תפקידו של בית המשפט העליון מהווה את אחת המחלוקות המרכזיות בין הימין והשמאל הישראלי – על פי סקר "מדד הדמוקרטיה הישראלית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2018), רוב מצביעי הימין (כ-60%) סבורים שיש לשלול מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת, לעומת מיעוט (כ-30%) מבוחרי המכרז והשמאל.
תפקיד ביהמ"ש העליון מהווה את אחת המחלוקות המרכזיות בין הימין והשמאל הישראלי – עפ"י סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה רוב מצביעי הימין סבורים שיש לשלול את סמכותו לבטל חוקים של הכנסת
ירין רוזן הוא סטודנט לתואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה של עם ישראל בתכנית "המסלול להשפעה ציבורית" ולתואר שני מחקרי בממשל ורעיון מדיני באוניברסיטת חיפה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשבועות האחרונים מרבה ניר ברקת להתראיין בסוגיית פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. אולי זה מס השפתיים שהוא מנסה לשלם באמצעותו לאדונו בנימין נתניהו.
ברקת מבקש להצדיק את הניסיון לפטרה ואומר, שכשהוא היה ראש עיריית ירושלים הוא סבל מהיועץ המשפטי לעירייה שלא אפשר לו לעשות כרצונו, וכי לאחר שהחליף את היועץ המשפטי לעירייה נפתרו כל בעיותיו.
עו"ד יוסי חביליו הוא סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר סיעת "האיחוד הירושלמי". בעבר שימש חביליו כעשור כיועץ המשפטי של עיריית ירושלים. ב-2010 הוענק לעו"ד חביליו אות "אביר התנועה לאיכות השלטון" בקטגוריית השלטון המקומי - "על מאבקו במעשי שחיתות, אי סדרים, ניגודי עניינים ועבירות על חוקי הבחירות, לא פעם בניגוד לעמדת ראשי העירייה וניסיונות חוזרים ונשנים להדיחו", נכתב בנימוקי ההענקת האות.
"אנחנו מדינה מדהימה שיש בה דמוקרטיה תוססת", אמר נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג במפגש עם חברי סנאט האוניברסיטה העברית שהתקיים לאחרונה.
ממש בסמוך לאמירה המופרכת של הרצוג (לפחות בחציה השני) הודיע שר התקשורת שלמה קרעי כי לא יציית לצו של בג"ץ, המותיר על כנם את מינויים של שניים מחברי מועצת התאגיד. באותו היום הודיעה חברתו לליכוד, חברת הכנסת טלי גוטליב, כי היא לא תיענה לזימון ולא תתייצב לחקירה במשטרה בגין חשיפת זהות איש שב"כ שהוא גם – ממש "במקרה" – בן הזוג של מנהיגת המחאה שקמה ברסלר.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
אינסוף מילים נכתבו על גיוס החרדים – כן יתגייסו, לא יתגייסו, כן יישאו בנטל או שלא – כאשר גם ועדת נגל, הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, מתייחסת להכרח שכל חלקי החברה הישראלית יישאו בנטל.
הוועדה ממליצה על גידול משמעותי של תקציב הביטחון והגדלה של תקני הקבע של רבי סרן בכירים, לדוגמה. בתוך כל המילים, דומה כי נשכחו דרגי הבינים של הצבא. אלו שלמעשה "עושים את העבודה" ונושאים בנטל.
ד״ר גילה אורן היא ראש ההתמחות בשיווק ואסטרטגיה, הפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל. גילה היא מדריכת מסעות לפולין, מדריכה ביד ושם ועורכת מחקרים על תחום השואה.
שמורת החולה היא עדות ליכולת ההשתקמות של הטבע
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הבעיה היא לא פסקת ההתגברות שהיא אכן בעייתית, מאוד. הבעיה היא "עודף" שיקול הדעת לשופטים במדינת ישראל. מזמין אותך להיות נוכח בדיונים בבתי משפט בנושאים רבים ולעיתים ממש בא לדפוק את הראש בקיר. העוצמה שמעניקים לעורכי דין בישראל ומייחסים להם מעמד של "יצר הבריאה" בתוספת אי חקיקת עונשי מינמום ולקינוח שיקול דעת משמעותי לשופט, זה חד משמעית עושה נזק. מוטב שהיו מתעסקים בזה ולא בפסקת ההתגברות שכמו שאמרתי, מאוד בעייתית.