גורמים מדיניים מזהירים כי המדיניות של ממשלת הימין החדשה מעלה את ישראל על מסלול התנגשות עם הרשות הפלסטינית (הרש"פ) ועם ירדן ועלולה לפגוע בתהליך הנורמליזציה. גורמי הביטחון מודאגים מההקצנה ברחוב ובפרלמנט בירדן ומצעדים מדיניים שעלול לנקוט המלך עבדאללה.
בתום שבוע מהקמתה של הממשלה החדשה בישראל מתברר כי ישראל עלתה על מסלול התנגשות מדינית עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן בעקבות פניית הפלסטינים לבית הדין לצדק בהאג לקבלת חוות דעת משפטית על "חוקיות הכיבוש" ובעקבות ביקורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.
הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנחנו מדינה הזויה ויש ביננו רבוצה של יהודים גלותיים פחדנים שמגישים את הלחי השניה ןמתפקדים על לחץ חיצוני של הגויים .כשהודמד חלק מהעם היהודי בשואה לא באו לעזור לעם היהודי ..נהלנו מלחמות נגד מדינות ערב שבאו להשמידנו העולם לא היה בעדנו תמיד תמכו בערבים .בטרוריסטים .אנחנו חיבים להיות חזקים ולהתיצב מול כל התוקפים והמבדרים בצורה איתנה עוצמתית להגן על נמדינה והעם .לפרק את כל האירגונים דפוגעים בנו ולסלרם מהמדינה.אנחנו צריכים לנהל את המדינה ןיחסנו מול האויבים ולא אומות העולם השמאלנים הצבועים .כשניפול לא יהיה מי שיעזור לנו .נעשה מה שמתאים לנו לאזרחנו ולהפגין עוצמה ללא מורא נגד כל תוקפינו בזירה הבינלאומית גם כך רובם שקרנים ויהיו תמיד נגדנו .תוקפים אותנו כי אנחנו מכלים חולשה ומתכופפים מכל לחץ חיצוני והשמאל הצבוע פה בארץ מסייע לאוייבים ולתוקפים