בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תכנית טראמפ הכתה את הפלסטינים ואת העולם הערבי בתדהמה, לצד חלקים בציבוריות הישראלית. התכנית, שנכון לכתיבת שורות אלה אינה תכנית של ממש אלא רעיון או שאיפה, מבקשת להעתיק ממקומם את תושבי עזה על מנת לאפשר פינוי ושיקום מחדש של הרצועה, שנהרסה בצורה נרחבת במהלך חודשי המלחמה הארוכים.
עיון זהיר בתכנית והשלכותיה מעלה, כי ייתכן שהיא משמשת ניסיון לעבור מפרדיגמת אוסלו אל עבר פרדיגמה אחרת, שכאן תיקרא פוסט-אוסלו. היא נשענת על המסרים הפומביים של נשיא המעצמה הגדולה והידידותית, דונלד טראמפ, הרואה בהעתקת אוכלוסייה פתרון, לפחות לחלק מהבעיות בין ישראל לפלסטינים.
ד"ר זיו אורנשטיין, בעל תואר שלישי במזה''ת, כותב על הקשר שבין ביטחון לאומי ומגמות חברתיות וטכנולוגיות במערב.
בימים האחרונים בחרה ועדה פנימית של תאגיד השידור הציבורי "כאן" בשיר הישראלי לאירוויזיון 2025, שיבוצע על הבמה בבזל על ידי זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון", יובל רפאל.
גם השנה כתבה והלחינה את השיר קרן פלס, ולפי הפרסום הוא יכלול פסוקים מתוך "שיר השירים", וזאת בעיני רבים בניגוד לכללים של איגוד השידור האירופי (EBU) האוסרים על כל אלמנט שאינו מקורי לחלוטין בשיר – אם במילים ואם במוסיקה.
ד"ר גילעד גרינוולד הוא חוקר תקשורת ותרבות פופולרית בבית הספר לתקשורת, אונ׳ בר-אילן.
התחושה היא שהשנה, יותר מאשר בעבר, ישנה חשיבות עליונה לשימור זיכרון המאבק בנאציזם ולנצור את זיכרון קורבנותיו. המציאות הנוכחית מציבה בפנינו אתגרים, שמחייבים אותנו להתמודד עם מגמות מסוכנות של הכחשה, זלזול והקטנה של זוועות הנאצים. לא מצדם של גורמים שוליים, אלא מקרב הבכירים ביותר במסדרונות השלטון וממפלגות הזוכות לתמיכה רחבה במדינותיהן.
ביום השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ, היה זה אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, אחת הדמויות הציבוריות המשפיעות ברשתות החברתיות ובעולם, שהניף את ידו בתנועת מועל יד במהלך הופעה בפני תומכיו של הנשיא טראמפ. מאסק ידוע ביצירת פרובוקציות מכוונות ומתוכננות, אך ייתכן שכפי שהתייחס בעבר באהדה לפרו-נאצים מתוך בורות טהורה, נהג כך גם הפעם.
דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"…לחיזוק ההתיישבות היהודית בגדה, או אולי יגיע למסקנה, כפי שרואים זאת רבים אצלנו, שזהו גורם הסכסוך מספר אחד שמתקיים במזרח התיכון."
מעניין שזכרון ההתנתקות חלש מאד אצל אנשי השמאל. יצאנו מרצועת עזה והנה, חמאס וג'האד השתלטו, על האג'נדה הרצחנית שלהם, גדלו, חפרו והתעצמו עד שהיכו בנו מכה ניצחת שאת תוצאותיה ככל הנראה עדיין לא הפנמנו, כי אנחנו עדיין בשלב הזעזוע. השביעי באוקטובר מהווה קו פרשת מים בהסטוריה של המזרח התיכון, כי באותו יום המוסלמים הקנאים בכל העולם למדו שהסבלנות וההתמדה משתלמות, שהתחפרות בתת קרקע משתלמת, והכי חשוב – שהולכת שולל ומראית עין הן אסטרטגיות מנצחות. הם למדו והפנימו שניתן יהיה להביס את ישראל ואף להשמידה, רק שזה ככל הנראה יקח יותר זמן מכפי שחשבו. מכאן ואילך הם יאמרו, אם לחמאס לקח 20 שנה להתחמש, להתחפר ולבנות כח צבאי אימתני שהצבא החזק ביותר במזה"ת לא הצליח למגר במשך שנה ורבע של מלחמת השמד, הבה נבנה כח צבאי במשך 40 שנה, נשקם טבעת אש מסביב לישראל כפי שהאיראנים תכננו, נוליך את מדינת ישראל בכחש ככל שיידרש, במתק שפתיים, וכעבור 50 שנה, 60 שנה, נמצא שעת כושר ונכה בציונים מכל הכיוונים והפעם לא נפספס כפי שפספסו איראן וחיזבאללה מה שהיה יכול להיות סופה של מדינת ישראל בשבוע שאחרי השביעי באוקטובר.
ההתנחלויות והמנחבלים בגדה המערבית אכן מהווים מכשול לשלום, סכנה בטחונית ועול כבד מנשוא על מערכת הבטחון והכלכלה הישראלית, אבל הם אינם "גורם הסכסוך מספר אחד". גורם הסכבוך מספר אחד הם ארגונים כדוגמת חמאס וג'יהאד ומדינות טרור כמו איראן עם אידיאולוגיה איסלאמית פנאטית, שאינה מבחינה כהוא-זה בין התנחלות בגדה (או ברצועה, כפי שהיה לפני ההתנתקות) לבין התנחלות בחולות שיח' מוניס. מבחינתם, כל יהודי על אדמת פלסטין הוא בגדר גוש טומאה שאחת דינו, להשרף או להשטף בים.
הערת אגב לגבי מה שכתב כאן אורן כספי, הכל נכון. מוכנות ברמה גבוהה ובלתי מתפשרת, מערך כוחות קבוע על גדר המערכת, מכשול רציני כולל תעלות נ"ט ומיקוש (שרק אלוהים ומטומטמי צה"ל יודעים לומר מדוע לא מומשו כחחק מהמכשול), טנקים ורחפנים ברצף טקטי, כל אלה יכולים להבטיח את שלום היישובים מעבר לגדר ולמנוע פלישה עתידית הבעיה היחידה עם כל אלו, שצריך לממש מבנה הגנתי אסטרטגי כזה לאורך כל גבולות המדינה ללא יוצא מן הכלל, ולתחזק אותו ללא דופי ללא הגבלת זמן. זו משימה שקשה מאד לעמוד בה אחרי יובל שנים ויותר, יש כאן בעיה בסיסית עם האופי האנושי.
'חזרה ל 6 באוקטובר' זה ספין מצחין של הפסיכופת, ואוסף המופרעים סביבו
8 גדודי שריון סביב הרצועה כפי שהיה בימי אייזנקוט כרמטכל, ושום 6 באוקטובר לא חוזר. 8 גדודים סביבי הרצועה זה טנק כל 250 מטר. תאמינו לי כטנקיסט. כלב לא עובר את גדר הרצועה. עכבר לא מתגנב לאף קיבוץ
מי שלא ראה טנק יורק אש בימיו, לא יבין
צה'ל היה במוכנות אפס ב 6 באוקטובר. לא מדבר על מודיעין. מדבר על פריסת כוחות. אין שום מצב בעולם שזה יחזור. ובגלל זה ה 6 באוקטובר לא יחזור
מי שמאיים בחזרה ל 6 לאוקטובר זה זקן שנאחז בכסאו בציפרניים ומוכר לכם שטויות. אוכל לכם את הראש בהפחדות. הוא לא רק שקרן–בן–שקרן הוא גם אלוף ההפחדות שמשרתות את המשך שלטונו