אחרי שנים ארוכות של ניהול כושל, שחיתות, מדיניות כלכלית רשלנית וסנקציות בינלאומיות משתקות, נותרה הרפובליקה האסלאמית של איראן עם מערכת כלכלית רעועה.
ואם לא די בכך, החודש נחתה עליה המלחמה מול ישראל – זרז שדחף את הכלכלה האיראנית אל עבר תהום עמוקה עוד יותר.
אם לדמות את כלכלת איראן לסוללת סמארטפון, הרי שהיא נכנסה למלחמה עם אחוזים בודדים, ובכל יום שחלף ירד לה אחוז נוסף.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עצמה תיקנה את תחזית הצמיחה של כלכלת איראן לשנת 2025 ל־0.3% בלבד – ירידה חדה לעומת תחזית קודמת של 3.3%
עוד לפני שנורה הטיל הראשון
עוד בטרם נשמעה יריית הפתיחה למלחמה בין ישראל לאיראן, האינדיקטורים הכלכליים בטהרן כבר היו קודרים. התמ"ג הנומינלי – כלומר, הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים שמדינה מייצרת בשנה, ללא התחשבות באינפלציה – צנח באופן דרמטי מ־401 מיליארד דולר בשנת 2024 ל־341 מיליארד דולר ב־2025. מדובר בירידה של כ־15% בשנה אחת.
לשם השוואה, אפילו במשברים הכלכליים החריפים ביותר של המאה האחרונה, ירידה שנתית של עד 10% בתמ"ג נחשבת לאירוע נדיר.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עצמה תיקנה את תחזית הצמיחה של כלכלת איראן לשנת 2025 ל־0.3% בלבד – ירידה חדה לעומת תחזית קודמת של 3.3%. הנתונים הללו, שמשקפים קיפאון וחוסר יציבות, הם רק קצה הקרחון.
לכך מצטרפת גם אינפלציה דוהרת: לפי ה־IMF, שיעור האינפלציה הצפוי לשנת 2025 עומד על 43%, אך הערכות שונות מדברות על יותר מ־50% – במיוחד במוצרי ייבוא חיוניים כמו מזון ותרופות. המשמעות: כוח הקנייה נשחק, והמעמד הבינוני נדחק בהמוניו מתחת לקו העוני. שיעור העוני הרשמי עומד על 30%, אך מומחים מעריכים כי בפועל כמעט מחצית מהאוכלוסייה חיה במצב הישרדותי.
הריאל האיראני – המטבע המקומי – ספג מכה אנושה. בשנת 2024 לבדה הוא איבד כמעט מחצית מערכו, ובמהלך המלחמה שוויו של דולר אמריקאי אחד טיפס לכמיליון ריאל
גם שוק העבודה מציג תמונה עגומה: אבטלת הצעירים חצתה את רף 20%, ויותר מ־70% מכוח העבודה מועסק ב"שחור". אומנם זו אחת הדרכים שמאפשרות לאזרחים להתקיים, אך היא מונעת מהממשלה לגבות מיסים – מה שמחריף עוד יותר את הגירעון התקציבי, שכבר עומד על כשליש מההוצאות הציבוריות.
הריאל האיראני – המטבע המקומי – ספג מכה אנושה. בשנת 2024 לבדה הוא איבד כמעט מחצית מערכו, ובמהלך המלחמה שוויו של דולר אמריקאי אחד טיפס לכמיליון ריאל. הפיחות המצטבר בעשור האחרון עומד על כ־2,800%.
הפער העצום בין השער הרשמי לשער בשוק החופשי יוצר עיוותים חמורים בכלכלה ומעמיק את חוסר האמון במטבע המקומי. אחת התוצאות המרכזיות של המצב היא בריחת הון של עשרות מיליארדי דולרים מאיראן בשנים האחרונות, בשל חוסר אמון מצד משקיעים.
ואם לא די בכך, הסנקציות האמריקאיות – שהוחמרו במיוחד בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ – פגעו קשה במקור ההכנסה המרכזי של איראן: הנפט. הכנסות מנפט מהוות בין 40% ל־60% מההכנסה הפיסקלית של המדינה.
עם פרוץ המלחמה התדרדר המצב הכלכלי של איראן במהירות מסחררת. ההשפעה על ייצוא הנפט הייתה הרסנית: בתוך שבוע בלבד צנח הייצוא בכ־90% והגיע לכ־150 אלף חביות ביום – כמעט קיפאון מוחלט
ייצוא הנפט צנח באופן דרמטי בעקבות הסנקציות – מ־2.5 מיליון חביות ביום לפני 2012, לפחות מ־400 אלף חביות ביום עד 2020.
בהמשך הצליחו האיראנים לעקוף חלקית את הסנקציות, בעיקר באמצעות מכירה לסין, ויצוא הנפט טיפס שוב לכ־1.5 מיליון חביות ביום – 90% מהן נמכרות לסין. היעדר תחרות על הדלק האיראני אפשר לסינים לסגור עם טהרן מחיר נמוך בכ־5% ממחיר השוק לכל חבית.
צוללים עוד יותר עמוק
עם פרוץ המלחמה התדרדר המצב הכלכלי של איראן במהירות מסחררת. ההשפעה על ייצוא הנפט הייתה הרסנית: בתוך שבוע בלבד צנח הייצוא בכ־90% והגיע לכ־150 אלף חביות ביום – כמעט קיפאון מוחלט במקור ההכנסה המרכזי של משטר עלי חמינאי.
המשמעות: בכל יום של לחימה התרוקנה קופת המדינה בקצב מהיר, והגירעון התקציבי – שכבר קודם לכן היה חמור – הלך והעמיק. לפי קרן המטבע הבינלאומית, איראן זקוקה למחיר נפט של 124 דולר לחבית כדי לאזן את תקציב 2025, בשעה שמחיר הנפט בשוק הבינלאומי עומד כיום על קרוב למחצית מהסכום הזה.
למזלה של איראן, ישראל נמנעה מפגיעה ממוקדת בתשתיות ייצוא הנפט שלה – בין היתר כדי להימנע מזעזוע בשוק האנרגיה העולמי, מה שעלול היה להצית לחץ בינלאומי לעצירת הלחימה. איראן, מצידה, עצרה את רוב ייצוא הנפט מטעמים ביטחוניים ועסקיים.
הבורסה בטהרן סבלה מתנודתיות עוד לפני הלחימה: כשבוע לפני התקיפה הישראלית, ב־9 ביוני, איבדה 3.16% מערכה. לאחר פתיחת הלחימה, המוסד לניירות ערך האיראני השעה את המסחר למשך שלושה ימים
עיקר המתקפות הישראליות התמקדו בתשתיות פנימיות חיוניות – מחסני דלק, בתי זיקוק, ואף יחידה בשדה הגז הענק "דרום פארס". ההערכה היא כי עלות שיקום הנזקים תגיע למיליארדי דולרים.
גם במהלך המלחמה המשיך הריאל האיראני להתדרדר. ב־23 ביוני נסחר דולר אחד בשער של 924 אלף ריאל. אף שנרשמה ירידה קלה באותו יום, נותרה המגמה של פיחות מתמשך וחוסר יציבות כרוני.
הבורסה בטהרן (TEDPIX) סבלה מתנודתיות עוד לפני הלחימה: כשבוע לפני התקיפה הישראלית, ב־9 ביוני, איבדה 3.16% מערכה. לאחר פתיחת הלחימה, המוסד לניירות ערך האיראני השעה את המסחר למשך שלושה ימים, בניסיון להרגיע את השוק.
תרחיש האימים של המשטר
"כלכלת ההתנגדות" שאיראן בנתה במשך שנים הוכיחה יעילות מסוימת בהתמודדות עם סנקציות – אך הרבה פחות מול הרס פיזי ישיר.
איראן נכנסה למלחמה כשהיא כבר שבורה כלכלית, והעימות רק הדגיש את פגיעותה. המשטר, שניסה לשדר יציבות, ידע היטב כי הפגיעה בתשתיות האנרגיה ובייצוא הנפט היא נקודת התורפה המרכזית שלו.
הכנסות הנפט חיוניות לא רק לפעילות השוטפת של ממשלת איראן, אלא גם לתחזוקת מערכות הנאמנות הפוליטית שמחזיקות את המשטר – בראשן משמרות המהפכה והצבא
פגיעה כזו הייתה עלולה להחמיר את המשבר הכלכלי והחברתי, ולקרב את איראן לתהום שממנה קשה מאוד – אם בכלל – להיחלץ. הכנסות הנפט חיוניות לא רק לפעילות השוטפת של ממשלת איראן, אלא גם לתחזוקת מערכות הנאמנות הפוליטית שמחזיקות את המשטר – בראשן משמרות המהפכה והצבא.
ככל שהמלחמה הייתה מתארכת, קופת המדינה הייתה מתדלדלת – ומכאן קצרה הדרך להתמרמרות בתוך אותן מערכות עצמן. משם ייתכנו שלל תרחישים פנימיים בתוך צמרת השלטון. לכן, מהבחינה הכלכלית, היה זה אינטרס עליון של המשטר לסיים את המלחמה בהקדם האפשרי ולחדש את ייצוא הנפט.
עם זאת, מדובר במשטר שהפגין בעבר עמידות מרשימה גם במצבים שנראו כלפי חוץ בלתי אפשריים. כך היה, למשל, בעת הטלת הסנקציות הקשות מצד ממשל טראמפ – שהתקשה להאמין שהמשטר האיראני ישרוד.
בפועל, הוא לא רק שרד אלא התחזק, מה שהוביל בסופו של דבר, לדאבון רבים, למלחמת האין־ברירה ביוני 2025.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו