• הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • מכונית מכוסה באבק בצפון הארץ (צילום: דוד כהן/פלאש90)
    דוד כהן/פלאש90
  • חוף פלמחים (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
    נתי שוחט פלאש 90
  • תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הקישון (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
    הדס פרוש פלאש 90
  • פסולת בישובים סביב רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הבלוגר גיל דרורי אוסף פסולת בחופי ישראל (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
    Meir Vaknin/Flash90

מחזקים את בג"ץ ארגוני הסביבה מצטרפים למאבק הציבורי נגד פסקת ההתגברות

טוענים: פגיעה בכוחו של בית המשפט העליון תאפשר לח"כים להעדיף אינטרסים צרים על פני הדאגה לחיים של כולנו ● "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט"

בקרוב מאוד, עם הרכבת הממשלה, נתבשר גם על זהותו של שר המשפטים הבא. בין אם יהיה זה יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' או מינוי מפתיע של הרגע האחרון, ברור שתיק המשפטים מעולם לא תפס מקום כל כך מרכזי במו"מ הקואליציוני. הסיבה ברורה: יהיה השר מי שיהיה, הוא אמור להוביל מתקפה ממשלתית על סמכויותיו וכוחו של בג"ץ.

לצמצום חופש הפעולה של בית המשפט העליון יש משמעויות רבות, חלקן נמצאות מתחת לרדאר של השיח הציבורי והתקשורתי. לא רק במערכות אכיפת החוק ובארגוני זכויות האדם והאזרח מצטיידים בימים אלה בשכ"פצים – גם בתנועה הסביבתית הדאגה גדולה.

המשוואה ברורה: בית משפט חלש, משמעותו הרבה פחות הגנה לסביבה מול אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואחרים. "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו למשל הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת המשפטנים "אדם, טבע ודין", "וכמו כל מיעוט, הסביבה והזכויות שלנו בה זקוקות להגנה של בית המשפט העליון מפני עריצות הרוב".

הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)
הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)

ואכן, רבים מהמאבקים הסביבתיים הבולטים בישראל עברו בשלב כלשהו בבית המשפט העליון וקיבלו ממנו רוח גבית. בלי בג"ץ, קרוב לוודאי שהיינו משלמים היום עבור כל הליכה לים, כפי שזממו שורה של רשויות מקומיות. השופטים קבעו שהחוף והים הם משאב ששייך לציבור ולכן, למעט מספר מצומצם של חופים שעונים לקריטריונים ייחודיים, אסרו על גביית דמי כניסה.

אלמלא בית המשפט העליון, חיפה כימיקלים אולי היתה מזרימה עד היום רעל לקישון, חוף פלמחים הפופולרי היה מופקע מהציבור לטובת בניית כפר נופש לעשירים, הממשלה לא היתה מחויבת לשקם את הקרקעות שמפעלי התעשייה הצבאית זיהמו במשך שנים בכימיקלים נפיצים, האדמה בנהריה והגליל המערבי היתה עדיין ספוגה באזבסט מסוכן (בית המשפט חייב את מפעל 'איתנית' לפנות אותו) ועמק האלה היה הופך מהפברובאנס הישראלי לטקסס – אם המיזם הענק לכריית פצלי שמן (נפט) ממעבה האדמה היה מקבל הכשר.

גם ממרחק הזמן קשה להתווכח עם חשיבות הפסיקות הללו ותרומתן לאיכות הסביבה ולאיכות החיים של הציבור הישראלי, אבל מנגד ניתן לטעון שאם לרוב האזרחים יש סדר עדיפויות אחר, אז אולי צריך לכבד אותו? בכל זאת, דמוקרטיה.

עו"ד ברכה רואה את זה אחרת: "כמו שהיועמ"ש מנדלבליט אמר לאחרונה, את הדין קובע בית המשפט, לא העם. אם הכנסת רוצה לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו. אבל כל עוד לא עושים את זה, בית המשפט הוא זה שמוסמך לפרש את החוק הקיים ולפסוק לפיו. הרעיון לקחת פסק דין של בית המשפט, ואז באמצעות פסקת התגברות לעקוף אותו ולמעשה לבטל אותו בהתאם לאינטרסים כאלה או אחרים, מסוכן מאוד".

"אם חברי הכנסת החדשה רוצים לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו"

זה לא שלארגוני הסביבה לא הייתה ביקורת על פסיקות של בתי המשפט במהלך השנים. להפך: לפי הטענה הרווחת, רבים מהשופטים אינם בקיאים בנושאי סביבה שדורשים ידע נרחב, ולא מפנימים שפגיעה בסביבה היא למעשה פגיעה בבני האדם ובחברה. כתוצאה מכך העונשים המושתים על עברייני סביבה נוטים להיות סלחניים ורחוקים מלהרתיע.

"יש לנו ויכוחים גדולים עם בג"ץ ועם בתי המשפט", אומר עו"ד ברכה, "אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין רצון להרוס את המערכת. גם כשיש לנו ביקורת, אנחנו זוכרים ששופטי בית המשפט העליון, כמו אהרון ברק ודליה דורנר בזמנו, חתומים על קביעות מכוננות לפיהן הזכות לסביבה ראויה היא חלק מזכויות האדם".

שמות בדור השופטים הנוכחי שמוזכרים על ידי הירוקים בהערכה הם אלה של השופטות דפנה ברק-ארז בעליון ומיכל אגמון-גונן במחוזי של תל אביב. אם יש שינוי בגישת בית המשפט העליון לסוגיות סביבתיות בעקבות המינויים השמרניים של איילת שקד, הוא כנראה עדיין לא מורגש. את הביקורת הקשה ביותר מבג"ץ, אגב, ספגו באדם טבע ודין דווקא מהשופט מני מזוז (בעתירה נגד חניון הנתיב המהיר במחלף שפירים), שלא בדיוק מזוהה עם המילייה של שרת המשפטים היוצאת.

בימים אלה מתנהל הליך משפטי נגד התכניות להרחבת בז"ן במפרץ חיפה. "נניח שבית המשפט יקבל את עמדתנו ויקבע שאסור להרחיב את בז"ן", אומר ברכה, "באמצעות פסקת התגברות מינימלית חברי הקואליציה יוכלו להפוך את ההחלטה מבלי להיכנס למהלך מורכב של שינוי חוק התכנון והבנייה עצמו". מבחינת אנשי הסביבה, זה אומר שממש מעבר לפינה אורבת סכנה מוכרת: פחות בג"ץ = יותר הון-שלטון.

עוד 632 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 16 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ערב פסח 2024 המושבה הכי צפונית בישראל מטולה היא עיירת רפאים נטושה ● חצי שנה אחרי שפונתה בפעם הראשונה ב־128 שנותיה, התושבים המעטים שנותרו לשמור על הגחלת מתחילים לאבד תקווה ● ראש המועצה דוד אזולאי מסתובב כל בוקר בין התשתיות ההרוסות ומזיל דמעה: "איבדנו את הצפון. אני ראש מועצה בלי תושבים" ● ונתניהו עדיין לא מצא זמן לבקר או לטלפן

עוד 3,281 מילים
היום ה־193 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

נשיא איראן: "כל פעולה נגד האינטרסים שלנו תיתקל בתגובה קשה וכואבת"

לפי פרסום ב־NBC News, התגובה הישראלית למתקפה האיראנית תכלול תקיפה של כוחות צבא איראניים ושל שלוחות של טהראן מחוץ לאיראן ● ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הביע חשש מפני האפשרות שישראל תתקוף מתקני גרעין באיראן ● צה"ל: מתחקור ראשוני עולה ששני הפלסטינים שנהרגו אתמול באזור הגבול שבין השומרון לבקעת הירדן לא נפגעו על ידי כוחות הצבא

עוד 18 עדכונים
אמיר בן-דוד

במקום להילחם בחיות אדם, אנו עלולים להפוך לכאלה

חצי שנה עברה מאז פרצה המלחמה בעזה, שהחלה בטבח הנורא שביצע חמאס בתושבי ותושבות ישראל. לאחרונה יצאה האוגדה האחרונה, אוגדה 98, מהרצועה ולמעשה המלחמה בעזה הסתיימה ללא שום הישג.

מה שהתחיל ככישלון קולוסלי המשיך ככישלון מתגלגל. הביטחון לא שב לגבולות, ואף התפרץ בסוף השבוע במתקפה איראנית ישירה על ישראל, והחטופות והחטופים, בחלקם הגדול, עוד במנהרות חמאס.

מוריה שלומות היא עורכת דין ומגשרת, מנכ״לית קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אוי לתמימים. לימדו קצת מי הם החמאס ורעיונותיו, כיצד ניצלו את הכסף שזרם אליהם לבניית וילות לראשיו, מנהור למלחמה בנו ועוני מחפיר לעמו, כיצד הרעיון המרכזי" אין לתת אף שעל אדמה לכופרים" הוא... המשך קריאה

אוי לתמימים. לימדו קצת מי הם החמאס ורעיונותיו, כיצד ניצלו את הכסף שזרם אליהם לבניית וילות לראשיו, מנהור למלחמה בנו ועוני מחפיר לעמו, כיצד הרעיון המרכזי" אין לתת אף שעל אדמה לכופרים" הוא הרעיון המרכזי של האמונה של חמאס. וכמובן, אנחנו הכופרים ואין לנו מקום בו מותר לנו לחיות. נחש כמו החמאס צריך להשמיד. וגם במחיר סבל נורא לעמו. הברירה במלחמה עימו היא או אנחנו או הם. אני מעדיף לחיות ושהם ימותו. מי שלא חס על ילדי אני לא אחוס על ילדיו.

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מלחמת עזה – עוד כתבות

איראן הקימה לתחייה את הברית הצבאית האזורית נגדה

המידע המקדים, חדר המבצעים המשותף בדוחה והסיוע של קטאר: גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי פעילות הברית האזורית נגד איראן הייתה פריצת דרך ● מטרת העל של איחוד הזירות הייתה למנוע את הברית המתהווה, אך בפועל הפעולה האיראנית גרמה לה לצאת לאור ● בזמן שישראל שוקלת איך ומתי להגיב, מבחינת טהרן, כל חיסול או פעולה נגד איראן תיתקל בתגובה חריפה ● פרשנות

עוד 844 מילים

פשעי ממשלת ישראל

שני פשעים מהדהדים גם בימים אלה.

שני הפשעים האלה השתלבו היטב בהתנקשות המופרעת במתחם הדיפלומטי האיראני בדמשק וכן בהתנקשות בילדיו של הנייה ברצועת עזה שכללה הרג של ילדים – נכדיו של הנייה שלא חטאו בדבר:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 796 מילים

למקרה שפיספסת

למה ארה"ב מתעלמת מהחרדי שבחדר?

מיום הקמת ממשלת נתניהו, בוושינגטון מחרימים את סמוטריץ' ואת בן גביר, אבל למה הממשל האמריקאי לא נמצא בקשר ישיר עם דרעי, שיושב באופן קבוע בקבינט המלחמה? ● לדברי גורמים בש"ס, האמריקאים מבקשים מדי פעם לקיים פגישות אישיות, אך הדבר לא מסתייע ● אם האמריקאים רוצים להבין מי עשוי להשפיע על נתניהו, כדאי שיפנו גם לדרעי ● פרשנות

עוד 594 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

צה"ל מתכנן להחליף את רובי "תבור" ברובי סער מתוצרת כחול-לבן המבוססים על רובים ממשפחת AR האמריקאית, עם תחמושת הקיימת כבר 65 שנה ● החלטת צה"ל מתבססת על מחקר גדול, אולם הוא בוצע לפני המלחמה בעזה ● בצבא ארה"ב, לעומת זאת, בחרו בנשק עם קליבר חדש ורב עוצמה המתאים לאתגרי הלחימה העתידיים ● איזו מהבחירות נכונה יותר, ימים יגידו ● פרשנות

עוד 796 מילים ו-1 תגובות

עקורים

ברית קטאר–עזה הובילה למתקפת 7 באוקטובר

דוח שחיברו אנשי מודיעין עבור פרקליטי משפחות קורבנות חמאס, שחלקים ממנו הגיעו לידי זמן ישראל, טוען כי ארה"ב הייתה מודעת להיקף הפעילות הזדונית של דוחה ולפגיעה באינטרסים האמריקאיים ובעלות בריתה – אך נמנעה מלפעול ● לפי הדוח, תהיה זו טעות להמשיך לאפשר לקטאר "למלא תפקיד מרכזי כמתווכת בעימות בעזה"

עוד 1,084 מילים

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

עוד 1,128 מילים
היום ה־192 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ"ל: "שיגור של כל כך הרבה טילים וכטב"מים לשטח ישראל ייענה בתגובה"

מיקי זוהר: התקיפה הישראלית ברפיח התעכבה בשל הרצון להגיע להסכם עם חמאס ● דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית: כמות האספקה המועברת לרצועה גדלה משמעותית בימים האחרונים ● "וול סטריט ג'ורנל": גורמים בארצות הברית ובמערב מעריכים שישראל תגיב במהירות למתקפה האיראנית ● צה"ל: שם המבצע לסיכול המתקפה האיראנית – מגן ברזל

עוד 43 עדכונים

הפעם, נתניהו בוחר בביידן על פני בן גביר וסמוטריץ'

"בנקודת זמן זו וללא סיוע של אמריקה, כנראה שהפעולה הדרושה היא חיסול רפיח. עם איראן נסגור חשבון מאוחר יותר", כתב אתמול נתן אשל ● זו הרוח המנשבת מסביבתו של ראש הממשלה: ישראל לא תגיב נגד איראן ללא תיאום ואישור האמריקאים, אבל משאירה את הדלת פתוחה לתגובה עתידית ● "ראש הממשלה קיבל מהאיראנים כרטיס טיסה. עכשיו הוא רק צריך להחליט מתי לממש אותו" ● פרשנות

עוד 770 מילים

לישראל אין מספיק כסף לניהול מלחמה כוללת

מאחורי ההצלחה הישראלית בסיכול המתקפה אתמול, התגלה גם נתון מבהיל אחד: יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא מצוינת אבל לא בת קיימא מבחינה כלכלית בשביל מערכה גדולה וארוכה הרבה יותר ממה שחווינו הלילה ● פרשנות

עוד 526 מילים

בפעם השנייה מאז מלחמת איראן–עיראק, טהרן הוכיחה שהיא מעצמה אזורית ● האמריקאים הבהירו כי כל תגובה ישראלית תהיה חייבת להיות מתואמת איתם ● העובדה שדובר צה"ל הודה בשעות הבוקר המוקדמות כי חלק מהטילים שנורו לעבר ישראל פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים אפשרה לאיראנים לרדת מהעץ ● פרשנות

עוד 549 מילים ו-1 תגובות

הברית האזורית נחוצה לישראל כמו אוויר לנשימה

ישראל ובנות בריתה הצליחו ליירט 99% ממתקפת הטילים האיראנית ● הישראלים חייבים להישיר מבט למציאות: לולא הברית האזורית ושיתוף הפעולה עם מדינות כמו ירדן, ישראל הייתה נראית הבוקר אחרת לגמרי ● האפשרות לברית עתידית עם ערב הסעודית – חיונית מאי פעם ● מדינות האזור מבקשות רק דבר אחד בתמורה, שנתניהו ימשיך לשלול ● פרשנות

עוד 607 מילים ו-3 תגובות

לא בטוח שישראל היא זו שצריכה להגיב למתקפה האיראנית

בפעם הראשונה בתולדותיה איראן תקפה את ישראל במאות חימושים – והכריזה למעשה על מלחמה רשמית ● לא בטוח שהתשובה הישראלית תגיע מהר ● אחרי האיום של ביידן, ארה"ב חייבת להגיב כדי לשמר את ההרתעה האזורית שלה ● השאלה היא לא האם תהיה תגובה אלא מתי, באיזה עוצמה ומי תלחץ על ההדק ● צה"ל יתקשה להתמודד במקביל גם עם הרצח שמאיים להדליק את הגדה המערבית ● פרשנות

עוד 575 מילים
היום ה־191 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הודיע: בוטלו הגבלות פיקוד העורף על מערכת החינוך

דיווח: קבינט המלחמה הסתיים ללא קבלת החלטה על תגובה לתקיפה האיראנית ● ביידן אמר לנתניהו "לחשוב אסטרטגית על סכנת הסלמה" ● מטרה אווירית חשודה שהגיעה ממרחב ים סוף יורטה בהצלחה על ידי מערכת כיפה ימית, החות'ים לקחו אחריות על השיגור ● דיווח: התאריך לפעולה ברפיח נדחה; הליכוד בתגובה: "הפעולה לא נדחתה"

עוד 88 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה