נאמר את האמת – המכללות האקדמיות הוקמו בשנות התשעים כדי להוות אלטרנטיבה זולה ללימודים אקדמיים.
הימים ימי עליה גדולה ממרחביה של ברה"מ לשעבר. המערכת האקדמית הישראלית התקשתה לקלוט סטודנטים ילידי הארץ, לא כל שכן את הצעירים שהגיעו בהמוניהם לארץ וביקשו ללמוד באוניברסיטאות. על רקע זה קרם רעיון המכללות עור וגידים במשרדי האוצר והחינוך, ויצא לפועל.
ד״ר רוברט אלבין הוא מרצה במחלקה לב.א רב-תחומי, המכללה האקדמית ספיר
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אלחנן שילה: מאמר חשוב. לטעמי, ההבדל צריך להיות לא בין אוניברסיטאות ומכללות, אלא בין תחומי ידע שונים. למשל מאמר בפיסיקה או מתמטיקה, הציבור הרחב לא יבין גם אם הוא יהיה בעברית. לעומת זאת, במדעי הרוח, היהדות והחברה – הוא יכול להיות ברבים מן המקרים נגיש לקהל הרחב המשכיל. הבקשה לכתוב באנגלית פוגעת במחקר עצמו. אמחיש זאת בדוגמה. בנושאים מקומיים, כמו למשל היסטוריה פוליטית בישראל, פרסמתי 4 מאמרים (יחד עם פרופ' אמיר גולדשטיין), 2 בגרסה עברית ו – 2 בגרסה אנגלית. המאמרים בעברית היו הרבה יותר מעמיקים בעוד שאלו שבאנגלית לא יכלו להגיע לרמת העומק לאלו שבעברית, כי הקורא הבין-לאומי לא יכול להכיר את המורכבות והדקויות שיכול להבין הקורא הישראלי. יוצא שהפרסומים באנגלית גורמים לירידה ברמה האקדמית של המחקרים עצמם. היה צריך לטעמי גם באוניברסיטאות וגם במכללות ליצור בתחומים הללו מודל של 50% עברית 50% אנגלית, וכך המחקרים היו מגיעים גם לקהל המקומי וגם לקהל הרחב בעולם.