מחקר ארכאולוגי חדש ומקיף שהתפרסם לאחרונה קבע, כי בניגוד לתפיסות מקובלות עד היום, חומות העיר של ירושלים בתקופת הברזל, בה התקיים בית המקדש הראשון, לא נבנו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, אלא כבר באמצע אותה מאה.
המחקר זכה לסיקור תקשורתי נרחב והכותרות הדגישו את הניצחון המדעי של המחקר, שהפריך את הידיעות הקודמות. בהחלט מדובר בהישג, אבל עדיין לא ב"ניצחון מוחלט". כדי להגיע לשם תצטרך הארכאולוגיה הישראלית להשתחרר ממשקולות אחרות שנקשרו לרגליה עוד בנעוריה.
ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.
האמת היא שגורל המדינה מוחזק בידי השבויים ה"אמיתיים" – אלו השבויים כבר עשרות שנים ברטוריקה של עצמם.
הרמטכ"ל, משוחרר משבי דומה, קיבל על עצמו את האחריות למחדל שבעה באוקטובר והתפטר. האם הצהרת בנימין נתניהו כי בסיום המלחמה "כולם יצטרכו לתת תשובות , גם אני" – תקבל עכשיו משמעות מעשית? האם הרטוריקה תהפוך למעשה במציאות של קבלת אחריות ומימושה?
אל תעצרו את נשימתכם.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:
כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ארכאולוג שעושה את עבודתו נאמנה שואף לפרסם את ממצאיו באובייקטיביות. נכון שאותו ארכאולוג מחליט אלו ממצאים הוא יפרסם ואלו הוא יגנוז. מיותר לציין שלאמונותיו ודעותיו המקצועיות, של הארכאולוג, יש השפעה על הפרסום. מצב זה הוא מצב נתון שנכון לגבי כל ארכאולוג שמפרסם את ממצאיו.
בעולם החפירות הארכאולוגיות יש שני סוגי חפירות. חפירות "מדעיות" אותן מבצעים גופי מחקר לצורך מחקר גרידא. חפירות אלו מבוצעות בהיקפים קטנים יחסית ולאורך זמן רב. מקובל בחפירות מדעיות שחופרים במשך כחודש – חודשים בקיץ ובשאר השנה מטפלים בממצאים של אותו שנה או שנים קודמות. רב החפירות ה"מדעיות" מבוצעות בתילים רב שכבתיים.
סוג אחר של חפירות הן חפירות "פיתוח" שמטרתם הצלת הממצאים הארכאולוגים לפני עבודות הפיתוח. חפירות אלו מבוצעות על שטחים המיועדים לפיתוח (שטחים קטנים וגדולים) ומשך זמן הביצוע הוא קצר. ההבדל בין חפירות "מדעיות" לחפירות "פיתוח" הוא משך זמן הביצוע. חפירות "פיתוח" הן "הכרך מגונה" מכיוון שזמן הביצוע מוגבל, ופוגע באיכות העבודה. פגיעה זו גורמת לאיבוד מידע ארכאולוגי. לכן הנזק בחפירות "פיתוח" הוא עצום.
רשות העתיקות אמורה לפקח על חפירות "פיתוח". הבעיה שהיא בעצמה מבצעת את חפירות ה"פיתוח". למיטב הבנתי החפירות בעיר דוד נועדו לצרכי תיירות. הנזק בחפירות אלו הוא כפול. החפירות מבוצעות בהיקפים חסרי תקדים ובשיטות של חפירות "פיתוח". יתרה מזו בהיקפים הנרחבים של החפירות אינן משאירים שטח לחפירות עתידיות שיבוצעו בשיטות חדשניות שלא קיימות בימנו.
כל זה מתאפשר בגלל שרשות העתיקות (ואוני' ת"א) היא המבצעת והיא זו שגוזרת קופון, כנראה שמן. בשנת 2004 פרסם מבקר המדינה, המשנה לנשיא של בית המשפט העליון לשעבר אליעזר גולדברג ז"ל, דו"ח ובו הוא מגדיר את צורת ההתנהלות של רשות העתיקות כ"ניגוד עניינים מובנה". מאז המצב רק החמיר.