אינדקס הדולר – מדד המשקף את שוויו של הדולר האמריקאי מול סל המטבעות המרכזיים בעולם – פתח את השנה בשיא של שנתיים, אך עד ל־30 ביוני התרסק בכ־10.8% בתוך חצי שנה בלבד.
הכותרות בכלי התקשורת זעקו, ובצדק: "הדולר בשנה הגרועה ביותר מאז 1973". האסוציאציה המיידית לכל קורא ממוצע היא משבר, קריסה. הרי תמיד מסבירים לנו – במיוחד המנהיגים כאן בישראל – שמטבע חזק הוא עדות לחוסנה של מדינה. מטבע חלש, אם כן, נתפס בהכרח כהפך הגמור.
אבל כמו במקרים רבים, גם כאן הסיפור רחוק מלהיות שחור או לבן. האם ייתכן שכל מהלך היחלשות הדולר הוא למעשה מדיניות מכוונת של ממשל טראמפ – כזו שאיננו מבינים עדיין את חוקיה החדשים?
חוסר הוודאות שהכניס טראמפ כחלק ממדיניותו הכלכלית הפחית דרמטית את רצון העולם להחזיק מטבע של מדינה שאי־אפשר לחזות את מהלכיה או את החלטות מנהיגה
כדי לפענח את המהלך, יש לחזור לשנת הייחוס – 1973. לא הייתה זו רק שנה קשה לדולר, אלא השנה שבה הגיע לסיומו תהליך בן שנתיים, שבמסגרתו ניתק הנשיא ריצ'רד ניקסון את הדולר סופית מבסיס הזהב. בכך שבר את כללי המשחק של המערכת המוניטרית הבינלאומית.
היה זה מהלך חד־צדדי, כוחני, שנועד לשרת את האינטרס האמריקאי – ומכאן לא נותר לאמריקאים אלא ללכת לכנסייה ולהתפלל שיצליח. כעת, כחצי מאה לאחר מכן, נדמה כי אנחנו חוזים במהלך כוחני לא פחות, שנועד לפרק את המערכת שהוקמה אז – הפעם בידי נשיא ישן־חדש: דונלד טראמפ.
איך הגיע הדולר למצב הזה? הוא לא בדיוק "הגיע" – אלא הובל לשם. זה התחיל במדיניות של הדפסת כסף מסיבית וריבית נמוכה בעקבות משבר 2008. גם משבר הקורונה תרם לכך. אך הסיפור לא הסתיים שם: חוסר הוודאות שהכניס טראמפ כחלק ממדיניותו הכלכלית הפחית דרמטית את רצון העולם להחזיק מטבע של מדינה שאי־אפשר לחזות את מהלכיה או את החלטות מנהיגה.
אבל השאלה "למה הדולר נחלש" פחות מעניינת. השאלה האמיתית היא מי מרוויח מדולר חלש? התשובה, באופן שלא יפתיע איש, היא טראמפ – או ליתר דיוק: האג'נדה הכלכלית שלו. כשנשאל על כך ביום שישי אמר טראמפ שהוא אוהב דולר חזק, אבל "מרוויחים הרבה יותר כסף" עם דולר חלש יותר.
דולר חלש הוא הנשק האולטימטיבי במלחמת הסחר שטראמפ מנהל. מהלך כזה הופך את הייצוא האמריקאי – ממכוניות פורד, דרך מטוסי בואינג ועד תוכנות של מיקרוסופט – לזול ותחרותי יותר בשווקים העולמיים
"כשיש לנו דולר חזק, דבר אחד קורה: זה נשמע טוב. אבל אתם לא עושים שום תיירות. אתם לא יכולים למכור טרקטורים, אתם לא יכולים למכור משאיות, אתם לא יכולים למכור כלום", אמר טראמפ בבית הלבן לפני שיצא לסיור בסקוטלנד.
בקליפת אגוז, זו כל מדיניותו של טראמפ ביחס לדולר: מצד אחד, הוא נוהג להשתמש ברטוריקה של "דולר חזק" ככלי ניגוח ביריביו, מבית ומחוץ; מצד שני, בפועל – מדיניותו הכלכלית נוטה באופן מובהק ועקבי לתמוך בדולר חלש יותר.
למה? כי דולר חלש הוא הנשק האולטימטיבי במלחמת הסחר שטראמפ מנהל. מהלך כזה הופך את הייצוא האמריקאי – ממכוניות פורד, דרך מטוסי בואינג ועד תוכנות של מיקרוסופט – לזול ותחרותי יותר בשווקים העולמיים.
במקביל, הוא מייקר את הייבוא האמריקאי, במיוחד ממדינות כמו סין, אירופה ומקסיקו. זוהי דרך אלגנטית, כמעט חמקמקה, להטיל מכסים על כל העולם – מבלי להכריז על כך רשמית. מדיניות "אמריקה תחילה", הפעם באמצעות כלים מוניטריים.
רוב הסחר הבינלאומי עובר דרך המערכת הדולרית, מה שמאפשר לארה"ב להטיל סנקציות משתקות ולכפות את מדיניותה על מדינות אחרות. פיחות מכוון של הדולר משול לנסירה של הענף שעליו היא עצמה יושבת
אבל האם זה באמת טוב לאמריקה, כפי שטוען טראמפ? בטווח הקצר, התשובה מורכבת: מצד אחד, הצרכן האמריקאי הממוצע משלם יותר על מוצרים מיובאים בוולמארט; מצד שני, העובד במפעל במישיגן או באוהיו – המשתייך לבסיס הפוליטי של טראמפ – רואה את מקום עבודתו מתעורר לחיים חדשים. בעיני טראמפ, זו עסקה משתלמת. בעיני כלל האזרחים? ממש לא בטוח.
אבל יש כאן רובד עמוק ומשמעותי יותר, והוא נוגע לפיל שבחדר: החוב הלאומי של ארה"ב. מדובר בהר של יותר מ־36 טריליון דולר, והמספר רק ממשיך לעלות – סכום שמוח אנושי מתקשה בכלל להכיל. אז איך מחזירים חוב כזה? בפשטות: לא באמת מחזירים. מגלגלים אותו משנה לשנה, ובמקביל מנסים לשחוק אותו. ואיך שוחקים חוב? באמצעות פיחות של הדולר.
![תצלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מונח על שולחן, בזמן שסוחרים ואנשי מקצוע בשוק ההון פועלים ברצפת הבורסה של ניו יורק עם פתיחת המסחר, 27 בינואר 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/AFP__20250127__36WA34Y__v2__HighRes__TopshotUsMarketsEconomy-1024x640.jpg "תצלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מונח על שולחן, בזמן שסוחרים ואנשי מקצוע בשוק ההון פועלים ברצפת הבורסה של ניו יורק עם פתיחת המסחר, 27 בינואר 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)")
תארו לעצמכם שארה"ב חייבת למדינה אחרת 100 דולר. אם הממשלה האמריקאית גורמת לכך שהדולר יהיה שווה פחות (כלומר, עובר פיחות), היא עדיין מחזירה 100 דולר – אבל הערך הריאלי של הסכום הזה, כוח הקנייה שלו, נמוך יותר מאשר בעבר. כך למעשה קטן הנטל האמיתי של החוב, כאילו קיבלה הממשלה "הנחה" – על חשבון מי שהלווה לה את הכסף.
וכאן עולה שאלת מיליון הדולר – או ליתר דיוק, טריליוני הדולרים: האם פיחות יזום של הדולר אינו מאיים על ההגמוניה האמריקאית?
התשובה היא כן. הרי עוצמתה של אמריקה נשענת על מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. רוב הסחר הבינלאומי עובר דרך המערכת הדולרית, מה שמאפשר לארה"ב להטיל סנקציות משתקות ולכפות את מדיניותה על מדינות אחרות. פיחות מכוון של הדולר משול לנסירה של הענף שעליו היא עצמה יושבת.
בפועל, הוא מנסה לעצב מחדש את חוקי המשחק של המאה ה־21, לטובתה של אמריקה. ממש סדר עולמי חדש, מבית טראמפ
אבל זו תפיסת העולם הישן. לפי החשיבה ה"טראמפיסטית", להיות "השוטר של העולם" הוא לעיתים נטל יותר מאשר נכס. הוא מחייב את אמריקה לממן בריתות הגנה ולשאת באחריות ליציבות הגלובלית – מחיר כבד שממומן ישירות מכספי המיסים של האזרח האמריקאי.
טראמפ מסתכל על המאזן הזה ושואל: מה יוצא לנו מזה? זה נכון שהוא מאיים מדי כמה חודשים בהטלת מכסים גבוהים על מדינות שמנסות לערער על מעמדו של הדולר בעולם – במיוחד מדינות כמו סין וברזיל, שיחד עם קבוצת מדינות המכונות BRICS פועלות באופן אקטיבי להפחית את התלות שלהן בדולר.
אבל גם טראמפ יודע שהאיומים האלה עלולים דווקא להשיג את התוצאה ההפוכה – ולהאיץ את המעבר למטבע אלטרנטיבי לדולר. נוסף על כך, הוא מוכן לוותר על חלק מההגמוניה האמריקאית בתמורה ליתרונות כלכליים ברורים לתעשייה האמריקאית.
זהו הימור מסוכן להפליא. טראמפ מאיץ תהליך של דה־דולריזציה, שאולי היה מתרחש בכל מקרה – אך הוא עושה זאת בתנאים שלו ובזמן שהוא קובע. בפועל, הוא מנסה לעצב מחדש את חוקי המשחק של המאה ה־21, לטובתה של אמריקה. ממש סדר עולמי חדש, מבית טראמפ.
ייתכן שמדובר בקריאת תיגר נועזת על מוסכמות כלכליות בנות 70 שנה. כך או כך, דבר אחד בטוח: זו לא תאונה – זו החלטה. ועם ההשלכות שלה כולנו נאלץ להתמודד
ייתכן שזהו שיגעון פוליטי נוסף, שעלול להוביל בסופו של דבר לסיום עידן ההגמוניה האמריקאית. אך ייתכן גם שמדובר בקריאת תיגר נועזת על מוסכמות כלכליות בנות 70 שנה. כך או כך, דבר אחד בטוח: זו לא תאונה – זו החלטה. ועם ההשלכות שלה כולנו נאלץ להתמודד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו