"יש לי אישור לנסוע באדום", אמר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14. הוא התייחס לתאונה החזיתית שנכנס אליה כאשר תיעוד של האירוע מראה את כניסת שיירת הרכבים שלו לְצומת באדום. כמובן – כל זאת קרה כשבתו הצעירה הייתה ברכבו והוא לא היה חגור (יחד עם עברות נוספות שעליהן קיבל שלל דוחות בעבר).
אבל האמת לא משנָּה, הציבור הרי לא זוכר. וגם אם הוא זוכר, הציבור לא יעשה כלום, כי לפי בן גביר, הציבור מטומטם. יותר מזה, המערכת החוקתית הישראלית, המערכת הפוליטית כולה, רואה בציבור צֶבֶר מטומטם שלא זוכר ושלא יכול לבצע שינויים פוליטיים. אומר יותר מכך – המערכת עצמה בנויה כך שנשאר מטומטמים שלא זוכרים, כך שלא נוכל לבצע שינויים.
יעקב גולצמן הוא פעיל פוליטי וסטודנט למשפטים עם רקע מחקרי בפילוסופיה פוליטית, תורת המשפט ודין בינלאומי. סרן (במיל'). נולד בחומש, גר בחיפה.
כאשר יום השואה ויום הזיכרון לרצח העם הארמני חלים באותו תאריך, יש הזדמנות להרהר יחד בעבר המשותף – ובעתיד כשותפים.
* * *
השבוע, ה־24 באפריל השנה, ציין רגע נדיר ורב-עוצמה: לראשונה זה שנים יום השואה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל – חל במקביל ליום הבינלאומי לציון רצח העם הארמני משנת 1915. הצירוף הזה הוא הרבה מעבר לסמלי – הוא מזמן ליהודים ולארמנים הזדמנות עמוקה להכיר בהיסטוריה המשותפת של סבל, הישרדות, ומאבק ממושך לצדק ולהכרה.
ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה צוין השבוע ברחבי הארץ בטקסים, עצרות זיכרון ודקות דומיה. מדינה שלמה עוצרת מלכת כדי לזכור את ששת המיליונים שנספו בשואה – את הקהילות שנכחדו, את המשפחות שנותרו פצועות עד היום.
80 שנה אחורה, סוף המלחמה. ב־8 במאי 1945 נשמעה ברחבי אירופה הבשורה שחיכו לה שנים – גרמניה הנאצית נכנעה. מלחמת העולם השנייה הגיעה לסיומה, והתקווה שבה לפעום בלבבות מיליונים. אך הרגע ההיסטורי הזה לא הורגש רק ברחובות לונדון או פריז; הוא הגיע גם אל סמטאות פאס, קזבלנקה, תוניס ואלג'יר – שם המתינו קהילות יהודיות דרוכות לשמוע על סוף הסיוט.
אבי נחמני הוא משפטן ופעיל חברתי. משמש כדובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן
לדעתי אם יקימו לאורך הגבול עם ירדן יישובים חרדים והם ישמרו על הגבול והם יעשו את זה מצויין לשמור על המשפחות שלהם וגם יעצרו את המסתננים וגל מחבלים
זה פתרון חלקי אבל עדיף כך מאשר כלום
ובנוסף יהיה להם הטבות של ישובי ספאר
יוכלו לשחרר אלפי חיילים ששומרים על הגבול
מה שאומר שהספירה לאחור החלה ולא רק החלה היא תהיה מהירה מאוד, לא צריך איראן ולא צריך גרעין, 28% מהילדים בבתי הספר היסודיים היום הם חרדים, זה אומר שעוד מספר שנים, הצבא העם, כמו כל צבא במדינה הרוב לא התגייס, פשוט יתפרק.
דמוקרטיה קטנה מאותגרת
לא יכולה לשאת
אוכלוסיה משתמטת, סחטנית, בטלנית, מתבודדת, כופה, בורה, אנטי ציונית, מתרבה, בוחשת
או במילים אחרות
מדינה לא תשרוד
כאוטוקרטיה תיאוקרטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית.
קונספציה
שמביאה לקריסות.
ומי יעצור? מתי? איך?
ואם לא?……
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רוב הציבור אינו מסוגל בכלל להבין את הטענות המובאות כאן. אפילו העברית עצמה תהיה קשה לחלקים גדולים בציבור שסובלים מעילגות קשה. תוצאות הבחירות אינן מבוססות על חשיבה פוליטית, אלא על תפיסת שייכות – אמיתית או מדומה – לקבוצה מסויימת, או התנגדות לקבוצה אחרת. האם ניתן בכלל לדון עם אדם חרדי בנושאים כמו חשיבה פוליטית או מה עדיף לעתידה של מדינת ישראל? הוא סר למרותו של רעיון שבמהותו אינו רציונאלי. מצד שני, הסכסוך המדמם עם הפלשתינאים דוחף קבוצות אחרות להצבעה שמקורה שוב בתחושות ולא בחשיבה פוליטית. פחד, שנאה, גזענות. לכן אנחנו הולכים להדרדרות וכל ניסיון לחלום על שיפור הוא פלפול אקדמי.
הבעיה אינה בשכחה אלא השחיתות. תמיד יש מי שרוצה להזכיר. לעומת זאת השחיתות של הציבור היא הבעיה. ציבור שמוכן שמנהיגיו הם עבריינים מורשעים (דרעי ובן גביר) או שעומד נגדם כתב אישום או נוכלים (סמוטריץ – למד משפטים תוך כדי שירות צבאי מקוצר). ציבור שאין לו בעיה לשדוד את הקופה הציבורית להיות טפילים על גב חלק אחר של הציבור. ציבור שמנהיגיו עושים הכל כדי להופך אותו לעני שתלוי במנהיגים. בשביל הציבור הזה לעבור באור אדום אינה עבירה.
צריך לזכור שלפני שלטון הימין היה שלטון של מפא"י שלא היה ממש "תלית שכולה תכלת" . אז מה הפלא.
זה לא ציבור שקל למכור לו תעמולה, זה ציבור שרוצה שימכרו לו שקרים.