מבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ומהלכים כוחניים של הממשלה מוכיחים כי גם בחודשי המלחמה הקשים ההפיכה המשטרית לא עצרה לרגע. כשהפוליטיזציה של מערכות השלטון חוגגת והדמוקרטיה נמצאת בנסיגה חדה, מדינת ישראל בדרך להפוך לאוטוקרטיה אלקטורלית.

בינואר הקרוב יימלאו שנתיים לתוכנית שהשיק שר המשפטים יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט. מאז ועד היום, ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בפני האתגר הגדול של חייה: להיות או לחדול.

פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.

העסקה שאישר היועמ"ש אביחי מנדלבליט מאפשרת למעשה לשר הפנים לשעבר אריה דרעי להתחמק מלתת את הדין על עבירות חדשות בהן הוא מואשם. העונש שהוצג במסגרת עסקת הטיעון הוא לעג לרש. דרעי הודה באשמה אשר כפר בה לאורך כל שנות החקירה נגדו כי ידע שייצא כמעט יבש מהמים ועוד יחזור לתפקיד בכיר.

עסקת הטיעון של היועמ"ש מנדלבליט עם שר הפנים לשעבר אריה דרעי משדרת מסר של זלזול בוטה בשלטון החוק, אשר מאפשר לעבריין מורשע להתחמק מלתת את הדין על עבירות חדשות בהן הוא מואשם. כמה נוחה עסקת הטיעון – אין מאסר בפועל, דרעי מחזיר כמה שקלים (לא סביר שמכיסו) ויתפטר מהכנסת כח"כ פשוט מהאופוזיציה ולא מתפקיד של שר. לא תהיה כל השפעה על מילוי תפקידו כיו"ר ש"ס ותישמר לשכתו בכנסת.

פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.

קיום מצעד הדגלים בשבוע שעבר נבע משיקולים אינטרסנטיים צרים של פוליטיקאים רדיקלים חסרי אחריות. דווקא הנשים בממשלה הנכנסת יוכלו להוריד את גובה הלהבות ולהוביל אותנו לחברה מתוקנת ופחות משוסעת

התעקשותם של פוליטיקאים ימנים חסרי אחריות לקיים מצעד דגלים חוזר בניגוד לדרישת השב"כ וגורמים נוספים במערכת הביטחון, מהווה חציית קו אדום בוהק שמשקף התנהלות בה אנשי ציבור מקריבים את שלום וביטחון הציבור על מזבח המחלוקת והמתיחות הפוליטית.

התעקשות פוליטיקאים ימנים חסרי אחריות לקיים מצעד דגלים חוזר בניגוד לדרישת השב"כ וגורמים ביטחון נוספים, משקפת התנהלות של אנשי ציבור, המקריבים את שלום הציבור על מזבח המחלוקת הפוליטית

אין עוררין על העובדה שקיום מצעד הדגלים בהובלת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר וחבר מרעיהם עשויה להבעיר מחדש את השטח. הם עלולים לשחק לידי חמאס, שעדיין נמצא בעיצומו של המאבק אל מול אבו מאזן וגורמי הפת"ח ביהודה ושומרון. זאת בעקבות ההחלטה לבטל את הבחירות לרשות במהלך החודש שעבר, דבר שכאמור היווה קטליזטור מרכזי בשיקולים לפתיחת חזית אל מול ישראל והוצאתו של חמאס מבידוד בינלאומי כמעט מוחלט, למעט הגב המדיני של איראן.

לא רק בשל התבטאויות פוליטיקאים ומנהיגים בישראל, ביו"ש וברצועת עזה, אלא גם מניתוח ההיסטוריה המאוד לא רחוקה של מצעד הדגלים האחרון, דאג חמאס למצב את עצמו כגורם הפלסטיני הראשי שיוצא להגנת קודשי האיסלאם במסגד אל אקצה ובשכונת שייח ג'ארח.

ההיסטוריונית פרופסור ברברה טוכמן הגדירה את המושג מדינאות אווילית באמצעות שלושה פרמטרים:

1. חובה שתוצאותיה השליליות ייראו בעליל בזמן הביצוע ולא במבט לאחור.
2. העובדה שעל שולחן מקבלי ההחלטות ניצבה אלטרנטיבה ראויה לפתרון המשבר שלא נלקחה בחשבון.
3. ואותה מדיניות אווילית התבצעה על ידי קבוצה או שליט יחיד, ונשארה בתוקף במשך למעלה מדור פוליטי אחד.

האם אכן ישנה דרך פעולה אלטרנטיבית שראוי היה לנקוט בעת הזו? התשובה לכך ברורה; על פי המלצות המשטרה, מארגני המצעד יכולים היו לדחות אותו או להציע מסלול חלופי. למרות ההמלצות של גורמי הביטחון, בחרה קבוצה של חברי כנסת ואישי ציבור להפר את החלטות גורמי הביטחון, תוך שימוש נלוז בחסינות הפרלמנטרית ובגורמי האכיפה כדי לאבטח את הארוע הפרובוקטיבי שמתוכנן, ולתקוע מסמר בעיניהם של גורמי הביטחון והאכיפה.

קבוצת חכ"ים ואישי ציבור הפרה את החלטות גורמי הביטחון, תוך שימוש נלוז בחסינות הפרלמנטרית ובגורמי האכיפה כדי לאבטח את האירוע הפרובוקטיבי שתוכנן

ישראל היא חברה מרובת תרבויות. על מנהיגיה להכיר בכך ולדעת להקשיב גם לתפישות העולם ולקולות. אותם מנהיגים צריכים להנמיך את הלהבות, במקום ללבות את האש. הם צריכים לצמצם את מוקדי החיכוך, להבין אותם ולייצר שיח בין הניצים.

חלקים גדולים בעם מייחלים לממשלה שפויה שתרגיע את הרוחות ותעבוד בשביל הציבור, במקום  ממשלה שמלהיטה את הרוחות, וזורעת פחד ושנאה וחרדה תמידיים בלב הציבור.

הקולות הנשמעים על ידי ראשי מפלגות בקואליציה המתגבשת, יוצרים את הרושם שאנחנו צועדים בכיוון הנכון. מי היה מאמין למשל שאיבתיסאם מרעאנה תציע לעידית סילמן להתארח בביתה הואיל והאחרונה חוששת לביטחונה האישי.

אולי דווקא הנשים משני צדי המתרס הפוליטי יראו את הדרך הנכונה לחברה מתוקנת. בסוף השבוע האחרון פרסם דוברו האישי יאיר לפיד פוסט בפייסבוק, שבו גולל את הסיבה העיקרית להצלחת המו"מ הפוליטי הקשה והמורכב שידענו מאז קום המדינה, כשהסיבה לדבריו היא אותן חברות כנסת שמגיעות מהמפלגות השונות.

זאת בזכות היצירתיות והסבלנות, שאינה נכנעת לקשיים ויודעת לשים את מאבקי האגו והשררה בצד. התנהלותן האצילית של אותן פוליטיקאיות משקפת יכולת לדחות סיפוקים ורצונות מידיים ולראות מעבר לאופק. הן אלה שיצליחו להתגבר על מדיניות האיוולת.

פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.

חזרנו לסבב לחימה נוסף בעזה. אלי-ה כהן ואמילי דמארי, שרק חזרו בעסקה, הכריזו שהשיבה ללחימה בעזה היא "גזר דין מוות לחטופים". דורון שטיינברכר, שאך חזרה בעסקה, נאמה בכיכר החטופים ואמרה: "יש בי כעס על מי שחושב שזה בסדר לחזור ללחימה. לא הקשבתם לנו?"

ירדן ביבס אמר: "הלחץ הצבאי מסכן חטופים, אני פוחד פחד מוות על החברים שלי". גם סשה טרופנוב, קית' סיגל ויאיר הורן, ששבו מן השבי, קוראים להפסקת אש מיידית ולחזרה מיידית למשא ומתן.

מאיה בנבנישתי היא מורה ומחנכת בבית הספר הדו לשוני ע"ש מקס ריין, המכונה "יד ביד" – בית ספר שחרט על דגלו דו-קיום בין ערבים ויהודים בישראל. בעלת תואר בספרות כללית והשוואתית מאוניברסיטת תל אביב. פעילה חברתית בשדות הפמיניזם, החינוך המיני, זכויות הנשים, זכויות הפליטים וזכויות האדם. ספרה, "הספר על אמיל", ראה אור לאחרונה בהוצאת "פטל".

יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב ואסטרטגי בעל חשיבות עצומה. וזאת למרות היעדרה של חמימות רבה בטמפרטורת היחסים בין שני העמים, או מה שמכונה "שלום קר".

מלחמת "חרבות ברזל", וההתפתחויות הדרמטיות באזור ובזירה הבינלאומית, אינם מיטיבים עם מצרים. זו מתמודדת עם שורה ארוכה מאוד של אתגרים, שמצטברים להרבה סימני שאלה ביחס לטווח הזמן המתקדם.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/