• הפגנה נגד בז"ן, 2017 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • מכונית מכוסה באבק בצפון הארץ (צילום: דוד כהן/פלאש90)
    דוד כהן/פלאש90
  • חוף פלמחים (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
    נתי שוחט פלאש 90
  • תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הקישון (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
    הדס פרוש פלאש 90
  • פסולת בישובים סביב רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
    יניב נדב/פלאש90
  • הבלוגר גיל דרורי אוסף פסולת בחופי ישראל (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
    Meir Vaknin/Flash90

מחזקים את בג"ץ ארגוני הסביבה מצטרפים למאבק הציבורי נגד פסקת ההתגברות

טוענים: פגיעה בכוחו של בית המשפט העליון תאפשר לח"כים להעדיף אינטרסים צרים על פני הדאגה לחיים של כולנו ● "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט"

בקרוב מאוד, עם הרכבת הממשלה, נתבשר גם על זהותו של שר המשפטים הבא. בין אם יהיה זה יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' או מינוי מפתיע של הרגע האחרון, ברור שתיק המשפטים מעולם לא תפס מקום כל כך מרכזי במו"מ הקואליציוני. הסיבה ברורה: יהיה השר מי שיהיה, הוא אמור להוביל מתקפה ממשלתית על סמכויותיו וכוחו של בג"ץ.

לצמצום חופש הפעולה של בית המשפט העליון יש משמעויות רבות, חלקן נמצאות מתחת לרדאר של השיח הציבורי והתקשורתי. לא רק במערכות אכיפת החוק ובארגוני זכויות האדם והאזרח מצטיידים בימים אלה בשכ"פצים – גם בתנועה הסביבתית הדאגה גדולה.

המשוואה ברורה: בית משפט חלש, משמעותו הרבה פחות הגנה לסביבה מול אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואחרים. "גם הסביבה וזכויות האדם בסביבה – כמו למשל הזכות לנשום אוויר נקי – נמצאות במיעוט", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת המשפטנים "אדם, טבע ודין", "וכמו כל מיעוט, הסביבה והזכויות שלנו בה זקוקות להגנה של בית המשפט העליון מפני עריצות הרוב".

הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)
הארגונים הירוקים מחו. תחנת הכוח באשקלון (צילום: Chen Leopold/Flash90)

ואכן, רבים מהמאבקים הסביבתיים הבולטים בישראל עברו בשלב כלשהו בבית המשפט העליון וקיבלו ממנו רוח גבית. בלי בג"ץ, קרוב לוודאי שהיינו משלמים היום עבור כל הליכה לים, כפי שזממו שורה של רשויות מקומיות. השופטים קבעו שהחוף והים הם משאב ששייך לציבור ולכן, למעט מספר מצומצם של חופים שעונים לקריטריונים ייחודיים, אסרו על גביית דמי כניסה.

אלמלא בית המשפט העליון, חיפה כימיקלים אולי היתה מזרימה עד היום רעל לקישון, חוף פלמחים הפופולרי היה מופקע מהציבור לטובת בניית כפר נופש לעשירים, הממשלה לא היתה מחויבת לשקם את הקרקעות שמפעלי התעשייה הצבאית זיהמו במשך שנים בכימיקלים נפיצים, האדמה בנהריה והגליל המערבי היתה עדיין ספוגה באזבסט מסוכן (בית המשפט חייב את מפעל 'איתנית' לפנות אותו) ועמק האלה היה הופך מהפברובאנס הישראלי לטקסס – אם המיזם הענק לכריית פצלי שמן (נפט) ממעבה האדמה היה מקבל הכשר.

גם ממרחק הזמן קשה להתווכח עם חשיבות הפסיקות הללו ותרומתן לאיכות הסביבה ולאיכות החיים של הציבור הישראלי, אבל מנגד ניתן לטעון שאם לרוב האזרחים יש סדר עדיפויות אחר, אז אולי צריך לכבד אותו? בכל זאת, דמוקרטיה.

עו"ד ברכה רואה את זה אחרת: "כמו שהיועמ"ש מנדלבליט אמר לאחרונה, את הדין קובע בית המשפט, לא העם. אם הכנסת רוצה לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו. אבל כל עוד לא עושים את זה, בית המשפט הוא זה שמוסמך לפרש את החוק הקיים ולפסוק לפיו. הרעיון לקחת פסק דין של בית המשפט, ואז באמצעות פסקת התגברות לעקוף אותו ולמעשה לבטל אותו בהתאם לאינטרסים כאלה או אחרים, מסוכן מאוד".

"אם חברי הכנסת החדשה רוצים לשנות לחלוטין את החוק, ולקבוע למשל שלתעשייה מותר לזהם בלי הגבלה, אז בבקשה, שישנו"

זה לא שלארגוני הסביבה לא הייתה ביקורת על פסיקות של בתי המשפט במהלך השנים. להפך: לפי הטענה הרווחת, רבים מהשופטים אינם בקיאים בנושאי סביבה שדורשים ידע נרחב, ולא מפנימים שפגיעה בסביבה היא למעשה פגיעה בבני האדם ובחברה. כתוצאה מכך העונשים המושתים על עברייני סביבה נוטים להיות סלחניים ורחוקים מלהרתיע.

"יש לנו ויכוחים גדולים עם בג"ץ ועם בתי המשפט", אומר עו"ד ברכה, "אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין רצון להרוס את המערכת. גם כשיש לנו ביקורת, אנחנו זוכרים ששופטי בית המשפט העליון, כמו אהרון ברק ודליה דורנר בזמנו, חתומים על קביעות מכוננות לפיהן הזכות לסביבה ראויה היא חלק מזכויות האדם".

שמות בדור השופטים הנוכחי שמוזכרים על ידי הירוקים בהערכה הם אלה של השופטות דפנה ברק-ארז בעליון ומיכל אגמון-גונן במחוזי של תל אביב. אם יש שינוי בגישת בית המשפט העליון לסוגיות סביבתיות בעקבות המינויים השמרניים של איילת שקד, הוא כנראה עדיין לא מורגש. את הביקורת הקשה ביותר מבג"ץ, אגב, ספגו באדם טבע ודין דווקא מהשופט מני מזוז (בעתירה נגד חניון הנתיב המהיר במחלף שפירים), שלא בדיוק מזוהה עם המילייה של שרת המשפטים היוצאת.

בימים אלה מתנהל הליך משפטי נגד התכניות להרחבת בז"ן במפרץ חיפה. "נניח שבית המשפט יקבל את עמדתנו ויקבע שאסור להרחיב את בז"ן", אומר ברכה, "באמצעות פסקת התגברות מינימלית חברי הקואליציה יוכלו להפוך את ההחלטה מבלי להיכנס למהלך מורכב של שינוי חוק התכנון והבנייה עצמו". מבחינת אנשי הסביבה, זה אומר שממש מעבר לפינה אורבת סכנה מוכרת: פחות בג"ץ = יותר הון-שלטון.

עוד 632 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־649 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

סוכנות הידיעות הסורית הרשמית הודיעה שהושגה הפסקת אש באזור סווידא

מאות דרוזים חדרו לשטח סוריה; צה"ל פועל להשיבם ארצה ● כוחות הביטחון מנעו מדרוזים מסוריה, שניסו לחדור ארצה בהר החרמון, להיכנס לשטח ישראל ● צה"ל תקף אתרים בסווידא ובדמשק, בהם מפקדת המטה הכללי של הצבא הסורי ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שלא תתייצב לשימוע הנוסף שהממשלה מבקשת לערוך לה

עוד 43 עדכונים

ברקו צועק וכולם שותקים - כיצד הפך פרשן הספורט לקול תקשורתי מהדהד

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 600 מילים
אמיר בן-דוד

גז, נפט וגזלייטינג

דבר מוזר קורה מאז שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן: אם היה נדמה שהתגשמות נבואות הזעם תזרז את פינוי התעשייה מהמפרץ, בפועל נראה שהרוחות מנשבות דווקא בכיוון ההפוך ● אף שגם בית הזיקוק באשדוד מושבת ואספקת הדלקים למשק בסכנה, בתעשייה ובממשלה טוענים שבתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל ● פעיל סביבה: "עושים לנו גזלייטינג מושלם"

עוד 881 מילים

הזדמנויות בעקבות המלחמה

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים

למקרה שפיספסת

התמותה בקריית שמונה זינקה ב־20%

בחלק מקיבוצי גבול הצפון נרשמה עלייה בתמותה מאז הפינוי ● רבים מהקשישים שפונו מקריית שמונה לא רוצים לחזור לבתיהם ● לפי אנשי מקצוע המלווים את אוכלוסיית הגיל השלישי מקרוב, אלה שכן חזרו סובלים מהתדרדרות בריאותית, רגשית וקוגניטיבית, ומתקשים לתפקד ● "הם שואלים את עצמם ואותנו: מה הטעם בכל השנים שחיינו כאן?"

עוד 1,042 מילים

מתחת לטילים, מעל הטבע

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת ... המשך קריאה

לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.

עוד 609 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פשרת בג"ץ לא מבטיחה את מינוי זיני לראשות שב"כ

הפשרה שהושגה בין נתניהו ליועמ"שית מאפשרת לרה"מ להציע מועמד לראשות שב"כ בעוד חודשיים, אך הקביעה שבחוות הדעת שלפיה הוא מצוי בניגוד עניינים נותרה בתוקף ● ועדת גרוניס תבחן את המינוי גם בהיבטי טוהר מידות רחבים ● בג"ץ דחה את הדרישה לחייב את היועצת להתנגד לעתירות עתידיות, כך שהדרך של זיני לתפקיד רחוקה מלהיות מובטחת ● פרשנות

עוד 982 מילים

מפגן האומץ של יולי אדלשטיין

יו"ר ועדת החוץ והביטחון סירב לשמש חותמת גומי לחוק הפטור מגיוס חרדים – והציג גרסה קשוחה יותר שמעוררת זעם במפלגות החרדיות ולחץ כבד מנתניהו ● אדלשטיין צפוי לשלם על כך מחיר פוליטי בליכוד, אבל בינתיים הוא זוכה לתשואות ממילואימניקים ולתדמית של מנהיג אחראי ברגע האמת ● השאלה היא כמה זמן זה יחזיק ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים - גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומד... המשך קריאה

תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.

עוד 746 מילים ו-1 תגובות

השווקים כבר לא קונים את האיומים של טראמפ

טראמפ הכריז באפריל על תוכנית מכסים עולמית, שגרמה לזעזוע עמוק בשווקים – עד כדי כך שנאלץ לסגת ממנה זמנית ● כעת הוא שב ומאיים בהטלת מכסים דרמטיים לא פחות, אלא שהפעם השווקים מגיבים באדישות, כאילו לא התחוללה זה עתה רעידת אדמה כלכלית עולמית ● אז מה בעצם המשקיעים יודעים היום, שלא ידעו אז? ● פרשנות

עוד 772 מילים

הכדוריד בידיים של הליכוד

תחקיר זמן ישראל ראש עיריית ראשל"צ וסגנו חתרו להשתלט על איגוד הכדוריד וארגנו קמפיין מזהיר לניצחון בבחירות לראשות האיגוד ● הם גייסו ראשי עיריות מהליכוד וחברי מפלגה, שהפעילו לחצים פוליטיים על חברי אגודות ● לפי גורמים בענף, גם הוחלפו נציגים בהצבעות, וחיברו בין תמיכות עירוניות לבין תמיכה במועמד שלהם ● יו"ר האיגוד הנבחר: "אתה יכול לעטוף עם הטענות האלה דגים"

עוד 3,295 מילים ו-1 תגובות

נתניהו איבד את הרוב אבל לא את השליטה

שבעה ח"כים של יהדות התורה הודיעו על פרישה מהקואליציה, אך ניסיון העבר מלמד שהם עשויים להמשיך לשלוט במשרדיהם מאחורי הקלעים ● גפני התרוצץ בין לשכות, אדלשטיין שוב שימש כשעיר לעזאזל, ונתניהו לא טרח להשיב כשנשאל על חוק הגיוס בלילה שבו נהרגו שלושה חיילים ● עכשיו נותרה הקואליציה עם 60 ח"כים – אבל ייתכן שגם זה זמני ● פרשנות

עוד 829 מילים

ללא הכרעה וללא אסטרטגיה, ישראל שוקעת בעזה

המחירים היומיומיים הכבדים שצה"ל משלם על הלחימה בצפון הרצועה ממחישים עד כמה ישראל רחוקה מ"ניצחון מוחלט" וחושפים את הפער בין תקיפות מסיביות לתוצאה אסטרטגית ● הרמטכ”ל לא מוכן לדשדש, נתניהו מאותת על הפסקת אש, אבל יוזמת "העיר ההומניטרית" בדרום הרצועה נראית פחות כפתרון ויותר כעוד דרך להאריך את המלחמה ● אז מה האסטרטגיה עכשיו? לא ברור ● פרשנות

עוד 832 מילים
היום ה־648 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אף שלא הפעיל בעת הטבח את ההתרעות על חדירה, רפי מילוא יקודם לתפקיד מפקד פיקוד צפון

דיווח: ישראל מיתנה את עמדתה לגבי פריסת הכוחות במהלך הפסקת האש, והדבר הביא להתקדמות של ממש במשא ומתן עם חמאס ● צה"ל הודיע שעשרות מוחים חצו, באזור מג'דל שמס, את הגבול לסוריה וכוחות הצבא פועלים להשיבם ארצה; מסיגי הגבול כנראה חדרו לסוריה בעקבות הפגיעה בדרוזים במדינה ● שיקלי קרא להתנקש בחייו של נשיא סוריה א־שרע: "מדובר בטרוריסט"

עוד 46 עדכונים

היבלית עולה מהספסל: כפר סבא מהמרת על מהפכה במגרש

האם ממגרש הכדורגל הקטן בכפר סבא תצא בשורה עולמית? העירייה ביקשה להיפטר מהדשא הסינתטי, שמהווה מפגע סביבתי ובריאותי, וקיבלה הצעה מפתיעה ממרכז "זרעים מציון" המתמחה בפרחי בר: משטח דשא העשוי מיבלית ● הרעיון: להפוך את החסרונות של העשב הפולש ליתרונות ● "אם זה יצליח, תהיה לנו הוכחת יכולת למשהו שעוד לא בוצע בעולם"

עוד 1,231 מילים ו-4 תגובות

"הממשלה חייבת לשקם את הצפון. זו משימה קיומית"

התיירים נעלמו, העובדים עזבו, הפיצויים לא הספיקו – וחלק מהעסקים לא קיבלו דבר ● ה"האב" הקולינרי בשניר לא שרד את המלחמה; הסנדלרייה באיילת השחר וסדנת הקרקס מראש פינה שרדו בקושי; בית הספר לבישול בגונן לא נפתח; המרקידה משלומי עברה לחיפה – ואילו מפעל החטיפים שנפתח בקריית שמונה דווקא שרד וצמח

עוד 2,684 מילים

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה