נאמר את האמת – המכללות האקדמיות הוקמו בשנות התשעים כדי להוות אלטרנטיבה זולה ללימודים אקדמיים.
הימים ימי עליה גדולה ממרחביה של ברה"מ לשעבר. המערכת האקדמית הישראלית התקשתה לקלוט סטודנטים ילידי הארץ, לא כל שכן את הצעירים שהגיעו בהמוניהם לארץ וביקשו ללמוד באוניברסיטאות. על רקע זה קרם רעיון המכללות עור וגידים במשרדי האוצר והחינוך, ויצא לפועל.
ד״ר רוברט אלבין הוא מרצה במחלקה לב.א רב-תחומי, המכללה האקדמית ספיר
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואלחנן שילה: מאמר חשוב. לטעמי, ההבדל צריך להיות לא בין אוניברסיטאות ומכללות, אלא בין תחומי ידע שונים. למשל מאמר בפיסיקה או מתמטיקה, הציבור הרחב לא יבין גם אם הוא יהיה בעברית. לעומת זאת, במדעי הרוח, היהדות והחברה – הוא יכול להיות ברבים מן המקרים נגיש לקהל הרחב המשכיל. הבקשה לכתוב באנגלית פוגעת במחקר עצמו. אמחיש זאת בדוגמה. בנושאים מקומיים, כמו למשל היסטוריה פוליטית בישראל, פרסמתי 4 מאמרים (יחד עם פרופ' אמיר גולדשטיין), 2 בגרסה עברית ו – 2 בגרסה אנגלית. המאמרים בעברית היו הרבה יותר מעמיקים בעוד שאלו שבאנגלית לא יכלו להגיע לרמת העומק לאלו שבעברית, כי הקורא הבין-לאומי לא יכול להכיר את המורכבות והדקויות שיכול להבין הקורא הישראלי. יוצא שהפרסומים באנגלית גורמים לירידה ברמה האקדמית של המחקרים עצמם. היה צריך לטעמי גם באוניברסיטאות וגם במכללות ליצור בתחומים הללו מודל של 50% עברית 50% אנגלית, וכך המחקרים היו מגיעים גם לקהל המקומי וגם לקהל הרחב בעולם.