בשבוע שעבר הפגינו אנשי "המרד בהכחדה" בכיכר הבימה, באירוע שנועד להציף לתודעה את משבר האקלים והשלכותיו. יומיים קודם לכן פעלו המוחים בשערי הבורסה לני"ע בתל אביב. כמו ביתר מחאות התקופה, כל האמצעים כשרים ומה שמצטלם טוב כמו שלשלאות וכתמי צבע אדום, אדרבא.
אקדים את המאוחר. בסוף (וכבר היום) התאגידים והרשתות יהיו חייבים להתעדכן טכנולוגית למוצרי אריזה מתכלים בלבד. רשתות ביגוד כמו זארה כבר הודיעו שיצאו במהלך מהסוג הזה, וזה באמת נחמד. אבל מה עם הגדולים באמת? קוקה קולה למשל.
יצוין כי קוקה קולה נמכרת גם במקדונלדס ברחבי העולם. זה בעצם סוג של דואופול שנועד למכור לנו מזון מעובד באריזות שמזהמות את הסביבה בכל צעד בשרשרת הקיום של המוצר, מהשדה עד הדלפק
אין לי מושג כמה פחיות ובקבוקים קוקה קולה מוכרת מדי יום בעולם, אני יכולה רק לדמיין ולא מאד מעוניינת, מלחיץ. אבל אנסה בזעיר אנפין להמחיש את העמדה באמצעות המשאית הזו בתמונה.
המשאית לא רק מרעישה, תופסת מקום רב בכביש ומזהמת את האויר. היא עושה את כל זה על מנת להעביר מוצר, שלא בדיוק נמצא בראש רשימת חמשת אבות המזון, והוא גם גורם נזק בריאותי ומזהם. ברור שמזהם. וזו רק משאית אחת, מתוך צי אחד, שכמוהו יש עוד אלפים.
יצוין כי קוקה קולה נמכרת גם במקדונלדס ברחבי העולם. זה בעצם סוג של דואופול שנועד למכור לנו מזון מעובד באריזות שמזהמות את הסביבה בכל צעד בשרשרת הקיום של המוצר, מהשדה עד הדלפק. מתי נשמע מקוקה קולה שהיא מקדישה משאבים לפיתוח אריזות מתכלות? הם בכל זאת קיימים איזה 130 שנה, איפה האחריות התאגידית?
אבל מה עם תודעה סביבתית? לאן כל השקיות האלה הולכות? הן נתקעות לי בשיער בים, מחלחלות למי התהום, וכך הופכות לחלק משרשרת המזון שלנו. כן. אנחנו שותים פלסטיק
מאידך, אנחנו כצרכנים נאלץ להפנים את העובדה הלא פשוטה, לפיה כמעט בכל פעם שאנחנו קונים – אנחנו מזהמים. אני מכירה אנשים שקונים באפליקציות סתם פיצ'פקעס מיותרים כי זה כיף לקבל את האריזות האלה בדואר.
נכון, אבל מה עם תודעה סביבתית? לאן כל השקיות האלה הולכות? הן נתקעות לי בשיער בים, מחלחלות למי התהום, וכך הופכות לחלק משרשרת המזון שלנו. כן. אנחנו שותים פלסטיק.
בין תרבות הצריכה של ימינו לבין מה שאנחנו צריכים באמת – יש פער ניכר שמחפה על חוסרים מסוגים אחרים לגמרי, ונוסחאות פרסום קליטות בסגנון "טעם החיים".
בדרך מסוימת, מה שהקפיטליזם הביא עלינו הוא בעיקר הנגשה מוגזמת מאד של נוחות. הכלים החד פעמיים בטח יוצרו על ידי גבר שאשתו התייאשה מלשטוף כלים, אז במקום לתת יד הוא הינדס מוצר מזהם שהיום כבר מסולק בבושת פנים מהמדפים ברשתות. הלאה החד"פ, אמר הציבור. הבו לנו פתרונות טובים יותר.
הכלים החד פעמיים בטח יוצרו על ידי גבר שאשתו התייאשה מלשטוף כלים, אז במקום לתת יד הוא הינדס מוצר מזהם, שהיום כבר מסולק בבושת פנים מהמדפים ברשתות
וזה לא שהם אינם. המפ (צמח קרוב משפחה של הקנאביס) נתפש בעולם הטכנולוגי כחומר גלם שיוכל לפתור לפחות חלק מהבעיה, אם לא להביא לשינוי של ממש.
המפ, הצומח במהירות רבה מאד, יכול לשמש שלל תעשיות בדמות אריזות, טקסטיל, בניה וכיד הדמיון הטובה על דעתכם. וכל זה כבונוס בנוסף ליתרונותיו הבריאותיים.
לא יהיה קל להמפ להעמיק אחיזה מול תאגידים כאלו ומול תעשיית הפלסטיק הזדונית, אבל מהפכת הלגליזציה והמודעות למשבר האקלים מתפתחות במקביל. כבר לא מופרך לדמיין את היום בו הן סוף סוף יפגשו.
דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.
במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?
* * *
באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם