קצב האירועים בהובלת ממשלת ישראל והעומד בראשה, למימוש חזון ההפיכה השלטונית בחסות טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הוא בלתי נתפס. בנימין נתניהו וממשלתו מענים את העם, תוך הקרבת חייהם ונשמתם של החטופים והאזרחים כאחד ומנצלים את חוסר האונים, הסבל והכאב כדי להפוך את המדינה לדיקטטורה משיחית, עניה ומצורעת.

לא במקרה חוזר נתניהו כמו מנטרה על הסיסמה "הניצחון המוחלט" ויוצר מצג שווא כאילו הוא מכוון למלחמה החיצונית מול כל החזיתות שנפתחו נגד ישראל, תחת הנהגתו של מי שהגדיר את עצמו "הפרוטקטור אוף איזרעאל" (הגרנדמייזר, מתהפכת בקברה). בפועל הוא משתמש במלחמה החיצונית, כדי להשיג את הניצחון המוחלט האמיתי שלו – הפיכה שלטונית אשר תנציח את שלטונו לעד.

לא במקרה חוזר נתניהו כמנטרה על הסיסמה "הניצחון המוחלט", ויוצר מצג שווא כאילו הוא מכוון למלחמה החיצונית הרב-חזיתית, אך בפועל משתמש בה להשגת ניצחונו המוחלט האמיתי – הפיכה שלטונית להנצחת שלטונו

נראה שככל שחולף הזמן כך הופך הדבר לקל יותר עבורו. את ניהול המגעים לסיכול עסקת החטופים הוא כבר ניכס לעצמו בלבד מזמן ומשתמש בהם לצרכיו. קבינט וממשלה? נתניהו מתעלם מרעשי רקע.

אבל כמו אלוהים, גם ההפיכה נמצאת דווקא בפרטים הקטנים, אלו שנבלעים ברעש הגדול שמסיט את תשומת הלב בכל פעם לכיוון אחר בלי יכולת מעקב ומיקוד, כמו מטחי הרקטות הבלתי פוסקים על הצפון.

בשבוע שעבר למשל, הצליח נתניהו לחזק את הריכוזיות בידיו בכמה מישורים כאלו. המעשים הכוחניים האלו היו אמורים לעשות רעש גדול אבל נבלעו כרעשי רקע בהמולה הכללית שנתניהו עצמו מקפיד לשמר ולתחזק.

אזכיר כמה מהם: בעזרת מלחכי הפנכה שנקראים שרי הממשלה, הצליח להעביר את מינוי נציב המדינה לידיו – משרה שאסור לה להיות פוליטית במדינה דמוקרטית. העביר כספים באופן שערורייתי לערוץ התעמולה שלו. החזיר באופן גלוי את מהלכי ההפיכה השלטונית, תוך קריאה לפטר את כל מי שעומד בדרכו ומינה את מקורבו ורופאו האישי לדירקטור בחברת רפא"ל בשכר – כדי להראות שנאמנות מתוגמלת היטב וכי ידו מגיעה לכל מקום, גם לחברות ביטחוניות.

אז מה אם בינתיים, הצטרפה סוכנות פיץ' למודיס ו-S&P והורידה את דרוג האשראי של ישראל עם תחזית דרוג שלילית וכבר צפויה הורדה נוספת (מר כלכלה) יותר ויותר חלקים מהצפון הופכים להיות כבושים הלכה למעשה (מר ביטחון) יחסי החוץ של ישראל בשפל חסר תקדים (מר אנגלית מצויינת) והמדינה נקרעת לגזרים מפנים (ט' באב) ושכחתי משהו נוסף? אה, כן, החטופים.

כל אלו לא מעניינים את נתניהו. האויבים האמיתיים שלו הם שומרי הסף, היועמ"שית, בתי המשפט והחוק. מולם הוא מנהל את המלחמה האמיתית שלו. שם יעדיו ברורים ומוגדרים. לשם חייליו מגויסים ולשם גם מופנים כל המשאבים האמיתיים.

אויביו האמיתיים הם שומרי הסף, היועמ"שית, בתי המשפט והחוק. מולם הוא מנהל את מלחמתו האמיתית. שם יעדיו ברורים ומוגדרים. לשם חייליו מגויסים ולשם מופנים משאביו האמיתיים

החטופים למשל, הם תקלה, כפי שהיטיב להגדיר צחי הנגבי – ראש המל"ל, אשר תחתיו איש לא מרגיש לא ביטחון ועוד פחות לאומי. יתכן מאוד, שכאשר פלט נתניהו את האמירה האומללה על כך שהחטופים "לא מתים, הם רק סובלים", הייתה זאת מעל לכל, אמירת תסכול שנפלטה מפיו. כל עוד ישנם חטופים חיים, הם מסכנים את ביטחונו האישי בשלטון.

כיצד מטפל ראש ממשלת ישראל ב"תקלה" הזאת? הוא מפעיל קמפיין שטני ואכזרי נגד משפחות החטופים והחטופים עצמם. מה שעד לפני מספר שבועות היה הקונצנזוס הבלתי מעורער של החברה הישראלית, הפך למוקד קרע חדש בעם. החטופים כבר לא נמצאים בקונצנזוס, קריאות גנאי כלפיהם הפכו לעניין שבשגרה, מיצגים שנבנו למענם מושחתים על בסיס קבוע, והמשפחות כבר מסומנות כאויבות המדינה ומותקפות ברשתות ובאופן פיזי.

נתניהו יכול לרשום לעצמו הישג נוסף. לא פלא שהוא מחייך כל הדרך לסיכול העסקה. זאת הרי המומחיות של האיש. להצליח להפוך כל מכנה משותף של החברה הישראלית למוקד של מחלוקת ופילוג וניצול האירוע לקידום מטרתו האישית – הנצחת שלטונו.

זאת לא תהיה הנחה מוגזמת לומר שנתניהו רואה את עצמו כיורשו של דוד המלך, לא פחות. לכן אין לו שום בעיה לשלוח את העם למות בשדה הקרב בזמן שהוא גוזל את כבשת הרש שלו – מדינת ישראל הדמוקרטית.

מי שאמר פעם, "כוונו את האש אלי" מכוון אותה ישירות על האזרחים כדי שאלו לא יוכלו למנוע ממנו את ההשתלטות העוינת שלו על המדינה והשלטון. הוא יודע איך לנצל גם את האסון הנורא – עליו הוא חתום – לטובתו האישית. מדובר הרי באשף הטריקים והשטיקים, מושג נחמד אשר טומן בחובו הרס וסבל בלתי נסבלים ועולה במחיר נורא של חיי אדם.

נאמניו כבר לא יכולים שלא לתמוך בו. לדידם, "נתניהו מלך ישראל" הוא מהות הדמוקרטיה – אנחנו בחרנו בו להיות מלך עלינו. הם הלכו כברת דרך ארוכה מדי אחריו מכדי להתעשת ולחזור לאחור. האחריות הרובצת על כתפיהם גדולה, ונתניהו מציע להם את האלטרנטיבה הפשוטה יותר – בריחה מאחריות ויצירת פילוג וכאוס גדולים יותר. ממני תראו וכך תעשו, גרסת האימים.

לא מוגזם לומר שנתניהו רואה את עצמו כיורשו של דוד המלך, לא פחות. לכן אין לו בעיה לשלוח את העם למות בשדה הקרב, בזמן שהוא גוזל את כבשת הרש שלו – מדינת ישראל הדמוקרטית

הציבור הישראלי עומד מול ניסיון הדריסה של הבית שלו בהלם מוחלט, כמו ארנבת שנתקעה אל מול פנסי המשאית הדוהרת. באין הנהגה אמיתית שתחלץ אותו משם, ממשיכה המשאית של נתניהו לדהור באין מפריע. יתכן שרק אחרי שתרמוס את הארנבת, יתעוררו חלק מהנוסעים עליה, אבל אז זה יהיה מאוחר מדי. עדיף להתעורר עכשיו.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.