"את קולטת מה אנחנו עושות?" היא מסובבת אליי מבט עצוב.
"מה?" אני שואלת.
"מחנכות אותם למלחמה".
זה היה בשנה שבה ציינו שלושים שנה למלחמת יום כיפור. עשרים שנה חלפו מאז, ועדיין השיחה הזאת תקועה לי בראש. שתי מחנכות מותשות מיום ארוך של צעדה לציון שלושים שנה למלחמה, יושבות לרגע קטן של נשימה על רקע שמיים כתומים של שקיעה.
איריס גור היא מנהלת בית ספר לשעבר, היום פעילת זכויות אדם. מנהלת קהילת פעילים.ות בתנועת לוחמים לשלום.
זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.
כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.
בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
איך לענות לילד בגיל הגן או בית ספר יסודי, האומר שהוא מפחד שגם בו יפגעו?
כאשר ילד בגיל הגן או בית הספר היסודי אומר שהוא מפחד שיחטפו אותו או יפגעו בו, תגובתנו כהורים צריכה להיות רגישה ומותאמת לצרכיו הרגשיים. חשוב להבין שתחושות הפחד שלו אמיתיות ומבוססות על מידע שהוא שמע או חווה בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא להעניק לו תחושת ביטחון מבלי לבטל את רגשותיו.
ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיפור מעולה. בבצ'יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ'יק יהיה חבר כנסת, יצטרכו להתקיים בישראל הדיקטטורית בראשות ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, בחירות לכנסת ה-26. אלא שבחירות לכנסת ה-26 לא יתקיימו, כי הכנסת ה-25 היא הכנסת האחרונה שנבחרה בבחירות – והיא תכהן עד יומו האחרון של ביבים שקרניהו כראש ממשלה, שיהיה כנראה גם יומו האחרון בכלל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איריס, תודה רבה על הכתבה , חיזקת את מה שחשבתי בנושא הכיבוש….. אין לנו עבר טוב עם השכנינו, חיבים לבנות עתיד ולהבין שלא אנחנו ולא השכנינו הפלסטינאים לא קדושים בהסטוריה המשותפת.
לדעתי צריך לבנות שיח הדברות המשותפת רחבה יותר. ואז ללחוץ על הפוליטיקאים. האנשים רוצים שיהי שקת באזורינו, הבעיות הם מנפוליטיקאים
איריס גור. מסכים עם הדאגות שלך לגבי המצב. רק חבל שאת מגזימה בכמה דברים.
ישראל היא לא גרמניה הנאצית והפלסטינים לא חיים במחנות השמדה. האמת היא שהם (רובם) חיים לא רע ועדין רוצים להשמיד את ישראל.
"מדינה קטנה מוקפת אויבים" זה לא מיתוס שיקרי אלה המציאות לצערי.
היהודים לא "לקחו בכוח" את מדינת ישראל. האדמות נקנו בצורה חוקית, והשטחים שנכבשו ה1948 וב1967 היו תוצאה של מלחמת מגן שנכפתה.
"שגרת הגירוש" ??? – אולי תפרטי…
"הורגים אנשים חפים מפשע"??? – בכול מלחמה נהרגים לצערי גם חפים מפשע. אבל להבדיל מהרבה מלחמות וסכסוכים אחרים בעולם, צה"ל לא הורג אזרחים בכוונה תחילה.
אז שוב, הביקורת שלך צודקת, אבל אין צורך להגזים בשקרים.