נאמר את האמת – המכללות האקדמיות הוקמו בשנות התשעים כדי להוות אלטרנטיבה זולה ללימודים אקדמיים.
הימים ימי עליה גדולה ממרחביה של ברה"מ לשעבר. המערכת האקדמית הישראלית התקשתה לקלוט סטודנטים ילידי הארץ, לא כל שכן את הצעירים שהגיעו בהמוניהם לארץ וביקשו ללמוד באוניברסיטאות. על רקע זה קרם רעיון המכללות עור וגידים במשרדי האוצר והחינוך, ויצא לפועל.
ד״ר רוברט אלבין הוא מרצה במחלקה לב.א רב-תחומי, המכללה האקדמית ספיר
בתוך שנה, עשור, או אולי דור, עזה תשוקם בתמיכה ובמימון עולמיים. זה יקרה במסגרת שלום ישראלי-פלסטיני אשר עוד מוקדם לדעת מה יהיה טיבו, אבל הבסיס החוקי והבינלאומי שקיים עבורו בהחלטות בית המשפט הבינלאומי לצדק ובהחלטות האו"ם הוא הקמת מדינת פלסטין בגבולות 67 אשר בירתה ירושלים.
אחרי שזה יקרה ונסתכל לאחור על מעשה חורבן עזה בידי מדינת ישראל, מה יהיה מקומו בהיסטוריה? האם הוא יהיה רק עוד פרק במלחמות ישראל? אני חושש שלא. ייתכן שהחרבת עזה בידי ישראל תהיה אירוע מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל, העם היהודי, וגם של היהדות עצמה, כמו כיבוש הארץ על ידי יהושוע, חורבני הבית, הקמת הסנהדרין, השואה, והקמת מדינת ישראל. ואסביר.
אהוד שפירא הוא פרופסור למדעי המחשב וביולוגיה במכון ויצמן, יזם, פעיל פוליטי, ואמן. תרם לפיתוח למידה ממחושבת, שפות תכנות מתקדמות, מחשבים מולקולריים, שחזור עץ שושלת התאים האנושית, ובאחרונה חוקר תשתית חישובית לדמוקרטיה דיגיטלית. ב 1993 הקים את יוביק בע״מ, חברת תוכנת האינטרנט הראשונה בעולם לרשתות חברתיות ומטאוורס, עשר שנים לפני פייסבוק ושלושים שנה לפני מטא. ב 2020 הקים את המפלגה הדמוקרטית. זמר בס-בריטון, הקים והוביל את להקת בא-רוק.
הקבוצות ותתי הקבוצות בעם היהודי הן אינסופיות, וככל שיש יותר נישואי תערובת הן הופכות חסרות חשיבות. אך בפועל, פוליטיקת הזהויות עדיין חוגגת. בתוך כך, הגזענות וההתבדלות מהאחר מתקיימות גם בתוך העדות וקבוצות השיוך עצמן.
50 גוונים ואינסוף מוצאים התקבצו להם בעם היהודי: משחור דרך גוונים של חום, בז', אדמוני, ורוד ועד לבן בלונדיני. יהדות תבל, אשר התקבצה אל מדינת ישראל, לא מפסיקה לחלק ולפצל עצמה כמו אמבה בהתקף של ריסוק גנטי, ובמקביל דורשת ייצוג בממשלה ובעמדות מפתח לטובת האותנטיות וקידום אינטרסים סקטוריאליים. חלק בלתי נפרד מדרישת שוויון ותחושת ערך.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל המקופחים בעיני עצמם (לא חשוב מאיזו עדה) ימשיכו לתמוך בראש ארגון המחבלים הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו ששולט כאן כבר 18 שנה במצטבר, רק כי זה מעצבן אותי ושכמותי. רק משום שאנחנו רוצים בנפילתו של ראש קואליצית השואה הזדון וההפקרה שקרניהו. איך אמר פעם המטריד המיני נתן אשל, אחד ממקורביה של משפחת המטורפים שקרניהו "מה שמאחד את המצביעים שלנו זו השנאה".
עסקת החטופים הנוכחית מגיעה לאחר שמוצו כל האמצעים למען שחרור החטופים והחטופות שעדיין בחיים וגופותיהם של אלה שאינם עוד. ההפגנות לא הצליחו למלא את ייעודן. נראה כי בנימין נתניהו ועושי דבריו מתעלמים מהם ומהן ומתבצרים במושבי השרד.
חשוב להזכיר כי מדובר בעיקר באזרחים – נשים וילדים, מבוגרים וחולים, חיילות וצעירים – שנלקחו מביתם בתנאים המזכירים את השואה, ואף יותר, מאחר והפעם הם נחטפו במדינה שהקימו במטרה עליונה שכל יהודי יוכל לחיות בה בביטחון, ''לא עוד…" ידע רדיפה ובטח לא פוגרום.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
שינוי האקלים פוגש את האנושות בכל החולשות שלה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אלחנן שילה: מאמר חשוב. לטעמי, ההבדל צריך להיות לא בין אוניברסיטאות ומכללות, אלא בין תחומי ידע שונים. למשל מאמר בפיסיקה או מתמטיקה, הציבור הרחב לא יבין גם אם הוא יהיה בעברית. לעומת זאת, במדעי הרוח, היהדות והחברה – הוא יכול להיות ברבים מן המקרים נגיש לקהל הרחב המשכיל. הבקשה לכתוב באנגלית פוגעת במחקר עצמו. אמחיש זאת בדוגמה. בנושאים מקומיים, כמו למשל היסטוריה פוליטית בישראל, פרסמתי 4 מאמרים (יחד עם פרופ' אמיר גולדשטיין), 2 בגרסה עברית ו – 2 בגרסה אנגלית. המאמרים בעברית היו הרבה יותר מעמיקים בעוד שאלו שבאנגלית לא יכלו להגיע לרמת העומק לאלו שבעברית, כי הקורא הבין-לאומי לא יכול להכיר את המורכבות והדקויות שיכול להבין הקורא הישראלי. יוצא שהפרסומים באנגלית גורמים לירידה ברמה האקדמית של המחקרים עצמם. היה צריך לטעמי גם באוניברסיטאות וגם במכללות ליצור בתחומים הללו מודל של 50% עברית 50% אנגלית, וכך המחקרים היו מגיעים גם לקהל המקומי וגם לקהל הרחב בעולם.