הגיס מתלהב בלי הפסקה מהכסף שהוא עושה בוול סטריט, המסכים בטלוויזיה צבועים בירוק, והגרפים נראים כמו רכבת הרים שעולה ולא יורדת. אתם מביטים מהצד, מתחרטים שלא נכנסתם ל־S&P 500 לפני חמש שנים, ומרגישים שפספסתם את ההזדמנות של החיים.

ואז אתם עושים את מה שעשו רבים: פותחים חשבון השקעות, מעבירים כסף, ולוחצים על כפתור הרכישה של קרן עוקבת אחרי המדד האמריקאי הפופולרי.

אבל כאן נכנסת לתמונה נקודה קריטית, שרבים מהמשקיעים הישראלים – במיוחד חובבנים שפועלים בהמלצת בן משפחה או קולגה מהעבודה – כלל לא מודעים לה. השקעה במדד אמריקאי אולי נשמעת פשוטה, אבל בפועל היא כוללת סיכון סמוי נוסף, כזה שלא מופיע באף גרף.

ה־S&P 500 הפך למכשיר החיסכון המועדף על הישראלים: כבר כ־250 מיליארד שקל – כ־10% מכלל הכסף לטווח ארוך – מושקעים במוצרים שעוקבים אחריו

500 חברות, מדד אחד, ועשירית מהפנסיה של כולנו

מדד ה־S&P 500 – קיצור של Standard & Poor's 500 – הוא מדד שוק מניות מוביל, שעוקב אחר ביצועיהן של 500 מהחברות הציבוריות הגדולות והמשפיעות ביותר בארה"ב. הוא נחשב למדד הייחוס החשוב ביותר לבריאות שוק המניות והכלכלה האמריקאית כולה, בזכות הפיזור הרחב שלו על פני מגוון ענפי פעילות. כשהחברות האמריקאיות משגשגות – המדד עולה, ולהפך.

ה־S&P 500 הפך למכשיר החיסכון המועדף על הישראלים: כבר כ־250 מיליארד שקל – כ־10% מכלל הכסף לטווח ארוך – מושקעים במוצרים שעוקבים אחריו. בשנת 2024 לבדה זרמו למסלולים האלה 41 מיליארד שקל – יותר ממחצית מההפקדות נטו. במילים אחרות: עשירית מהפנסיה הלאומית תלויה כיום במדד אמריקאי אחד ובשער הדולר שמלווה אותו.

משרדי סוכנות דירוג האשראי <span dir="rtl">סטנדרד אנד פורס</span> (S&P) בניו יורק (צילום: AP Photo/Henny Ray Abrams, File)

הבעיה היא שכשמשקיעים מראשון לציון, רעננה או באר שבע קונים קרן על מדד S&P 500, הם לא באמת מהמרים רק על הצלחתן של אפל, מיקרוסופט או פייזר. בלי לשים לב, הם מהמרים גם על הכלכלה הישראלית – ובעיקר על שער השקל.

לא רק אפל ומיקרוסופט

בואו נדבר תכל'ס, במספרים, כדי להבין על מה מדובר.

ניקח לדוגמה את איציק – משקיע ישראלי ממוצע. בתחילת יוני הוא החליט סוף־סוף להיכנס לשוק האמריקאי. הוא המיר 352 שקלים ל־100 דולר לפי שער של 3.52 שקלים לדולר, ורכש בעזרתם קרן שמחקה את מדד S&P 500. במהלך החודש המדד טיפס בכ־4%, כך שההשקעה שלו צמחה ל־104 דולר. על פניו – תשואה יפה תוך חודש, בדיוק כפי שציפה.

כל מי שהחזיק קרן מחקה S&P 500 שאינה מגודרת למט"ח חווה החודש תוצאה דומה: המדד חגג – אך התשואה בשקלים נותרה אפסית, או שלילית

אבל כאן מגיעה התפנית: באמצע יוני פרצה המלחמה עם איראן. בניגוד לציפיות, לא נרשמה פאניקה בשוק – אלא דווקא תחושת ביטחון מחודשת בישראל. השקל התחזק במהירות, ובתוך שבועות ספורים הגיע לשער של 3.37 שקלים לדולר – התחזקות של כ־4.5%.

עבור איציק, זו הייתה טלטלה: כשהמיר את 104 הדולרים חזרה לשקלים בסוף יוני, גילה שיש לו רק 350 שקלים – פחות ממה שהשקיע בתחילת הדרך. כלומר, למרות שהמדד עלה ב־4% בדולרים, הוא רשם הפסד קל בשקלים.

.אילוסטרציה: שער השקל (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)

ואיציק לא לבד. כל מי שהחזיק קרן מחקה S&P 500 שאינה מגודרת למט"ח חווה החודש תוצאה דומה: המדד חגג – אך התשואה בשקלים נותרה אפסית, או שלילית.

לאורך שנת 2025 כולה הפער הזה בולט אף יותר: בעוד ה־S&P 500 רשם עלייה נאה של למעלה מ־5% במונחים דולריים, הקרנות הישראליות הלא־מגודרות הציגו דווקא ירידות של יותר מ־2% בשקלים.

זו לא תקלה – זה המנגנון. וכשמפספסים אותו, גם השקעה מוצלחת על הנייר עלולה להתגלות כהפסד במציאות.

לאורך שנת 2025 כולה הפער הזה בולט אף יותר: בעוד ה־S&P 500 רשם עלייה נאה של למעלה מ־5% במונחים דולריים, הקרנות הישראליות הלא־מגודרות הציגו דווקא ירידות של יותר מ־2% בשקלים

גם השקעות אמריקאיות תלויות בכלכלה הישראלית

המסקנה ברורה: התחזקות אגרסיבית של השקל עלולה לבלוע חלק מהתשואה הדולרית של השקעה בחו"ל, למחוק אותה לחלוטין – ואף להפוך אותה להפסד. לכן, לפני שאתם חוגגים את העלייה הבאה במדדים הבינלאומיים, כדאי לבדוק קודם מה קורה במקביל גם כאן בבית – בשער השקל.

כמובן, הדינמיקה הזו פועלת גם בכיוון ההפוך. כשהשקל נחלש – כפי שקרה בתקופת המהפכה המשפטית ובפתיחת המלחמה באוקטובר – נהנו משקיעי ה־S&P 500 מרווח כפול: פעם אחת מעליית המדד עצמו, ופעם נוספת מ"פרמיית" הדולר שהתייקר על חשבון השקל.

אילוסטרציה: סוחרים בבורסה בניו יורק (צילום: EMMANUEL DUNAND / AFP)

לא להיבהל, אבל כן להיות מודעים

השורה התחתונה היא שלא בהכרח צריך לוותר על השקעות בחו"ל. מי שהשקיע לפני שלוש שנים בקרנות השתלמות שעקבו אחר מדד S&P 500, למשל, נהנה מתשואה מרשימה של 56%. אבל לפני שקופצים על הטרנד הלוהט ומצטרפים לעדר – חשוב להבין לאן נכנסים.

יש לחקור את הסיכונים וההזדמנויות, להגדיר מטרות, לקבוע את טווח ההשקעה הרצוי, ואם צריך – להתייעץ עם מומחה השקעות. קיימים גם פתרונות לניהול סיכוני מט"ח, כמו קרנות מגודרות, אם כי גם הן אינן חפות מחסרונות.

חשוב להכיר בעובדה שכאשר אתם משקיעים בחברות אמריקאיות – או אחרות שאינן ישראליות – התשואה הסופית שלכם בשקלים תלויה באופן מהותי גם במה שקורה כאן

מעל הכול, חשוב להכיר בעובדה שכאשר אתם משקיעים בחברות אמריקאיות – או אחרות שאינן ישראליות – התשואה הסופית שלכם בשקלים תלויה באופן מהותי גם במה שקורה כאן: בכלכלה הישראלית ובשוק המט"ח המקומי.