באחרונה גובר הדיון הציבורי בכישלונם של שומרי הסף. היאחזות בנימין נתניהו בכיסאו אחרי המחדל, האינטרסים האישיים שלו בניהול המלחמה וההתנהלות המושחתת של ממשלתו הקיצונית – כל אלה חושפים את חוסר האונים של מערכת המשפט ואכיפת החוק, התקשורת והאופוזיציה, בבלימת הטרלול שהשתלט על חיינו.
אמנם, פה ושם ניתן עדיין לראות ניצוצות של עמוד שדרה – בין אם זה פסק הדין של בג"ץ שפסל את ביטול עילת הסבירות, תחקירים דוגמת זה של "המקור" בעניין מירי רגב, או ההתנגדות העקבית של יאיר לפיד לישיבה בממשלה עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. ובכל זאת, נראה כי המוסדות הדמוקרטיים הולכים ונחלשים, הולכים ומרימים ידיים לנוכח הזרם העכור שמסביב. במובן זה, זיהוי הסיבות לכישלונם הוא קריטי כדי להניע תהליך של תיקון, קשה ככל שיהיה.
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
הכותרות הראשיות עכשיו
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיבות מהותיות אחרות:
1. גידול דמוגרפי מהיר של קבוצות שבטיות/כתות שלא שותפות לאמונה באתוס הציוני דמוקרטי, בהשתתפות פעילה בערכיו, או בשיח של פשרות לגבי עתיד משותף.
הצבעת קבוצות אלו (או אי הצבעה)- בהתאם.
2. אובדן שליטה ריבונית בשטח, כמונופול על שימוש בכוח, אכיפה של מיסים, תנועה או בניה, מאפייני שלטון מקומי. עבריינות ואי-ציות אצל מתנחלים, החרדים, ישובים ערביים, בדואים, ולמול פשע מאורגן.
3. כשלון חינוך ממלכתי מאחד, כולל חינוך לאזרחות פעילה, אמונה בנרטיב משותף היסטורי, רמת לימודי ליבה, ועד לחינוך לערכים של ערבות הדדית ותרבות אמת.
4. ריקבון מנהיגות מתמשך. העדר חזון ותוכניות אסטרטגיות. העדר גורם מלכד ומנהל.
גזל משאבים למיידי, סקטוריאלי, מושחת במקום השקעה ביכולות ותשתיות לעתיד. רמיסת ובריחת אנשי המקצוע הישרים. במקומות רבים תרבות שקר, כסתח, אילתור, ואף עבריינות. התדרדרות בכל תחום לתחתית, ביחס למדינות המערב.
5. קושי ענייני מהותי לייצב דמוקרטיה באזור לא יציב – לפתור בעיות מערכתיות קשות פנימיות בתנאי לחימה מתמשכת, באזור מלא אויבים כוחניים ומשטרים לא דמוקרטיים שלא מעוניינים בהכרח בהסדר. סבך של שסעים פנימיים, תרבויות ואידיאולוגיות מאוד שונות, אינטרסים גיאופוליטיים של מעצמות יריבות, יריבים אכזריים מושחתים ולא תמיד רציונליים ומתכננים לעתיד, פערים גדולים כלכלית ומוסדית ותרבותית, ופונדמנטליסטים בכל הצדדים.
—בתנאים הנ"ל קשה מאוד למסד משטר של זכויות וחובות שווים, לתכנן לטווח ארוך, לגשר על פערים בדרך של פשרה, לפתור בעיות רבות שונות במקביל בלי הנהגה ואליטה ממוקדות במאמצים מיטביים רציונליים לטווח בינוני וארוך. בעיה…