עם רדת החשיכה נמתחות יריעות אטומות במתחם הטלאים שבחוות המטעים בעמק החולה, המחלקות את מגוריהם לשלושה חללים נפרדים: אחד שרוי בחושך מוחלט, השני מואר באור לבן בוהק, והשלישי מואר באור אדום, הבולט למרחוק כשהעלטה משתלטת על הגליל המופגז.

הטלאים הללו משתתפים בניסוי שתוצאותיו כבר משפיעות באופן ניכר על עולם גידול הצאן – אך לא רק עליו. הממצאים לגבי שנתם של הטלאים עשויים להיות משמעותיים גם עבור בני האדם, שכן גם אצלנו, כבני משפחת היונקים, מנגנון השינה נשלט על ידי ההורמון מלטונין.

חוות המטעים, הממוקמת בין כפר בלום ללהבות הבשן, משמשת כאתר המרכזי של מו"פ צפון – רשת אתרי מחקר חקלאיים ברחבי הצפון, המספקת ידע מדעי ומעשי לחקלאות ולחקלאים באזור. עשרות חוקרות וחוקרים אמיצים מגיעים לכאן כבר יותר משנה תחת אש, נחושים להמשיך לפתח חקלאות טכנולוגית מתקדמת – כזו שמסוגלת להאכיל יותר אנשים תוך שימוש בפחות שטח ומשאבים.

מו"פ צפון הוא המימוש המעשי של המושג "ביטחון מזון", שעלה לכותרות מאז תחילת המלחמה. מדובר במוח שמאחורי החקלאות הישראלית – אחת המתקדמות בעולם

מו"פ צפון הוא המימוש המעשי של המושג "ביטחון מזון", שעלה לכותרות מאז תחילת המלחמה. מדובר במוח שמאחורי החקלאות הישראלית – אחת המתקדמות והחכמות בעולם.

למרות זאת, מו"פ צפון לא חסין מפני חרב הקיצוצים שהניפו האוצר והממשלה – אותה ממשלה שקיבלה לאחרונה החלטה דרמטית להגדיל בשליש את התוצרת החקלאית המקומית בתוך עשור. בעוד ההכרזות היומרניות של השרים נשמעות, התקציבים של אלה שאמורים להפוך אותן למציאות דווקא נחתכים במהירות.

מנורות לד אדומות ולבנות מאירות את הטלאים בחללים השונים בחוות מטעים (צילום: ד"ר אביב אשר)

את ניסוי הטלאים מוביל ד"ר אביב אשר, חוקר בכיר במכון מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) ומומחה לפיזיולוגיה של מעלי גירה.

עוד לפני הטלאים הוא ערך ניסוי דומה בפרות ועגלים. הנטייה של בעלי עדרים להשאיר את התאורה ברפת ובדיר דולקת כל הלילה הטרידה אותו: "חקלאים אוהבים להשאיר את הפרות והכבשים באור גם בלילה. הם אומרים לעצמם – אם אתן להם יותר אור הם יאכלו יותר, יגדלו יותר, ייתנו יותר חלב, ועל הדרך אני מונע גניבות ויכול לראות את בעלי החיים שלי בלילה. בעצם מבטלים להם את הלילה".

"ללד הלבן יש גל דומיננטי קצר ומרוכז, שפוגע בכל מיני מערכות. השחקן המרכזי בכל הנוגע לשינה הוא ההורמון מלטונין, והתאורה הזו משביתה את ייצור המלטונין"

בשנים האחרונות התאורה גם זולה יותר, מאז שנורות הלד נכנסו לחיינו. אבל הן גם אלה שמחמירות את הבעיה, ולא רק אצל בני הצאן והבקר – גם אצל בני האדם. ד"ר אשר: "היום כמעט כל המנורות שמשתמשים בהן בבתים וגם ברפתות ובדירים זו תאורת לד לבנה.

"ללד הלבן יש גל דומיננטי קצר ומרוכז שהוא הכחול, שפוגע בכל מיני מערכות. השחקן המרכזי בכל הנוגע לשינה הוא ההורמון מלטונין, והתאורה הזו משביתה את ייצור המלטונין, מדכאת אותו בערך ב־80%".

מנורות לד לבנות מאירות את הטלאים בחוות מטעים (צילום: ד"ר אביב אשר)

זה נכון גם לגבי תאורת הלד הצהובה, החמה יותר?
"גם, אבל פחות. צריך לזכור שלאור הלבן אנחנו נחשפים לא רק באמצעות מנורות. כל המסכים שלנו, לפטופ, טלפון, אתה מקרב את זה לעין, העין קולטת את אורך הגל הקצר ומשדרת לשעון הביולוגי שאנחנו ביום.

"התוצאה היא שהלב שלך עובד יותר, הלחץ דם שלך עובד יותר, מערכות שלא אמורות לפעול בזמן שינה מתחילות לעבוד והמערכת החיסונית יורדת כי מלטונין הוא מרכיב סופר חזק במערכת החיסון. ביקשתי להבין איך כל זה משפיע על בעלי החיים במשקי החי. זיהום אור זה נושא שלא נגעו בו עד היום במשקים של בעלי חיים, זה חדש גם מבחינה עולמית".

"בזמן שהם אמורים לישון יש מערכות שעובדות יותר כמו הלב, הראייה, שצורכת המון אנרגיה, ומהאוכל זה עובר לשם, למערכות הקיום. לחקלאי זה עלה יותר כסף, אבל בניגוד למה שהוא ציפה העגל לא גדל יותר"

האובייקטים הראשונים, כאמור, היו העגלים. "עניין אותי במיוחד הסיפור של תינוקות", אומר אשר, "כבר בגיל צעיר מאוד הם חשופים לתאורת לד בבית החולים שבו הם שוכבים עם הפנים למעלה ואחר כך בבית כשאימא מניקה ב־01:00 בלילה עם תאורת לד לבנה. עשינו ניסוי עם עגלים קטנטנים וראינו איך זה פוגע להם בשעון הביולוגי".

ד"ר אביב אשר בחוות מטעים (צילום: רון איתן מו"פ צפון)

בהמשך התברר שההשפעה של תאורת הלילה לא פוסחת גם על העגלים הבוגרים יותר: "כשראינו מה קורה לעגלים אמרנו, 'וואלה, החקלאי צודק. הוא רוצה שהם יאכלו יותר והם באמת אוכלים יותר. האור הלבן מגרה את מרכז הרעב, כמו שאנחנו יושבים בערב מול הטלוויזיה, זה נקרא השמנת לילה. אז הם אכלו יותר, אבל לא גדלו יותר. חשבנו שאולי זו הפרעה בעיכול, אבל לא מצאנו.

"ואז בדקנו את החמצן וקצב הלב וראינו שהוצאת האנרגיה של העגלים החשופים בלילה לאור הלבן הרבה יותר גבוהה, ואז נפל לנו האסימון לאן נעלמה האנרגיה – בזמן שהם אמורים לישון יש מערכות שעובדות יותר כמו הלב, הראייה, שצורכת המון אנרגיה, ומהאוכל זה עובר לשם, למערכות הקיום. לחקלאי זה עלה יותר כסף, אבל בניגוד למה שהוא ציפה העגל לא גדל יותר והיעילות יורדת".

אנחנו מדברים כל הזמן על הרווחיות, אבל מה עם הרווחה של בעל החיים?
"רווחת החיה זה נושא שמאוד קרוב לליבי. אנחנו בעצם כופים עליהם את התאורה. אם יש שיבוש בקצב הלב זה אומר שיבוש במחזור הביולוגי וזה אומר פגיעה ברווחה. אבל כשאתה בא לחקלאי ואומר לו 'תקשיב, זה פוגע לו ברווחה', הוא אומר: 'בסדר, אוקיי, ומה חוץ מזה?'

"אבל אם אתה אומר, 'אם היית שם תאורה חלופית היית מרוויח הרבה יותר', פתאום מתחילים להקשיב לך. ככה זה עובד".

"לתאורה האדומה יש אורך גל ארוך כמו בשקיעה, הוא לא מבטל מלטונין, אפילו מגרה אותו קצת. זה לא פוגעני כלפי בעלי החיים ומאפשר לחקלאי לראות אותם"

לכאורה, הפתרון היה אמור להיות פשוט – להחשיך את הרפתות והדירים בלילה, אבל הרפתנים והנוקדים, אומר ד"ר אביב, לא מוכנים לזה. הם רוצים לראות את בעלי החיים ולהתגונן מפני גנבים. כאן נכנסת לתמונה התאורה האדומה. "לתאורה האדומה יש אורך גל ארוך כמו בשקיעה, הוא לא מבטל מלטונין, אפילו מגרה אותו קצת. זה לא פוגעני כלפי בעלי החיים ומאפשר לחקלאי לראות אותם".

אז אנחנו הולכים לעולם שבו רפתות ודירים יהיו מוארים בלילה באור אדום?
"זה קורה כבר עכשיו. הרבה כבר עברו להלנה באורות אדומים. כל שבוע מצלצלים אליי כמה חקלאים ואומרים ששמעו על התוצאות ומבקשים טיפים איך להתקין תאורה אדומה, איזה אורך גל ואיזה עוצמה. זה לא סיפור גדול, בסך הכול מחליפים את הצבע של הנורה".

מנורות לד אדומות מאירות את הטלאים בחוות מטעים (צילום: ד"ר אביב אשר)

בניסוי הנוכחי, של הטלאים, נוספו כמה פרמטרים לעומת ניסוי העגלים. הטלאים הצעירים מסתובבים כשלצווארם קולרי התנהגות כחולים של חברת ENGS, שמנטרים את רמת הפעילות שלהם בלילה – כמה פעמים הם אוכלים, מה רמת הסטרס. הניסוי עדיין בעיצומו אבל הנתונים, אומר ד"ר אשר, מובהקים.

"המגמות דומות אבל התוצאות לא לגמרי דומות לעגלים. כל חיה מגיבה אחרת. עשינו יותר בדיקות של מערכת החיסון ורואים שיש השפעה על הטלאים שישנים באור הלבן. ייצור המלטונין באמת נפגע ובגלל שהוא פקטור כל כך חשוב במערכת החיסון זה גם בא לידי ביטוי ביכולת שלה להתמודד עם אוקסידנטים (גורמים מחמצנים).

"אנחנו מנתחים את קצב הלב והאור הלבן באמת יוצר שיבוש במחזוריות של קצב הלב. השבוע נעשה ניתוחים סטטיסטיים סופיים של הנתונים".

"במהלך היום הכי טוב שהבית יהיה מואר באור יום. בשעות החושך חד־משמעית אור צהוב עדיף. זה חשוב במיוחד כשיש תינוקות, כי ייצור המלטונין שלהם מאוד נמוך"

אתה בעצם אומר לנו להעיף מהבית מהר את נורות הלד הלבנות.
"במהלך היום הכי טוב שהבית יהיה מואר באור יום. בשעות החושך חד־משמעית אור צהוב עדיף. זה חשוב במיוחד כשיש תינוקות, כי ייצור המלטונין שלהם מאוד נמוך. בשעות השינה הם צריכים להיות בחושך. כך גם אנשים מבוגרים וזקנים – קשה להם לישון בגלל ייצור נמוך של מלטונין.

"במחקר אחר אנחנו בודקים את האפשרות לבנות תזונה שתהיה עשירה במלטונין – Night nutrition. יצרנו 'חלב לילה' שעשיר במלטונין ומתוך זה עשינו גם יוגורט מלטונין. יש עם זה מורכבות כי מה יקרה אם מישהו יאכל את היוגורט הזה בבוקר ואז יירדם על ההגה. יש עוד דרך לעשות עד שזה יהיה מסחרי".

טלאים בחוות מטעים (צילום: ד"ר אביב אשר)

ניסוי הטלאים יעבור בשנה הבאה לדיר מסחרי. ד"ר אשר: "אנחנו מאוד רוצים לראות איך זה ישפיע על הכבשים ועל העובר והוולד שלהן, בדומה לנשים בהריון ותינוקות. יש בזה הרבה הקשר ודמיון לתחום האנושי. האימא חיה בזיהום אור וכשהיא בהריון, אם נפגע לה המלטונין שמקיף את העובר, אז יש לה פחות מלטונין לתת לו. זו ההיפותזה, צריך לראות מה יהיו התוצאות בשטח".