בשנים האחרונות, בעיקר מאז פרוץ מגפת הקורונה, השיח על המוות, ההכנה והמודעות אליו גוברים. מה שהיה בעבר נושא ששותקים עליו, עולה בשנים האחרונות ביתר שאת, ואיתו גם העיסוק בשאלה איך לסיים את החיים.
בישראל, "חוק החולה הנוטה למות", שנחקק בשנת 2005, הגביר את העיסוק במוות ואת הטיפולים המאפשרים לחולה בסוף חייו. זאת כדי שיוכל להחליט האם הוא מעוניין להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים – הנשמה, זונדה וכדומה, או לקבל טיפול משכך כאב, ולהיפרד מהחיים בהקלה מקסימלית של הסבל. לאורך השנים הוקמו והתרחבו יחידות המעניקות טיפול של הוספיס בית, המספקות טיפולים מונעי סבל, שמטרתן לעזור לנו לסיים את חיינו באופן קל, לא מיוסר ונינוח מבחינה פיזית.
הרב דובי אביגור הוא רב הומניסטי חופשי, מתנדב בעמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד ומתגורר ברקפת, משגב.
צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.
כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
על בני גנץ, המשת"פ וחומת המגן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא ניתן לסמוך. לפני כל תחקיר גנץ טען שהחייל שהרג את יובל דורון קסטלמן עשה זאת בטעות. זהו עוד חלק מתהליך ההזדהות עם נתניהו שעובר על גנץ. לעומת זאת הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט קרא לחקירה מהירה ויסודית של ההריגה.
* * *
בני גנץ, שר בממשלת ישראל וחבר קבינט המלחמה, טעה טעות קשה, המוכיחה ששיקול דעתו לקוי, כאשר תיאר את רצח יובל קסטלמן כ"טעות". בטרם ביצוע כל חקירה, טען גנץ ש"אני בטוח שהחייל שירה ביובל עשה זאת בטעות". מבלי שנדע, נראה שגנץ, רמטכ"ל לשעבר, כבר ביצע תחקיר והסיק מסקנות.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על מאמר נפלא ומקסים,
הגישה הריאלית ואם זאת כל כך הומנית, ממש מחממת את הלב
כל כך הרבה אנשים חיים עדיין בהכחשה מוחלטת שהמוות הוא חלק בלתי ניפרד מהחיים. מאוד חשוב להחדיר לתודעה את המפעל הנהדר הזה של עמותה זו. תבורכו.