אתמול ביקר אצלי במשרד שליח של השטן.
הוא בכלל לא נראה מפחיד, אפילו די סימפאטי. לבוש בחליפה מהודרת, מגולח למשעי, שום ריח של גופרית או סימן לקרניים, אבל ללא ספק הוא היה שליח נאמן של כוחות השחור.
מסתבר שאני משהו מיוחד, אקסקלוסיבי. רק 1800 איש בארגנטינה יש כמוני, ברי מזל המועמדים להשתייך לקבוצה נבחרת ומובחרת שאליה לוציפר רוצה להזמין אותי, ויש רק 500 מקומות, ככה שרצוי שאזדרז.
כמובן שסקרנות גדולה השתלטה עלי, תמיד ידעתי שאני משהו מיוחד (אפילו אמא שלי אומרת) אבל בחיי שלא חשבתי שעד כדי כך. רק 1800 איש בארגנטינה? כנראה שבאמת יש בי משהו.
לוציפר הניח על השולחן קופסא שחורה ומבהיקה, כולה משדרת אקסקלוסיביות יוקרתית ובתנועה איטית אך בטוחה פתח את המכסה המהודר וחשף אותה. על מצע של קטיפה שחורה (נו מה?) היא שרועה לה בנונשלנטיות, בקושי מבחינה בקיומי, מעוצבת להדהים (בגווני שחור כמובן) קרירה מתכתית ובלתי מושגת. אמריקן אקספרס סנטוריון.
איך איך איך הם עושים את זה? איך יכול להיות שמצליחים להפוך כרטיס אשראי למושא תשוקה, לחלום רטוב, לסמל סטאטוס שאין שני לו. בסך הכל כרטיס אשראי, כלומר, עוד כרטיס אשראי. עוד דרך לבזבז כסף על דברים שאת רובם אנחנו לא צריכים. למה הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי אותה? למה הרגשתי חום שמתפשט לי בגוף כמו בהתאהבות פתאומית? למה לעזאזל אני מדבר עליה בלשון נקבה?
לוציפר הוסיף וסיפר והסביר על היתרונות, ההנחות, האירועים הנוצצים, על האנשים החשובים והנשים היפות בשמלות ערב מרשרשות, על מסעדות היוקרה, מחלקות עסקים, מלונות פאר, ודבריו היו כמו מוזיקה לאוזני.
ידעתי לחלוטין שאני צריך, חייב, זקוק ליפהפיה השחומה.
ידעתי שחיי ישתנו מקצה לקצה כשאוכל לשאת אותה בארנק לכל מקום אליו אלך. המבטים המצועפים שינעצו בי הנשים, מבטי ההערכה המהולה בקנאה שינעצו בי הגברים.
ידעתי שבקרוב כשאצא לאכול עם חברי החדשים, נהגי פורמולה 1, שחקני גולף ושחקניות קולנוע, אוכל גם אני לשלוף בנונשלאנטיות את הכרטיס, מה כרטיס? את יצירת האומנות הזו ולבקש מהמלצר המעונב שאת הטיפ בסך 30% יוסיף לחשבון (זה טוב בשביל המיילים you know)
לוותר על נשמתי נראה לי מחיר הוגן למדי עבור ההזדמנות הזאת להפוך למה שתמיד ידעתי שהוא האני האמיתי שלי, בעיקר בגלל שכידוע כל העיניין של חיי העולם הבא לא מדבר אלי כל כך, לפחות לא מדבר אלי באותו ווליום שבקע מן הקופסה השחורה (שאגב, יכולה לשמש גם כקופסת סיגרים מהודרת משהו שתמיד רציתי לרכוש ולא היתה לי הזדמנות)
3000 דולר לשנה והיפהיפיה הזו שלך. זה פחות ממה ששפיצר שילם לשעה עבור היפהפיה שלו, והוא עוד היה צריך להחביא אותה מעיני הסביבה. מה זה 3000 דולר בשבילנו שועי ארץ, קבוצה נבחרת של 1800 איש מורמים מעם. מחיר צנוע ביותר לעומת שפע ההטבות והזדמנויות שמחכות לנו בתוך הקופסא השחורה.
לא יודע מאיפה אספתי כוחות נפשיים שלא חשדתי שהיו בי ועמדתי בפיתוי.
כן אני יודע לוציפר שמספר המקומות מוגבל. אני יודע שאם לא אחתום עכשיו אולי אחר כך לא יהיה, אני מבין לוצי, אני מבין. בכל זאת, אני מודה לך שבאת, אני אחשוב על זה, באמת. לא, אין צורך שתתקשר, אם אחליט שאני מעונין אתקשר אליך. יש לי את הטלפון. גם את הנייד, באמת תודה.
לוציפר התפוגג בתוך ענן גופרית ואני נותרתי סחוט, מזיע ומבולבל.
איך הם עושים את זה? איך הם גורמים לי בכלל לשקול את האיוולת הזו שלא לדבר על להשתוקק אליה.
איזה תירוצים המצאתי לעצמי – זה טוב ליחסי הציבור עם הקלינטים, ראית איזה ביטוח בריאות לנסיעות הם נותנים? אם אתה מאבד מזוודה בטיסה הם משלמים לך 1700 יורו ליום עיכוב, שזה ממש מכסה את התשלום השנתי. וההנחות…
משהו בתוכי רצה בכל מאודו להכנע ללוציפר והמציא תירוץ אחר תירוץ כדי להפוך את כרטיס האשראי הזה, סמל הסטאטוס המזורגג הזה, לרכישה רציונאלית ומוצדקת.
בינתיים גבר כח ההגיון. נצחנו בקרב הזה, אין לכם ספק מי מנצח במלחמה, נכון?
גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.
"הפתעת אוקטובר" איננה רק במתקפת חמאס. זוהי גם קריסה פתאומית בינלאומית של ישראל. לכאורה, על לא עוול בכפה, אולם זוהי תולדה של ההפיכה המשטרית מבית מדרשו של בנימין נתניהו, ויש האומרים שהמשך המלחמה משרת את מטרותיו. ואילו "מתקפת אפריל" האיראנית חשפה את הלְקוּת הישראלית, אך גם פתחה פתח לשובנו לשפיות מדינית. אל לישראל להתנהל כעת בנקמנות אלא לבחור מהלכים חכמים שישיבו את החטופים שבשבי, יוליכו להסדר בר-קיימא עם הפלסטינים ויצמצמו את האיום האיראני.
* * *
בשפה האנגלית יש מילה העשויה לתאר את התנהלותו של נתניהו: reckless, כלומר פזיז או נמהר, אלא שעצם הכתרתו כ-reckless מחטיאה. הוא מחושב מאד ופועל למטרת-על כפולה: הבטחת שלטונו בצד המשך התחמקותו מהכלא. כך יש להבין את מהלכיו, כולל בעזה ומול איראן. יש הטוענים שהוא פועל לקבֵּע את מצב המלחמה כדי להרחיק את אימת הדין.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
החרדים חרדים מפגיעה בדברים החשובים להם, באמונות שלהם, בחינוך שלהם, בקיום המצוות שלהם, אם רוצים להפחית את חרדות החרדים, עלינו להוכיח להם שאין להם ממה לפחד, וכי אין להם צורך בחומות.
* * *
החברה הישראלית מחולקת לקבוצות ופלגים שונים ומשונים. הציבור המדובר והנחבט ביותר בשנים האחרונות הוא הציבור החרדי. באולפנים השונים נוכל לשמוע מומחים רבים המסבירים על החברה החרדית, על אופייה, תכונותיה וצרכיה, ואף על המשמעויות מרחיקות הלכת של אורחות חייהם לחברה הישראלית, כלכלתה וביטחונה.
הרב שאול עבדיאל הוא איש חינוך, רב מלווה בעמותת נצח יהודה, רס"ן במיל', רב גדוד נצח יהודה לשעבר וקמ"ט מדיניות ופרט במנהלת החרדים הצבאית באכ"א.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנחנו לא חייבים להוכיח להם כלום
שוויון בנטל. נקודה
תגידו תודה שאנחנו נותנים ל 75 שנות טפילות לעבור כאילו כלום
ובעצם למה?
למה שלא תשלמו על כל פשעי העבר, הסחטנות שלכם, הטפילות
שתחזירו את החוב שלכם כלפינו במלואו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם