אתמול (רביעי) בצוהריים התכנסה ועדת החוץ והביטחון לדיון בהצעת חוק הגיוס (תיקון מס' 26) לגיוס תלמידי ישיבות. אך כמו עשרות דיונים שנערכו בתקופת כהונתו של יו"ר הוועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, גם הדיון שנוהל על ידי היו"ר החדש, ח"כ בועז ביסמוט, התגלה כמופת של בזבוז זמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הדיח את אדלשטיין בטענה שלא קידם את חקיקת חוק הגיוס לחרדים, ומינה במקומו את ביסמוט – כשהמטרה נותרה זהה: למשוך זמן. חברי הסיעות החרדיות, המנוסים בזירה הפוליטית, הבינו היטב שגם הפעם הדיונים אינם נועדו להוביל לגיוס או לפטור מוסדר, אלא לשמר את המצב הקיים.

לאחר שעתיים של דיון חסר תוחלת, הודיע ביסמוט כי עליו לעבור לדיון נוסף ולכן הוועדה נאלצה להפסיק. במהלך אותן שעתיים הקריאה היועצת המשפטית של הוועדה מדי כחצי שעה מספר סעיפים מתוך הצעת החוק, לכאורה כדי לקדם את ההליך. חברי הכנסת תהו: לשם מה בכלל מקריאים את הסעיפים, ומהי מטרת הדיון?

ח"כ נאור שירי מיש עתיד היטיב לנסח את התחושה בדיון: "אתם (הקואליציה) עושים בוועדה הזו פיליבסטר מוזר לעצמכם. הרי יש חוק גיוס חובה, תתחילו לגייס אנשים"

ביסמוט בחר שלא להתייחס ל"ספין" שפורסם יום קודם לכן על ידי יהודה שלזינגר באתר "וואלה", לפיו בשל הצורך הדחוף בחיילים ייקבעו תקנות לשעת חירום לשנה אחת, במסגרתם יגויסו חיילים ובמקביל יוקפאו הסנקציות נגד החרדים.

להצעה זו אין תוחלת, שכן בג"ץ כבר קבע כי לא ניתן להאריך את הסדר הפטור "תורתו אומנותו" באמצעות החלטת ממשלה – ובוודאי שלא בתקנות לשעת חירום.

אלפי חרדים חוסמים רחובות בירושלים בהפגנה נגד גיוס חרדים ומעצרם של חרדים עריקים, 7 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקום זאת, הורה ביסמוט להתחיל בדיון על הצעת החוק הממשלתית שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה־24, ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ, כהצעת פשרה שלא התאימה עוד כבר ב־2022 לצורכי צה"ל. ביוני 2024 הוחל עליה דין רציפות והיא הועברה לוועדת החוץ והביטחון כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

ההצדקה הרשמית הייתה "חיסכון בזמן", אך בפועל נמשכה הסחבת כ־14 חודשים עד שנתניהו החליט להדיח את אדלשטיין.

בדיון אתמול ניסתה נציגת אחד מארגוני המשרתים לנזוף בשני הצדדים על משיכת הזמן. ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד השיבה לה: "כאשר הממשלה מעוניינת לחוקק נושא מסוים במהרה היא יודעת לעשות זאת. ראי מה נעשה בחקיקת ביטול עילת הסבירות על הראש של כולנו, או במקרים אחרים כשזה חשוב לנתניהו – הוא יודע לדחוף את זה מהר".

ועדת החוץ והביטחון תחת ביסמוט לא רק שאינה מתיימרת להתקדם עם החקיקה ולהביא לגיוס חיילים לצה"ל, אלא אף שבה אל הצעת החוק של 2022 – הצעה שכבר אז נחשבה לא רלוונטית

ח"כ נאור שירי מיש עתיד היטיב לנסח את התחושה בדיון: "אתם (הקואליציה) עושים בוועדה הזו פיליבסטר מוזר לעצמכם. הרי יש חוק גיוס חובה, תתחילו לגייס אנשים".

עיקר התרעומת אתמול נסבה על החלטתו של יו"ר הוועדה ביסמוט לגלגל את המהלך החקיקתי כשלוש שנים לאחור. במילים אחרות: ועדת החוץ והביטחון תחת ביסמוט לא רק שאינה מתיימרת להתקדם עם החקיקה ולהביא לגיוס חיילים לצה"ל, אלא אף שבה אל הצעת החוק של 2022 – הצעה שכבר אז נחשבה לא רלוונטית.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רוב חברי הכנסת לא הצליחו להבין את המהלך. במשך כ־45 ישיבות של הוועדה הם דנו בהצעה הממשלתית בניסיון לעצב את עקרונות הגיוס לתלמידי ישיבות, להגדיר מי ייחשב כלומד תורה ומי לא, ולקבוע לפי אילו יעדים יחולו הגיוסים.

אחת הסוגיות המרכזיות הייתה שאלת הסנקציות: האם להטיל סנקציות אישיות על סרבני גיוס, או שמא להטיל סנקציות קהילתיות על הישיבות. בתום הליך חקיקה ממושך, ולאחר שנתניהו הודיע על הדחתו של אדלשטיין, הציג האחרון בפני הציבור נוסח שאושר על ידי הייעוץ המשפטי והמקצועי של הוועדה.

אתמול ניסתה היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, להרגיע את חברי הכנסת. לדבריה, הצעת החוק של גנץ מ־2022 "מהווה פלטפורמה כדי לדון ולגבש את הנוסח, וצריך יהיה לבצע התאמות"

בהמשך, לאחר הדחת אדלשטיין, התריעה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי קיים קושי חוקתי בהחלפת יו"ר ועדה רק משום שהרשות המבצעת אינה מרוצה מהליך החקיקה. לדבריה, הנוסח החדש שיוכן יצטרך להתבסס על כלל המידע המשפטי והביטחוני שהוצג לוועדה במהלך השנה החולפת.

אתמול ניסתה היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, להרגיע את חברי הכנסת. לדבריה, הצעת החוק של גנץ מ־2022 "מהווה פלטפורמה כדי לדון ולגבש את הנוסח, וצריך יהיה לבצע התאמות. היא הבסיס לדיון".

עו"ד מירי פרנקל־שור לצד ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באשר לעבודת 44 הישיבות הקודמות, טענה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד כי הנוסח שהציג אדלשטיין בפני הציבור "לא היה על דעת חברי הוועדה", במיוחד בכל הנוגע לסנקציות האישיות על המשתמטים. לדבריה, מסמך זה חסר תוקף.

במהלך הישיבה הוקרא סעיף 26ד', "דחיית השירות". על פי נוסחו, שר הביטחון רשאי לדחות בצו את מועד ההתייצבות לשירות סדיר של מועמד לשירות ביטחון, אם נמצא כי מתקיימים לגביו תנאים מסוימים – למשל תלמיד ישיבה.

כל הטענות וכל הדיונים על הנוסח הזה כבר נידונו במשך 14 חודשים. הדיון אתמול התנהל כתקליט שבור – אותם דברים נשמעו שוב ושוב, בלופ אינסופי של ויכוחים וטיעונים

חברי הכנסת טענו כי סעיף זה הוא לב המחלוקת, שכן הסמכות נתונה לשר פוליטי, שעלול לשקול שיקולים פוליטיים ולא ביטחוניים. ח"כ אלעזר שטרן הסביר כי דחייה חוזרת ונשנית מביאה לכך שהשירות כבר אינו רלוונטי: המלש"ב מגיע לגיל שבו תרומתו לצה"ל מוגבלת.

אולם, כל הטענות הללו וכל הדיונים על הנוסח הזה כבר נידונו במשך 14 חודשים. הדיון אתמול התנהל כתקליט שבור – אותם דברים נשמעו שוב ושוב מפי חברי הכנסת, בלופ אינסופי של ויכוחים וטיעונים.

ח"כ יולי אדלשטיין בוועדת חוץ וביטחון, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם יו"ר הוועדה הקודם אדלשטיין השתתף בדיון וישב לצד ביסמוט. "תשימו לב לניסוח של 26ד'", אמר לחברי הכנסת החרדים. "לפי הנוסח, ייתכן מצב ששר הביטחון לא יעניק לכם אפילו פטור אחד, כי הוא יתחשב בצרכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים". אדלשטיין סיפר כי בישיבת ועדה חשאית שהתקיימה אתמול בבוקר הציג צה"ל חוסרים חמורים בכוח האדם.

"אם יש כוונה להגיע לפחות מגויסים ממה שהחוק שאנחנו ניסחנו קודם, אז לא יהיו מספיק חיילים, ועושים פה תהליך שהוא פול גז בניוטרל", הוסיף אדלשטיין.

"אם יש כוונה להגיע לפחות מגויסים ממה שהחוק שאנחנו ניסחנו קודם, אז לא יהיו מספיק חיילים, ועושים פה תהליך שהוא פול גז בניוטרל", הוסיף אדלשטיין

ומהו יעדו של נתניהו במריחת הזמן בסוגיית חוק הגיוס? רבים כבר מבינים: ראש הממשלה מושך זמן, בתקווה לשכנע את חברי הכנסת החרדים לתמוך בתקציב המדינה לשנת 2026, וכך להרוויח עוד כמה חודשים לקראת שנת הבחירות. בינתיים, הוא מנסה להציג כלפי חוץ מצג שווא של עיסוק בחוק הגיוס.