעותה.

היום, הדברים נראים כבר אחרת. המפה הטכנולוגית השתנתה ויותר חברות עוסקות בבריאות האישה וברווחתן של נשים. תחום הפמטק (FemTech) התרחב בצורה משמעותית וגלבוע – אמבריולוגית וסטטיסטיקאית – זכתה להצלחה עם AIVF, חברת B2B (חברה המספקת שירותים לחברות אחרות) שהקימה עם שותף ב־2018.

החברה פיתחה פלטפורמה ראשונה מסוגה בשוק עבור מרפאות להפריה חוץ גופית, שעושה שימוש במדע מבוסס נתונים ובבינה מלאכותית כדי להפוך את תהליך ההפריה למדויק ויעיל יותר. התוצאה – חיסכון בזמן ובכסף עבור הורים פוטנציאליים הזקוקים לשירותי הפריה.

"האקוסיסטמה בישראל משתנה. תחום הפמטק הפך לנושא שיחה מעניין. קרנות הון סיכון מחפשות הזדמנויות פמטק", אומרת גלבוע. ישראל – הידועה כאומת סטארט־אפ – הופכת לחזית חדשנות הפמטק.

דניאלה גלבוע, המנכ"לית והמייסדת השותפה של חברת AIVF (צילום: באדיבות המצולמת)

אומנם עדיין יש קשיים בהשגת מימון, אבל היות שנשים מהוות מחצית מאוכלוסיית העולם ואחראיות ל־80% מההחלטות הנוגעות לרכישת שירותי רפואה, משקיעים מתחילים להבין את אפשרויות הרווח.

"תחום הפמטק צומח ומתרחב. את כבר לא צריכה להסביר לאנשים מה זה", אומרת שרון הנדלמן גוטליב, מנהלת שותפה של FemTech IL, קהילה הכוללת 2,600 יזמי ותומכי פמטק ישראלים. על פי סטארט־אפ ניישן סנטרל – ארגון המחבר חברות ישראליות למשקיעים בעולם – מפת הפמטק בישראל כוללת כ־130 חברות וחברות הזנק.

ב־2021 הושקעו כ־160 מיליון דולר בחברות פמטק ישראליות, זאת לעומת 215 מילון דולר ב־2020 ו־157 מילון דולר ב־2019, כך על פי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל

ב־2021 הושקעו כ־160 מיליון דולר בחברות פמטק ישראליות, זאת לעומת 215 מילון דולר ב־2020 ו־157 מילון דולר ב־2019, כך על פי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל. חברת אילומיג'ין, שפיתחה מכשירי הדמיה גניקולוגית, בלטה בשנה שעברה עם גיוס של 33 מיליון דולר, מה שאפשר לה להתרחב לארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, הודו, סינגפור וקוריאה הדרומית.

"בשנים האחרונות הייתה התקדמות עצומה בהעלאת המודעות לפמטק ובצמצום הסטיגמה סביבה, אבל נושא המימון הוא עדיין בעייתי. הרבה חברות פמטק ישראליות עדיין נמצאות בחיתוליהן ובשלבי אתחול", אומרת לנה רוגובין, מנהלת תחום הבריאות הדיגיטלית ומדעי החיים בסטארט־אפ ניישן סנטרל.

דוח לדוגמה של פלטפורמת EMA לניהול אמבריולוגיה דיגיטלית המבוססת בינה מלאכותית שפיתחה AIVF (צילום: באדיבות AIVF)

המאבק להשגת מימון בישראל דומה למה שקורה גם בעולם – רק 3% מההשקעות בבריאות דיגיטלית הולכים לפמטק, כך על פי דו"ח שפרסם לאחרונה תאגיד הייעוץ האסטרטגי מקינזי ושות'. בסוף שנת 2021 היקף המימון הגיע ל־2.5 מיליארד דולר. על פי ההערכות, גודל שוק הפמטק הנוכחי נע בין 500 מיליון דולר למיליארד דולר.

מבין 130 חברות הפמטק הישראליות, 50 מציעות פתרונות בריאות דיגיטלית. כ־40% מאותן 130 חברות הוקמו על ידי נשים או על ידי שותפות בין נשים וגברים, זאת לעומת 16% מכלל החברות הישראליות.

מאורה רוזנפלד, מנהלת הפעילות העסקית במיינדאפ – חממת בריאות דיגיטלית ישראלית – אומרת שהיא שמחה לראות התקדמות בתחום הפמטק בישראל, אפילו שהיא לא מתרחשת בקצב מהיר מספיק.

"הגיע הזמן. נמאס לי מחוסר השוויון כלפי נשים. פיתוח שירותי הרפואה סובל מהטיה מגדרית אמיתית", היא אומרת. ישראל מתאפיינת בשיעור פריון הילודה הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות (OECD). המדינה מכסה את עלויות טיפולי ההפריה לנשים עד גיל 45.

בריאות נשים, אילוסטרציה (צילום: fizkes / iStock)

לכן, אין זה פלא שפוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית ושירותי רפואה לאם ולילד הם תחומים חמים בקרב חברות הזנק ישראליות המתמקדות בפמטק. אולם, גם תחומים חשובים אחרים הנוגעים לבריאות האישה זוכים להתייחסות.

אחת מחברות הפורטפוליו (חברה שהיא חלק מתיק השקעות) של מיינדאפ היא ג'ינה לייף – חברה שמפתחת פלטפורמה לאיתור מערכות של ביומרקרים, או חלבונים, בהפרשות וגינליות, לצורך אבחון מוקדם של מחלות קטלניות כגון סרטן השחלות. המוצר של ג'ינה לייף צפוי להיות זמין לצרכניות ב־2023.

גאלס ביו – חברה שהוקמה ב־2016 על ידי מהנדסת הביו־רפואה הילה שביב – פיתחה מכשיר לבדיקת דם הווסת, הטוליפון. מדובר בהתקן מתכלה שהוא מעין הכלאה בין טמפון לגביעונית, שעושה שימוש בביומרקרים לניטור בריאותי ולאבחון מחלות.

הילה שביב פיתחה מכשיר לבדיקת דם הווסת, הטוליפון. מדובר בהתקן מתכלה שהוא מעין הכלאה בין טמפון לגביעונית, שעושה שימוש בביומרקרים לניטור בריאותי ולאבחון מחלות

"בנות דור המילניום משתמשות באפליקציות כדי לעקוב אחרי המחזור החודשי שלהן, אבל נשים לא מבינות שהדימום החודשי שלהן הוא ביופסיה טבעית שאנחנו יכולים לחקור", אומרת שביב.

הילה שביב, המייסדת והמנכ"לית של גאלס ביו, עם התקן הטוליפון שפיתחה (צילום: באדיבות המצולמת)

"חוץ מביומרקרים, עצם היכולת למדוד את זרם הדם היא חשובה. לדוגמה, נשים אולי אפילו לא יודעות שיש להן דימום כבד, ושדימום כבד יכול להעיד על מחסור בברזל, על תסמונת השחלות הפוליציסטיות, על טרום מנופאוזה ועוד".

שביב הקימה את החברה הראשונה שלה, גלמדיקס, ב־2007 לאחר שפיתחה טמפון לטיפול בדיסמנוריאה ראשונית (כאבי מחזור) – תופעה שמחצית מכלל הנשים סובלות ממנה. השימוש בטמפון הזה אמור להפחית הצמיגות הדינמית של זרם הווסת.

אולם, בשל המודעות הנמוכה לפמטק באותה תקופה, שביב לא הצליחה לגייס הון מספיק כדי להוציא את הטמפון לשוק, וגלמדיקס נסגרה ב־2015. לאחרונה, באמצעות קמפיין למימון המונים, הצליחה שביב לגייס סכום כסף מסוים כדי להוציא את טוליפון לשוק, אבל עדיין צפויה לה דרך ארוכה.

היא מקווה כי ההכרה שהיא והחברה שלה קיבלו לאחרונה בתחרויות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות תעניק לחברה שלה את הדחיפה הדרושה. "טוליפון הוא התקן B2C [מוצר שנמכר ישירות לצרכן], ובישראל אין הרבה משקיעים ב־B2C", מציינת שביב.

דגם האבטיפוס של טוליפון שפיתחה גאלס ביו (צילום: הילה שביב)

בשל המודעות הנמוכה לפמטק באותה תקופה, שביב לא הצליחה לגייס הון מספיק כדי להוציא את הטמפון לשוק וגלמדיקס נסגרה ב־2015. לאחרונה, באמצעות קמפיין למימון המונים, הצליחה לגייס סכום מסוים

אכן, נתח ה־B2B גדול יותר בישראל בכל התחומים. רוגובין אומרת שהמשקיעים מחפשים בעיקר פתרונות פלטפורמה ולא התקנים או אפליקציות עצמאיות. "הם מחפשים דברים גדולים יותר, שניתנים לשימוש בקנה מידה רחב", היא אומרת.

יש גם סטיגמה סביב האנטומיה והפיזיולוגיה של נשים, שעדיין לא נעלמה לחלוטין. "לפעמים אני פשוט רוצה להגיד למשקיעי הון סיכון גברים, 'תתגבר על זה, בן אדם!'", אומרת הנדלמן גוטליב מ־FemTech IL.

יש היום יותר נשים מבעבר שמשקיעות בהון סיכון בישראל ובעולם, אבל רוב המשקיעים הם עדיין גברים. אחד המשקיעים האלה הבין את הצורך בסייפאפ – אפליקציה קהילתית עולמית של נשים ששומרות אחת על השנייה למען ביטחונן האישי. המשתמשות יכולות לבקש מנשים אחרות הנמצאות בסביבה להתלוות אליהן באמצעות שיחת אודיו או וידיאו, או לסייע להן פיזית.

"יש מאחורינו משקיע הון סיכון מהשורה הראשונה בארץ. הוא אב לבנות, אז הוא הבין מה ניסינו להשיג", אומרת מייסדת סייפאפ, נטע שרייבר. מאז ההשקה בשנת 2020, החברה תפחה. עתה היא מעסיקה 25 עובדות ו־100 אלף נשים חברות בקהילה – כולן נבדקו בקפידה למען ביטחונן של המשתמשות.

נטע שרייבר, המנכ"לית והמייסדת השותפה של סייפאפ (צילום: יובל ויצמן)

מאז נוספו לאפליקציה תכונות חדשות לשיפור חוויית המשתמשת, ושרייבר מתכוננת לסבב המימון הבא עם התרחבות קהילת המשתמשות. היא לא נרתעת מהעובדה שסייפאפ היא לא סטארט־אפ טיפוסי באקוסיסטמה הישראלית, לרבות זירת הפמטק.

"נשים לא צריכות לקוות שיתמזל מזלן כדי להיות בטוחות. יצרנו מצב שבו שום אישה אף פעם לא צריכה להיות לבד", אומרת שרייבר.