סרט אנושי קטן אבד לאחרונה במעבד התמלילים של מפיציו בישראל; "בול דורהאם" הוא סרט אמריקאי חדש שגיבורו הוא משחק הבייסבול ושחקני המשנה שלו הם קווין קוסטנר וסוזן סרנדון. הסרט הוא חגיגה ויזואלית וסאטירית של ענף בידור וספורט אמריקאי אותנטי, שעד היום לא זכה לטיפול הולם. הסרט הוא חבטת הבכורה של רון שלטון, והוא גם סרט המצדיק את התקוות הגבוהות שנתלו בקווין קוסטנר.

מי שקרא דברים טובים על "בול דורהאם" לא ימצא אותו בבתי הקולנוע בארץ. הקופירייטרים פלטו את הירידה השגורה במורדות הקונצנזוס: "מעריצה צמודה". זו איננה הפעם הראשונה שמפיצים מוציאים להורג סרט איכותי כשהם מכסים אותו בפאה בלונדית ואיפור כבד. על רומן פולנסקי הם מגינים כאילו היה שם סרטו המקורי חלק מזכויות האדם במולדתו. "פרנטיק" הזכיר להם את "ורטיגו" ו"פרנזי" של היצ'קוק. "בול דורהאם" גדול עליהם.

גיבור "בול דורהאם" הוא משחק הבייסבול ושחקני המשנה שלו הם קווין קוסטנר וסוזן סרנדון. הסרט הוא חגיגה ויזואלית וסאטירית של ענף בידור וספורט אמריקאי אותנטי, שלא זכה עד כה לטיפול הולם

חוץ מזה, הם לא בטוחים מה החיה הזו, עז או חמור. מוצר מאוד לא שגרתי ה"בול" הזה. יחסית לסרט ספורט, אין בו שיאים דרמטיים הקמים או נופלים על ניצחון או הפסד. יחסית לדרמה הוא מצחיק מדי; יחסית לקומדיה הוא אנושי ופגיע.

מה מעניין את המפיצים ש"בול דורהאם"' הוא שמו של טבק אמריקאי שהמוניטין שלו ארוך מזה של "קוקה קולה". כאשר יוקרן כאן הסרט העלילתי הראשון על "סוני" ששמו יהיה במקור "סוני בויז", הם יקראו לו "ראיתי יפנים מצחיקים".

קווין קוסטנר בסרט "בול דורהאם" מ-1988 (צילום: CINEMA via Alamy)

דרך ארוכה עשה קווין קוסטנר עד שמצא כפפה שהתאימה לידו. למרות שניים־שלושה תפקידים קודמים ופרופילים מגזיניים בנוסח הבחור המוכשר והנחמד בשכונה, היה קוסטנר בדרכו לאבד גובה עוד קודם ששבר את מחסום הקול. "בול דורהאם" הוא תפקידו הממשי הראשון, וקוסטנר מגיש הופעה רעננה ועצמאית שאינה ניזונה ממדריך גרי קופר למצמוץ אלא יוצאת מתוך פנימיות בשלה.

מיומו הראשון על המסך מסתובב קוסטנר חגור בחגורת האקדח של גרי קופר. כך היה ב"סילברדו", הפיצוי שנתן לו לורנס קאסדן על השמטתו מ"החברים של אלכס", שם היה קוסטנר אלכס שהתאבד. כך היה ב"בלתי משוחדים", שם מסר גרסה אנושית וחמה של שובר הפשע אליוט נס. קוסטנר היה זקוק לתפקיד טוב באופן בהול.

דרך ארוכה עשה קווין קוסטנר עד שמצא כפפה שהתאימה לידו. "בול דורהאם" הוא תפקידו הממשי הראשון, וקוסטנר מגיש הופעה רעננה ועצמאית

קוסטנר הוא קראש דייוויס, מקצוען בייסבול עם קריירה לא מבריקה בת 12 שנה בליגה נמוכה. הוא מגיע לדורהאם כדי להצטרף כשחקן חיזוק ל"שוורי דורהאם", קבוצת בייסבול אפורה ותבוסתנית במיוחד. קוסטנר משוכנע כי הוזמן כדי להציל את העונה, אך מגלה כי בתפקידו החדש הוא אמור לשחק בייביסיטר לטירון מוכשר וחסר ניסיון בשם קלווין אבי ללוש (טים רובינס).

על ללוש נגזר על ידי אלילי הבייסבול להתקדם במשחק עד למייג'ורס, הליגה הבכירה, האולימפוס של הבייסבול אליו מכוון עצמו כל מי שמרים מחבט באמריקה. קוסטנר מכיר את הדרך אך לא נועד לצעוד בה. ללוש נוסע עליה ב"פורשה" ויעשה אותה בסטייל עם קוסטנר כנהג המשנה שלו. אם היה בייסבול בישראל, היה דייוויס מועמד טבעי להפועל חולון.

קווין קוסטנר וסוזן סרנדון בסרט "בול דורהאם" מ-1988 (צילום: Moviestore Collection via Alamy)

קוסטנר היה מתמודד עם הקלפים שחילקו לו החיים, אלמלא אנני סאבוי (סוזן סרנדון), מלכת הבייסבול של דורהאם והכוהנת הגדולה של המשחק. סרנדון שומרת לוח תוצאות פרטי ובו הישגי הקבוצה על המגרש והישגי השחקנים במיטה. "לא היה שחקן ששכב איתי שלא הייתה זו העונה הטובה ביותר שלו". סרנדון, גרופי מבוגרת וסקסית המבקשת לחוות את ריגושי המשחק גם דרך ביצועי כוכביו, מעדיפה את ללוש הירוק במיטה ובמגרש על פני בשלותו של קוסטנר.

סאבוי מלמדת את ללוש תנוחות וכדורים מסובבים. קוסטנר מביט וחורק שיניים. בקוסטנר וסרנדון המדליקים את המסך כאשר הם חורכים לבסוף את המצעים, מצא שלטון שני שחקנים שבגרותם ובשלותם הפיזית עושות את הסרט שונה מכל סרטי הנעורים המביכים שמפיקה הוליווד לאחרונה. "בול דורהאם" הוא יותר מאלתור על מוטיב ספורטיבי, למרות שהסרט אינו מזניח את המשחק. הבייסבול הוא רקע להומור בארוקי ולדקויות ויזואליות ומילוליות.

בקוסטנר וסרנדון המדליקים את המסך כאשר הם חורכים לבסוף את המצעים, מצא שלטון שני שחקנים שבגרותם ובשלותם הפיזית עושות את הסרט שונה מכל סרטי הנעורים המביכים שמפיקה הוליווד לאחרונה

* * *

אחרי דורות רבים של סרטי ספורט, צילם שלטון סרט החוגג את המוח ולא את השריר. קוסטנר ורובינס לא חובטים בחצאי פרות כדי להיכנס לכושר. למרות נושאו, "בול דורהאם" אינו סרט הפותר את הדילמות שלו עם שיאים ספורטיביים. הסרט נשאר ברמה האנושית.

שלטון אינו מתעלם מענף הבייסבול המארח את הדרמה שלו. במחווה יפה לספורט הפופולרי ולכוכביו, הוא מציג מתחת לכותרות הסרט תצלומים בגוונים חמים של וילי מייז, בייב רות' ופרננדו ואלנזואלה, מגדולי השחקנים.

הבמאי רון שלטון, 2000 (צילום: LUCY NICHOLSON / AFP)

כדי להגדיר את ריחוקו הנפשי מעולם הבייסבול הפולקלורי על אוהדיו סובאי הבירה וחובשי כובעי המצחייה, מחפש שלטון בריחות ויציאות שאינן סיפוריות דווקא. בבחירה מוזיקלית כמעט פרברטית מקשיבה סרנדון לאדית פיאף שרה את "אינני מתחרטת על דבר", כאשר היא אוספת את רזרבות הנפש שלה לקראת סיבוב נוסף עם ללוש המיוחם.

שלטון יוצר אתנחתא ברצף הנרטיבי עם "סנטרפילד" של ג'ון פוגרטי, בוגי אדיר שהגדיר את הקאם־בק של פוגרטי לפני ארבע שנים. שלטון נכנס לשיר על מחיאות הכפיים המסונטזות, יוצר ציפייה אצל שפוטי השיר, אך אינו מממש אותה. פוגרטי כתב שיר מליבו של אוהד בייסבול על שאיפתו של שחקן לחזור להרכב קבוצתו. התקליט כולו נקרא "סנטרפילד", מרכז שדה, ועל העטיפה מצולמת כפפת בייסבול ישנה מעור.

כדי להגדיר את ריחוקו הנפשי מעולם הבייסבול הפולקלורי על אוהדיו סובאי הבירה וחובשי כובעי המצחייה, מחפש שלטון בריחות ויציאות שאינן סיפוריות דווקא, כמו הסצנה שבה סרנדון מאזינה לאדית פיאף שרה 

בראיון אתו בגיליון עשרים שנה ל"רולינג סטון", הגדיר פוגרטי את קרבתו לבייסבול. "אני גאה ב'סנטרפילד' מכיוון שאיגוד הבייסבול אימץ אותו כהמנון ושיר מייצג. אני שרוף על בייסבול, אך לא חלמתי שכבוד כזה ייפול בחלקי. כילד אספתי כרטיסי בייסבול והערצתי שחקנים רבים. אני עדיין אוהד רציני".

מבלי להכריז על כך בתרועות גדולות, מוצא שלטון דרך לומר משהו בדבר המשוואה המתבקשת בין סגידה לספורט ובין דת. סרנדון ניסתה את 'בודהא, אללה, בראהמה, וישנו, שיווה, פטריות ואיזידורה דאנקן", לפני שמצאה את אלוהיה בבייסבול.

סוזן סרנדון, 1981 (צילום: AP Photo)

* * *

ב־20 בינואר 89' יעביר רונלד רייגן את הכפתור האדום לנשיא הבא של ארצות הברית. את הנזק שהמיט רייגן על אמריקה ניתן לבדוק גם בפרמטרים קולנועיים. האיש שהתחיל כשחקן וגמר כבדיחה, ניהל מדיניות כלכלית שהנציחה את עושר העשירים וגרעה מכיסם של העניים.

הוליווד של רייגן, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בסך כול פועלה בשמונה שנות נשיאותו, הפכה גן עדן לפזרנים ומגלומנים מסוגם של ספילברג ולנדיס, והכריחה יוצרים כמו סיילס וג'רמוש, לעבוד מחוץ לשיטה כדי לנצח אותה. רייגן המציא את היאפים ואת עולמם הרוחני ונתן לנו את מייקל ג'יי פוקס, טום הנקס, טום קרוז ומרק הרמון. התקרה התמוטטה ביום שני השחור, אך הטורקים הצעירים שרדו והגיחו מתחת לחורבות.

הוליווד של רייגן, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בסך כול פועלה בשמונה שנות נשיאותו, הפכה גן עדן לפזרנים ומגלומנים מסוגם של ספילברג ולנדיס, והכריחה יוצרים כמו סיילס וג'רמוש, לעבוד מחוץ לשיטה כדי לנצח אותה

הגל החדש של סרטי בייסבול, ארבעה במספר לפי ספירה ראשונית, מסמל סוג של התעוררות יצירתית אחרי תרדמת חורף ארוכה. ב"נוט רוקני, כל אמריקאי", סרט מ-1940 על פוטבול, שיחק רייגן את ג'ורג' גיפ, מגן אחורי. לרייגן היה עבר של פוטבול במכללה, והוא רצה מאוד בתפקיד.

כדי להבטיח לעצמו את התפקיד, נדנד רייגן לכל מי שהיה מוכן להקשיב, מחזק את טיעוניו בעזרת תצלום המראה אותו בתלבושת פוטבול במכללה. בסרט שיחק רייגן את הסצנות שלו באמונה כה עזה, שהן נראות תפורות על־פי מידת הכישרונות המוגבלים שלו; כאילו היה התפקיד, בלם אחורי של נבחרת מכללה, הזמנה של מחלקת הפרסום.

רונלד רייגן בסרט "נוט רוקני, כל אמריקאי", 1940 (צילום: AP Photo)

בסצנה אחת הוא מתנפח ומתרברב, בזו שאחריה הוא עומד בגבורה במבוכה שאוחזת בו עקב רגישותו. בשלישית הוא נייח – בעצם מת. הוא מת מדלקת ריאות לפני אמצע הסרט. לפני מותו הדרמטי מבקש רייגן מחבריו לקבוצה כי ינצחו בשבילו את המשחק המכריע. "נצחו אותו עבור הגיפר", הוא אומר, וזו נשארה קריאת הקרב הרייגנית ממנה לא הרפה הנשיא הישיש עד היום.

מועמדים ונשיאים אינם באים מבייסבול. כדור הבסיס הוא המשחק שסימל את אמריקה לפני ימי הטלוויזיה והטראומות הגדולות של וייטנאם ו-ווטרגייט. ריצ'רד ניקסון היה אוהד פוטבול שרוף. ביל בראדלי שיחק כדורסל, ג'ק קמפ שיחק פוטבול. דווקא ג'ימי קרטר, שערכיו האנושיים היו קרובים לספורט הישן, הצטלם פעם עם מחבט בייסבול ביד.

לפני מותו הדרמטי מבקש רייגן מחבריו לקבוצה כי ינצחו בשבילו את המשחק המכריע. "נצחו אותו עבור הגיפר", הוא אומר, וזו נשארה קריאת הקרב הרייגנית ממנה לא הרפה

מימיו הראשונים היה בייסבול משחקו של האדם החושב. אם האדם החושב והרגיש הוא בהגדרתו תושב מחציתה השפויה של אמריקה. משחק איטי, מדויק, רב חוקים, בעל ז'רגון צבעוני המתייחס לסוגי זריקות של כדורים, לתפיסות, להצלות ופסילות, ז'רגון חי ונושם שחצה את יציעי האצטדיון והתנחל בשפה המדוברת. למתרגמי הסרטים שעובדים עבור מפיצי הסרטים תהיה בעיה קשה עם סרטי הבייסבול.

בייסבול היה אך לא נשאר, הספורט האמריקאי הלאומי. במידה מסוימת, הטלוויזיה הרגה אותו. בייסבול הוא משחק של אווירה, של תכנון, של החלטה על אופי מעופו של הכדור הקשה, על סוג החבטה, וטלוויזיה היא מדיום קצר רוח המזמין אקשן אגרסיבי בתוך הפריים, החייב לספק ריגושים ושיאים רבים.

משחק בייסבול, אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Phil Long)

* * *

הטלוויזיה העבירה את תשומת הלב אל הכדורסל והפוטבול, משחקי מגע מובהקים, רבי נקודות ודרמות של הפרשים. בייסבול הוא משחק שצריך לגדול אליו, לחוש וללמוד אותו מכר הדשא של בית הספר היסודי, מהמחבט ומכפפת העור. מבחינה זו מסמלים סרטי הבייסבול החדשים סוג של כמיהה ונוסטלגיה לאמריקה האבודה של טרום־רייגן.

בכדורסל הזריז אפשר למחזר חלק מהאינטליגנציה והאלתור של הבייסבול, ולכן גם הוא משחקו של האדם החושב. אך הפוטבול הכוחני הוא משחק של מסות ובשר, הכשלות והטלות כדור רחוקות.

בייסבול הוא משחק שצריך לגדול אליו, לחוש וללמוד אותו מכר הדשא של בית הספר היסודי, מהמחבט ומכפפת העור. מבחינה זו מסמלים סרטי הבייסבול סוג של כמיהה ונוסטלגיה לאמריקה האבודה של טרום־רייגן

פוטבול הוא המשחק שתורגם לקולנוע על ידי הגבוהים והמשוויצים מסוגם של ברט ריינולדס, ניק נולטי וכריס כריסטופרסון. אלה אינם שחקנים של הבעות פנים ודקויות, אלא שחקנים של תנועות רחבות ושל מגע פיזי. ריינולדס עשה יותר מסרט פוטבול אחד.

רוברט רדפורד גילם שחקן בייסבול. רדפורד הוא דמוקרט הקרוב לגרי הארט יותר משהוא קרוב לדוקאקיס. ברצף הקולנועי של העצמות השבורות מעולם הפוטבול,

הייתה פנינה אחת שזהרה באפר, "צפון דאלאס 40" שמה. ניק נולטי ומק דייוויס עשו שם תפקידים טובים של שני כוכבי פוטבול מזדקנים שמשטח הרקורטן נשמט תחת רגליהם. זה היה סרט עם ריח של זיעה וחומרי ניקוי חריפים של מלתחת גברים, סרט על זריקות מרץ וסטרואידים, על כסף ועל הסיוט האמריקאי הגדול.

השחקן האמריקאי רוברט רדפורד בפסטיבל הקולנוע בקאן, 6 במאי 1972 (צילום: AP Photo/Levy)

"בול דורהאם" הוא סרט הספורט הטוב ביותר מאז "צפון דאלאס 40". לא תיתקלו בשחקן קולנוע המגלם שחקן פוטבול בעל רגישויות וחשיבה עצמאית כמו קראש דייוויס של קווין קוסטנר. אנני סאבוי, האומדת את קוסטנר כמועמד אפשרי למיטתה, מבקשת ממנו הצהרת כוונות. היא מתכוונת לבייסבול ולעקרונותיו, אך דייוויס הדעתן העצמאי נואם לה נגד דשא מלאכותי, בעד פתיחת מתנות בבוקרו של חג המולד ולא בערבו, וכי לדעתו לי הארווי אוסוואלד פעל לבדו.

"קראש מתמודד עם הדילמה האמריקאית הגדולה", אמר קוסטנר על דייוויס, וכיוון לשאלת המפתח המנקרת עדיין בפרשת רצח הנשיא קנדי, תיאוריית הקשר לעומת הצלף הבודד, "ויכולים לדבר איתי על הסי.איי.איי ועל קשרים קובניים, אבל דייוויס רואה את זה במונחים פשוטים יותר. אולי הוא מאמין בלי הארווי אוסוואלד כצלף בודד מכיוון שאינו מוכן לקבל את האפשרות כי כולם כה מושחתים, הוא חייב להאמין במשהו".

אנני סאבוי, האומדת את קוסטנר כמועמד אפשרי למיטתה, מבקשת ממנו הצהרת כוונות. היא מתכוונת לבייסבול, אך דייוויס הדעתן נואם לה על דשא מלאכותי ומתנות חג המולד, וכי לדעתו לי הארווי אוסוואלד פעל לבדו

כשהוא מתעכב על נאום קוסטנר, מתמודד שלטון עם קיומו של שחקן בייסבול מחוץ לספסל ומגדיר בכך את "בול דורהאם" כסרט בוגר שאינו מחפש פתרונות קלים. ב"אנני הול" נדרש וודי אלן לאותה דילמה, ואלן, הנוירוט היהודי המסובך, הניהיליסט שאינו מקבל דברים כפשוטם, מאמץ את תזת הקונספירציה והמתנקשים הנוספים.

"לא יכול להיות שאוסוואלד ירה משני מקומות בעת ובעונה אחת", אומר אלן לקרול קיין. "אז מה אתה אומר, שוועדת החקירה של וורן עשתה קשר להסתיר את האמת?" אלן: "למה לא?" קיין: "לינדון ג'ונסון?" אלן: "לינדון ג'ונסון הוא פוליטיקאי, זו דרגה אחת מתחת לאנס קטינות".

לי הארווי אוסוולד מוקף בשוטרים כשהוא מובל במסדרונות תחנת המשטרה בדאלאס לחקירה יום למחרת ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי, 23 בנובמבר 1963 (צילום: AP Photo)

* * *

כמה שנים לפני האחורה פנה, ימינה צעד, של אשתו ג'יין פונדה, חיפש טום היידן, בוגר ה"שבעה של שיקגו", שביל שיוביל אל לבה של אמריקה שאותו נהג לפספס באופן כרוני. היידן בחר בבייסבול, טרח למצוא קבוצה, אך בעיקר הצטלם במדי הקבוצה ועם מחבט.

היידן: "אני מעורב רגשית בבייסבול. אני מאמן קבוצת ילדים בני 13 שלוש פעמים בשבוע. אני עושה את זה מכיוון שאני אוהב לשחק בייסבול ואוהב ללמד את המשחק".

כמה שנים לפני האחורה פנה, ימינה צעד, של אשתו ג'יין פונדה, חיפש טום היידן, בוגר ה"שבעה של שיקגו", שביל אל לבה של אמריקה שאותו נהג לפספס באופן כרוני, ובחר בבייסבול

איפה מלהקים שחקנים צעירים וספורטיביים? בסרטים על צבא וספורט. וייטנאם ובייסבול. ג'ון סיילס, אחד הבמאים הצעירים והמוכשרים, גמר לצלם ולערוך את "שמונה גברים בחוץ" אפשרות תרגום ראשונה, "השמונה של שיקגו" אפשרות תרגום שנייה, "שמונת המודחקים" אפשרות תרגום שלישית. נושאו של הסרט קבוצת ה"ווייט סוקס" שמכרה את משחק האליפות של 1919.

ג'יין פונדה וטום היידן, 1979 (צילום: AP Photo/Suzanne Vlamis)

קבוצת ה"ווייט סוקס" של 1919 נחשבה לפייבוריטית מכיוון שהיה לה הרכב נפלא: חובטים, רצים, זורקים. הכול. מה שהיה חסר לה היה כסף. צ'ארלס קומיסקי, בעל הקבוצה, היה קמצן פתולוגי ששילם לשחקניו מעט ככל שהצליח בשיטה שקרית של בונוסים כנגד ניצחונות. לכוכב אד צ'יקוטה הבטיח קומיסקי בונוס על 30 ניצחונות רצופים. אחרי 28 ניצחונות רצופים הושיב קומיסקי את צ'יקוטה על הספסל.

כל השחקנים האחרים מלבד אדי קולינס, הרוויחו פחות משאר חבריהם לליגה. צ'יק גנדיל הבין כי יוכל להרוויח משכורת של שנתיים אם תפסיד הקבוצה בסדרה של הטוב מתשעה של האליפות. ההפסד יפגע קשות בקומיסקי, וזה יהיה הבונוס. גנדיל פנה למהמרים. שחקנים ומהמרים מסתובבים באותם חוגים וגנדיל עשה עסקה מצוינת. הוא מכר את האליפות לשתי קבוצות שונות של מהמרים למרות שהכסף הגיע לכיסיו של ארנולד רוטשטיין.

קבוצת ה"ווייט סוקס" של 1919 נחשבה לפייבוריטית מכיוון שהיה לה הרכב נפלא. מה שהיה חסר לה היה כסף. צ'ארלס קומיסקי, בעל הקבוצה, היה קמצן פתולוגי ששילם לשחקניו מעט ככל האפשר

גנדיל סגר עסקה עם חבריו צ'יקוטה ולפטי ויליאמס, ודיווח לשאר השחקנים כי המעשה גמור וסגור, וכי הם יכולים לפדות את המזומנים או לא. אף אחד אינו יודע מה אמר ג'קסון היחף ומה הייתה תגובתו של באק ביוור. ג'קסון התחנן להישאר על הספסל, ביוור שיחק בכל מאודו עד הסוף המר.

השמועה פשטה, ההימורים היו גבוהים, הלבנים הפסידו. סוף הפרשה ב־1920 כאשר זוכתה הקבוצה בבית משפט למרות שכל חבריה הודו באשמה. למרות הזיכוי, נאסר עליהם לשחק בייסבול עד סוף ימיהם. 

שחקני ה"וויט סוקס" בבית המשפט בשיקגו, 1921 (צילום: AP Photo)

המשך החקירות העלה כי 38 שחקנים נוספים עסקו בפעילויות הימורים שונות, וביניהם היו גם טיי קוב וטריס ספיקר, מגדולי המשחק. סרטו של סיילס מבוסס על ספרו משנת 63' של אליוט אסינוף.

אחרי שקרא את ספרו של אסינוף, רצה סיילס לצלם סרט בייסבול שלא ייראה כמו סרטי הבייסבול הישנים שהכוכבים הסתובבו בהם כשהם מחקים שחקני בייסבול בלי מושג ראשוני במשחק. סיילס חיפש שחקן מהאיכויות של קוסטנר. הרקע של קוסטנר בבייסבול, כמעט־מקצוענות ומיומנות גבוהה, היו האתגר שסיילם הציב לעצמו.

סיילס רצה לצלם סרט בייסבול שלא ייראה כמו סרטי הבייסבול הישנים שהכוכבים הסתובבו בהם כשהם מחקים שחקני בייסבול בלי מושג ראשוני במשחק. הוא חיפש שחקן מהאיכויות של קוסטנר, וחלם על כך עד שהגשים זאת

במשך השנים שעברו מאז חלם את הפרויקט עד שהגשים אותו, דיבר סיילס עם טום קרוז, ג'ף דניאלס, אד הריס, דנים קווייד וקורט ראסל. בסוף הוא הגיע לצ'ארלי שין. שין בן ה-22 היה מוצר של אוליבר סטון. בוגר "פלאטון" ו"וול סטריט", שני סרטים מאת סטון על לחימה בג'ונגל של וייטנאם ושל ניו יורק.

לשין יש רקע בבייסבול. הכדורים שהוא זורק הם טילים בליסטיים שטוחי מסלול הנעים כמטר וחצי מעל המגרש עד שהם נמעכים בתוך הכפפה של התופס ומוציאים לו את האוויר.

צ'ארלי שין, 2006 (צילום: AP Photo/Jeff Christensen)

כאשר איבד שין את סבלנותו על הסט של "וול סטריט", הוא זרק כדור מבעד לקיר וכמעט הרג את המקליט מעברו השני. בבית הספר התיכון היו סיירי בייסבול מרחרחים סביב שין, מנסים להחתים אותו. קוסטנר ושין הם שחקנים שחיכו בסבלנות ליפול על סרט שייתן להם לשחק בייסבול. ב"שמונה של שיקגו" משחק שין את האפ פלאש, שחקן שנודע במשחק ההגנה שלו ובאטימותו.

קוסטנר ושין מסכימים כי הגיע יומו של סרט בייסבול אמיתי. כאשר ניסה טוני פרקינס לתפוס כדור גבוה בתפקיד ג'ים פירסול כשפרקי ידיו צמודים, זו הייתה אחת הנקודות הנמוכות בהיסטוריה של הקולנוע.

כאשר איבד שין את סבלנותו על הסט של "וול סטריט", הוא זרק כדור מבעד לקיר וכמעט הרג את המקליט מעברו השני. קוסטנר ושין הם שחקנים שחיכו בסבלנות לסרט שייתן להם לשחק בייסבול

סיילס: "שחיתות וציניות אינן שחור לבן. זה כמו 'נסיך העיר' ו'סרפיקו'. לשוטרים יש סיבות טובות לקחת שוחד וטובת הנאה, אך זה לא הופך אותם לצדיקים. הנושא אמביוולנטי. השחקנים אינם אומרים אני רוצה להתקבל לליגה הלאומית ולהגיע לאליפות העולם עוד ארבע שנים כדי שאוכל למכור את המשחק, כמו ששוטר לא הולך לבית הספר לשוטרים כדי לגנוב הרואין מסוחר סמים.

"כאשר קווין קוסטנר הסכים להופיע ב'בול דורהאם' הרגישו המפיקים כי התסריט קיבל חיים חדשים. ההצלחה של הסרט נתנה אור ירוק לערמה של תסריטים על בייסבול ששכבה על המדפים והעלתה אבק. אבל 'בול דורהאם' הוא קומדיה והסרט שלי לא. אני לא חושב שאוהדי בייסבול יגידו 'ראיתי כבר סרט אחד על בייסבול השנה ולא אלך לעוד אחד'. האפקט האמיתי של הצלחת 'בול דורהאם' הוא שנפתחה הדרך לסרטי בייסבול נוספים".

ג'ו דימג'יו ומרילין מונרו, 1954 (צילום: AP Photo)

* * *

ג'ו דימאג'יו היה אחד מכוכבי הבייסבול הגדולים של כל הזמנים, אולי לא המבריק ביניהם, אך מרילין מונרו רצתה אותו. לא כל מה שעשתה מונרו לדימאג'יו היה מקובל על מעריציו. אחרי שגמרה עם הספורט, עברה מונרו לספרות והתחתנה עם ארתור מילר.

דימאג'יו הוא דוגמה חיה לעירוב המוחלט של תחומים בתרבות האמריקאית. כוכב בייסבול ממוצא איטלקי ששלהב את דמיונם של מיליוני אוהדים, איבד את כבודו העצמי בחיקה של כוכבת גדולה. דימאג'יו חזר לזרקורים כסוכן מכירות טלוויזיוני של "מיסטר קופי", מכונת קפה חשמלית.

דימאג'יו הוא דוגמה חיה לעירוב המוחלט של תחומים בתרבות האמריקאית. כוכב בייסבול ממוצא איטלקי ששלהב מיליוני אוהדים, ואיבד את כבודו העצמי בחיקה של כוכבת גדולה

דימאג'יו היה גדול מהחיים ומהמלחמה כאשר ניסה לשבור את שיאו בשנות ה־40'. ב"שלום לאהובתי" של ריימונד צ'נדלר, מתעדכן פיליפ מארלו אצל מוכר העיתונים שלו על התקדמותו של דימאג'יו לשבירת השיא. ההתקדמות נקטעת ומארלו מאבד עניין. מבחינה זו, גם "שלום לאהובתי" עם רוברט מיצ'ם היה סרט על בייסבול.

"שדה החלומות" הוא סרט הבייסבול השני ברציפות של קווין קוסטנר. ברט לנקסטר וג'יימס ארל ג'ונס עוזרים לו להפיח חיים בספרו של וו.פי. קינסלה על כוכב הבייסבול של ה"ווייט סוקס". אחרי שפרץ את הדרך לסיילס ולאליפות העולם המכורה שלו, מזנב קוסטנר בסיפור מהזווית האישית של "ג'ו היחף".

פורסם לראשונה ב"חדשות" 1988