קצב האירועים בהובלת ממשלת ישראל והעומד בראשה, למימוש חזון ההפיכה השלטונית בחסות טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הוא בלתי נתפס. בנימין נתניהו וממשלתו מענים את העם, תוך הקרבת חייהם ונשמתם של החטופים והאזרחים כאחד ומנצלים את חוסר האונים, הסבל והכאב כדי להפוך את המדינה לדיקטטורה משיחית, עניה ומצורעת.
לא במקרה חוזר נתניהו כמו מנטרה על הסיסמה "הניצחון המוחלט" ויוצר מצג שווא כאילו הוא מכוון למלחמה החיצונית מול כל החזיתות שנפתחו נגד ישראל, תחת הנהגתו של מי שהגדיר את עצמו "הפרוטקטור אוף איזרעאל" (הגרנדמייזר, מתהפכת בקברה). בפועל הוא משתמש במלחמה החיצונית, כדי להשיג את הניצחון המוחלט האמיתי שלו – הפיכה שלטונית אשר תנציח את שלטונו לעד.
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר רימון, אם לא הבנת אנחנו כבר בדיקטטורה. כלומר עדיין אפשר לכתוב ולהתבטא נגד ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו ונגד קואליציית השואה שלו שכולה מורכבת מארגוני מחבלים. לבצל אין אל סמרטוט רצפה יש את "נוער הזוועות" לפיתמר בן זונה יש שני ארגוני מחבלים "לה פמיליה" ו"להבה" וגם את "אין משטרת ישראל", יש מיליציית בן זונה. לעבריין מכלוב העלוב דרעי יש את "התנזים של דרעי" לעבריין המס והבנייה דארקנופף ולגפני ההולך לזונות יש את "משמרות הצניעות" ולביבים שקרניהו עצמו יש את האגרופנים שלו איציק זרקא, משה מירון, ורמי בן יהודה ועוד כמה אלפים. אתה מבקש מאיתנו להתעורר. זה יפה, אבל המצב אבוד. שקרניהו השתלט כאן על הכל – על רוב התקשורת, על ארגוני העובדים, על בעלי ההון (חלק מפחד, חלק מרצון) על בתי המשפט (רבקה פרידמן פלדמן תוכל לספר לך איך מתקדמים תוך קצת יותר משנה ממעמד של שופטת רגילה בבית משפט מחוזי ל"שופטת בכירה" ואחר כך ל"סגנית נשיא", והכל תוך שיפור של כ-25 אחוז בשכר). הדוגמאות לדיקטטורה רבות מספור. תן לקוראים בטובך צרור עצות אפקטיביות אין מורידים מהשלטון דיקטטור. בתודה מראש.