בשבועות האחרונים של רמדאן להטו הרוחות במסגד אל-אקצא. המשטרה הישראלית בהנחית איתמר בן גביר פרצה (בתוקפנות) למסגד אל אקצא, עצרה למעלה מ-400 צעירים ופצעה למעלה מ- 200 איש מבין אלה שנשארו להתפלל במסגד במשך הלילה. כמו כן התנכלה המשטרה לנשים פלסטיניות ששהו אף הן במסגד.
המשטרה כמעט הובילה במדיניות זו את האזור למלחמה במספר חזיתות, בלבנון בעזה, בסוריה, ובחזית הפנימית עם אזרחיה הפלסטינים. 30 הטילים ששוגרו מדרום לבנון לעבר הגליל המערבי, הכמות הגדולה ביותר מאז המלחמה עם חזבאללה ב-2006, הרקטות ששיגר חמאס ליישובי עוטף עזה בעקבות התגובה הישראלית, מלמדים על חשיבות מסגד אל-אקצא כגורם מאחד בין פלסטינים ומוסלמים בחזיתות נוספות. לכן יש לראות בכל התערבות ישראלית בנעשה במסגד אל-אקצא קו אדום שממשלת בנימין נתניהו, בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא יכולים לחצות.
ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.
מדי פעם בפעם כותרות העיתונים מבשרות על עוד דירוג עולמי שבו מופיעה ישראל, לפעמים במקום מכובד, לפעמים במקום נמוך. כך, למשל, בעקבות המלחמה, שתיים מחברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ובכך ביטאו את ספקותיהן לגבי יכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.
מכון המחקר הבינלאומי V-Dem, אשר מדרג את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם, הוריד בחודש מרץ את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה נמוכה יותר.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
הדלקתי רדיו. לאוויר הבוקר האביבי פרץ השיר "עוד יבוא היום" של מתי כספי ואהוד מנור, וחשבתי לעצמי שאם מנור, אשר ידע את נפש העם, היה חי היום – אולי היה מת מחדש או יושב לכתוב קינה.
אם תקשיבו למילים, "עוד יבוא היום, ייצא מתוק מעז" תוכלו לשמוע תחנונים מתחת לתקווה.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לפני עשרות שנים שאל אותי הילד שלי מה זה ישראלי ?
תשובתי היתה ישראלי זה יהודי טיפש. בגולה למנהיגות לא היו אמצעים שיש היום למנהיגות של ימינו (בעיקר מדינה) ולכן היכולות היו מוגבלות. בתוך שני דורות הפכנו מעם שמנהיגיו הובילו אותו לעם שההמון מוביל את מנהיגיו. לפעמים ההמון הזה הוא המון נבער ומנהיגיו משטים בו ואפילו משסים אותו זה בזה.
במצב כזה שום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.
אציג כאן את היתרונות שינבעו לישראל מהגעה לעסקה, וארכז תשובות לטענות נפוצות נגדה. המסמך מתייחס באופן כללי לשתי הגרסאות המוצעות לעסקה: עסקה חלקית (פעימה ראשונה, דוגמת זו שנמצאת בימים אלו על שולחן המשא ומתן) ועסקה כוללת (מהלך גדול, שיחזיר את כל החטופים ויוביל לסיום המלחמה).
א. עסקה חלקית
יתרונות העסקה:
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא קראתי כל כל הרבה הבל ורעות רוח מזה זמן רב.
אל אקצה – המוזכר בקוראן הוא כנראה בכלל בסוריה ולא בירושלים (המסגד הקיצון, בתרגום לעברית .. לא הגיוני שהוא ירושלים).
היו גם תקופות בהן שלטו בירושלים צלבנים ואז המקום לא היה בחזקת מוסלמים (פשוט לצורך הדיוק ההיסטורי).
את מוטה גור לא עניין כהוא זה המסגד, את מוטה גור עניין מתחם הר הבית, בית המקדש היהודי (שקדם בהרבה לאגדה המוסלמית שאין לה בסיס מדעי שמוחמד ביקר בירושלים, לא יום, לא לילהף לא שעה ולא דקה) .
אז עם כל הכבוד לכותב המלומד. כדאי להצמד לעובדות.