יש לי חלום. ובחלומי מאורעות 7 באוקטובר, מאורעות תשפ"ד, לא התרחשו. הטבח הנורא לא בוצע, שום אזרח לא נחטף וכל ילדינו, טפֵּנו, הורינו, סבינו וסבותינו נמצאים בביתם, אהובים ומטופלים.
יש לי חלום. ובחלומי שולט החופש לחיות, כלל אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות ואין אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם, בלי הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בחלומי כולנו אזרחים, בני אדם ואין אפליה בינינו, לא משנה אם אנחנו יהודים, נוצרים, בדווים או מוסלמים ולא משנה אם אנחנו שייכים לקהילה הלהט"בית או סטרייטים.
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
עכשיו, לאחר סיום המלחמה מול איראן ולפני הסבב הבא אם חלילה יבוא, זה הזמן לבחינת תפקוד המערכות העירוניות כדי שלפעם הבאה נגיע מוכנים יותר. לא אקים כאן זעקה גדולה בשאלה איפה היינו כל השנים האלה, מה נעשה מאז סוף מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, ועשרות המבצעים שצה"ל ביצע והיה בהם פוטנציאל להסלמה ולפגיעה בעורף.
איך קרה שאחרי כל זאת הגענו למלחמה הזו עם עורף חשוף ולא ערוך מספיק?
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כי הכל דיבורים גבוהים בתכלס לא מתפקדים .מס רכוש זורק את המפונים מצד לצד השמאים עושים מה שהם רוצים. אין שר אוצר אין ראש ממשלה שדופק על השולחן ואומר עד כאן תטפלו במפונים תוך שבוע תאשרו את הבקשות וקדימה תסיימו עם זה
וזה לא קורה כי אנחנו המפונים אולי צריך לשנות ולקרוא לנו פליטים ואני ימני מאז ומעולם
ככה לא מנהלים ככה לא מתנהגים
12 ימים הספיקו למתקפת הפתע של ישראל ועמה מתקפת המחץ של ארה"ב על איראן ומתקני הגרעין של משטר הטרור האיראני. ההישגים עד הפסקת האש, שנכפתה על איראן, מרהיבים ומעוררים השתאות רבתי.
הגאווה הלאומית ותחושת הגאולה העומדת במפתן הדלת עדיין מורגשת בחזקה. תחושות דומות לאלו ששררו בארץ מיד לאחר מלחמת ששת הימים – של אופוריה לאומית אדירה לאחר ניצחון חסר תקדים של ישראל על מדינות ערב המקיפות אותה.
הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.
אין אדם שחגג יום הולדת ולא שמע לפחות פעם אחת את הברכה: "עד מאה ועשרים שנה". ומי מאתנו לא שר בילדותו או שמע את השיר "שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"?
מפתיע לגלות, אך הברכה הפופולרית הזו אינה המצאה מודרנית, אלא מיוחסת למנהל הקריאטיבי הגדול מכולם: אלוהים. בספר בראשית (פרק ו פסוק ג) נכתב:
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה מעניינת. כאדם זקן, אני לא מרגיש שום שהמדינה הולכת לקראת אנשים מבוגרים. נכון, אני לא משלם על הנסיעות בתחבורה הציבורית וזוכה להקלות מס, על פי חוקים שנחקקו בעבר.
מקבלי ההחלטות בממשל הנוכחי חוששני, שאנשים מבוגרים, מעניינים אותם כקליפת השום. גם בנושא זה, המציאות תהיה שמי שיכול להרשות לעצמו כלכלית, יזכה לאריכות ימים מיטבית, בעוד שהשאר, ידחקו לשוליים. עצוב לראות איך סדרי עדיפויות ממשלתיים לא נכונים, פוגעים באיכות ובאריכות הימים של אנשים מבוגרים, שאין להם קול ברור וחזק, או לובי, שמייצג אותם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קראו לה מעשיהו.
בארץ ההיא כולם צדיקים וישרים כמו סרגל.
לארץ היה מנהיג, או מלך שנבחר בבחירות דמוקרטיות. כמובן שהוא היה בראש הצדיקים. למלך היתה ממשלה, חבורה של צדיקים מלאי תבונה מבחירי העם.
המלך צדקיהו שמו היה נוהג לעיתים לצאת מארמונו ולבקר את העם. הוא היה יוצא לשווקים לברך את החנוונים על יבולם, עוצר מדי פעם באיזה דוכן כדי לקנות איזו מנה פלפל עסיסית. כמובן שמכיוון שהוא היה צדיק, אינו היה משלם מיידית, אך היה מבטיח איזה אלף הבטחות לגמול אחרי הבחירות הקרובות. כמובן שיקירי השוק האמינו למוצא פיו וצעקו בקול גדול יחי המלך צדקיהו.
אחרי הביקורים בשווקים, צדקיהו היה מכנס את הממשלה של הצדיקים והיה טופח על חזהו בהנאה מול ההאדה הרבה שזכה לה ברחבי ממלכתו.
צדקיהו לא העיז להגיע לבקר בביקתות של הצפוניים, כי הוא ידע שהבורגנים האינטלקטואלים לא יציעו לו פלפל ופירות עסיסיים בחינם. הוא ידע שמהצפוניים הוא יוכל לבקש השתתפות תמידית בהגנה על ממלכת מעשיהו משלל האויבים המסוכנים המקיפים את הממלכה.
מדי פעם פרצה מערכה מכיוון האוייב מהצפון. לשם הצפוניים הנאמנים הצליחו לבלום את התקיפה. אחרי כמה שנות שקט האוייב מדרום החל להציק. גם לשם צדקיהו גייס את הצפוניים וביחד עם אנשי הדרום הוא השיג מספר שנות שקט.
צדקיהו ניסה בכל כוחו להראות שכל מהוייו הם להגן על ממלכת מעשיהו והעם הצדיק בתוכו, לכן הוא קנה עוד נשק מתקדם ועיצם את צבאו באמצאים רבים חדשניים.
עד שיום אחד הגיע אוייב חדש שאותו צדקיהו לא הכיר. אוייב מסוכן פי כמה מכל האויבים מסביב. הוא ניסה להלחם באוייב המסוכן בכל האמצעים החדשים העומדים לרשותו, אך האוייב החדש סרב להיכנע.
הוא כינס שוב את ממשלת הצדיקים כדי לטכס עצה איך לגבור על האוייב החדש והמסוכן.ממשלת הצדיקים החליטה בפה אחד לסגור את הממלכה בבתים ואם זה לא יעזור במרתפים. היחידים שקיבלו אישורים לצאת הם חברי ממשלת הצדיקים.
וכך יצאו חברי מרעיו של צדקיהו לדרכים, ללא פקקים אל מנת לבזוז את ממלכת הצדיקים.
כל הזכויות שמורות לצדקיהו..