JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' אסנת עקירב: בין הונגריה לפולין - מבחן הדמוקרטיה הישראלית | זמן ישראל

בין הונגריה לפולין - המבחן של הדמוקרטיה הישראלית

הפגנה מחוץ לנציגות ארצות הברית בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית, 11 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
הפגנה מחוץ לנציגות ארצות הברית בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית, 11 ביולי 2023

מבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ומהלכים כוחניים של הממשלה מוכיחים כי גם בחודשי המלחמה הקשים ההפיכה המשטרית לא עצרה לרגע. כשהפוליטיזציה של מערכות השלטון חוגגת והדמוקרטיה נמצאת בנסיגה חדה, מדינת ישראל בדרך להפוך לאוטוקרטיה אלקטורלית.

בינואר הקרוב יימלאו שנתיים לתוכנית שהשיק שר המשפטים יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט. מאז ועד היום, ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בפני האתגר הגדול של חייה: להיות או לחדול.

היו שחשבו שהמלחמה המתמשכת שגובה את חייהם של אזרחים וחיילים רבים תביא למות היוזמה של לוין ושותפיו הקואליציוניים. אולם, מניתוח של פורום מדעני ומדעניות מדינה למען הדמוקרטיה הישראלית עולה כי הממשלה לא עצרה, ולו לרגע אחד, מחקיקה שתכליתה לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים.

עד למתקפת החמאס ב-7 באוקטובר קידמה הממשלה 225 הצעות אנטי דמוקרטיות, כאשר מפרוץ המלחמה ועד לפתיחת מושב הקיץ של הכנסת במאי 2024 נוספו עוד 50 הצעות חוק אנטי דמוקרטיות. אל הצעות החוק מצטרף צבר של מהלכים ויוזמות שמעמידים בסכנה את האיזון העדין שעוד נותר בין הרשות השופטת ומוסד הייעוץ המשפטי לבין הדרג הנבחר, הרשות המבצעת.

העליהום האחרון על היועמ"שית גלי בהרב מיארה מצד שרי הממשלה וההתכתשות הפומבית והבלתי פוסקת עמה ועם אנשי השירות הציבורי במשרדי הממשלה כמעט בכל החלטה, משמשים תזכורת לכך שההפיכה המשטרית עדיין כאן, גם אם היא איננה מוגשת במנה אחת. בהקשר זה, חשוב להבין את השנתיים האחרונות בראיה של תהליכים ושינויים מהותיים שחלו בדמוקרטיה הישראלית.

העליהום האחרון על היועמ"שית מצד שרי הממשלה וההתכתשות הפומבית והבלתי פוסקת עמה ועם אנשי השירות הציבורי הם תזכורת לכך שההפיכה המשטרית עדיין כאן

שתי סיסמאות בולטות שהיו בשימוש ארגוני המחאה התייחסו לשתי מדינות באירופה שחוו נסיגה בדמוקרטיה: פולין והונגריה. הסיסמא הראשונה אמרה: "יריב לוין, כאן זה לא פולין" והשנייה: "ביבי, שרה, פה זה לא הונגריה".

בפורומים שונים נעשה שימוש בשני ביטויים שקשורים למדינות אלה: "שיטת הסלמי" (פולין) ו"הפרוטוקול ההונגרי", כפי שטבעה ד"ר גייל טלשיר מהאונ' העברית. הביטויים הללו מתייחסים לאסטרטגיה שנקטו ממשלות הימין השמרניות בשתי המדיניות שהובילו לנסיגת הדמוקרטיה.

הפרוטוקול ההונגרי התייחס לחמישה שלבים בהם נקט ראש הממשלה ויקטור אורבן, אשר בסופן הפכו את הונגריה מדמוקרטיה לאוטוקרטיה: ביטול העצמאות של מערכת המשפט, פגיעה במנהל תקין וסדרי בחירות, השתלטות על תקשורת ציבורית ומדיה חופשית, פגיעה בזכויות פרט, מיעוטים, נשים, להט"בים וכפייה דתית, פגיעה בחופש הביטוי – באקדמיה, באמנות ובתרבות.

הפורום ניתח את כל הצעות החוק שהונחו על ידי הקואליציה הנוכחית על בסיס השלבים של הפרוטוקול ההונגרי ומצא (נכון לנובמבר 2024) שמעל 320 הצעות חוק פועלות לפי הפרוטוקול ההונגרי.

הפרוטוקול ההונגרי התייחס לחמישה שלבים בהם נקט ראש הממשלה ויקטור אורבן, אשר בסופן הפכו את הונגריה מדמוקרטיה לאוטוקרטיה. מעל 320 הצעות חוק פועלות לפי הפרוטוקול ההונגרי

אולם, התמקדות בשינויי חקיקה אינו מציג את התמונה המלאה של נסיגת דמוקרטיות. לכן, פונה הממשלה לפעולות שאינן נזקקות לחקיקה, כמו החלטות ממשלה, ⁠מינויים, פיטורין (הדרישה של חברי הקואליציה לפיטורי היועמ"שית וראש השב"כ), שליטה בתקציבים ובסובסידיות (שר העבודה יואב בן צור לא פרסם תקנות לסבסוד מעונות בשל איסור סבסוד מעונות לאברכים, ובכך מנע סבסוד בעבור כ-70 אלף הורים), קביעת הליך חדש למינוי נציב שירות המדינה (במסגרתו נתניהו יהיה זה שיבחר את הנציב), השתלטות על המשטרה (מינוי המפכ"ל הנוכחי ו"רוח המפקד" שמתווה השר לשוטרים), ועוד.

מדובר בבליץ של חוקים ופעילויות נוספות שיהפכו בסופו של תהליך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. לכל מי שחושב שאצלנו זה לא יקרה ואין מה להלך אימים על האזרח הפשוט שגם כך נמצא במדינה תחת מלחמה, יש לומר: זה כבר קורה בשיא המרץ בשנתיים האחרונות. המלחמה לא הורידה את המוטיבציה של הקואליציה לשנות את פניה את מדינת ישראל.

מדד הדמוקרטיות (V-Dem) הוריד את הניקוד של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית, כשהשלב הבא הוא אוטוקרטיה אלקטורלית.

צעדי הממשלה הנוכחית בהצעות חקיקה, בניסיונותיה לדיכוי הרשות השופטת ובהחלשת שומרי הסף בשירות הציבורי, כבר הפכו את מדינת ישראל לדמוקרטיה בנסיגה. השלב הבא הוא אוטוקרטיה אלקטורלית

ובחזרה להונגריה ופולין. הונגריה מוגדרת כאוטוקרטיה אלקטורלית וכבר אינה חברה במועדון המצומצם והמצטמצם של מדינות דמוקרטיות.

בבחירות בפולין ב-2015 ניצחה מפלגת "חוק וצדק" שהובילה שלטון שמרני שפעל להשתלטות על ערוצי השידור הציבוריים ועל מערכת המשפט, בנוסף לפגיעה בזכויות הנשים והלהט"בים במדינה. המפלגה כיהנה בשלטון עד הבחירות האחרונות באוקטובר 2023, בהן זכה איחוד מפלגות האופוזיציה שהקימו יחד ממשלה חדשה.

ראש המפלגה הליברלית דונלד טוסק אמר ש"הדמוקרטיה ניצחה", אלא שלאחר שנה להקמת הקואליציה הליברלית הסתבר שיש קושי רב לנקות את כל מערכות השלטון מהפוליטיזציה שנעשתה בה לאורך שמונה שנות השלטון הקודם.

צעדי הממשלה הנוכחית בהצעות חקיקה, בניסיונותיה לדיכוי הרשות השופטת ובהחלשת שומרי הסף בשירות הציבורי, כבר הפכו את מדינת ישראל לדמוקרטיה בנסיגה.

יש פעמים שהנסיגה נראית כחיתוך סלמי ויש פעמים שהיא שיטתית ומשומנת. ומה יעצור את לוין ושותפיו לקואליציה מלהפוך את ישראל לאוטוקרטיה אלקטורלית?

פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אם המאמר הזה מייצג את רמת האקדמיה הישראלית כיום – מה הפלא ש"תלמידי ישראל קרסו במבחן העולמי במתמטיקה ומדעים", כפי שנכתב כאן בכותרת הבוקר? אתם יודעים מה? אינני זוכר בדיוק כיצד הגעתי לאתר... המשך קריאה

אם המאמר הזה מייצג את רמת האקדמיה הישראלית כיום – מה הפלא ש"תלמידי ישראל קרסו במבחן העולמי במתמטיקה ומדעים", כפי שנכתב כאן בכותרת הבוקר?

אתם יודעים מה? אינני זוכר בדיוק כיצד הגעתי לאתר הזה, אבל העיקר שאמצא את דרכי החוצה מכאן.

?You take care now, you hear

והתשובה לשאלה הנשאלת בפיסקה האחרונה: אף אחד. אנחנו בקרב מאסף. אולי נצליח לדחות במעט את הקץ אבל הסוף ידוע. הדמוגרפיות מנצחות, ומכיוון שאבותינו, מקימי המדינה הליברל-דמוקרטית המופתית לא חל... המשך קריאה

והתשובה לשאלה הנשאלת בפיסקה האחרונה: אף אחד.
אנחנו בקרב מאסף. אולי נצליח לדחות במעט את הקץ אבל הסוף ידוע. הדמוגרפיות מנצחות, ומכיוון שאבותינו, מקימי המדינה הליברל-דמוקרטית המופתית לא חלמו בחלמותיהם הגרועים ביותר מי ירש אותם, הם לא השכילו לבצר כמו שצריך את הדמוקרטיה. חלקם אף רכבו על הנמר הלאומני והחרדי בדרך לשלטון, והנה….לכאן הגענו. לא נהיה לא פולין ולא הונגריה. יותר דומה לאפגניסטן, או במקרה הטוב לבנון. ומכאן, אומר הקפטן, איש איש לנפשו.

לפוסט המלא עוד 703 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

כ״ץ לאחר חיסול מנהיג חמאס: כולם בני מוות, תוכנית ההגירה מרצון תיושם

על פי דיווחים, מוחמד עודה נהרג יחד עם אשתו ובניו ● הכנסת תצביע ביום שני על פיזורה ● נתניהו ביקש לבטל את עדותו במשפטו היום בשל עיסוקו בעניינים מדיניים וביטחוניים עד שעה מאוחרת אתמול ועקב דיונים שנקבעו להיום בשעה מוקדמת יחסית, הדיון צפוי להתבטל ● דיווחים: מתנחלים הציתו בית וכלי רכב באזור ג'נין

לכל העדכונים עוד 10 עדכונים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים
אמיר בן-דוד

מוסר כפול - האומנות העתיקה של "לי מותר, לך אסור"

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 712 מילים

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

אהרן ברק - "כיפת הברזל" של הדמוקרטיה הישראלית

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,195 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

תגובות אחרונות

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.