מתווה החזרה למגורים קהילתיים משותפים בעוטף עזה של "שורדי קיבוץ חולית" – כפי שמכנים עצמם תושבי הקיבוץ שהוכה קשות ב־7 באוקטובר, כש־13 מחבריו נרצחו – בהתכתבויות הרשמיות, צריך לשמש תמרור אזהרה ומשל מהדהד לכישלון המתמשך של המדינה ומוסדותיה בטיפול באסון הגדול ביותר שידעה.
הממשלה, שטובה רק בסיסמאות, קראה למהלך הקמת המנהלת "תקומה", אך לפי התושבים שחתמו בשבוע שעבר – לטענתם בכפייה ותחת סחיטה באיומים – על החוזים לקראת החזרה לחיים משותפים – תחילה בקראווילות ברביבים ובהמשך, בקיץ 2025, בקיבוץ חולית המשוקם – ההתנהלות בעיקר מקוממת.
לפני שנכנסים לפרטים (המתישים משהו, כיאה לבירוקרטיה של מספרים ותאריכים שנותרת על הרצפה לאחר שהדי קולות המלחמה נמוגים, וצוותי המצלמות נסוגים לאחור) נותרת תהיה: מדוע זה בעצם צריך להיות כה קשה?
מדוע מדינת ישראל מוצאת עצמה במאבק רווי יצרים ועלבונות עם קומץ תושבי קיבוץ שספג את אחת המכות הקשות ביותר מאז קום המדינה – תוצאה ישירה של הפקרת אותה המדינה ממש?
מדוע מדינת ישראל, שהצליחה למצוא בעבר פתרון למיליון עולים, מוצאת עצמה במאבק רווי יצרים ועלבונות עם קומץ תושבי קיבוץ שספג את אחת המכות הקשות ביותר מאז קום המדינה, תוצאה ישירה של הפקרת אותה המדינה ממש – וזאת על רקע הקמה של כמה עשרות קראווילות?
מה נשאר מההבטחה לבנות מחדש "מזיקים ועד כרם שלום, משדרות ועד אבשלום", המתנוסס בעמוד הבית של מנהלת תקומה? מה נותר מהפיוט על "הבית של עשרות אלפי משפחות, נטוע עמוק בליבו של הציבור הישראלי והעם היהודי כולו"? איך קרה שכמעט עשרה חודשים אחרי, אי אפשר אפילו להגיע להסכמה עם קיבוץ קטן אחד?
מנהלת תקומה התגאתה בשבוע שעבר כי למרות איומי חברי הקיבוץ לא לחתום על חוזי המעבר לקראווילות ברביבים, בדרך למשכן הקבע המשוקם בחולית, היא הצליחה להחתים 100% מהחברים, ללא מתנגדים.
התיאור של המנהלת כאויב הנלחם בתושבים ומרמה אותם מעיד על משבר האמון העצום בין שורדי מתקפת אוקטובר לבין רשויות המדינה, כפי שחשפנו בתחקיר זמן ישראל
תגובתם רווית העלבון והמרירות של חברי חולית לא איחרה לבוא. "ברכות למנהלת תקומה על כל מרכיביה", כתבו: "שורדי קהילת קיבוץ חולית" במכתב פומבי נוסף. "ברכות על הניצחון המוחלט (ההדגשה במקור) בקרב שניהלתם במשך 9.5 חודשים תמימים נגד שורדי קיבוץ חולית.
"תורת הלחימה שהפגנתם הוכיחה את עצמה בגדול. היא הכילה בתוכה תכסיסנות, לוחמה פסיכולוגית המבוססת על שיטות רבות… שאפו!"
התיאור של המנהלת כאויב הנלחם בתושבים ומרמה אותם מעיד על משבר האמון העצום בין שורדי מתקפת אוקטובר לבין רשויות המדינה, כפי שחשפנו בתחקיר זמן ישראל. תושבי חולית טוענים שנאלצו לקבל החלטה תחת כפייה סחטנית של המדינה, לפיה אם לא ימהרו לחתום על חוזים מחוררים כגבינה שוויצרית, ימצאו עצמם מול שוקת שבורה, ללא פתרון זמני ומחוץ למתווה הקבע.
במילים אחרות: תחתמו או תסתדרו לבד.
"החתימו אותנו באפריל על נספח לחוזה שבו אנחנו מתחייבים לעבור לרביבים", אומר גדעון קובני, מראשי המאבק, שבשבעה באוקטובר ניהל כמעט לבדו קרב בן 12 שעות נגד המחבלים והצליח להציל את משפחתו וילדים נוספים מהקיבוץ.
"הקימו רק את הקראווילות לצעירים ולזוגות. מתוך כל הקראווילות המיועדות למשפחות הניחו רק שמונה, וחסרות עוד 14. מסביב אין שום פיתוח סביבתי, הכול רק חול וחול"
"לא היה חוזה בכלל. רק נספח. כשלא רצינו לחתום בלי שיהיה חוזה אמרו, 'אם לא תחתמו, לא תוזמן לכם קראווילה', אז חתמנו מתוך הנחה שבהקדם ניכנס לגור על פי ההבטחה.
"ההבטחה הייתה שבמאי כבר נגור במחנה המעבר בקיבוץ רביבים עם 61 קראווילות ועם מדשאות מסביב. הינה אנחנו כבר בחודש יולי והאתר עדיין בהקמה. בינתיים הקימו רק את הקראווילות לצעירים ולזוגות. מתוך כל הקראווילות המיועדות למשפחות הניחו רק שמונה, וחסרות עוד 14. מסביב אין שום פיתוח סביבתי, הכול רק חול וחול.
"כשנאבקנו על קראווילות גדולות יותר למען הצעירים, קראו לנו 'סחטנים'. אומרים לנו, בעל פה, שעד סוף אוגוסט הכול יותקן. איך בדיוק? איפה רכישת הציוד, זמן האספקה שלו והמעבר עצמו? הילדים כבר רשומים למסגרות החינוך, אבל בין להירשם לבין להגיע פיזית יש הבדל.
"אז חלק מהחבר'ה הצליחו למצוא מבנים קבועים בקיבוץ רביבים – בבתים הקטנטנים הישנים של פעם כדי להיות במצב שבטוח יצליחו להכניס את הילדים למסגרות החינוך בזמן".
ביקשנו שיתחייבו מתי בונים לנו את הבתים, שלא נחזור לשטח בבנייה, כדי שנוכל להתמקד ולהצליח לבנות את הקהילה. ענו לנו, 'אם לא תחתמו, לא תקבלו את המפתחות לקראווילה'"
חתמנו בכפייה למען הצעירים
לטענת התושבים הכריחו אותם לחתום על חתול בשק: "לפני כשבועיים הגיע החוזה המיוחל שכרך בתוכו את המעבר לרביבים הקיץ, ביחד עם החזרה לחולית ביולי 2025 על בסיס מתווה שצורף כנספח. אין אפשרות לדעת מה המתווה, אין פרמטרים מדידים, מצוין בו שהחזרה לחולית יכולה להיות גם בעיצומם של עבודות בנייה ושיקום תשתיות, אין התייחסות למצב של מלחמה.
"ביקשנו שיתחייבו מתי בונים לנו את הבתים, שלא נחזור לשטח בבנייה, כדי שנוכל להתמקד ולהצליח לבנות את הקהילה. ענו לנו, 'אם לא תחתמו, לא תקבלו את המפתחות לקראווילה, לא תקבלו את מענק ההצטיידות, וגם כשהקראווילה שלכם תגיע, אם לא תעברו אליה, תממנו את השהייה שלכם במלון'.
"אנחנו קוראים לזה סחיטה באיומים. חתמנו בכפייה לטובת הצעירים שכבר צריכים פתרון ולא מסוגלים יותר להמשיך במצב הקיים – לא מנטלית וגם לא כלכלית".
במכתבם מתארים שורדי חולית את ההחלטה לחתום כמו כניעה בקרב מול אויב. "בחרנו להפסיד לתקומה מתוך דאגה לחברים ששרדו את טבח שבעה באוקטובר"
קובני אומר שאם היו יודעים מראש שכך יתנהל השיקום, רבים מהחברים לא היו ממתינים. "אם היינו יודעים שנגיע לאוגוסט עם הסיפור הזה אז אולי היינו עוברים לבניין באיזה עיר. אני חושב שזה עניין של התנהלות לקויה של המנהלת.
"כבר מהישיבות הראשונות ראיתי שתקומה לא אמינים והתרעתי על כך. לצערי כל מה שחזיתי עד עכשיו התקיים אחד לאחד – ועובדה שאני עדיין כאן, בעין גדי ולא בקראווילה בקיבוץ"
"כבר מהישיבות הראשונות ראיתי שתקומה לא אמינים והתרעתי על כך. לצערי כל מה שחזיתי עד עכשיו התקיים אחד לאחד – ועובדה שאני עדיין כאן, בעין גדי ולא בקראווילה בקיבוץ. הבן שלי בן 11 עדיין ישן איתנו באותה המיטה".
גם מי שהרטוריקה הנוקשה של תושבי חולית פחות מקובלת עליו ומסרב לראות בנציגי המדינה "אויב" מתקשה להשלים עם האופן שבו מתנהל מתווה החזרה למגורים בעוטף.
מנהלת תקומה הייתה אמורה להמיס את שומני הבירוקרטיה ולתת תנופה של פתרונות יצירתיים ומהירים, מתוך הבנה שהזמן החולף לא רק עולה הרבה כסף (השהיה במלונות על חשבון המדינה עולה הרבה יותר מכל ויכוח קטנוני על גודל קראווילה או על גובה הפיצוי) – אלא גם מקשה ומרחיק עוד יותר את שיקום הקהילות.
בפועל נקלעה מנהלת תקומה (שזוכה אצל חלק מהתושבים לכינוי המחמיא "מנהלת תנומה") בהרבה מקרים לאש צולבת בין האוצר, משרדי הממשלה והמועצות האזוריות.
הסאגה סביב בניית העוטף היא הוכחה כואבת שלמדינה שרוּקנה בשיטתיות מעוצמתה האזרחית לאורך שני עשורים של הפרטה קשה מאי פעם לחזור לחשוב על ביצוע משימות גדולות בזמן קצר
כך, למשל, בסוגיית החינוך במועצה אזורית אשכול, שם מתחננים התושבים כבר חודשים לפתרון בעורף – ולא זוכים לאוזן קשבת. הכול נראה עקום בתהליך הזה: שר החינוך יואב קיש הקצה סכומים לבניית בית ספר שישמש בכלל לעתודה, בזמן שחלק מההורים נאבקים בראש המועצה גדי ירקוני ומסרבים לרשום את הילדים לחזרה בחזית.
ובינתיים הודיע בשבוע שעבר לפתע שר החינוך כי אינו מאשר את אחד הפתרונות של ראש המועצה לחזרה ללימודים. ההורים פוכרים אצבעות בייאוש ותוהים: מדוע אי אפשר היה להיערך מראש? ולמה עד עכשיו אין נתונים מוסכמים מי רוצה ללמוד איפה?
המדינה לא יכולה לפתור את כל הבעיות של כל תושב ותושב. המשימה לשקם חבל ארץ שלם היא אימתנית בגודלה, וכשעוסקים בכספים גדולים יש עיכובים ואילוצים אובייקטיביים, אירועים בלתי צפויים, טעויות מיותרות ובירוקרטיה מובנית.
אבל הסאגה סביב בניית העוטף היא הרבה יותר מכל אלה. היא עדות חיה למשבר אמון בין האזרח לריבון שלו. היא הוכחה כואבת שלמדינה שרוּקנה בשיטתיות מעוצמתה האזרחית לאורך שני עשורים של הפרטה, וטבעה בתוך שחיתות מנבלת ועומסי בירוקרטיה, קשה מאי פעם לחזור לחשוב על ביצוע משימות גדולות בזמן קצר.
מנהלת תקומה: "בניית האתר הזמני ברביבים נעשתה תוך התחשבות רבה בצרכי הקהילה כולל מתן מענים למקרים מיוחדים שהוצפו על ידי הקהילה"
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה קידמה את המענה ואת הפיתוח ברביבים לטובת קהילת חולית ולבקשתה. במקביל, חלק מחברי הקהילה ביקשו מענה נפרד בעיר רחובות והמנהלת שכרה דירות עבור אותם חברי קהילה.
"באתר ברביבים פותחה קרקע והוזמנו מבנים לטובת תושבי חולית שביקשו להגיע לאתר ברביבים בעלות של כ־80 מיליון שקל. חולית חתמה על חוזה פתרונות הדיור הזמניים כמו כל הקיבוצים האחרים שניתן להם פתרון דיור זמני עד להשלמת עבודות הבנייה ביישוב.
אתר העבודות לשיכון הזמני של קיבוץ חולית pic.twitter.com/sgZZ9wUQVf
— Nitay Perets (@nitayp) March 11, 2024
"בכל ההסכמים, תנאי לחזרה ליישוב הוא הבנייה מחדש של היישוב. לגבי חולית, נקבע החוזה לשנה. באם תידרש הארכה נוספת, המנהלת תאריך את השהות של הקהילה ברביבים בהתאם להתקדמות הבנייה בחולית.
"בהצבעה שהתקיימה ביום ראשון בחולית, ללא מנהלת תקומה, היה רוב מוחלט בעד החתימה על ההסכם ולא היו מתנגדים. ביום שני נחתם החוזה. תושבי חולית יחזרו לקיבוץ רק כאשר יושלמו כלל התנאים לחזרתם ובתוך כך שיקום היישוב ותנאים מוניציפליים נדרשים והיעדר מניעה ביטחונית, תוך תיאום מלא עימם.
"הכניסה לכל פתרון דיור זמני, כמו גם קבלת התקציבים הנלווים, מותנים בחתימה על כתב התחייבות של הפרט ביחס להסכם"
"לקיבוץ תינתן הודעה מוקדמת של חודשיים מראש רק כאשר תושלם הבנייה ביישוב וקיבוץ חולית יהיה מוכן וכשיר לקלוט אותם בחזרה. בניית האתר הזמני ברביבים נעשתה תוך התחשבות רבה בצרכי הקהילה כולל מתן מענים למקרים מיוחדים שהוצפו על ידי הקהילה.
"הכניסה לכל פתרון דיור זמני, כמו גם קבלת התקציבים הנלווים, מותנים בחתימה על כתב התחייבות של הפרט ביחס להסכם וכך גם נעשה ב־1,300 יחידות דיור שאוכלסו על ידי המנהלת. הדיירים החלו לקבל היום מפתחות לדירות ועתידים לקבל בימים הקרובים עד 80 אלף שקל לטובת הצטיידות נוסף על תשלומים של ארנונה ודמי כלכלה לטובת תשלומים נוספים".














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו